איתור ייצוג משפטי ע"י עו"ד אריק נאור

תוכן עניינים





בית הדין האזורי לעבודה ב א ר - ש ב עבפני כבוד השופט אילן סופר נציגי ציבור: מר גד אהוד ומר דב אבדור      עב 001314/02      
           
בפני:      כבוד השופט אילן סופר            05/03/02      


בעניין: קנט בוזו                
     ע"י ב"כ      עו"ד אריק נאור      ה מ ע ר ע ר      
     נגד            
     מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט ע"י פרקליטות מחוז דרום - עו"ד דניאל טוויטו            
                 ה מ ש י ב ה      

פסק דין

  1. המערער בתיק זה, הגיש בקשה לשמיעת עדות מוקדמת בתיקים ד.מ 1490/02 ו- ע.ב. 1301/02 וכן הגיש בקשה להזמין מתורגמן לשפה האנגלית לצורך שמיעת עדותו המוקדמת ועתר, כי הוצאותיו לא יוטלו על התובע.
  2. כב' הרשם דחה את בקשת המערער ביום 18.2.02, וקבע, כי "לפי הנחיות הנהלת בתי המשפט, למרות קיומה של החלטה שיפוטית, על התובע לדאוג למתורגמן בעצמו".
  3. המערער הגיש ערעור על החלטה זו בטענו , כי החלטה שיפוטית אליה מתייחס הרשם, היא החלטה שלו עצמו ושל אב בית דין זה בתיקים אחרים של עובדים זרים, בהם נקבע, כי המזכירות תזמין מתורגמן והמדינה תישא בהוצאותיהם.


4. החלטות אלו לטענת המערער, לא כובדו ועל כך הוא מלין. על הנהלת בתי המשפט היה לערער על ההחלטות, שניתנו בתיקים אחרים ומשלא עשתה כן, היה עליה לכבדן.

5. לטענת המערער, משמעות החלטת כב' הרשם היא, שהרשות השופטת מנועה מלהחליט החלטה הנראית לה נכונה בנסיבות עניין, בידיעה שלא תכובד.

6. על כן, עתר המערער , כי בית הדין יקבל הערעור, יבטל את החלטת כב' הרשם ויורה, כי המזכירות תזמן מתורגמן לדיון המתקיים ביום 21.1.02 .

7. בית הדין ביקש לקבל את תגובת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בטרם יינתן פסק הדין בערעור (להלן: "המשיבה").נ

8. המשיבה טוענת, כי התרגום בהליכים אזרחיים, לא תוקצב ע"י משרד האוצר, ופריצת מסגרת התקציב, תביא לגריעה מסעיף תקציבי אחר.

9. המשיבה טוענת, כי בשונה מהליכים פליליים, בהם נקבע במפורש בדיון , שהמדינה תישא בהוצאות התרגום, הרי שבהליכים אזרחיים, לא קיימת חובה שכזו. מדובר בעלות גבוהה, אשר מוצדק להטיל על צדדים בהליך אזרחי, הנושאים בעלות הוכחת עמדתם.

10. המשיבה השאירה לשיקול דעת בית הדין את ההכרעה בערעור, תוך שיילקחו בחשבון השיקולים הבאים: אופי ומהות ההליך האזרחי, המצוקה התקציבית של המשיבה שעלולה להחריף נוכח תקדימים בעניין זה, הערכות המשיבה בהסדרת התרגומים בהליכים אזרחיים , השתת הוצאות התרגום על הנתבע במידה והתובע יזכה בתביעתו, בחינת יכולתו הכלכלית של המערער לאור אופי הבקשה, מתן החלטה נקודתית המתייחסת לתיק זה לבד.

11. הכרעה

בראשית הדברים יצויין, כי נאמנה ומקובלת על ביה"ד הצהרת המשיבה, לפיה תכבד כל החלטה שתתקבל ולכן אין מקום להיכנס לדיון בשאלה, אם החלטות קודמות של בית דין זה, לא קויימו ע"י המשיבה.

לנוכח עמדתה של המשיבה, כי השאירה ההחלטה לשיקול דעת ביה"ד, הרי שגם לא ראוי לדון בשאלת מעמדה של החלטה שיפוטית למול הנחיות הנהלת בתי המשפט.
בית דין זה, הוא בפיקוח מנהלי של המשיבה, ואלו וגם אלו - בית הדין והמשיבה, - מחוייבים למצוא פיתרון מיידי ומעשי לבעיה יומיומית, אשר עלולה לקפח זכויות יסוד. אלו וגם אלו, הם חלק ממערכת המשפט המהווה הבריח התיכון של החברה הישראלית, המבקשת להיות חברה צודקת ושיוויונית.ב

12. זכות הגישה לערכאות משפטיות.

זכות הגישה לערכאות שיפוטיות, אינה מוגדרת בדין, אך מעמדה הוכר בפסיקה באופן שפורש על רקע חוקי היסודי הקיימים, כך שהוקנו לפרט זכויות מלאות ככל האפשר להתדיין עם יריבו על בסיס של שוויון.ו
השופט י. טירקל מביא בעניין זה את המשפט העברי כמקור לזכות זו:

"חשיבותו של הכלל לפיו יש לאפשר לכל אדם גישה חופשית ויעילה לבית המשפט , הוכרה במשפט העברי מקדמת דנא, בין "שבע מצוות בני נח", שהן שבע המצוות הבסיסיות שכל נברא בצלם חייב בהן. לעניין זה נקבע, כי "כשם שישראל מצווים להושיב בתי דיינים בעיירות שלהם, כך בני נח מצווים בעירות שלהם, היינו בכל הלך ובכל עיר ועיר" (סנהדרין ז"ו, ע"ב ובעוד מקומות וכן עיון אנצקלופדיה תלמודית תשכ"ג כרך ג').

ראה: ע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ"ד נ (4) 549.
דברים שנשא השופט י. טירקל ביום עיון על "שוויון בנגישות לשרותים משפטיים" בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ביום 15.1.02.
(הציטוטים המובאים בפס"ד זה נלקחו מדברים אלו אשר מופיעים באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט).

13. השופט י. זמיר בפרשת לוין, מכנה זכות זו זכות יסוד:

"גישה חופשית ויעילה לבית המשפט היא זכות יסוד, אף אם עדיין אינה כתובה על חוק יסוד ובית המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות".

ראה: ע"א 3833/93 דר' יוסי לוין נ. אילנה לוין ואח', פ"ד מ"ח (2) 862, 876.

בדרך זו הולך השופט מ. חשין ומסביר:

"... זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק".

ראה: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 577, 631, 632.

14. השופט טירקל בדבריו בהרצאה שנשא, פירט מהם המכשולים הניצבים בפני הפרט ופוגעים בזכות הגישה שלו לערכאות: מכשולים ישירים, דוגמת התיישנות, זכות עמידה שלעיתים הדין קובע אותם, מכשולים עקיפים - עלות עו"ד, אגרות ומכשולים יצירי אילוצים חברתיים, כמחסומי זמן, ידע, שפה.
בשתי הקבוצות האחרונות, מדובר בפגיעה בשכבות החלשות מבחינה סוציואקונומית, הפונות לבתי המשפט מבלי שהן שולטות בשפה העברית.
כאשר מדובר בהליכים פליליים, נקבע בסעיף 140 לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב ] התשמ"ב - 1982 כי:

"אם הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו".

ובסעיף 141 נקבע כי:

"שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

בהליכים אזרחיים לא קיימת חובה כזו, אולם למרות זאת בכל הקשור להליכים בבית הדין לעבודה, כאשר מדובר בצדדים שלא ידעו את השפה העברית, הנוהג שהיה מקובל שהוזמן מתרגם ושכרו שולם ע"י המדינה.

15. הנחיות מנהל בתי המשפט מיום 24.12.01

בתאריך 24.12.01, הודיע מנהל בתי המשפט לנשיאי בתי המשפט ובתי הדין כהאי לישנא:

"אני מבקש להביא לידיעתכם כי תקציב הנהלת בתי המשפט אינו כולל תרגומים עבור משפטים אזרחיים.

להשקפתינו והשקפת האוצר, אין המדינה צריכה לממן עלויות של משפטים אזרחיים.

אודה לכם אם תנחו את השופטים שלא לחייב את המדינה בהוצאות תרגומים כאלה.

בעת הצורך , יש לחייב את הצדדים כפי שהם מחויבים לגבי הוצאות משפט אחרות הנדרשות לניהול ההליך."

בתגובת מנהל בתי המשפט לערעור זה, בסעיף 5 נטען, כי "פריצת מסגרת התקציב בעניין זה (שעומד כיום על 0 ₪ שכן העניין לא מתוקצב), היא למעשה גריעה מסעיף תקציבי אחר ופגיעה בתכנון התקציבי השנתי אשר הוקצה לעניינים השונים במערכת המשיבה".

16. בחינת שיקולי תקציב

איננו מקלים ראש בטענה, כי אין למשיבה סעיף בתקציב שיכול לכסות את עלות המתורגמנים בהליכים אזרחיים. אולם, אנו מבקשים להעיר מספר הערות.נ

17. ראשית, על מנת שיתקיים השויון בזכות הגישה לערכאות משפטית, יש לשלם מחיר. כדי שעובד זר הנמצא במעצר לפני גרוש, או עובד זר שידו אינה משגת תשלום הוצאות תרגום, או כל עובד שאינו שולט בשפה הרוסית , האמהרית, או אפילו חרש אילם הזקוק למתורגמן לשפת הסימנים בהליך כנגד הביטוח הלאומי - כדי שכל אלה התובעים זכות מכוח חוקי מגן, או חוקי הביטחון הסוציאלי, יוכלו לשטוח טענותיהם בפני בית הדין לעבודה - צריכה המדינה לממן את הוצאות התרגום שלהם.
זהו לא המקרה של ההליך האזרחי הרגיל שאליו התכוונה המשיבה בתגובתה, בו צדדים באופן וולנטרי מביאים את סכסוכיהם האזרחיים לפני בית משפט. עסקינן בזכויות מכוח חוקי מגן, וחוקי הביטחון הסוציאלי.ב

"זכות אדם עולות כסף . הבטחת שוויון עולה כסף. לרוב הדרישה ל'תשלום' המחיר באה כלפי השלטון".
ראה: דנג"ץ 4191/97 רקנט נ' בית הדין לעבודה, פ"ד כ"ד (5) 330, 354 - 355.

זהו מחיר שכדאי וצריך לשלמו כדי להבטיח את היותנו חברה שומרת זכות אדם ושוויון.
מחיר זה שולם עד סוף שנת 2001. ראוי, כי המשיבה תשקול כיצד ניתן לתקצב זאת גם מכאן ולהבא, על פי כללים שתקבע.ו

18. הנהלת בתי המשפט מודה בתגובתה בסעיף 8, כי בעקבות בג"ץ, שהוגש לעניין תרגום השפה הערבית, אשר הינה שפה רשמית, הוציא מנהל בתי המשפט הנחייה המבהירה עניין זה, ומאפשרת תרגומים לשפה הערבית וזאת מכיוון שהשפה הערבית הינה שפה רשמית במדינה.נ
היוצא מכך, כי לאחר שהוגש הבג"ץ נבחנו ההנחיות מחדש.ב
למדנו, כי בנושא דומה הוגש בימים אלה בג"ץ ע"י דוברי השפה האמהרית אשר קובל על הנחיות הפוגעות בזכותם לפנות לערכאות.ו
עובדה זו מולידה את החשש , כי מי שהוא צודק אך ידו אינה משגת הגשת בג"ץ, או שהוא אינו מאורגן, לא יוכל להשיג את שלו. האם כל דוברי הרוסית צריכים להתארגן בעתירה לבג"ץ, כדי לזכות בתקציב המיוחל, האם יוכלו החרשים אילמים, שפונים לבית דין זה בתביעות כנגד הביטוח הלאומי, לפנות לבג"ץ. גם שיקול זה צריך להיות בפני המשיבה.נ

19. הליכים אזרחיים

ההגיון אליו מפנה המשיבה בתגובתה, לפיו בהליכים אזרחיים הצדדים נושאים בעלות הוכחת טענותיהם, ברור ומובן.
אולם, נראה שהגיון זה אינו יכול לחול בבית הדין לעבודה.
התביעות הבאות בבית דין זה, מבוססות על חוקי מגן, וחוקי ביטחון סוציאלי.
בקבוצות התביעות נגד הביטוח הלאומי, מופיעים בפני בית-הדין זה, עולים חדשים וותיקים אשר שפת אימם היא רוסית, אמהרית, ולעיתים גם חרשים אילמים שיש צורך במתרגם לשפת הסימנים.
באותו אופן, נדרשים אנו לעיתים קרובות לדון במהירות בתביעות של עובדים זרים שעתידים לעזוב את הארץ הואיל והם שוהים בארץ שלא כדין, או במקרים אחרים, הם נמצאים במעצר עד לגרושם.ב

20. בעניינם של עובדים זרים ברור, כי הטלת הוצאות מתורגמן על תובע בשלב מקדמי של הדיון, מביאה להטלת נטל בלתי סביר , בלתי צודק ומפלה. זוהי תוצאה, העלולה להביא לכך שלא תוגש תביעה כלל, והעובד יוותר על זכויותיו הקוגנטיות. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם גישת בית הדין הארצי לעבודה בכל הקשור לעובדים זרים, אשר נחיתותם למול המעבידים ידועה ומוכרת. כן ברורה וידועה לביה"ד יכולתם הכלכלית הדלה והמוגבלת, של העובדים הזרים.

ראה: ע"ע 1064/00 קיניאנגוי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע ל"ה, 625.

21. סוף דבר

מכל המקובץ באנו לידי מסקנה, כי יש לקבל את הערעור באופן שהחלטתו של כבוד הרשם מיום 18.2.02, מתבטלת. המזכירות תזמן מתורגמן לעדות המוקדמת אשר ימומן ע"י המדינה.

לטעמנו, כך צריך לנהוג בכל הקשור לעובדים זרים המגישים תביעות מכוח חוקי מגן קוגנטיים.

אנו משאירים זאת להנהלת בתי המשפט לשקול, אם יש מקום להוציא הנחיות מתקנות שיקבעו כיצד יש לפעול במקרים אלו, על מנת שעיקרון השוויון לא ייפגע גם בתקופת הביניים, עד אשר ייקבעו קריטריונים מוסדרים שיקחו בחשבון כל מקרה אפשרי, או


יקבע מבחנים הולמים, וזאת כמובן עם כיסוי תקציבי הולם, כפי שצויין בתגובת הנהלת בתי המשפט.


ניתן היום כא' באדר, תשס"ב (05 במרץ 2002) בהעדר הצדדים.ו

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.נ



נ.צ. -גד אהוד נ.צ. - דב אבדור


אילן סופר - שופט







א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת