דמי לידה לאישה שלא עבדה לפני הלידה

לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בנצרת (ב"ל 1609/99; השופט הראשי ח' סומך), לפיו נדחתה תביעת המערערת לדמי לידה מהטעם שביום שבו הפסיקה לעבוד היא לא הייתה בהיריון.נ להלן עובדות המקרה כפי שפורטו בפסק-דינו של בית-הדין האזורי:נ "א. ביום 27.10.98 ילדה התובעת. ב. התובעת קיבלה דמי אבטלה [במשך כחמישה חודשים - י' פ'] ונרשמה בלשכת שירות התעסוקה עד שנשלחה ב-4.4.97 לקורס במסגרת הכשרה מקצועית. ג. התובעת סיימה את קורס ההכשרה המקצועית בתאריך 27.9.98. ד. בתקופת ההשתתפות בקורס ההכשרה המקצועית התובעת קיבלה מהנתבע דמי אבטלה". 3. הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 על-פי סעיף 40(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן -החוק): "מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 והיא מועסקת בישראל... (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית". בסעיף 48 לחוק מוגדר "היום הקובע" כ"...[ה]יום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה". על-פי סעיף 49(א) לחוק הזכות לדמי לידה קמה למבוטחת "...בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה". על-פי סעיף 50(א) לחוק תנאי הזכאות לדמי לידה ל"מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית...", הינו "[תשלום] דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע". על-פי סעיף 50(ב)(4) לחוק: "לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: (4) תקופה שבה הייתה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע". 4. בית-הדין האזורי פסק כי סעיף 40(ב)(2) לחוק "הרחיב את מעגל המבוטחות כך שהוא חל גם על אישה הנמצאת בהכשרה מקצועית", אולם "הרחבת מעגל המבוטחות כאמור אינה מקנה זכות אוטומטית לדמי לידה". ובענייננו, "סעיף 50(ב)(4) מהווה מחסום לקבלת הזכות הואיל והתובעת לא עבדה כעובדת או עובדת עצמאית 30 ימים רצופים לפני היום הקובע". בנוסף לכך פסק בית-הדין האזורי כי: "דין טענת ב"כ התובעת, כי היום הקובע לענניינו הינו היום בו סיימה את ההכשרה המקצועית, להידחות, לאור הגדרת היום הקובע כנ"ל. לענין זה נפסק כי מבוטחת שהפסיקה לעבוד שעה שלא הייתה בהיריון, אין יום קובע לגביה ולכן אינה זכאית לדמי לידה מכוח סעיף 50 (דב"ע מח/0-23 המוסד - גורביץ פד"ע י"ט 474)". לאור האמור נדחתה התביעה. 5. עיקרי טיעונו של בא-כוח המערערת היו כדלקמן: (א) משהמערערת שילמה בתקופת ההכשרה המקצועית דמי ביטוח אמהות ומששולמו לה דמי אבטלה כמובטלת על-פי סעיף 173(א)(1) לחוק, אזי לא יעלה על הדעת שאין היא זכאית לדמי לידה משאין באפשרותה לעבוד באותה תקופה. (ב) הוראות סעיפים 40(ב)(2) ו-50(ב)(4) לחוק סותרות האחת את רעותה, ואין זה סביר ליתן תוקף לשלילת הזכאות לקבלת דמי לידה לאחר תום תקופת ההכשרה המקצועית, אך ורק עקב העובדה כי "המערערת אשר היתה בחודש התשיעי להריונה לא עבדה בעבודה כלשהי". 6. עיקרי טיעונו של בא-כוח המוסד היו כדלקמן: יש לאבחן בין "היום הקובע" ל"תקופת אכשרה". בנסיבות המקרה שלפנינו אין למערערת "יום קובע", משלא הפסיקה עבודתה עקב היריון או לידה, "לכן אין כל אפשרות למנות תקופת אכשרה ומכאן שאין גם זכאות" לדמי לידה. 7. לדעתנו דין הערעור להידחות מטעמי בית-הדין האזורי בפסק-דינו, אולם לא נצא ידי חובת הנמקת הדין בלי להעיר מספר הערות קצרות: (א) עובדת תשלום דמי ביטוח אמהות בתקופת הכשרה מקצועית אינה מקנה כשלעצמה זכאות לדמי לידה בניגוד לתנאי הזכאות לדמי לידה שבחוק. (ב) הוראות סעיפים 40(ב)(2) ו-50(ב)(4) לחוק אינן סותרות האחת את רעותה אלא דווקא משלימות האחת את השנייה ותואמות את תכליתו של החוק. תכלית תשלום דמי הלידה הינה תשלום למבוטחת שעבדה, ואשר לרגל ההיריון או הלידה נכרת מקור הכנסתה ואין היא עובדת יותר או עוסקת במשלח ידה (סעיפים 49-48 לחוק). למבוטחת שכזאת משולמים דמי הלידה כתחליף הכנסה לשמירת רמת חייה בתקופת חופשת הלידה. בנסיבות המקרה שלפנינו הפסיקה המערערת לעבוד בשנת 1996, למעלה משנה לפני שנכנסה להיריון, ומאז ועד הלידה היא לא עבדה. במהלכה של תקופה זו שולמו לה דמי אבטלה כמובטלת שאינה עובדת, שלכן זכאית לדמי אבטלה גם בתקופת ההכשרה המקצועית. משכך הם הדברים ברי כי אין לראות במערערת כמי שעבדה ואיבדה את מקור הכנסתה עקב ההיריון או הלידה בהתאם לתכלית החוק. דמי האבטלה ששולמו למערערת בגין אי-עבודה בתקופת ההכשרה המקצועית, על-מנת לסייע בידה למצוא עבודה בעתיד, אינם יכולים בשום פנים ואופן להיחשב להכנסה מעבודה ממקום העבודה שעבודתה בו הופסקה עקב ההיריון או הלידה. לפיכך אין היא זכאית לגימלה מחליפת ההכנסה מהעבודה שלא הייתה לה כל תקופת ההיריון או הלידה. בנסיבות אלה דין הערעור להידחות לאור תכלית החוק המחייבת הפסקה של עבודה בתקופת ההיריון על-מנת שתקום זכאות לדמי לידה, כאשר אורך תקופת העבודה המופסקת צריך להיות לפחות 30 יום. (ג) התכלית האמורה באה לידי ביטוי בהוראות סעיפים 48 ו-49 לחוק המקימות את הזכות לדמי לידה רק לעובדת או עובדת עצמאית שלרגל ההיריון או הלידה אינה עובדת או עוסקת במשלח ידה וגם בהוראת סעיף 50(ב)(4) לחוק. (ד) בענייננו, את הכשרתה המקצועית סיימה המערערת במלואה, ורק כחודש לאחר מכן היא ילדה. החשבת תקופת ההכשרה המקצועית כתקופת אכשרה ביטוחית למערערת לאור סעיף 40(ב)(2) לחוק עדיין אינה מקנה לה זכאות לדמי לידה בניגוד לתכלית החוק. יש להבחין בין תקופת אכשרה כתנאי לזכאות לדמי לידה לבין עילת הזכות לדמי לידה. (ה) לאמיתו של דבר, בנסיבות המקרה אין למערערת לא "יום קובע" על-פי סעיף 48 לחוק, לא "זכות לדמי לידה" על-פי סעיף 49 לחוק, וממילא חסרה היא את "השכר הרגיל" לחישוב ההכנסה, שלא הייתה לה, לפני היום הקובע, בהתאם לסעיף 54 לחוק. כזאת נפסק במפורש בעב"ל 161/98 המוסד לביטוח לאומי - בביש [1], שמסכתו העובדתית דומה למקרה שלפנינו. באותו פסק-דין נאמר, על-ידי חברתי סגנית הנשיא השופטת א' ברק, כי "...זכאותה של המערערת לדמי לידה תלויה בשניים, האחד, קיומו של יום קובע, והשנייה, קיומה של תקופת אכשרה. תקופת אכשרה אכן יש למערערת מאחר והיא נחשבת למבוטחת במשך כל תקופת ההכשרה המקצועית. אלא שאין לגביה 'יום קובע'. היא לא הפסיקה לעבוד בהיותה בהיריון שהסתיים בלידה. סעיף 40(ב)(4) אכן מרחיב את הזכאות לתקופת ההכשרה המקצועית 'ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע'". מאותו טעם דין הערעור להידחות גם במקרה שלפנינו. השופט ע' רבינוביץ קראתי את פסק-דינו של חברי השופט י' פליטמן ואני מסכים לתוצאה, אך ברצוני להוסיף דברים אחדים: (א) הכשרה מקצועית נחשבת במקרים מסוימים כעבודה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בסעיפים 165(ג) ו-173(א) לחוק. (ב) לא ניתן לראות בהכשרה מקצועית "תקופת עבודה" לעניין סעיף 50(ב)(4) לחוק מפני שבסעיף זה יש הבחנה ברורה בין הכשרה מקצועית לעבודה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במילים: "ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע". במילים אחרות, סעיף זה, שכל עניינו הכשרה מקצועית, מציין במפורש עבודה להבדיל מהכשרה מקצועית, ולכן לא ניתן לראות, ככל שהדבר נוגע לסעיף זה, בהכשרה מקצועית כעבודה. (ג) מסקנת הדברים היא שאפילו היינו רואים ביום בו הסתיימה ההכשרה המקצועית "יום קובע" (והדבר לא נקי מספקות), לא נתמלא במקרה זה לגבי המערערת התנאי הדורש עבודה (להבדיל מהכשרה מקצועית) במשך 30 יום בתכוף לפני "היום הקובע". השופטת נ' ארד אני מסכימה לתוצאה אליה הגיעו חבריי. נציג עובדים א' כחלון אני מצטרף לדעתו של השופט ע' רבינוביץ. נציג מעבידים ג' סטויצקי אני מסכים לדעתו של השופט פליטמן, לרבות ההארה של כבוד השופט רבינוביץ. סיכום הוחלט על דחיית הערעור כאמור בדעותיהם של השופטים פליטמן ורבינוביץ ללא צו להוצאות.לידהדמי לידה