החזר תשלום יתר לקבלן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין החזר תשלום יתר לקבלן: 1. התובע הגיש תביעה כספית נגד הנתבעת שעניינה החזר סך של 6,809 ש"ח שלטענתו שילם לנתבעת מעל לסכום המוסכם עבור רכישת דירה. העובדות 2. ביום 10.10.94 רכש התובע מהנתבעת דירת גן בת 3 חדרים תמורת סך של 95,429 דולר של ארה"ב שווה לסך של 287,146 ש"ח סכום צמוד למדד תשומות הבניה של חודש 9/94 שהינו 1,277 נקודות (להלן: "הדירה" הראשונה"). 3. לאחר והדירה הייתה מוכנה למגורים נתברר לתובע בביקור ביום 21.10.96 כי הסלון של הדירה קטן משטחו כפי שמופיע בתוכנית המקורית והנתבעת הסכימה לאפשר לתובע לרכוש דירה אחרת. 4. ביום 23.10.96 חתם התובע על הסכם ביטול חוזה הדירה הראשונה וחתם על הסכם חדש לרכישת דירה אחרת (להלן: "הדירה השנייה") במחיר של 316,366 ש"ח. 5. ההפרש בין מחיר שתי הדירות מגיע לסך של 8,988 דולר השווה בשקלים לסך של 29,220 ש"ח. 6. התובע שילם לנתבעת את מחיר הדירה השנייה כנדרש לפי הפירוט המופיע במסמך ת4/ אך הנתבעת דרשה ממנו סכום נוסף בסך של 5,184 ש"ח עבור הפרשי הצמדה משנת 94 הוא מועד רכישת הדירה הראשונה על יתרת מחיר הדירה השנייה, וכן סך של 948 ש"ח עבור זכויות מים. 7. התובע שילם את הסכום הנ"ל תוך מחאה ומכאן התביעה. עיקר טענותיו של ב"כ התובע 8. ב"כ התובע בסיכומיו טוען 3 טענות: א. לא הייתה לנתבעת זכות בנסיבות המקרה לבקש הצמדה כפולה על הפרש המחיר בין שתי הדירות, הצמדה לדולר בין השער כפי שהיה ביום רכישת הדירה הראשונה לשער ביום התשלום, והצמדה נוספות למדד יוקר הבניה כפי שהיה בשנת 94 כאשר רכש את הדירה הראשונה. ב. אין לנתבעת זכות לקבל לתשלום עבור זכויות מים. ג. הסכם הרכישה של הדירה הראשונה בוטל מפאת אי התאמה לתוכנית המקורית ולא מסיבות אישיות כנטען ע"י ב"כ הנתבעת. עיקר טענותיו של ב"כ הנתבעת 9. ב"כ הנתבעת בסיכומיו מבקש לדחות את התביעה ועיקר טענותיו כדלקמן: א. הנתבעת הייתה רשאית לדרוש ולקבל, תוספת של הפרשי מדד יוקר הבנייה ממועד רכישת הדירה הראשונה ועד לתשלום בפועל וזאת לפי הוראות ההסכם. ב. הנתבעת זכאית לגבות מהתובע תשלום עבור זכויות מים וזאת לפי ההסכם. ג. התובע בטל את ההסכם של מכירת הדירה הראשונה מסיבות אישיות. האם הנתבעת זכאית לקבל הצמדה כפולה 10. העיד בפני התובע ומסר תצהיר בחקירה ראשית (ת1/) לפי עדותו סוכם עם אחד ממנהלי הנתבעת (מר קופלמן) שמחיר הדירה השנייה יהיה לפי המחירון כפי שזה קבוע ביום הקנייה של הדירה הראשונה בדולרים ללא תוספות או הצמדה נוספת רטרואקטיבית משנת 94. 11. התובע העיד כי חתם על ההסכם של הדירה השנייה כאשר היו חסרים בו פרטים וסכומים והוא קיבל את ההסכם רק לאחר שלושה חודשים מיום החתימה והופתע לראות שעליו לשלם הצמדה נוספת משנת 94, דבר שלא ידע עליה. 12. אני מקבל את עדותו של התובע כעדות נאמנה מהנימוקים הבאים: א. התובע עשה עלי רושם מהימן, הן בהופעתו והן בתשובותיו לשאלות ב"כ הנתבעת. ב. לעדותו של התובע מצאתי סיוע מלא בעדותה של אשתו, עדת התביעה מס' 1 אשר העידה כי אכן פקיד בחברה אמר לבעלה בנוכחותה שתשלום מחיר הדירה השנייה יהיה כפי שהיה בזמן רכישת הדירה הראשונה ולא דובר על הצמדה נוספת משנת 94. ג. אשת התובע העידה כי עד ההגנה מס' 1 החתים את בעלה על ההסכם בלנקו ואמר באותו מעמד שהוא ימלא את ההסכם אשר ישלח להם מאוחר יותר, דבר שתומך בעדות התובע. עדותה של אשת התובע נאמנה עליי. ד. עד ההגנה מס' 1 אשר הכין את פירוט מחיר הדירה (ת4/) לא ציין שיש לשלם סכום נוסף לסכומים המופיעים בת4/. ה. עד ההגנה מס' 1 הודה כי ההסכם של הדירה השנייה נשלח לתובע לאחר מכן וסביר להניח שהתובע לא ידע על קיומו של סעיף 6.3 המחייב תוספת הצמדת מדד משנת 94. ו. הנתבעת לא הביאה את העד (קופלמן) כדי להזים את גירסת התובע, דבר שמצביע שהיא חוששת מעדותו (ראה קדמי על ראיות עמ' 182) וכן ע"א 2275/90 פס"ד כרך מ"ז (2) עמ' 614. 13. יתכן גם יתכן שהנתבעת לא הייתה מודעת לסיכום שנעשה בין מנהלה (מר קופלמן משה) לבין התובע לפיו לא ישלם התובע הצמדה נוספת והיא הכינה את ההסכם בהתאם להוראות המקובלות בחברה, לפיהן משלמים הצמדה נוספת מיום רכישת הדירה הראשונה כאשר רוכשים דירה במקומה (ראה עדות עד ההגנה מר קדם שמעיה). 14. שוכנעתי כי התובע לא היה מודע לסעיף 6.3 להסכם מיום 23.10.96 ולא אוכל לקבל את טענתו של ב"כ הנתבעת כי יש לכבד את ההסכם כפי שהוא. 15. עילת התביעה של התובע מבוססת על הסכם בעל פה עם אחד ממנהלי הנתבעת ששימש בסיס לחתימה על ההסכם לרכישת הדירה השנייה, הן לגבי המחיר והן לגבי התנאי שלא ידרש מהתובע לשלם תוספת הצמדה משנת 94. 16. מנהל הנתבעת מר קופלמן לא הרגיש בנוח והלך לקראת התובע ולראיה לכך היה מוכן לשלם לו דמי שכירות מיום 1.10.96 עד למועד מסירת דירתו השנייה בעקבות ביטול ההסכם הראשון (ת4/). 17. לאור האמור לעיל, אני מקבל את טענתו של ב"כ התובע לפיה הנתבעת לא הייתה זכאית לדרוש מהתובעת תוספת עבור הצמדה מיום רכישת הדירה הראשונה. האם הנתבעת זכאית לקבל תשלום עבור זכויות מים 18. אין מחלוקת כי בחוזה הראשון של הדירה הראשונה לא נכללה התחייבות מצד התובע לשלם לנתבעת כל סכום עבור זכויות מים, התחייבות זו קיימת במפרט הטכני של ההסכם של הדירה החליפה שנשלח לתובע לאחר 3 חודשים. 19. כפי שציינתי לעיל, קבלתי את עדותו של התובע לפיה כאשר חתם על ההסכם של הדירה השנייה, לא מולאו הפרטים של ההסכם שנשלח אליו מאוחר יותר, ויש להניח כי לתובע היה ברור שההסכם השני יהיה באותה מתכונת של ההסכם הראשון ולא יתווספו סעיפים נוספים לרבות סעיף בדבר חיובו לשלם עבור זכויות מים. 20. מבלי להכנס לטענתו של ב"כ התובע באם יש לנתבעת זכות חוקית לגבות סכום כלשהו עבור זכויות מים, נראה לי שבמקרה זה, לא יכול היה התובע להניח שיתחייב לשלם לנתבעת את הסכום שנתבע בסך של 948 ש"ח עבור זכויות מים ובזה אני מקבל את טענתו הנוספת של ב"כ התובע. סיבת ביטול ההסכם הראשון 21. אין חשיבות ממשית לדון בסיבת ביטול ההסכם הראשון, באם נעשה מתוך אי התאמה כטענת ב"כ התובע, או נעשה מסיבות אישיות כטענת ב"כ הנתבעת. 22. עד ההגנה מס' 1 מר קדם שמעיה בעדותו בפני חזר וציין כי אין זה רלוונטי מדוע אדם מבקש להחליף דירה לדירה אחרת, ובעצמו לא יודע את המשמעות של המושג "מסיבות אישיות" המופיע בהסכם נ1/. 23. מחומר הראיות ניתן לקבוע כי ביטול ההסכם (נ1/) נעשה כטענת התובע בגלל אי התאמה כאשר נוכח לדעת ששטח הסלון בדירה אינו מתאים בגודלו לתוכניות הרכישה. 24. לעדותו של התובע כאמור מצאתי סיוע בעדותה של אשתו וכן אני מוצא חיזוק נוסף לרצונה של הנתבעת לפצות את התובע בתשלום דמי שכירות עד שדירתו השנייה תהיה מוכנה (ראה ת2/). 25. לאור האמור לעיל, אני מקבל את טענתו השלישית של ב"כ התובע לפיה ביטול ההסכם של הדירה הראשונה נעשה לאחר ונתברר לתובע כי קיימת חוסר התאמה בגודל הסלון בין גודלו בפועל לגודלו בתוכניות הבנייה. 26. התוצאה היא, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 6,809 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 27.5.97 ועד לתשלום בפועל, אגרת התביעה ששולמה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום ההוצאה ועד לתשלום בפועל ועוד סך של 1,500 ש"ח שכ"ט בצירוף מע"מ, סכום שישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן היום 9.9.99 זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.קבלן