קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקנון שבתון עובדי מדינה: .Iההליך .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט הראשי אדלר - אב-בית-הדין; גברת פיינברג - נציגת ציבור; תב"ע מו/131-3), אשר קבע כי המשיבה רשאית לצאת מייד לשבתון וכי פיטוריה ייכנסו לתוקף יום לאחר סיום תקופת השבתון. המשיבה הגישה ערעור שכנגד, שכל כולו תיקון שתי "טעויות סופר" שנפלו בפסק-הדין ועניינן תאריכים שננקבו בו. באת-כוח המערערת הסכימה לתיקונים המבוקשים, כך שלא היה מקום לדון בערעור שכנגד. .2העובדות הצריכות לעניין, כעולה מפסק-הדין שבערעור (כפי שתוקן, כאמור לעיל) ומחומר הראיות הן: א) המשיבה (להלן - העובדת) הועסקה כעובדת מחקר ביחידת המדען הראשי של משרד התקשורת מאז 21.9.1978; ב) על עובדי המחקר במשרד התקשורת, כעל כל עובדי המחקר בשירות המדינה, חל תקנון שבתון לעובדים המדורגים בדירוג מחקר במערכת הביטחון (להלן - תקנון השבתון); ג) בחודש דצמבר 1984החלה המערערת (להלן - משרד התקשורת או המשרד) בהליכים לפיטורי העובדת. נציגות העובדים התנגדה לפיטורים; העניין הובא בפני שתי ועדות פריטטיות, ביום 2.6.1985ו-25.8.1985, אך אלה לא הגיעו להסכמה בעניין הפיטורים; ד) ביום 19.5.1985- עוד בטרם ישבו הוועדות - הגישה העובדת בקשה למשרד לצאת לשבתון, תוך פירוט תוכנית השבתון; ה) בקשת העובדת נדחתה, ובמכתבו של מנהל אגף המינהל במשרד התקשורת לפרקליטה של העובדת נומק הסירוב בביטול המשרה עקב סגירת מעבדות המחקר של המשרד וכוונת המשרד לפטר את העובדת מחוסר צורך בשירותיה עם סגירת המעבדות; ו) ביום 19.9.1985הגישה העובדת תביעה לבית-הדין להצהיר על זכויותיה "לצאת מייד לשבתון"; ז) ביום 1.11.1985הודיע סגן מנהל האגף למינהל במשרד לעובדת, כי שמה נכלל ברשימת העובדים המועמדים לפיטורים, והיא הוזמנה להשמיע טענותיה; ח) ביום 14.11.1985ביקשה העובדת צו מניעה זמני שיאסור על פיטוריה; בהסכמתה נשמעה התביעה המקורית, זו בעניין השבתון, לגופה, תוך השארת הזכות לעובדת לבקש שמיעת הבקשה לצו זמני בכל עת; ט) ביום 26.12.1985הודיע מנכ"ל המשרד לעובדת על פיטוריה, בתוקף מיום 31.1.1986; י) ביום 29.1.1986ניתן פסק-הדין שבערעור והעתקו נמסר לבאי-כוח הצדדים. .3הצריך לענייננו בתקנון השבתון הוא: " .1ד - שבתון - השתלמות התמחות, הוראה במוסדות אקדמיים, או עבודת מחקר של העובד בארץ או בחו"ל, בשטח עבודתו או בשטחים קרובים לו, או בשטחים בהם עוסק או מתכוון לעסוק הגוף, או כל פעולה אחרת שתתרום לקידומו המקצועי של העובד ושתאושר על-ידי הנהלת הגוף. .5א - העובד זכאי לצאת לשבתון משעה שהשלים שירות רצוף של לפחות 4שנים מראשית הצבירה. .9 עובד הרוצה לצאת לשבתון יגיש בקשתו לוועדת ההשתלמות בדרך שתיקבע על-ידי הנהלת הגוף. ועדת ההשתלמויות תעביר את בקשת העובד בצירוף המלצותיה והערותיה להנהלת הגוף. האישור ליציאתו של עובד יינתן על-ידי הנהלת הגוף. .10 הנהלת הגוף רשאית לדחות את יציאתו של העובד לשבתון מטעמים של צורכי העבודה, עד למקסימום של שנתיים (מתאריך הגשת הבקשה הראשונה). .11א- עובד מחקר היוצא לשבתון חייב לחזור לשירות בתום השבתון המאושר. דין עובד שלא חזר בתום השבתון המאושר לו - כדין עובד מתפטר. ב- עובד מחקר שיצא לשבתון, יחתום על התחייבות להמשך שירות במשך 1שנה מיום תום השבתון המאושר. ג- לא חזר העובד לעבודה בתום השבתון או עזב את העבודה לפני מלאת 1שנה, כאמור לעיל - יחויב בתשלום בגובה של 4מענקי שבתון חודשיים או במספר מענקים כמספר החודשים ששהה בשבתון, הכל לפי המספר הנמוך יותר יחסית למשך השירות שחייב להשלים על-פי התחייבותו כאמור לעיל. ד- למרות האמור לעיל במידה והעובד פוטר מעבודתו שלא מטעמי עבירה פלילית או משמעת או יפרוש לקצבה בגיל 65תהיה התחייבותו כאמור לעיל בטלה ומבוטלת". .4העובדת טענה בבית-הדין האזורי, בהסתמך על מסכת העובדות שברובה לא היתה שנויה במחלוקת, כי המשרד לא היה רשאי כלל לסרב לבקשה לצאת לשבתון; ואם קיימת זכות סירוב - הנימוק שניתן, הכוונה לפטר, אינו לגיטימי בשים לב להוראות התקנון. לגרסתה - "הזכות" (מכוח סעיף 5(א) לתקנון השבתון) אינה מסויגת, ומשהתמלא התנאי של שירות רצוף של לפחות 4שנים, רשאי המשרד לדחות את מועד יציאת העובד לשבתון, אך לא לדחות את הבקשה, וזאת לאור סעיף 10לתקנון השבתון, ודחיה כאמור במועד היציאה - תיתכן אך ורק מטעמים של צורכי העבודה. .5המשרד טען, כי השבתון, מעצם טיבו, הינו מטובות ההנאה של שני הצדדים, אשר למעביד ולעובד כאחד אינטרס בו; מאחר שאין זכות לשבתון לאחר תום יחסי עובד-מעביד, והעובדת פוטרה - אין היא זכאית לשבתון. עוד טען המשרד, כי לא התמלאו התנאים לזכאות לשבתון - אישור ועדת ההשתלמות לתכנית השבתון. .6בית-הדין האזורי, בפסק-דינו, קבע: א) ועדת ההשתלמויות שקלה שיקולים בלתי-עניינים, דהיינו, נושא הפיטורים ולא תוכנית ההשתלמות; ב) מכוח סעיף 10לתקנון, רשאית ההנהלה רק לדחות את מועד יציאת העובד לשבתון וזאת מטעמים של צורכי העבודה בלבד; ג) העובדה, שעובד אמור להיות מפוטר ולכן לא יוכל לשרת במקום העבודה אחרי שובו, אינה "טעמים של צורכי העבודה"; ד) תכלית השבתון הוא בעיקר (סעיף 1) "קידומו המקצועי של העובד"; ה) בעניין תוקף הפיטורים יצא בית-הדין מההנחה, שהם תקפים מאחר שהעובדת לא תקפה אותם; אם לא תוגש תביעה בגין תוקף הפיטורים ייכנסו אלה לתוקפם בתום תקופת השבתון; ו) "לעובדת זכות לצאת לשבתון, למדינה סמכות להעסיק אותה או לפטר אותה עם גמר השבתון. זכות זאת אינה שוללת את הזכות האחרת". .7בערעור חזרו באי-כוח הצדדים על טיעוניהם בבית-הדין האזורי. שני הצדדים הפנו לפסק-דינו של בית-דין זה בדב"ע לז/131- 3[1] (להלן - עניין קלר [1]), אך כל אחד מהם ביקש ללמוד ממנו לעניינו. .Iiפסק-הדין .1השאלה הראשונה בה עלינו להכריע היא מהותה של זכות השבתון. בסוגיה זאת אין לנו אלא לחזור, בהסכמה, על אשר נפסק בעניין קלר [1] ועל אשר סוכם שם, כבקליפת אגוז, באמירה "ממטרתה של חופשת-שבתון גם עולה, כי אותה חופשה היא מאותן זכויות נולוות (ההדגשה במקור) שלעובד עניין לקבלן ולמעביד עניין לתיתן, ואין למעביד עניין בחופשת-שבתון למי שאינו נמנה יותר עם הסגל" (שם [1], בע' 313). אמנם תקנון האוניברסיטה העברית, שנדון בעניין קלר [1], נקט במטבע הלשון "חופשת-שבתון", בעוד התקנון דנא נוקט במונח "שבתון" בלבד, אך אין בשוני הסמנטי כדי לשנות מהתוצאה. .2לא חלקו, כי השבתון, נשוא הדיון, הוא זכות נלווית; אלא מאי? העובדת טענה כי זכותה זאת בשלה, מכוח תקנון השבתון, משהשלימה תקופת עבודה שנקבעה בתקנון, בעוד משרד התקשורת טען כי רק מי שעובד, או ממשיך לעבוד בשירותו, זכאי לאותו שבתון, מן הטעם שאף למעביד אינטרס בו. .3בית-הדין קבע (סעיף 6(ד) לחלק I) כי תכלית השבתון הוא בעיקר "קידומו המקצועי של העובד". עיון בהגדרת "שבתון" בתקנון (סעיף 3לחלק I) מראה כי בית-הדין האזורי טעה בנקודת המוצא. בתקנון נאמר מפורשות כי ההשתלמות תהיה "בשטח עבודתו (של העובד) או בשטחים קרובים לו, או בשטחים בהם עוסק או מתעסק הגוף, או כל פעולה אחרת שתתרום לקידומו המקצועי של העובד" - הבסיס והתשתית של השבתון - השתלמות בשטח עבודתו או בשטחים בהם עוסק או מתעסק הגוף; את המלים בסיפה להגדרה - בהם ראה בית-הדין האזורי את ה"עיקר" - יש להבין כפעולה שתתרום לקידומו המקצועי של העובד באותם שטחי פעולה, ומכאן, כי תביא תועלת אף למעביד. למסקנה זהה נגיע מעיון בסעיף 11לתקנון, המחייב את העובד היוצא לשבתון לחזור לשירות בתום השבתון לתקופה של שנה אחת לפחות. .6לדיבור "צורכי העבודה" שבסעיף 10לתקנון נתן בית-הדין האזורי פירוש צר, דהיינו, "סיבות הקשורות לסידורי עבודה ובעיות כוח אדם". אין ליתן לאותו דיבור פירוש צר, אלא פירוש התואם את התקנון בשלמותו ואת מטרתו, בהתאם למהותה של זכות השבתון. מכאן, "שצורכי העבודה" הם "צורכי המפעל" במובן הרחב, דהיינו, הצורך אשר למפעל בשבתון, ולא רק סידורי עבודה ובעיות כוח אדם. .7תנאי ליציאה לשבתון - "אישור הנהלת הגוף" (סעיף 1בהגדרת "שבתון" וסעיף 9לתקנון) אשר דנה בבקשה לאחר קבלת המלצת ועדת ההשתלמויות והערותיה (סעיף 9לתקנון השבתון). מכאן, כי ההחלטה בנדון היא בידי ההנהלה, ובידיה בלבד. לענייננו: אם החלטתה של ההנהלה, שלא לאשר את השבתון לרגל הפיטורים הצפויים של העובדת, היתה משיקולים רלבנטיים - אין חשיבות לעובדה, שוועדת ההשתלמויות, שהיתה צריכה לדון בתכנית ההשתלמות, לא התייחסה אליה עניינית, מן הטעם שהעובדת היתה מועמדת לפיטורים. .8"צורכי עבודה" כוללים, כאמור, את הצורך אשר למפעל בשבתון; למעביד אין עניין בשבתון למי שאינו נמנה עוד עם הסגל (כפי שנקבע בעניין קלר [1]) ומכאן השיקול, כי העובדת מועמדת לפיטורים, הוא שיקול רלבנטי במסגרת שיקוליה של ההנהלה לדחות את בקשת השבתון. בענייננו - תוך כדי הדיון בבית-הדין האזורי הושלם תהליך הפיטורים על-ידי מתן הודעת הפיטורים, ואלה נכנסו לתוקפם יומיים לאחר מתן פסק-דינו של בית-הדין. .9נותרה השאלה, כיצד יש לפרש את הדיבור "עובד זכאי לצאת לשבתון" שבסעיף 5(א) לתקנון. דיבור זה, ככל חלק אחר של התקנון, יש לפרש לאור מטרת התקנון, ובכפוף להוראותיו האחרות, מן הטעם שכל מסמך יש לפרש במידת האפשר כך שלא תהיה סתירה בין הוראותיו. הפירוש הנכון של אותה אמירה הוא, אפוא, כי כל עובד זכאי לצאת לשבתון, על מנת להשתלם בשטחים בהם עוסק או מתכוון לעסוף הגוף, כל עוד ממשיך העובד בעבודתו באותו גוף. על מנת למנוע מצב שבו יטען המעביד, כי העבודה בה עוסק העובד אינה דורשת השתלמות כל שהיא הכרוכה ביציאה לשבתון - הוגבלה זכותו של המעביד, שלא לאפשר לעובד לצאת לשבתון, עד לשנתיים ממועד הגשת הבקשה. בתום אותה תקופה חייב המעביד לאפשר לעובד, הממשיך לעבוד באותו גוף, לצאת לשבתון על מנת להשתלם בשטח המקצועי בו הוא עוסק. .10משקבע בית-הדין האזורי שהפיטורים היו כדין, לא היה מקום לדחות את מועד כניסתם לתוקף, מאחר ו"פיטורים תקפים" משמעם שאקט הפיטורים היה כדין והמועד שננקב בהודעת הפיטורים תואם את הדין וההסכמים המחייבים. .11אין להבין את האמור בפסק-דין זה כהכשר למעשה פיטורים כלפי עובד המבקש לצאת לשבתון, שעה שאין סיבה עניינית לפיטורים. מאידך - אין לקבל את פירושה של העובדת, פירוש שהתקבל על-ידי בית-הדין האזורי, על-פיו היא זכאית לשבתון משהשלימה 4שנות עבודה, אף אם ברור כי פיטוריה בשער. .12בענייננוהוחל בהליך הפיטורים זמן רב לפני שהוגשה הבקשה לצאת לשבתון, כך שלכאורה לתהליך הפיטורים לא היה כל קשר עם כוונתה של העובדת (שלא היתה ידועה אותה עת למשרד) לצאת לשבתון. כן לא הוכח (וכלל לא נדונה השאלה), כי פיטוריה של העובדת נעשו בחוסר תום לב. .13למותר לציין, כי אם העובדת תתקוף בבית-הדין האזורי את פיטוריה, וזה ימצא שאלה לא היו כדין, ותעורר שאלת הנזק שנגרם לה בגין אותם הפיטורים, יביא בית-הדין בחשבון את הנזק שנגרם לעובדת כתוצאה מאי-אישור השבתון על-ידי משרד התקשורת. .14מן האמור עולה, כי דין הערעור להתקבל. המשיבה (העובדת) תשלם למערערת (המדינה) הוצאותיה, בשתי הערכאות, בסך של 300שקל חדש, בצירוף מע"מ.מסמכיםשבתוןעובדי מדינה