קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עובד קבוע בחברת דן לפי הסכם קיבוצי: .Iההליך .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (אב בית-הדין השופט גוטמן: ה"ה כהן ורענן - נציגי ציבור: תב"ע מב/464-3) אשר דחה את התביעה להצהיר, כי המערער היה "עובד קבוע" אצל המשיבה על-פי ההסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים וכתוצאה מכך לא פסק לו סכומי כסף שונים וכן דחה את תביעתו בעתירות אחרות. .2העובדות, כפי שקבען בית-הדין האזורי, הן: א) המערער (להלן - העובד) החל בעבודתו אצל המשיבה (להלן- "דן") כ"חניך בבית-ספר תעשייתי שקיימה", החל מיום 15.7.1973; ב) העובד עבד ב"דן" עד יום 31.12.1976, שעה שמחצית השנה האחרונה שלפני גיוסו עבד כנער עובד, מאחר וסיים את חניכותו; ג) ביום 2.1.1977התגייס העובד לצה"ל ושוחרר ביום 1.1.1980; ד) ביום 7.1.1980החל העובד לעבוד ב"דן" כעובד במשכורת; ה) ביום 4.10.1981יצא העובד לשירות מילואים; ו) בעת שירות המילואים נשלח לעובד מכתב פיטורים, שאמור היה להיכנס לתוקף ביום 11.11.1981; ז) העובד כפר כתקפות הפיטורים, והגיש תביעה לבית-הדין וכן בקשה לסעד זמני. "דן" הצהירה, בעת הדיון בבית-הדין האזורי בבקשה לסעד זמני, כי לא תראה פגיעה בזכויותיו של העובד אם יחפש מקום עבודה אחר. עד יום ההצהרה האמורה, 20.12.1981, התייצב העובד מדי יום במשרדי "דן". .3על העסקת נערים ב"דן" חלות הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שהוגש לרישום ביום 16.6.1969, שבין הסתדרות הנוער העובד והלומד לבין מרכז הקואופרציה ליצרנות, תחבורה ושירותי. הסכם זה מתייחס לנוער עובד ולחניכים כאחד. .4א) על העסקת עובדים בוגרים ב"דן" חל הסכם עבודה קיבוצי מיוחד מיום 19.3.1981, אשר תוקפו מיום 1.1.1981(להלן - ההסכם הקיבוצי). סעיף 2לפרק ג בהסכם הקיבוצי קובע: " .2תקופת ניסיון לפקידים ועובדי משק. א. תקופת הניסיון לפקידים ולעובדי משק תהיה בת 11.5חודשים. ב. ההנהלה רשאית לשלוח עובד לבדיקות רפואיות לפני קבלתו לקביעות. ג. בתום תקופת הניסיון יועבר העובד ממעמד של עובד בניסיון למעמד של עובד קבוע"; ב) בא-כוח "דן" הצהיר, כי קודם להסכם הקיבוצי לא היו יחסי העבודה ב"דן" מוסדרים על-ידי הסכם קיבוצי. על-פי ההסדר, שקדם להסכם הקיבוצי - תקופת הניסיון של עובד לצורך קבלת מעמד של עובד קבוע היתה 22חודשים. .5בבית-הדין האזורי תבע העובד, כמפורט בפסק-הדין עצמו, פיצויי פיטורים, פיצויים על הפרת חוזה, באשר לגרסתו היה "עובד קבוע", שכר עבודה בגין התקופה שמיום פיטוריו עד היום שבו חדל מלהתייצב לעבודה, תמורת הודעה מוקדמת לפיטורים, הפרשי דרגה, תוספת ותק, בגדי עבודה, קרן השתלמות, פדיון חופשה, מענק חג, תלושי יין ודמי הבראה. .6בית-הדין האזורי, בפסק-דינו, קבע: א) העובד היה "חניך" כמשמעו בחוק החניכות, תשי"ג- 1953(להלן - חוק החניכות), בתקופת לימודיו בבית-הספר התעשייתי שקיימה "דן"; ב) העובד זכאי לפיצויי פיטורים עבור שתי תקופות עבודתו גם יחד. ג) העובד אינו "עובד קבוע" כמשמעו בסעיף 4(א) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה, תש"ט- 1949(להלן - חוק חיילים משוחררים), מכיוון שלא הוכח כי עבד שישה חודשים לפחות כ"נער עובד" לאחר שסיים את תקופת חניכותו. זכויותיו של העובד על-פי חוק חיילים משוחררים בגין תקופת עבודתו כחניך לא נשמרו מן הטעם, שרואים חניך כעובד רק לגבי חוקים ששר העבודה ממונה על ביצועם (סעיף 38לחוק החניכות), בעוד שעל ביצועו של חוק חיילים משוחררים ממונה שר הביטחון: ד) העובד לא הפך ל"עובד קבוע" על-פי ההסכם הקיבוצי, כיוון שלא חלפו 11.5חודשים שהם תקופת הניסיון על-פי ההסכם הקיבוצי, מיום שזה נכנס לתוקפו עד ליום שבו נכנסו לתוקפם פיטוריו. לאור האמור אין העובד זכאי לזכויות ותשלומים המגיעים לעובדים קבועים ב"דן". בית-הדין, לאור קביעתו האמורה, לא התייחס כלל לתביעות הספציפיות של העובד (סעיף 5לעיל). .7העובד בערעורו טען: א) יש לראות בו "עובד קבוע" על-פי ההסכם הקיבוצי משלושה טעמים: ראשית - יש לצרף את שתי תקופות העבודה אף מכוח ההסכמים הקיבוציים (זה לנערים עובדים וזה לעובדי דן). שנית - וחלופית - העובד עבד למעלה ממחצית השנה כ"נער עובד" טרם גיוסו, ולכן הוא "עובד קבוע" כמשמעו בסעיף 4(א) לחוק חיילים משוחררים, והוא זכאי לזכויות על-פי חוק זה. שלישית - אין לראות את תקופת הניסיון כמתחילה מיום תחילת ההסכם הקיבוצי: ב) יש לפסוק לעובד את כל התשלומים שנתבעו והמגיעים לעובד קבוע על-פי ההסכם הקיבוצי: ג) גם אם ייקבע שהעובד לא היה ל"עובד קבוע" על-פי ההסכם הקיבוצי, הוא זכאי לפדיון חופשה, לשכר בעד התקופה שבה התייצב לעבודה ולתמורת הודעה מוקדמת. .8"דן", בתשובתה: א) הודתה בחבותה לשלם פדיון חופשה, אשר לא שולם לעובד, בגין תקופת עבודתו מאז שחרורו מהצבא: ב) הסכימה לשלם שכר עד תום שבועיים מיום שחרורו משירות מילואים, וזאת מבלי להכיר בחבות: ג) בעניין "הקביעות" - תמכה בפסיקתו של בית-הדין האזורי. .9בית-הדין העלה ביזמתו, בתחילת הדיון, את השאלה, אם אכן היה העובד "חניך" כמשמעו בחוק החניכות. שני הצדדים התייחסו לטענה. .Iiפסק-דין .1לשאלה, אם היה העובד "חניך" במשמעותו בחוק החניכות, תשי"ג-1953 (להלן - חוק החניכות) בתקופת עבודתו הראשונה. מצוות המחוקק היא, כי "לא יועבד נער במקצוע אלא כחניך" (סעיף 2(א) לחוק החניכות). הגדרת "חניך" בחוק החניכות היא: "'חניך' פירושו - נער העובד על מנת לרכוש מקצוע על-ידי עבודה מעשית מודרכת ועל-ידי לימוד בשיעורי מקצוע מאושרים לפי חוק זה, לרבות בבית-ספר תעשייתי שעל-יד המפעל שבו הוא עובד והממונה על החניכות אישר את בית-הספר לעניין חוק זה"; העובד למד מקצוע "מכונאות רכב" אשר הוכרז כמקצוע חניכות (ק"ת 1033, תש"ך, ע' 1626) ובית-הספר התעשייתי שליד המפעל "דן" אושר לעניין החוק לצורך זה, כעולה מהודעת הממונה על החניכות שפורסמה בי"פ 1775, תשל"ב, ע' .268 .2א) בית-הדין האזורי קבע, כי לא שוכנע שהעובד, לפני גיוסו לצה"ל, היה "עובד קבוע" כהגדרתו בחוק חיילים משוחררים ו"מכאן שאין לתובע (העובד) רציפות זכויות בין התקופה שלפני גיוסו לתקופה שלאחר שחרורו מצה"ל". קביעתו זאת של בית-הדין (בסעיף 5לפסק-דינו) אינה עומדת בכפיפה אחת עם העובדות שהוא עצמו קבע (בסעיף 2לפסק-דינו), על-פיהן "במחצית השנה האחרונה שלפני גיוסו סיים התובע (העובד) את תקופת חניכותו ועבר לעבודה כנער עובד" (סעיף 2(ב) לחלק I): ב) בסוגיה האמורה היו בפני בית-הדין תצהירו של העובד מיום 29.12.1981, בו נאמר "בחודש יוני 1976סיימתי את שלב עבודתי כחניך והמשכתי לעבוד ב'דן' כנער עובד לכל דבר ועניין". מנהל כוח אדם ב"דן" אומר בתצהירו מיום 20.12.1981"על-פי הדין (חוק החניכות, תשי"ג-1953) היה המבקש (העובד) במשך שלוש שנים חניך ורק במחצית השניה האחרונה שלפני הגיוס הפך לעובד זמני רגיל". האמור בשני התצהירים בסוגיה זו לא נסתר: ג) העובד עבד ב"דן", טרם גיוסו, עד יום 31.12.1976, (סעיף 2(ב) לחלק I) ומכאן כי למעשה לא היה חולק, כי עבד טרם גיוסו חצי שנה, כנער עובד, לאחר שסיים את תקופת חניכותו. .3א) סעיף 4(א) לחוק חיילים משוחררים קובע, כי עובד קבוע במפעל הוא, לצורך אותו חוק, "עובד שהועסק במפעל לפחות שישה חודשים רצופים", ומכאן כי נתמלא בעובד התנאי האמור: ב) על העובד חלות הוראות חוק חיילים משוחררים שלפני תיקונו בתיקון מס' 7, מאחר והעובד התגייס לצה"ל טרם חקיקתו של התיקון האמור ( 16בפברואר 1977). מכאן, שחלה על "דן" חובת החזרה לעבודה של העובד אחרי שחרורו. .4לאור כל האמור עד כה נוכל להתייחס לסוגיה העיקרית שהועלתה בערעור, והיא - ההפך העובד ל"עובד קבוע" כמשמעו בהסכם הקיבוצי. א) על פני הדברים לא ברור מדוע היתה מחלוקת בשאלה זו. העובד החל לעבוד בדן לאחר שחרורו מצה"ל ביום .7.1.1980פיטוריו היו אמורים להיכנס לתוקף ביום 11.11.1981, כלומר 22חודשים ו- 4ימים לאחר תחילת עבודתו. מכאן, שללא קשר לזכויותיו על-פי חוק חיילים משוחררים, וגם על-פי ההסדר שקדם להסכם הקיבוצי, לפיו תקופת הניסיון היא 22חודשים. הפך העובד ל"עובד קבוע" ב"דן". בערעור לא טענו הצדדים בסוגיה זו, בית-הדין האזורי פסק על יסוד טענותיהם כפי שפורטו לעיל, ולכן נבחן את פסק-הדין שבערעור על-פי הטענות שהועלו לפנינו. ב) בית-הדין האזורי פסק, כי העובד לא הפך לעובד קבוע, מאחר ולא חלפו 11.5חודשים מיום שנכנס לתוקפו ההסכם הקיבוצי לעובדי דן עד ליום כניסתם לתוקף של פיטוריו; ג) אין לנו צורך להכריע בהליך זה בשאלה, האם תקופת הניסיון של העובד צריכה להיות 11.5חודש מיום תחילתו של ההסכם הקיבוצי, כפי שפסק בית-הדין האזורי, שעה שקיבל את גרסת "דן", או שהעובד הפך לקבוע בתום 11.5חודש לעבודתו ב"דן", אף אם תחילת עבודתו היתה טרם כניסתו לתוקף של אותו הסכם קיבוצי: ד) סעיף 12לחוק חיילים משוחררים קובע: "חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על-פי סעיף 6במפעל שבו נתונות לעובד או למי שהיה עובד, זכויות התלויות בוותק בעבודה, בין בתוקף החוק או על-פי הנוהג או מכוח חוזה עבודה, קיבוצי או אחר, ובין באופן אחר - התקופה שבין התגייסותו ובין קבלתו לעבודה כאמור, דינה, לצורך חישוב הוותק בעבודה, כדין תקופת עבודה במפעל". לענייננו, מכוחו של החוק, תקופת עבודתו של העובד ב"דן" כ"נער עובד" טרם גיוסו, ותקופת שירותו הסדיר, נמנות לצורך זכויות התלויות בוותק, לרבות אורך תקופת הניסיון. מכאן, שאף אם נקבל את גרסתה של "דן", כי על מנת שהעובד יהפוך לקבוע צריכים לחלוף 22חודש, לפי הוראות ההסדר שקדם להסכם הקיבוצי, מולא בעובד תנאי זה: ה) על-פי סעיף 2לפרק ג' להסכם הקיבוצי, בתום תקופת הניסיון עובר העובד ממעמד של "עובד בניסיון" למעמד של "העובד קבוע" (סעיף 4(א) לחלק I). משקבע ההסכם הקיבוצי, כי בתום תקופת הניסיון הופך עובד לקבוע, בלי צורך בכל מעשה נוסף מצד "דן", הרי שהעובד היה "עובד קבוע" שעה שפוטר על-ידי "דן". .5הערעור מתקבל ואנו קובעים, כי העובד היה "עובד קבוע" שעה שפוטר מ"דן". העניין מוחזר לבית-הדין האזורי על מנת שידון ויפסוק בתביעותיו של העובד, לאור קביעתנו האמורה. "דן" תשלם לעובד הוצאות ערעור זה, בלי קשר לתוצאות ההליך, בסך של 000, 200שקל, בצירוף מע"מ. לא ישולם סכום זה תוך 30יום, ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל, על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-.1961חוזהעובד קבועהסכם קיבוצי