הפחתת שכר טרחת עורך דין הוצאה לפועל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת שכר טרחת עורך דין הוצאה לפועל: בפני בית המשפט ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בחיפה (מר א. אוחיון) מיום 21.3.96שניתנה בתיק הוצל"פ מס' 9-95-29590- 02על פיה הוחלט להפחית את שכ"ט עו"ד המגיע למערערים. העובדות הרלוונטיות לעניינו: .1 במסגרת ת.א. 6144/92בבית משפט השלום בחיפה נתבעה המשיבה לשלם למערערים סכום כסף מסויים. להבטחת ביצוע פסק הדין שיינתן, הפקידה המשיבה בתיק בית המשפט ערבות בנקאית צמודה על סך של 000, 60ש"ח שפרעונה אמור להיות עפ"י החלטת בית המשפט. .2 התביעה הועברה לבירור בפני בורר וזה פסק לטובת המערערים. .3 לאחר שבית המשפט ביטל את פסק הבורר, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (בר"ע 143/95) וביום 29.10.95ניתן פסק דין על ידי כב' השופט ברלינר בו ביטל את פסק הדין של בית המשפט קמא ואשר את פסק הבורר תוך שחייב את המשיבה בהוצאות הערעור בסך של 000, 2ש"ח בצירוף מע"מ. .4 הבורר חייב את המשיבה לשלם למערערים סך של 236, 72ש"ח בצירוף ריבית שנתית בשיעור של % 18החל מיום 1.9.93ועד התשלום בפועל. .5 ביום 28.11.95הגישו המערערים את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחיפה במסגרת תיק ההוצל"פ. .6 סכום קרן החוב בעת פתיחת תיק ההוצל"פ היה 376, 101ש"ח. .7 לבקשת המערערים ציווה בית המשפט קמא על הבנק לפרוע את הערבות הבנקאית וביום 25.12.95פרע הבנק את הערבות והעביר לידי המערערים סך של 386, 88ש"ח. .8 ביום 17.1.96הגישה המשיבה בקשה לראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי בה עתרה לסעדים הבאים: א. הקטנת החוב בסך של 386, 88ש"ח נכון ליום 25.12.95וכן להפחתת שכ"ט עו"ד ואגרות בהתאם. ב. עיכוב הליכים שנפתחו נגד המשיבה. ג. ביטול עיקולים שהוטלו בסכום של 000, 101ש"ח אצל מחזיקים שונים. ב"כ המערערים טען כדלקמן: .1 אין לראש ההוצל"פ סמכות לדון בטענת תום לב שכן זוהי סמכות הנתונה אך ורק לשופט. .2 פסק הדין של כב' השופט ביין עליו מסתמכת המשיבה אינו לעניננו שכן האמור בו מתייחס להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ואילו בעניננו אין המדובר בפסק דין מוסכם שנסמך על רצון הצדדים ו/או שביטא את רצונם. זה היה פסק דין כפוי על המשיבה ושעבר שלוש ערכאות לא פחות ולא יותר. .3 אין לראש ההוצל"פ סמכות לפסוק סעד שלא התבקש על ידי המשיבה. המשיבה לא ביקשה את הסעדים שראש ההוצל"פ העניק לה. היא לא ביקשה הפחתת שכר הטרחה. בקשתה היתה בטענת פרעתי. ראש ההוצל"פ החליט על דעת עצמו לדון בבקשת המשיבה כאילו הוגשה על פי סעיף 10(א) לחוק ההוצל"פ המתיר לו להפחית את שכר טירחת עורכי הדין. הלכה פסוקה היא כי ערכאה משפטתית לא תיתן לבעל דין סעד שלא ביקש אף אם במהלך הדיון מתברר כי היה זכאי לקבל יותר. מכל מקום הרי כדי שראש ההוצל"פ יפעיל את סמכותו על פי סעיף 10(א) לחוק ההוצל"פ, חובה היתה על המשיבה להגיש בקשה מתאימה ואין מחלוקת כי בקשה כזו לא הוגשה. ונמצא כי החלטתו לוקה בחוסר סמכות. .4 טעה ראש ההוצל"פ משקבע כי הגשת פסק דין לביצוע מבלי לממש קודם את הערבות הבנקאית, מהווה התנהגות בחוסר תום לב. אין כל חובה חוקית (להבדיל ממוסרית) על המערערים לממש קודם את הערבות הבנקאית ולנקוט בהליכי ההוצל"פ אך ורק על היתרה, זאת לא רק מהטעם ששימוש הערבות עלול להתקל בקשיים אלא גם מהטעם שערבות בנקאית איננה "כסף המונח בכיס" כסברת ראש ההוצאה לפועל. .5 טעה ראש ההוצל"פ בקביעתו כי מימוש זכויות על פי פסק דין כפופה לחובת תום הלב שכן פסק הדין מהווה סוף פסוק ועמידה על זכות חוקית ו/או חוזית אין בה חוסר תום לב. קל וחומר עמידה על זכות שהתגבשה בפסק דין חלוט. .6 ומכאן מבקש ב"כ המערערים לקבל את הערעור ולבטל את החלטת ראש ההוצל"פ. ב"כ המשיב טען כדלקמן: .1 צדק ראש ההוצל"פ משקבע כי התנהגות המערערים במקרה דנן, מהווה מימוש זכות שלא בתום לב וכי מימוש כל זכות ובכלל זה זכות על פי חוק פסוק, כפופה לעקרון חובת תום הלב. לעניין זה כבר נפסק בבית המשפט המחוזי (חיפה) בע"א 151/87(ח) פ"מ מ"ח 2, 79בעמ' 87- 86מפי כב' השופט ביין כי: "גם מי שקמה לו זכות מכוח פסק דין בהסכמה חייב לעשות שימוש בזכות זו בדרך מקובלת ובתום לב, כעולה מסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי) בצירוף לסעיף 61(ב) לאותו חוק... ... אמנם קיימים פסקי דין הקובעים שעצם העובדה שצד עומד על זכויותיו החוזיות איננה שוללת תום לב, אבל הכול תלוי בנסיבות, וכאשר השימוש בזכות הנובעת מהחוזה הוא בבחינת ניצול לרעה הפוגע קשה בצד השני - מבלי שהדבר הכרחי לשימוש האינטרסים של עושה השימוש בזכות - לא ייתן בית המשפט ידו לכך". דבריו של כב' השופט ביין נאמרו אמנם לעניין פסק דין בהסכמה, אולם הם יפים גם לעניין פסק דין "רגיל" שניתן ע"י בית המשפט ואמר על כך כב' השופט בר אופיר בספרו (הוצאה לפועל "הליכים והליכות". מהדורה רביעית, עמ' 157): "העקרון האמור (תום הלב) חייב להנחות את ראש ההוצל"פ בעת שהוא מבצע פסק דין...יישומו של העיקרון האמור יתבצע, הלכה למעשה, בכפיפות לנתונים המיוחדים לכל מקרה ומקרה". .2בקשת המשיבה אכן הוכתרה בכותרת "בקשה בטענת פרעתי", אולם הבקשה דיברה בלשון מפורשת וביקשה הפחתת שכר הטירחה שנקבע בתיק לאור העובדה שבכיסם של המערערים היתה מונחת ערבות בנקאית על מרבית סכום פסק הדין, עוד לפני פתיחת תיק ההוצל"פ. טענת המערערים כי המשיבה לא ביקשה הפחתת סכום התיק המקורי, אלא הגישה בקשה בטענת פרעתי, ולפיכך, לכאורה לא היה ראש ההוצל"פ רשאי להפחית את סכום שכר הטירחה שנקבע בתיק, היא נסיון להיתפס בעניינים פרוצדורליים גרידא ודינה להידחות על הסף. .3עניין פסיקת ההוצאות ושכר הטירחה בלשכת ההוצל"פ נתון לשיקול דעתו של ראש ההוצל"פ והוא יכול לבטל, לשנות או לתקן קביעה של שכר טירחה ובלבד שנתן לזוכה הזדמנות להשמיע טענותיו לפני כן, בדיוק כפי שנעשה הדבר במקרה זה. .4אכן אין הערבות מהווה תשלום בפועל, אך כאשר מדובר בערבות בנקאית הניתנת למימוש ללא תנאי עם דרישה, שקול הדבר לכסף המונח בכיסם של המערערים, ובוודאי שלא היתה כל סיבה לנקוט בהליכי הוצל"פ לגביית סכום זה ועובדה היא כי הערבות שולמה ע"י הבנק בלי כל קשר להליכי ההוצל"פ בהם נקטו המשיבים. .5על כן מתבקש בית המשפט לדחות את הערעור ולהשאיר את החלטת ראש ההוצאה לפועל על כנה. דיון לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בהחלטת ראש ההוצל"פ נשוא הערעור הגעתי למסקנה כי דין ערעור זה להידחות. אינני מסכים עם טענת ב"כ המערערים כי אין בסמכותו של ראש ההוצל"פ לדון בטענת תום לב שכן זוהי סמכות הנתונה אך ורק לשופט. כב' השופט ד"ר ביין בע"א 151/87קבע כדלקמן: "אין לקבל את הטענה כי יו"ר ההוצאה לפועל אינו מוסמך לעשות שימוש בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי) בבואו לבצע חיוב הנובע מפסק דין מוסכם. בכך אין הוא משנה את פסק הדין, אלא הוא דווקא מבצע אותו במובן האמיתי של המילה". דברי השופט ביין אמנם נאמרו לעניין סמכות ראש ההוצאה לפועל לעשות שימוש בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי) בביצוע חיוב הנובע מפסק דין מוסכם, דברים אלה הם נכונים גם לגבי ביצוע חיוב שלא נובע מפסק דין מוסכם ולראש ההוצאה לפועל יש סמכות לשימוש בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), גם במקרה זה. בסעיף 1של פסק דין שניתן ב - ע.א. 151/87על ידי כב' השופט ביין גם נאמר: "גם מי שקמה לו זכות מכוח פסק דין בהסכמה, חייב לעשות שימוש בזכות זו בדרך מקובלת ובתום לב, כעולה בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי) בצירוף לסעיף 61(ב) לאותו חוק". עמדת ב"כ המערערים כי דברי השופט ביין הנ"ל מתייחסים להסכם שקיבל תוקף של פסק דין ואינם לענינינו שאכן בענינינו לא מדובר בפסק דין מוסכם שנסמך על רצון הצדדים, אינה מקובלת עלי. כב' השופט ביין בראשית דבריו אמר: "גם מי שקמה לו זכות מכוח פסק דין בהסכמה...". ניתן לפרש דברי השופט ביין כך שבנוסף לחובה על מי שקמה לו זכות מכוח פסק דין לא מוסכם לעשות שימוש בזכות זו בדרך מקובלת ובתום לב. חובה זאת מוטלת גם על מי שקמה לו זכות מכוח פסק דין בהסכמה. לכן דברי השופט ביין לא באו לצמצם השימוש בעקרון תום הלב אלא להוסיף עליהם שימוש נוסף בביצוע פסק דין בהסכמה. אינני מקבל עמדת המערערים כי מימוש זכות על פי פסק דין אינה כפופה לחובת תום הלב. בסעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) 1983נאמר: "הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". בספרה של גבריאלה שלו "דיני חוזים" מהדורה שנייה 1995עמ' 43נאמר: "... חל עקרון תום הלב, מכוח שילוב הוראות הסעיפים 39ו 61(ב) לחוק החוזים הכללי, על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה. דין החוזים זכה באמצעות סעיף 61(ב) לחוק החוזים, לעוגן עקרון תום הלב במשפט הישראלי כולו. כתוצאה מהוראות סעיף 61(ב), הפירוש והמשמעות שיוענקו לעקרון תום הלב בתחום דיני החוזים משפיעים ומקרינים גם מעבר לדינים אלה, במעגלי המשפט האזרחי והציבורי, והכל כלשון סעיף 61(ב), ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחוייבים. מכח סעיף 61(ב) הפך עקרון תום הלב לעקרון התנהגות המבטא מדיניות משפטית לעניין פעולות משפטיות וחיובים שבכלל המערכת המשפטית בישראל". בענייננו הגעתי למסקנה כי מימוש זכות על פי פסק דין הינה כפופה לחובת תום הלב. טענת המערערים כי ראש ההוצל"פ העניק למשיבה סעדים שלא ביקשה וכי היא לא ביקשה הפחתת שכר טרחה, בקשתה היתה "בטענת פרעתי" וכי ראש ההוצל"פ החליט על דעת עצמו לדון בבקשת המשיבה כאילו הוגשה על פי סעיף 10(א) לחוק ההוצל"פ המתיר לו להפחית את שכר טירחת עורך דין, אינה נראית לי. אכן בקשת המשיבה נושאת הכותרת "בקשה בטענת פרעתי לביטול הליכים ועיכובים", אבל אחרי עיון בתוכן הבקשה הגעתי למסקנה כי כוונת המשיבה היתה לבקש מראש ההוצל"פ הפחתת שכר טירחת עורך דין, וכי החלטת ראש ההוצל"פ לדון בה, הינה בדין יסודה. בעניננו אכן הגישה המשיבה בקשה ב"טענת פרעתי" אך תכלית הבקשה למעשה הינה בקשה להפחתת שכר טירחת עורך דין ויש לדון בה כאמור. ולכן צדק ראש ההוצל"פ כאשר דן בבקשה כבקשה להפחתת שכר טירחת עורך הדין לפי סעיף 10(א) לחוק הוצאה לפועל התשכ"ז .1967שאלה נוספת שעומדת לדיון בפני הינה, האם הגשת פסק הדין לביצוע מבלי לממש קודם את הערבות הבנקאית מהווה התנהגות בחוסר תום לב? בהחלטתו מיום 21.3.96ראש ההוצל"פ דן בסוגייה זו וקבע כדלקמן: "אני סבור שהזוכים צריכים היו לפנות לבית המשפט, על מנת לממש הערבות הבנקאית. לאחר מימוש הערבות הבנקאית, ובאם נותרה יתרה, אז צריכים היו לפנות ללשכת ההוצל"פ על מנת לגבות את היתרה שלא היתה מובטחת בערבות בנקאית. פנייה ללשכת ההוצל"פ מבלי לפנות תחילה למימוש הערבות הבנקאית, יש בה פעולה שבאה להגדיל את שכר הטירחה, שלא לצורך, ותוך פגיעה בזכויות החייבת. באשר לטענה שמימוש הערבות הבנקאית עלול היה להיתקל בקשיים, אני דוחה טענה זו משני נימוקים. הנימוק האחד הוא שאם הזוכים היו נתקלים בקשיים במימוש הערבות הבנקאית, ואז היו פונים ללשכה, הטענה של חוסר תום לב לא היתה מקובלת. מעבר לכך גם בלשכת הוצל"פ יכלו הזוכים להיתקל באותם קשיים במימוש הערבות הבנקאית. כפי שהיו נתקלים אילו פנו מלכתחילה למימוש הערבות הבנקאית. מקבל אני את הגישה של ב"כ החייבת לפיה סכום הערבות הבנקאית הוא סכום שהיה מונח למעשה בכיסם של הזוכים ולפיכך לא צריך היה לפתוח בגינו תיק הוצל"פ". כאמור, החלטתו של ראש ההוצל"פ מקובלת עלי ואינני רואה לנכון להתערב בה. לגבי סמכות ראש ההוצל"פ להקטין "שכר טירחת עורך הדין בהליכי הוצל"פ, בספרו של ס. ג'ובראן -267/96 השופט דוד בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה רביעית 1996עמ' 543 נאמר: "סמכותו של ראש ההוצל"פ נתונה לו לבטל, לשנות או לתקן קביעה של שכר טירחת עו"ד. אולם לפני שראש ההוצל"פ מפעיל סמכות עליו לתת לזוכה הזדמנות להשמיע טענותיו כדי למנוע פגיעה בעקרון "השמיעה ההוגנת"(ע"א 113/71שטראובר נ' מוחה פד" כ"ו (1) ב 416)". בענייננו ראש ההוצל"פ הקטין שכר טירחת עורך הדין לאחר שנתן למערערים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ומכאן החלטתו בדין יסודה ואין אני רואה מקום להתערב בה. אי לזאת ולאור האמור לעיל אני מחליט לדחות את הערעור ולחייב את המערערים לשלם למשיבה הוצאות +שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 500, 1ש"ח בצירוף מע"מ, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. בשולי פסק הדין אציין כי האחור במתן פסק הדין נבע מכך כי מתוך טעות של המזכירות, התיק לא הובא אלי במועד לשם כתיבת פסק הדין, אלא לאחר שעברו חודשים רבים מיום הגשת סיכומי הצדדים. הפחתת שכר / ירידה בשכרשכר טרחת עורך דיןשכר טרחההוצאה לפועלעורך דין