קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק לכבלים של בזק במהלך עבודות חפירה: תביעה זו עניינה נזק שנגרם לכבלי תקשורת של התובעת על ידי עובד הנתבעת 1 במהלך עבודות חפירה וכן, פרשנות פוליסת ביטוח ובה חריג לחבות המבטח ו/או סייג לחבות המבטח והיקפה. עובדות המקרה: בתאריך 13/2/94 ביצעה הנתבעת 1, שהינה חברה לבניין ולעבודות ציבוריות עבודות חפירה ברח' יחיא קפח פינת רח' דניאל בתל אביב, על פי הזמנת עיריית תל אביב. במהלך העבודה, בעת שהשתמשה במחפרון נפגעו כבל תקשורת וצנרת של התובעת. התובעת הגישה תביעה בגין נזקיה כנגד הנתבעת 1 וכנגד הנתבעת 2 שהינה חברת ביטוח אשר ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' בפוליסה שמספרה 10-01-412605-5-4 (להלן: "הפוליסה"). הנתבעת 1 אינה מכחישה את ארוע הנזק או את אחריותה אך טוענת כי על הנתבעת 2 חובת התשלום כולו מכוח הוראות פוליסת הביטוח. לאור האמור הגישה הנתבעת 1 כנגד הנתבעת 2 ביום 29/5/97 הודעה לצד שלישי. הנתבעת 2 טוענת כי הנתבעת 1 לא פעלה על פי הוראות הפוליסה ועל כן אין במקרה האמור כיסוי ביטוחי. ביום 23/12/98 הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין חלקי, על-פיו התובעת תהא זכאית לסך כולל וסופי של 110,000 ש"ח בגין הנזק נשוא התביעה, וכי התיק ימשיך להתנהל בין הנתבעות לבין עצמן בשאלה על מי משתיהן חלה החובה לשלם לתובעת את סכום הפשרה. על פי רשימת המוסכמות והפלוגתאות שהגישו הצדדים לבית המשפט אין מחלוקת בשאלה העובדתית ובהשתלשלות הארועים כמפורט להלן: מחלקת ביוב ותיעול של עירית תל אביב - יפו, באמצעות מחלקת התאום של העירייה, מזמינת העבודה, פעלה לשם קבלת תוכניות (מסומנות נספח ב' להודעה על מוסכמות ופלוגתאות שהוגשה על ידי הצדדים) וכן היתר מאת חברת בזק אותם קבלה הנתבעת 1 יחד עם כתב הנחיות (נספחים ג' ו- ד' בהתאמה). במועד העבודה לא נכח באתר נציג התובעת. השאלה שבמחלוקת - האם לאור תנאי הפוליסה קיים כיסוי ביטוחי לארוע נשוא כתב התביעה, האם עמדה הנתבעת 1 בהתניה המופיעה בפוליסה לפיה עובר לתחילת העבודות היה עליה לבדוק אצל הרשויות המתאימות את המיקום המדוייק בו מצויים כבלי התקשורת? הסעיף נשוא המחלוקת בפוליסה קובע: "פוליסה זו אינה מכסה אובדן או נזק לצינורות מתקנים או כבלים תת קרקעיים. חריג זה יחול אך ורק אם בטרם החלו העבודות לא בדק המבוטח אצל הרשויות המתאימות את המיקום המדויק בו מצויים באזור התת קרקעי של האתר צנורות כבלים וכל מתקן אחר שהוא. על המבוטח יהיה נטל הראיה כי בצע בדיקה זו". הנתבעת 2 טוענת בסיכומיה ובהסתמך על לשון הפוליסה כי מדובר בתנאי מקדמי ולא בחריג לפוליסה, הקובע כי בדרך כלל אין מכסה הפוליסה נזק לצינורות וכבלים תת קרקעיים במידה והמבוטח לא בדק אצל הרשויות המתאימות מיקומם של אלו ורק אם מוכיח המבוטח אחרת, אזי מכסה הפוליסה גם במקרה של נזק דוגמת הנזק נשוא התביעה. לגרסתה של הנתבעת 1 היא מלאה את התנאי הנ"ל ולפיכך הנה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח ועל הנתבעת 2 לשאת בנזק. הנתבעת 1 טוענת כי תנאי הפוליסה מורכב מ- 3 תתי תנאים והם: מועד הבדיקה.ב בדיקה אצל הרשויות המוסמכות.ו מועד הבדיקה - לפני תחילת העבודה.נ לשיטתה, קוימו על ידה כל התנאים דלעיל עת קיבלה טרם תחילת העבודה תוכניות מסומנות על ידי התובעת, מאת מחלקת הביוב בעיריית תל אביב. לעמת זאת, טוענת הנתבעת 2 כי אי מילוי ההוראות שעל גבי התוכנית וההיתר יש בהם משום אי עמידה בתנאי הפוליסה וכי אין התנאי דורש בדיקה ותו לא אלא בדיקה מדוייקת של מיקום הצנרת ועמידה בתנאים. נתבעת 2 מפנה לתכנית (נספח ב') עליה מתנוססת אזהרה מטעם התובעת בזו הלשון: "סמוני הרשת התת קרקעית אינם מדוייקים ולא צויינו לפי קני מידה, ומשמשים רק לשם אינפורמציה על כך שרשת טלפונים תת קרקעית נמצאת בשטח ומבלי לקבוע את עומקה של הרשת מתחת לפני הקרקע. אין לחפור בשטח הנ"ל בלי השגחה של חברת בזק". גם ההיתר שניתן על ידי משרד התקשורת (נספח ג') מחייב עמידה על מספר כללים: שמירת מרחק של כ- ½ מטר מתשתית חברת בזק. גילויי הצנרת בעבודת ידיים והגנה עליה באמצעות יציקת בטון. עבודה בזהירות יתירה ובידיים בלבד בקרבת קווי תקשורת. בקרבת קווי טלפון תבוצע העבודה בפיקוח חברת בזק. יצוין כי גם ההיתר חוזר ומפנה להערה אשר על המפה - בדבר אי דיוקה. ההערות דלעיל חוזרות על עצמן גם על נספח ד' - הערות המחלקה לתאום הביצוע ההנדסי. מבחינת לשון התנאי בפוליסה עולה, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי יש לבדוק בדיקה מדוייקת את מיקום הכבלים. לאור האמור לעיל ועל סמך ההערה המפורשת המתנוססת על התכניות, עליהן סומכת הנתבעת 1 את גרסתה, בדבר אי הדיוק שבהן, סבורה אני, בטרם אכנס לשאלת הפרשנות המשפטית של הפוליסה, כי הנתבעת 1 לא מלאה אחר התנאי האמור, כיוון שלא ניתן לטעון שנערכה בדיקה מדויקת כאשר התכנית עליה מסתמכים מציינת ואף מדגישה היפוכו של דבר. יתרה מכך, גם הנתבעת 1 בסיכומיה, בעמ' 3, מציינת כי מוטל עלייה לבדוק את המקום המדוייק של הכבלים: "על המבוטח, בענייננו, הנתבעת, מוטל לערוך את בדיקת המקום המדוייק של הכבלים. הדגש הוא לעניות דעתי על בדיקת המקום המדויק. המבוטח אינו מוכסה עפ"י הפוליסה אך ורק אם לא בצע את בדיקת המקום המדויק" (ההדגשות שלי - ש.ד). צודקת הנתבעת 2 בטענתה כי הרעיון הטמון בדרישה של בדיקה מדוייקת הינו פשוט וגלוי לעין. סטיה ואפילו הקטנה ביותר ממקום הכבלים עשויה לגרום לפגיעה בהם, דבר אותו מבקשת הפוליסה למנוע. רציונל זה הוא העומד בבסיסן של ההערות הרבות בדבר אי הדיוק בתכנית, הן על התוכנית עצמה והן בהיתרים. סבורה אני כי במידה והנתבעת היתה פועלת על פי ההוראות ודואגת לנוכחות של נציג התובעת בעת ביצוע העבודות, כנדרש על ידה, סבירות גבוהה היא שהנזק לא היה נגרם כלל וגם אם היה נגרם לא היה לתובעת על מי להלין אלא על עצמה. השאלה המשפטית - פרשנות פוליסת ביטוח: הנתבעת 1 מפנה בסיכומיה לכללים שגובשו בפסיקה לעניין פרשנות פוליסת ביטוח וסומכת ידיה על שני כללים: פרשנות נגד המנסח. הבלטת תנאי או סייג לחבות. אדון בהם על פי סדרם: פרשנות נגד המנסח צודקת הנתבעת 1 בקביעתה כי במידה ומצויה בפוליסה מילה או תניה המשתמעת לשתי פנים או לשני פרושים בוחרים את הפרוש הנוח למבוטח: "יש לפרש את הפוליסה עפ"י המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של מילותיה, תוך עמידה על כלל תניותיה כשלמות אחת, ובמקרה של ספק לפרשה נגד הנסח שהינו בדרך כלל המבטח". (ההדגשה שלי - ש.ד) ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ' סולל בונה, פד"י מז (1) 311). ואולם, להשקפתי אין כלל ספק בשאלת המשמעות המילולית של התנאי וכאמור לעיל, אף הנתבעת 1 עמדה על הצורך לבדוק את מיקומם המדוייק של הכבלים ועל כן אין להדרש לכלל של פרשנות נגד המנסח. אי לכך יש לבחון את כוונת הצדדים ותכלית הפוליסה על מנת לנסות וליישב את ההדורים כפי שנקבע בע"א 779/89 יעקב שלו נ' סלע חברה לבטוח בע"מ פד"י מח (1 )221: "מהו 'הקשר הדברים הראוי' בענייננו? התשובה הינה, כי ההקשר הראוי הוא המטרה אשר הפוליסה מבקשת להגשים. זוהי "תכלית חוזה הביטוח המסוים, על-פי המאטריה הביטוחית שהוא בא לשקף" (השופט ד' לוין בע"א 124/89 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח' [10], בעמ' 379). עניין לנו אפוא בתכלית העסקית אשר הפוליסה נועדה להגשים (ראה ע"א 631/83 "המגן" חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' "מדינת הילדים" בע"מ וערעור שכנגד [11], בעמ' 579). על תכלית זו ניתן ללמוד ממחשבתם (הסובייקטיבית) של הצדדים לחוזה. אין לנו כל נתונים על מחשבה זו. לפנינו פוליסת ביטוח המשמשת למקרים רבים, הן בארץ (על-פי ניסוחים עבריים שונים שהם תרגום מאנגלית), והן מחוץ לישראל (על-פי נוסח אנגלי סטנדרטי). בנסיבות אלה - כאשר עניין לנו בפוליסה סטנדרטית שאינה משמשת בסיס למשא ולמתן אישי - יש לקבוע את תכליתו העסקית של החוזה על-פי תכליתו האובייקטיבית. תכלית אובייקטיבית זו עניינה התכלית הטיפוסית המתחשבת באינטרסים המקובלים על צדדים הוגנים ליחס החוזי. היא נלמדת מסוג ההסכם ומהטיפוס שאליו הוא שייך. היא נגזרת מהגיונו. היא מוסקת מלשונו." כן ראה ר.ע.א. 5438/95 דוד רוזנווסר בע"מ נ' Lloyds underwriters through willis Faber Ltd ואח' פד"י נא(5) עמ' 855 בעמ' 866 מול האות ד': "הפרשנות 'המילולית' שנוקטת המערערת מביאה לכלל תוצאה אבסורדית, שהצדדים לפוליסה בוודאי שלא התכוונו אליה; בעוד שהפרשנות המוצעת לעיל עולה בקנה אחד עם הכוונה המתחייבת מאופייה של ההוראה שבעיסקת הפטור ומתכליתה". וכן הציטטה מספרה של פרופ' ג. שלו דיני חוזים (מהדורה שניה) עמ' 303: "... בעימות בין לשון החוזה ובין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה. המגמה הפרשנית הנאותה היא 'להתיר מוסרותיהן של המילים הכתובות ולהגיע לחקר הכוונה האמיתית'. לפיכך יתכנו מקרים שבהם תגבר הפרשנות התכליתית של החוזה על פני פרשנותו המילולית והוא כאשר הקשר הדברים מצביע על כוונה שונה מזו העולה מן המילים כפשוטן". בענייננו מדובר בפוליסה לביטוח מחפרון בעלות של פרמיה נמוכה בסך 500 ש"ח. תמורת תשלום הפרמיה מעניקה המבטחת כיסוי כנגד נזקים שיכול ויגרמו לצד ג' ובין היתר לכבלים תת קרקעיים שיכול ויגרמו להם נזקים בהיקף כספי גבוה מאוד. על כן מתנה המבטח כי על מבצע העבודות לבדוק היטב את מקום הכבלים בטרם ביצוע העבודות ונראה כי חפירה בעזרת מחפרון מבלי לוודא את מקומם המדוייק של הכבלים ופעולה על פי ההוראות תעמיד את המבטח במצב בלתי נסבל כלכלית ואינה מתיישבת עם כוונת הצדדים כפי שמצאה את ביטויה בתניה הנ"ל ובאופן ניסוחה. ברור כי אם הנתבעת 1 היתה פועלת על פי ההוראת ומבצעת בדיקה מדוייקת של מקום הכבלים ולא מסתמכת על התוכנית עליה מצויין במפורש כי אינה מדוייקת, והיה נגרם נזק כתוצאה מסיבה כלשהי, היה על הנתבעת 2 לשאת בו. עוד יצויין לענין זה כי ביצוע החוזה באופן המוצע ע"י הנתבעת 1, דהיינו בדיקה של מיקום הכבלים ע"י פניה פורמלית לבזק והסתפקות בשרטוט תוך התעלמות מהערות מפורשות לפיהן השרטוט אינו מצביע על מקומם המדוייק של הכבלים אינה עולה בקנה אחד עם קיומו של חוזה בתום לב ומהווה נסיון לצאת ידי חובת הבדיקה בידיעה ש"בדיקה" זו אינה ממצה ואין בה כדי למנוע את הסיכון של פגיעה בכבלים. הבלטת תנאי או סייג לחבות: סבורה אני לאור הנימוקים דלעיל, כי הנתבעת 1 לא פעלה כמתחייב בהוראות הפוליסה ואולם אדון בקצרה בשאלת הבלטתו ומקומו של התנאי. סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח קובע: "תנאי או סייג לחבות המבוטח או להיקפו יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או יציינו בה בהבלטה מיוחדת. תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראת סעיף זו אין המבוטח זכאי להסתמך עליהם". ואולם להשקפתי סעיף זה אינו נוגע לעניין שבפני ואפרט: מטרת חקוק זה הינה לוודא הגעתם של כללים המסייגים חבותו של מבטח בפוליסת ביטוח, לידיעתו של המבוטח. ברי כי הנתבעת 1 היתה מודעת לקיומו של התנאי בפוליסה וכי אין הוא נסתר מעיניה וכראיה אף טוענת הנתבעת 1 כי ביצעה את הוראותיו וכי בקבלת התוכנית וההיתרים יצאה ידי חובתה. יתר על כן, התנאי נשוא המחלוקת אינו תנאי ש"הובלע" בין יתר "האותיות הקטנות" בפוליסה אלא תנאי יחודי להתקשרות זו שצוין ברשימה, ועל כן לא ניתן להחיל עליו את הוראות סעיף 3. מעבר לנימוקים לגופו של ענין, יודגש כי העלאת הטענה ביחס לתחולת התנאי הנדון חורגת מהמחלוקות כפי שהתגבשו בין הצדדים. מאחר והנתבעת 1 לא טרחה לציינו בהודעה לצד שלישי וגם ברשימת הפלוגתאות לא מצאו הצדדים לנכון לפרטו. אי לכך, הן מהטעם הדיוני והן לגופו של ענין, דין טענת הנתבעת ככל שהיא נוגעת לתקפות התניה, להדחות. אשר על כן סבורה אני כי דינה של ההודעה לצד שלישי להדחות וכי על הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 110,000 ש"ח, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28/12/98 ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת 1 לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 ש"ח + מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.חפירהטלויזיה