קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אכיפת הסכם מכר עם אדם שנפטר: .1זוהי תביעה לאכיפת הסכם שנחתם ביום 6.11.91, בין התובע לבין ג'מיל חמאדה כליל ציאם שבינתיים נפטר לבית עולמו, על פיו מכר המנוח לתובע את זכויותיו בדירת מגורים הנמצאת בואדי חילוה, בסילואן, ירושלים (חלקה 13, חלקת משנה 1בגוש שומא 30124) (להלן-הדירה), ולסילוק ידי נתבעים 5- 2ו-9-7-שהם אשת המנוח וילדיו, ונתבעת 6שהיא כלת המנוח - מן הדירה. .2אין מחלוקת כי ביום 6.11.91אכן נחתם הסכם בין המנוח לבין התובע- למכירת הדירה לתובע (ת/ 1במוצגי התביעה), תמורת 000, 110דולר, (להלן ההסכם). (מסכום זה שולמו למנוח 000, 22דולר בלבד, כפי שעולה ממוצגי התביעה ת/ 1ו- ת/10). .3כמו כן אין מחלוקת כי כל המשא והמתן למכירת הדירה - נעשה בין המנוח לבין עמותת אלעד באמצעות דוד בארי, ולא היה שום קשר בין המנוח לתובע. המנוח והתובע לא ראו זה את זה, לא שוחחו זה עם זה, ונראה כי המנוח אף לא ידע-עובר למכירה-מי הקונה הספציפי של הדירה, שכן המנוח חתם על ההסכם קודם שהתובע חתם עליו. .4כמו כן אין מחלוקת כי ביום החתימה על מכירת הדירה-קבל המנוח מידי עמותת אלעד התחייבות לגרום לכך שתוצאנה ע"י ממשלת ארה"ב אשרות לישיבת קבע (גרין קארד) לאשת המנוח, לחמישה מילדיו ולכלתו, וזאת תוך 12חודש מהמועד בו ייכנסו אלה לארה"ב, וכי אם מי מהנ"ל לא יקבל את האשרה לישיבת קבע תוך התקופה הנ"ל, למרות שאותו בן משפחה עשה את כל הדרוש לשם כך-תהא עמותת אלעד חייבת לשלם למנוח סך של 000, 7דולר בעבור אותו אדם. (ת 5במוצגי התביעה), (להלן - מסמך ההתחייבות). יצויין כי בידי המנוח עצמו היתה אשרה לישיבת קבע בארה"ב, ועל כן לא כלל מסמך ההתחייבות את המנוח עצמו. .5כמו כן אין מחלוקת כי ביום 20.11.91(דהיינו - 14יום לאחר החתימה על ההסכם ועל מסמך ההתחייבות), הודיעה עמותת אלעד למנוח בכתב כי בקשר להסכם מכירת הדירה, "אנו מסכימים" כי המועד למסירת החזקה בדירה-לא יהיה 6.12.91, אלא במועד שיחול 30יום לאחר שאשתו, ילדיו הנ"ל, וכלתו-יקבלו ויזות ביקור בארה"ב. (ת/ 6במוצגי התביעה) (להלן - מסמך הארכה ראשון). .6כמו כן אין מחלוקת כי ביום 16.12.91(לאמור - 40יום לאחר החתימה על ההסכם ומסמך ההתחייבות, ו- 26יום לאחר החתימה על מסמך ההארכה הראשון), כתבה עמותת אלעד למנוח מכתב נוסף, בו הודיעה למנוח כי לבקשתו - "אנו מסכימים" לשנות את ההתחייבות הקודמת כך שתקופת 12החודשים תוחלף ב-" 18חודשים", ותחל מיום 15.12.91, ולא מהמועד בו ייכנסו בני משפחת המנוח לארה"ב. עוד הודיעה העמותה באותו מכתב כי כל הפיסקה השנייה במסמך ההארכה הראשון- תוחלף, ובמקומה יבוא-כי כל אחד מבני המשפחה הנ"ל של המנוח חייב לחתום על כל מסמך שיידרש, להמציא כל מסמך כזה, ולהופיע בפני כל מוסד כפי שיידרש, והוסף בכתב יד: "אם לא תושגנה האשרות 18חודשים יבוטל ההסכם הנזכר בסעיף 3להלן כנגד החזרת כל הכספים ששולמו לך עד על ידינו ". (שגיאות הטקסט - במקור). כן הוספה פסקה האומרת כי: "בכפוף לקיום מלא של סעיף 2לעיל אנו מסכימים כי למרות האמור בסעיף 4בהסכם למכירת המקרקעין שלך בחלקה 13בגוש 31024אתה תמסור את החזקה במקרקעין מיד לאחר שתושגנה האשרות הנ"ל". (להלן-כתב ההארכה השני). .7אין מחלוקת כי האשרות לבני משפחת המנוח לא הושגו עד היום, וכי החזקה בדירה לא נמסרה לתובע עד היום. .8עוד אין מחלוקת כי התובע עצמו לא שילם מכיסו ולו אגורה אחת למנוח בגין רכישת הדירה. .9עמותת אלעד טוענת כי נתנה למנוח 000, 22דולר על חשבון רכישת הדירה ע"י התובע, וכי סכום זה ניתן כהלוואה לתובע, אולם התובע אישר בעדותו כי לא החזיר את סכום ההלוואה לעמותת אלעד, ואף לא הוצג בפני בית המשפט הסכם הלוואה בין העמותה לתובע. .10עוד יש לציין כי המנוח נפטר ביום 4.6.94, (דהיינו-שנתיים ושבעה חודשים אחרי חתימת ההסכם), כאשר עד יום פטירתו - המשיך לגור בדירה עם בני משפחתו, לא קיבל אשרות כניסה לארה"ב לבני משפחתו, והתובע לא עשה מאומה למימוש ההסכם. .11גם לאחר פטירת המנוח לא עשה התובע מאומה למימוש ההסכם עד יום 21.1.96, (מוצג תביעה ת/11א') , שאז נשלח לנתבעים מכתב מטעם ב"כ התובע, בו הודע להם על ההסכם, ועל רצון התובע להשלים את רכישת הדירה ולקבל את החזקה בה. הפנייה הראשונה בכתב אל המנוח ומשפחתו, בו נדרשו למלא אחר ההסכם, נעשתה, איפוא, 50חודש לאחר החתימה על ההסכם, ו- 19חודש לאחר פטירת המנוח. .12איש מהנתבעים או מטעמם-לא העיד בפני, אולם הן מכתב ההגנה, והן מן העובדה כי הנתבעים לא ידעו כלל על מסמך ההתחייבות ועל מסמכי ההארכה הראשון והשני -ניתן ללמוד כי המנוח לא הודיע לנתבעים על העיסקה שעשה עם התובע, באמצעות עמותת אלעד, וסביר אף כי העדיף לא לומר להם מאומה עד השגת אשרות הכניסה למשפחה לארה"ב, שכן מן המפורסמות הוא כי גורל ערבים שמכרו מקרקעין ליהודים באיזורים שמעבר ל"קו הירוק"-לא שפר עליהם (בלשון המעטה). באשר לידע ולהבנה של בן המנוח-חוסיין (שאיננו בין הנתבעים) בנושא מכירת הדירה והמסמכים שעמותת אלעד שלחה למנוח-אין לי אלא לומר כי חוסיין לא הוזמן למתן עדות, ועל כן לא אוכל לקבוע מה ידע ומה הבין בנושא זה, גם אם נכח בפועל בעת חתימת אביו על ההסכם. מכל מקום, אפילו ידע חוסיין במה מדובר-אין לנו כל ראייה שהנתבעים ידעו על כך (ומוזר שחוסיין איננו בכלל הנתבעים, אלא אם כן אינו גר בדירה בעצמו). .13מנסיבות המשא ומתן בקשר למכירת הדירה-שהתובע כלל לא היה שותף לו; מן העובדה שהתובע לא השקיע אף אגורה ברכישת הדירה; מן העובדה כי התובע לא עשה מאומה במהלך 50חודש כדי לקבל את הדירה שכביכול רכש לשם מגוריו בה; ומן העובדה שעמותת אלעד התנהגה לאורך כל הדרך כאילו מדובר בנכס שהיא רוכשת, ולא בנכס שרוכש התובע לעצמו-ניתן ללמוד כי הרוכש האמיתי של הדירה הייתה עמותת אלעד, וכי שם התובע הוכנס להסכם רכישת הדירה-"כאיש קש" מטעמה. .14המסקנה החד-משמעית מהתנהגות המנוח, העמותה, והתובע בכל הקשור למכירת הדירה היא-כי הן המנוח, הן עמותת אלעד, והן התובע הבינו כי כל מה שמוסכם בין עמותת אלעד למנוח-מחייב את המנוח, את התובע, ואת עמותת אלעד. .15מסקנה חד-משמעית נוספת היא כי התחייבויות עמותת אלעד במסמך ההתחייבות, ובשני מסמכי ההארכה-הם חלק אינטגרלי מן ההסכם. .16עוד מסקנה חד-משמעית היא כי כל הצדדים להסכם הבינו שכל עוד אין אשרות כניסה למנוח ולבני משפחתו לארה"ב - העיסקה אינה יוצאת לפועל, בשל הסכנה לבני המשפחה. (ראה לענין זה את ס' 7סיפא לתצהיר דוד בארי). דברים אלה עולים בבירור משלושת המסמכים שנשלחו למנוח ע"י עמותת אלעד, אך במיוחד ממסמך ההארכה השני, שם נקבעו ע"י עמותת אלעד שני תנאים, שהם ללא ספק תנאים מתלים: א. החזקה בדירה תמסר לאחר שתושגנה האשרות. ב. אם לא תושגנה האשרות תוך 18חודשים-יבוטל ההסכם כנגד החזר הכספים ששולמו למנוח. .17הצדדים חלוקים בדעתם מה משמעות המלים: "יבוטל ההסכם"-האם משמעותם כי על התובע להודיע על ביטול ההסכם, וכל עוד לא הודיע-לא בוטל ההסכם, כדעת התובע ועמותת אלעד; או שמא משמעות המלים היא כי אם לא תושגנה אשרות ישיבת קבע למשפחת המנוח בארה"ב תוך 18חודש-בטל ההסכם מאליו, ללא כל צורך במתן הודעה-כדעת הנתבעים. .18המלים שבמחלוקת-נוסחו ע"י עורך דין איתן גבע מטעם עמותת אלעד, ועל כן יש לפרש מונח סתום-כנגד המנסח. אכן, אילו היה הניסוח ברור יותר, כגון-"ההסכם בטל"-מחד גיסא, או "רשאי כל צד לבטל את ההסכם"-מאידך גיסא, לא היו כל בעיות בפירוש כוונת הצדדים. משנוסח הסעיף כפי שנוסח, רשאי כל צד לפרשו לטובתו, ומאחר שיש לפרש את המסמך כנגד המנסח-יש להעדיף את פרשנות הנתבעים. .19יתרה מזו, פרשנות הנתבעים גם הגיונית יותר בנסיבות הענין. כאמור, שני הצדדים הבינו כי מכירת דירה בסילואן ליהודים - עלולה להוות סכנה מוחשית למוכר ולמשפחתו, ועל כן דרש המוכר, וקבל, במקביל להסכם מכירת הדירה - התחייבות מטעם עמותת אלעד (שכל המשא ומתן שלו היה עמה בלבד), להסדיר לבני משפחתו אשרות לישיבת קבע בארה"ב, תוך הבהרה במסמך ההארכה השני כי לא תהיה מסירת חזקה בדירה אלא לאחר קבלת האשרות, וכי ההסכם יבוטל אם האשרות לא תושגנה תוך 18חודש. .20יתר על כן- 18החודשים אמורים היו להימנות מיום 15.12.91(כאמור במסמך ההארכה השני), דהיינו-הם הסתיימו ביום .14.6.93 המנוח נפטר ביום 4.6.94, ובמשך כל אותה שנה עד לפטירתו, לא נעשה ע"י התובע מאומה להבטחת זכויותיו על פי ההסכם. מאחר שהמנוח נפטר-איננו יכולים לשמוע מפיו אם הודיע לתובע או לעמותת אלעד על ביטול ההסכם. מאחר שהתובע ועמותת אלעד העלימו מבית המשפט ומן הנתבעים בכתב התביעה המקורי את מסמך ההתחייבות ושני מסמכי ההארכה שנכתבו ע"י עמותת אלעד, ולא הודו בכך אלא לאחר שאלה נתגלו במקרה ע"י הנתבעים-מובן שאין בית המשפט יכול לסמוך על דברי התובע ועל דברי דוד בארי-שלא נמסרה להם הודעת ביטול מטעם המנוח. מאותו טעם גם לא ניתן לסמוך על עדות דוד בארי שטען כי המנוח בקש ממנו להמשיך ולטפל בנושא גם לאחר תום 18החודשים. למרבה הצעד עלי לקבוע כי עדות דוד בארי היתה בלתי אמינה. די לקרוא את עדותו בבית המשפט כדי להיווכח עד כמה אינה משכנעת. במיוחד מוזרה טענתו שכתב ההארכה השני (ת/7) נמסר לידי המנוח ולא נשאר במשרדו, וכי "שכח" ממנו. .21יתרה אף מכל האמור-מהתנהגות המנוח-שנשאר לגור בדירה עם משפחתו, וכן מהתנהגות התובע ועמותת אלעד-שלא כתבו ולו מכתב אחד למנוח, ולא הגישו תביעה לבית המשפט, הן בחיי המנוח והן עד 19חודש לאחר מותו - עולה כי היתה הסכמה שבשתיקה לפחות, כי לא ניתן לקיים את הסכם מכירת הדירה, בהעדר אשרות ישיבת קבע למשפחת המנוח בארה"ב. .22עוד יש לציין כי עמותת אלעד לא פעלה במיומנות הדרושה (ולו ע"י בחירת עורך דין מיומן מטעמה בארה"ב), כדי להשיג את אשרות ישיבת הקבע לבני משפחת המנוח. מאחר שלמנוח היתה אשרה לישיבת קבע בארה"ב, ניתן היה להשיג אשרות גם לבני משפחתו מדרגה ראשונה, אולם בשל העדר תרגום לאנגלית של המסמכים הרלבנטיים הדרושים - סורבה הבקשה לאשרות אלו. (ראה מוצגי תביעה ת/32). .23הבקשות עצמן הוגשו לשלטונות ארה"ב רק ב-16.6.93, (ראה מוצגי תביעה ת/26), לאמור-לאחר שהסתיימו 18החודשים, ומכל מקום לא קודם ל-30.4.93-המועד בו נחתמו חלק מהבקשות. (מוצגי תביעה ת/ 23-ת/25). הגשת הבקשות באיחור כה רב-מצביעה על רשלנות רבתי במילוי ההתחיבות להשיג למשפחת המנוח אשרות ישיבת קבע בארה"ב. .24המסקנה-עמותת אלעד לא מילאה התחייבותה להשיג אשרות ישיבת קבע לבני משפחת המנוח, וזאת מחמת רשלנות רבתי מטעמה, באמצעות נציגה בארה"ב. .25א. לאור כל האמור לעיל אין מקום להעתר לתביעה לאכוף את הסכם מכירת הדירה התובע, הן משום שהוא מנוגד להסכמה בכתב שבין הצדדים, והן משום שאכיפה כזאת תהיה בלתי צודקת בנסיבות הענין, ואף מסוכנת למשפחת המנוח, ועל כן אני דוחה את התביעה. ב. אגב, גם אילו מילאה עמותת אלעד את התחיבותה להשיג לבני משפחת המנוח אשרות לישיבת קבע בארה"ב-לאחר פטירת המנוח, לא הייתי רואה בכך משום מלוי התחיבותה ובסיס לשכלול ההסכם, וזאת לא רק מן הטעם שחלפו יותר מ- 18החודשים בהם התחייבה לעשות כן, אלא משום שהרעיון למכירת הדירה והעקירה לארה"ב-היה של המנוח ולא של בני משפחתו, וסביר-אף ללא ידיעתם, ובוודאי שהנסיבות השתנו באופן דרסטי לאחר פטירת המנוח, ושוב אין מקום לעקור את המשפחה מהארץ-ללא ראש המשפחה. .26התובע לא עתר עתירה חילופית להחזר סכומי הכסף ששולמו למנוח, ועל כן אין בסיס משפטי להורות על החזר הכספים. .27התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 000, 35ש"ח + מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. מכירת דירהחוזהמקרקעיןחוזה דירה