מכרז עבודות בניה משרדים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז עבודות בניה משרדים: המשיבה מס' 1, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, החליטה להעביר את משרדיה לכפר תבור. לאחר שרכשה את המקום המיועד פרסמה במהלך חודש 4/97 מיכרז מספר 1/97לביצוע עבודות הבנייה של המשרדים. על מיכרז זה נסוב דיון זה. בהתאם לתנאי המיכרז (ת/1) היה, בין היתר, על המציעים להגיש המלצות בכתב על עבודות קודמות ופרטים על נסיון קודם. סעיף 7של תנאי המכרז קבע כדלקמן: תנאים מקדימים: א. על הקבלן להיות בעל יכולת מוכחת לבצע את ההתחייבויות המוטלות על הקבלן על פי החוזה יש לצרף ניסיון בעבודה, פרטים על הקבלן מבחינת היקף עבודות, כמות מועסקים וכו'. תינתן עדיפות לקבלנים רשומים שביצעו בעבר עבודות כנ"ל. ב. קבלן בעל נסיון מוכח בהקמת פרוייקטים בתחומים מוסדיים ציבוריים, אשר שטחם, מורכבותם הטכנולוגי ועלותם הכספית אינם נופלים מאילו שבפרוייקט נשוא המיכרז. הניסיון יתייחס לעבודות במשך 5שנים אחרונות. יש לצרף רשימת עבודות, אסמכתאות בכתב, ורשימות ממליצים והמלצות שתכלולאת שמם, תפקידם, מקום עבודתם, כתובתם ומספר הטלפון להתקשרות. ג. חובת ההשתתפות בסיור הקבלנים באתר הבנייה. ד. התנאים אינם מצטברים, הצעתו של הקבלן שלא יעמוד באחד התנאים עשויה לדחות הצעתו. המבקשת ניגשה למכרז הנ"ל ובמסגרת הצעתה, צרפה, בין היתר, המלצות בכתב ופרטים אודות פרוייקטים שביצעה בעבר - כקבוע בתנאי המכרז. המשיב מס' 2- הקבלן דראושה לא צירף להצעתו המלצות בכתב. ביום 2.6.97התכנסה במשרדי הוועדה, וועדת המכרזים של המשיבה 1, ובעת פתיחת תיבת המכרזים הסתבר כי הוגשו שלושה הצעות בלבד: 1) הצעת קבלן - דראושה - סכום הצעתו -.049,535, 1ש"ח. 2) הצעת המבקשת - אשר הציעה -.282,668, 1ש"ח. 3) הצעת קבלן מוסא חוסייני - בסך -.595,006, 2ש"ח. הוועדה המליצה לקבל את הצעתו של הקבלן דראושה. בתאריך 15.6.97, נתכנסה מליאת המשיבה מס' 1לישיבתה מס' 106/97, כשבסדר יומה בין היתר, "אישור מליאת הוועדה את החלטת ועדת המכרזים". לאחר דיון החליטה המליאה לאשר את המלצת וועדת המכרזים, ולאשר את הצעתו של הקבלן דראושה אחמד כהצעה הזוכה בהיותה הזולה ביותר וזאת עפ"י בדיקתו של המהנדס ששון מועלם שמונה מטעם משיבה מס' 1, לבדוק את ההצעות שהוגשו. המהנדס ששון כתב לוועדת המיכרזים מכתב ב- 9.6.97בו ציין כי בדק ומצא שהצעתו של הקבלן דראושה הינה הזולה ביותר, היא קרובה ביותר לאומדן המתכננים, גבוהה ממנו רק ב-% 9.5שזה בתחום הסבירות. לאחר בדיקת עבודות דומות והמלצות על הקבלן דראושה מוחמד הוא המליץ להכריז עליו כקבלן זוכה (מ/ 3לתצהיר המשיב מס' 1). מכתב זה היה מונח לפני חברי וועדת המיכרזים כאשר שקלה הוועדה על מי להמליץ בפני מליאת הוועדה המקומית כקבלן זוכה. למרות שמליאת המשיבה מס' 1אישרה את העסקתו של הקבלן דראושה מוחמד, החליטה המליאה להשהות את הענין בעקבות פניה של יועץ בכיר לשר הפנים שביקש להשהות את הענין עד "שהענין יובא לדיון ממצא בוועדה ולאחר שתמונה וועדה מקצועית אשר תבחן את המשמעויות והעלויות הכרוכות בכך" (ראה נספח מ/ 2עמ' 4פס' 2). הממונה על המחוז מר יגאל שחר שיגר מכתב-פקס בו ביקש לזרז את גמר הליכי המכרז וחתימה עם הקבלן. ראה מ/ .4זהו האישור של הממונה, לו ציפו. אולם בתאריך 22.6.97נתקבל במשרדי המשיבה מס' 1מכתבה של המבקשת שטענה כי בדיקת מעטפות המציעים בעת פתיחת המכרז העלתה, כי המציע שהצעתו היתה הנמוכה ביותר, הקבלן דראושה, לא עמד בתנאי המכרז מאחר ולא צרף המלצות בכתב ו/או פרטים אודות נסיון קודם יחד עם הצעתו, כנדרש עפ"י תנאי המכרז, ולמרות זאת הצעתו התקבלה. לטענתה היה צריך לפסול את הצעה של הקבלן דראושה ומאחר והצעתה היתה השנייה בגובהה מן הדין היה להכריז עליה כזוכה במיכרז. לאחר התייעצות עם היוהמ"ש של משיבה מס' 1הוחלט לעכב החתימה עד לבירור הענין. בתאריך 29.6.97נתכנסה מליאת הוועדה שוב, שלא מן המינין, וקיבלה הבהרות מהמהנדס מר ששון מועלם לגבי נסיונו ואמינותו של הקבלן דראושה. זה האחרון המציא מכתבים המעידים על נסיונו והממליצים עליו (נ/3). לאחר מכן החליטה המליאה פה אחד לאשר מחדש את הצעת משיב מס' 2, הזוכה במיכרז. (ראה פרוט' הישיבה מ/6). המשיבה 1הזמינה את דראושה לחתימה על הסכם וניהלה איתו מו"מ נוסף שבסופו נתן הנחה נוספת של 361, 39ש"ח. טענתה של המבקשת היא כי אי צירוף המלצות ופרטים על נסיון קודם יחד עם מסמכי המיכרז, מהווה הפרה של דרישה מהותית במיכרז הפוסלת את הצעת המציעה הואיל ויש בכך הפרה של עיקרון התחרות ההוגנת ודרישת שוויון במכרז. לטענת משיבה מס' 1אין פגם מהותי בהצעתו של משיב 2, בכך שלא צירף את המלצותיו כנדרש בתקנון המיכרז ובמידה וקיים פגם כזה הרי הוא נרפא ע"י בדיקתו של מהנדס הוועדה מועלם ואף ע"י התכנסותה מחדש של המשיבה 1כדי לדון בהצעות המיכרז. אין מחלוקת על כך שהקבלן דראושה לא צירף המלצות בכתב בנוגע לנסיון קודם במועד שנקבע לצורך פתיחת מעטפות המיכרז אלא לאחר שנפתחו, ולאחר החלטת וועדת המיכרזים. השאלה היא האם יש בכך כדי לפסול את הצעתו למרות היותה ההצעה הזולה ביותר. האם הפגם שנפל בהצעה הינו פגם מהותי או לא מהותי, הדורש פסילת ההצעה? והאם ניתן לתקן את הפגם מאוחר יותר כפי שעשתה המשיבה .1 .1מהו פגם מהותי? זהו פגם משמעותי הפוגע בכלל מקובל של דיני המיכרזים או הנוגד תנאי ממשי של המיכרז המסויים. פגם מהותי כזה מגיע לדרגת חומרה מיוחדת כאשר יש בו משום פגיעה בעקרונות יסוד של דיני המיכרז כמו עקרון השיוויון בין המציעים, עקרון התחרות ההוגנת או בהגינות ניהולית של המיכרז ואילו פגם שאינו מהותי הוא פגם שאין בו כדי להביא לפגיעה בעקרונות היסוד ובדיני מיכרזים או בתנאי בעל חשיבות של המיכרז, פגם קל ערך בלתי משמעותי בנסיבות המיכרז [בג"צ 161/80מלון סן טרופז בע"מ נגד מינהל מקרקעי ישראל ואח' פד"י לד' חלק רביעי עמ' 709, בג"צ 504/82כח (2000) אחזקות בע"מ נגד מינהל מקרקעי ישראל ואח' פד"י לז' (1) 651]. .2הדין איננו כי כל פגם למעשה מנהלי יהיה אופיו אשר יהיה ותהיה מהותו אשר תהיה תביא לפסילת המעשה המנהלי. החלטת רשות מנהלית והליכי מיכרז היא מעשה מנהלי וככל שאר מעשי המינהל אין היא נפסלת בשל כל פגם שנפל בה אלא בגלל פגם מהותי. פגם טכני אין בו כשלעצמו כדי להביא לפסילת המעשה המנהלי, אלא אם כן הוא כרוך בחוסר תום לב, כוונת זדון, או חוסר הגינות מינהלית. [בג"צ 161/80] .3לאור עקרון זה נפסק כי כאשר הצעת המיכרז נגועה בפגם מהותי, ההצעה תיפסל ותמנע השתתפות במיכרז ולא תינתן הזדמנות לתקן את הפגם במועד מאוחר יותר, זאת כדי, שעיקרון השוויון במיכרז יבוא לידי ביטויו המלא והיעיל וכדי למנוע רשלנות ואי דיוק המצמיחים לא אחת הפליה, שרירות מינהלית ופגיעה בטוהר המידות [בג"צ 368, 376/76גוזלן נגד המועצה המקומית בית שמש פד"י לא' (1) 505]. מאידך, נפסק כי הגשתו הנפרדת של מסמך שאמור היה להיות מצורף להצעה, אין בו כדי לפסול את ההצעה שכן זהו פגם טכני שלא פגע בשוויון התחרות בין המועמדים השונים ונעשה בתום לב. [בג"צ 516/76שבו ושות' נגד המועצה המקומית שלומי ואח' פד"י לא' (1) 617] .4בת.א (נצ') 131/94, ה"פ 130/94, המ' 339/94אחים קמרי בע"מ ואח' נ' עיריית קריית-שמונה - פס"מ מ' תשנ"ד חלק שלישי עמ' 511, התייחס ביהמ"ש לבעיה של פסילת הצעה במיכרז עקב פגם שנפל בערבות המציעה, פגם הנחשב בדרך כלל למהותי [בג"צ 173/82]. הוא ציין כי קיימות שתי השקפות שונות בגישה לשאלה מהו פגם מהותי ומהו הפגם המצדיק פסילת מיכרז ע"י בית המשפט, מעין בית הלל ובית שמאי. עפ"י ההשקפה המחמירה יש לקיים את הוראות חוק המיכרזים ותקנון המיכרז על כל תג ותג ואילו לפי ההשקפה המקלה אין בפגם ואפילו הוא מהותי, כדי להביא לפסילת המיכרז אם לא הופר עיקרון השיוויון והתחרות ההוגנת ואם לא נמצא שהמיכרז נגוע בשחיתות, הפליה או חוסר תום לב. כך, גם במקרה בו נמצא שהפגם בערבות הוא פגם מהותי, לא נפסלה ההצעה כאשר המציע פעל בתום לב והפגם נבע מפליטת קולמוס ]בג"צ 173/82מבני פלס חב' הנדסית לבניין ופיתוח בע"מ נ. עיריית נהריה פד"י לו' (2) עמ' 472] .5בפסק הדין המחמיר, ]בג"צ 788/90, זוהר חוצות נגד עירית רמלה ואח’, פד"י מד' 843 3], כלל המיכרז תנאי מוקדם שהמציע יצרף להצעתו מסמכים המעידים על ניסיון קודם והמלצות. העותרת הציעה להתקין בשנה את מספר העמודים הגדול ביותר מבין המציעים האחרים למרות זאת קיבלה עיריית רמלה את המלצתה של וועדת המיכרזים למסור את ביצוע העבודה למשתתף אחר שהצעתו היתה יקרה יותר. הצעת העותרת אפילו לא הועמדה להצבעתה של וועדת המיכרזים. העותרת טענה בין היתר כי נפל פגם באי צרופם של המלצות ומסמכים המעידים על נסיון קודם של הזוכה במיכרז, למרות קיומו של תנאי מקדמי לצרפם. לדעת העותרת מדובר בדרישה מהותית, אשר אי קיומה מהווה פגם מהותי, הפוסל את הצעת המציע. פרט לטענה זו נטען ע"י העותרת כי יו"ר וועדת המיכרזים נהג במיכרז במשוא פנים מאחר שבעבר שימש כעורך הדין של החברה הזוכה ועוד נטען כי פסילת הצעתה נעשתה משיקולים זרים. בית המשפט קיבל את הטענה כי השיקולים ששימשו בסיס לאי העמדת הצעתה של העותרת להצבעה, היו זרים לעניין שנדון לפני וועדת המיכרזים. השופט בן יאיר שכתב את פסק הדין אמר כי: "מטרת המיכרז היא לאפשר לבעל המיכרז להשיג את ההצעה הטובה והנוחה לו ביותר ולאפשר למציעים לזכות בעבודה המוצעת בתחרות הוגנת ובתנאים של שיוויון. שיוויון זה ייפגע אם יוכל בעל המיכרז, על יסוד היכרות קודמת או מסיבה אחרת לפטור בדיעבד מציע מהגשת מסמכים המהווים דרישה מוקדמת לקבלת הצעתו ובכך להכשיר הצעה פגומה". בכך שבעל המיכרז פטר את מציע ההצעה מחובה משותפת לכל המשתתפים, במיכרז, על סמך היכרות קודמת, יש כדי לרמוז על משוא פנים, בבדיקת ההצעה. צויין בפסק הדין כי לפני הוועדה עמדה חוות דעת של היועצת המשפטית של עיריית רמלה, לפיה אין לבחון לגופה את הצעתה של הזוכה, מאחר שלא צורפה לה המלצה, כנידרש בתנאי המיכרז. אף שזאת היתה חוות הדעת, החליט יו"ר הוועדה, שניסוח תנאי המיכרז אינו מפריע לדון בהצעה. .6אין העובדות בפסק הדין ב"זוהר חוצות" דומות לעובדות במקרה שבפני. הפגם שנפל בהצעתו של הקבלן דראושה איננו פוגע בעיקרון השוויון שבין המתחרים או בעקרונות ההגינות או בדרישת תום הלב. א. הדרישה לצירוף רשימות ממליצים ורשימות עבודות קודמות לא היתה תנאי בלעדי לקבלת ההצעה והשתתפותה במיכרז. צויין בתנאי ההצעה כי "הצעתו של הקבלן שלא יעמוד באחד התנאים עשוייה לדחות הצעתו". ב"זוהר חוצות" קבע כב' השופט בן יאיר כי הדרישה לצירוף המלצות בכתב היתה דרישה מהותית אשר אי קיומה היווה פגיעה מהותית. מנגד כתב כב' השופט אור כי נראה לו שלפי נוסח המיכרז לא היוותה הדרישה לצרף מסמכים תנאי שללא קיומו תיפסל ההצעה וזאת משום שלא נאמר כי ללא אישורים אלה לא תובא ההצעה לדיון כלל. במיכרז נשוא התיק שבפני לא נאמר כי ללא רשימת הממליצים והעבודות הקודמות בכתב לא תובא ההצעה לדיון. כל שנאמר הוא שהצעתו של קבלן שלא ימציא את הרשימה עלולה להידחות. דהיינו, לא להיפסל אלא שקבלן שלא ימציא רשימת ממליצים בעבודות קודמות עלול להיות במצב נחות לעומת אחרים. ב. לפיכך רשאית היתה וועדת המיכרזים להסתמך על חוות דעתו של המהנדס ששון מועלם אשר נתבקש לבדוק את ההצעות השונות. ג. גם אם היה צורך בצירוף המסמכים האמורים כדי להכשיר את ההצעה הרי מדובר בפגם טכני אשר תוקן ע"י צירוף מאוחר של המסמכים החסרים. מסמך כזה בכתב הוגש לתיק ב- 09.06.1997שישה ימים לפני שנתכנסה מליאת הוועדה לאישור החלטת וועדת המיכרזים ביום 15.06.1997, לאחר מכן, חזרה מליאת הוועדה והתכנסה שוב ב- 29.06.1997כאשר לפניה מונחים המלצות של רפי מימרן (מ/8) ראש המועצה האזורית נוף הגליל מ-25.06.1997, מכתבו של אבי קוסטיצקי ראש מועצת יבניאל (מ/7) וכן מכתבי המלצות שונים [קיבוץ יגור, האגודה למען הזקן מ- 22.06.1997(נ/3, מ3 /9-1)]. ד. ב"זוהר חוצות" לא צורפו כלל המלצות ומסמכים למרות שעל פי תנאי המיכרז היה צורך לצרפם. שם היתה זו דרישה מהותית ונקבע שעיקרון השוויון נפגע כיוון שבעל המיכרז על יסוד היכרות קודמת פטר בדיעבד את המציע המשתתף מהגשת מסמכים המהווים דרישה מקדמית לקבילות הצעתו ובכך הכשיר הצעה פגומה. ה. ב"זוהר חוצות" נפסלה ההצעה כיוון שחברו יחדיו מספר פגמים שהעיקרי שבהם היה משוא פנים, שיקולים זרים, והפחות חמור אי צירוף המלצות ומסמכים. במקרה שבפני מדובר בפגם אחד בלבד. ו. מדובר בהפרה טכנית של הוראות המיכרז שתוקנה ושנעשתה ללא כוונת זדון ומתוך תום לב שכן, הקבלן דראושה סבר שעניין צירוף ההמלצות איננו מהותי כפי שהבין מתנאי המיכרז ולתומו סבר כי הוועדה תשאל אותו בטרם החתימה על ההסכם על ניסיונו. מה גם שהעבודה נשוא המיכרז הינה עבודה פשוטה, בלתי מסובכת, בלתי מורכבת ואיננה עתירת היקף. .7במקרה שבפני מדובר בפגם שלא פגע בכללי היסוד של שיטת המיכרזים. כאן המליצה וועדת המיכרזים לקבל את ההצעה הזולה ביותר והטובה ביותר למשיבה .1אילו היתה הוועדה מחליטה לקבל את ההצעה היקרה ביותר של המבקשת יכול היה הקבלן דראושה לפנות לביהמ"ש ולבדוק אם התקיימו נסיבות מיוחדות שלא לקבל את הצעתו. ובלשונו של כב' השופט ברנזון בבג"צ 203/75, ישראל ובנימין בן יקר נגד המועצה האזורית באר טוביה, פד"י כט' (2) 707: "אחרי ככל הכל, כל שיטת המיכרזים הציבוריים לא באה לעולם וקיומה אינו מכוון אלא לאפשר לבעל המיכרז לקבל הצעות מצד קבלנים בעלי כושר לבצע את המשימה נשוא המיכרז ולבחור בהצעה הטובה, הנוחה והמתאימה ביותר" ]עמ' 711]. .8לסיכום מדובר בפגם טכני שתוקן ובמיכרז אשר איפשר לבעל המיכרז ע"י התיקון הנ"ל להשיג את ההצעה הטובה והנוחה ביותר למשיבה 1יחד עם מתן אפשרות למציעים לזכות בעבודה המוצעת בתחרות הוגנת ובתנאים של שוויון שלא הופרו עקב קיומו ותיקונו של הפגם הנ"ל. .9לפיכך, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה ומחייבת את המבקשת לשלם למשיבות הוצאות בקשה זו בסך 000, 2ש"ח לכל אחת + מע"מ. מכרזבניהעבודות בניה