בית המשפט ציין כי סעיף 4ב' לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 מקנה לפי כותרת השולים "זכות תיקון אי-התאמה" ובנוסח הסעיף "התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". מבוא התובעים אשר רכשו מהנתבעת בית מגורים ברח' יפה נוף 32 בזכרון יעקב הידוע גם כגוש 11321 חלקה 172 מגרש מס' 172/2 (להלן-"הבית"), הגישו כנגדה תביעה כספית בסך 191,559 ש"ח, בגין ליקויי בנייה ונזקים נלווים שנגרמו להם לטענתם. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס מר דן ברלינר אשר הצדדים בחרו שלא לחקרו בחקירה נגדית. מטעם התובעים העידו התובע עצמו והוגש תצהיר אביו מר משה הדר ומטעם הנתבעת העיד מנהלה מר בנימין ג'יבלי. יצויין כי לתצהיר התובע צורפו נספחי כתב התביעה הכוללים גם את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים דר' אינג' חיים קיסר ואילו לתצהיר הנתבעת צורפה חוות דעתו של המהנדס מר ראובן כץ מנכ"ל חברת בקורת מבנים. לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב. תמצית טעוני הצדדים התובעים טוענים כי עוד טרם כניסתם לבית הבחינו בקיומם של פגמים וליקויים, אך פניותיהם לנתבעת לא נענו ולכן הם תיקנו הליקויים בעצמם. הם מוסיפים וטוענים כי ליקויים נוספים לרבות ליקויים בטיחותיים נמצאו בבית גם בעת קבלת החזקה, וגם ליקויים אלו תוקנו בחלקם על ידם. התובעים תומכים תביעתם בחוות דעתו של דר' אינג' קיסר אשר מצא ליקויים בריצוף וחיפוי, ליקויים בקירות טיח וצבע, ליקויים בדלתות וחלונות, ליקויים במערכת החשמל, ליקויים באדני חלונות וציפויי מעקות, ליקויים במרפסת בקומה העליונה, ליקויי תברואה, ליקויים בקיר התומך בין המגרשים, ליקויי אוורור וליקויים בעבודות הפיתוח. הליקויים הוערכו ע"י אינג' קיסר בסך 110,000 ש"ח אליהם יש לדבריו להוסיף מחיר תאום פקוח הנדסי ומע"מ. בנספח לחוות הדעת מצא מומחה התובעים ליקויים בדלתות וחלונות הפלדה והוא התייחס גם לעלות משטחי הבטון בחצר, למעקה בקומה העליונה ולגדר מעל הקיר התומך. התובעים טוענים כי לאור התנהגותה הנתבעת היא איבדה את זכותה לתקן את הליקויים, הן בשל התכחשותה לליקויים והן בשל ביצוע בלתי מקצועי. התובעים בסיכומיהם חולקים על הערכות ספציפיות שקבע מומחה בית המשפט ומבקשים לאמץ קביעת המומחה מטעמם. התובעים מבקשים השבת תשלומים שבוצעו על ידם בסך של 15,912 ₪ וזאת בנוסף לפיצויים שונים הנתבעים על ידם כגון דמי דיור חלופי לתקופת העבודות, אובדן ימי עבודה ופיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעת מצידה מדגישה כי מיד שקבלה את חוות דעת המומחה מטעם התובעים אשר כללה גם ליקויים בעבודות שבוצעו ע"י בעלי מקצוע אחרים, הזמינה הנתבעת חוות דעת של המומחה מר ראובן כץ מבם בקורת מבנים והציעה לתקן הליקויים. התובעים סרבו ולו גם לתיקון הליקויים שאינם במחלוקת, כך גם נהגה הנתבעת מיד עם קבלת חוות דעתו של מר ברלינר המומחה שמונה ע"י בית המשפט והציעה לתקן הליקויים על פיה וגם הפעם סרבו התובעים. הנתבעת מתארת את השתלשלות הענינים, המצביעה על חוסר תום ליבם של התובעים לטענתה. הנתבעת טוענת כי יש להפחית מסכום חוות דעתו של מר ברלינר את הסכום הננקב בפרק מערכת החשמל בסך 600 ש"ח- מאחר ואלו עבודות שבוצעו ע"י התובעים. היא מפנה לחוסר תום ליבם של התובעים המנסים לתבוע גם בגין ליקויים שבוצעו ע"י בעלי מקצוע אחרים, הנתבעת מתייחסת אף היא לליקויים ספציפים שהוזכרו בחוות דעתו של מר ברלינר ואשר התובעים הסתייגו מהאמור בה לגביהם. לנתבעת הסברים גם בענין החזר התשלומים שדורשים התובעים בגין המעקה, תוספת השיש וגדר הבטיחות. בנוסף הנתבעת מבקשת לקזז סך של 2,046 ש"ח נכון ליום 11.8.99 שמקורו בפיגור בתשלומי התובעים בגין ביטול שיקים. לוח הזמנים שאינו במחלוקת ביום 16.3.98 רכשו התובעים את הבית מהנתבעת. ביום 2.4.99 נמסרה החזקה בבית לתובעים. ביום 16.4.99 ביקר בבית מומחה התובעים אינג' קיסר המציין בסעיף 5ב' כי הבית מאוכלס כשבועיים. ביום 15.6.99 בקר בבית מומחה הנתבעת המהנדס מר ראובן כץ. ביום 14.10.99 הוגשה התביעה. דיון והכרעה הזכות לתקן הליקויים ע"י הנתבעת. לאחר שמיעת העדויות ושקילת טענות הצדדים בתיק זה, שוכנעתי כי מן הראוי לדון בשלב ראשון בשאלה האם זכאית היתה הנתבעת לתקן בעצמה את הליקויים שנתגלו בבית. סעיף 4ב' לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 מקנה לפי כותרת השולים "זכות תיקון אי-התאמה" ובנוסח הסעיף "התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". כב' הש' נאור התייחסה לנושא בע"א 656/99 ד"ר עדה בר שירה נ' מעונות ובנין בע"מ תק-על 2003(2), 1188 וקבעה "הנה כי כן, השאלה מתי זכאי הקבלן לתקן בעצמו את הליקויים (או ליתר דיוק, מתי זכאי הוא לשלם רק את העלות שהיה עולה לו התיקון), איננה שאלה שיש לה תשובה חד-משמעית. הכל תלוי בנסיבות המקרה. כך, למשל, נפסק שכאשר בעל דירה מסרב לאפשר לקבלן לתקן, הפיצוי יחושב על-פי עלות התיקון לקבלן (ע"א 7799/01 יורם סלים ואורלי ברזילי ואח' נ' שרביב בע"מ (טרם פורסם)". ההלכה המרכזית בנושא נקבעה בע"א 472/95 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ פ"ד נ(2), 858 ע"י כב' הש' טל ולפיה "ואולם, ועיקר, השאלה, אם יש לאפשר למוכר לתקן או לחייבו בפיצויי תיקון, תלויה בעובדות של כל עניין....אמנם, במקרה מתאים יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על-פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית". בהתאם להלכות הנ"ל יש לבחון נסיבותיו הספיציפיות של המקרה שלפניי. בענין זה אציין כי הרושם שקבלתי מעדותו של התובע הוא כי התובעים מנעו ללא כל סיבה מוצדקת את תיקון הליקויים, כך על פי לוחות הזמנים וכך על פי עדותו המפורשת של התובע. על פי סעיף 5ב' לחוות דעתו של אינג' קיסר ועל פי עדות התובע בעמ' 5 מיד לאחר מסירת החזקה כבר זימנו התובעים את המומחה מטעמם להכנת חוות דעת שעל פי כותרתה היא אמורה להיות "במקום עדות בבית המשפט". הייתכן כי תוך שבועיים מקבלת החזקה בדירה כבר שוקד התובע על תביעתו?!. התביעה עצמה הוגשה זמן קצר אח"כ ביום 14.10.99, דהיינו תוך 6 חודשים ממועד מסירת החזקה התדפקו התובעים על דלתות בית המשפט בתביעה לתשלום 191,559 ש"ח. אצה לתובעים הדרך תוך התעלמות ממועדים שנקבעו למשל ע"י המחוקק כתקופות הבדק על פי חוק המכר (דירות), אין זו דרך המתיישבת עם תוב לב ועם הכלל לפיו יש לאפשר לקבלן להיטיב הנזק בעצמו. גם מעדותו של התובע בעמ' 5 ו-6 ניתן להסיק כי מיד עם קבלת החזקה בדירה (וחוות דעת המומחה מטעמם) נסגרה הדלת בפני הנתבעת או על פי דבריו בעמ' 7 "ש. ממתי שקיבלתם את חוו"ד של קיסר לא נתתם לקבלן לבצע תיקונים, האם נכון? ת.לא נתנו לו לבצע תיקונים. כן. ש.חוו"ד של קיסר ניתנה חודש לאחר מסירת החזקה. ת.נכון. ש.מדוע לא איפשרתם לבצע תיקונים לאחר חוו"ד של ברלינר? ת.נתנו תצהיר על כך". בחקירתו החוזרת הוסיף התובע נמוק נוסף הימצאות דיירים בשכירות בדירה, גם נמוק זה אינו מצדיק הגדלת הסכום בו תשא הנתבעת. לעומת עדות התובע התרשמתי מכנות רצון הנתבעת לתקן הליקויים שאינם במחלוקת, הן על פי עדות מנהלה מר ג'יבלי ובעיקר על פי המסמכים שצורפו לתצהירו תוך שימת דגש על לוחות הזמנים שמראים על חוסר נכונות התובעים לכל שתוף פעולה. לכך אוסיף כי גם בישיבה המקדמית מיום 15.1.02 לאחר קבלת חוות דעת המומחה מר ברלינר הודיעה הנתבעת כי היא עומדת על זכותה לתקן הליקויים שנמצאו ע"י המומחה והיא חזרה על עמדתה זו בישיבת 14.10.02 בה הודיעה ב"כ התובעים כי הם מתנגדים לביצוע התיקונים ע"י הנתבעת. התובעים בהתנהגותם העדיפו כסף על תיקון, אך שללו ללא הצדקה זכות של הנתבעת להקטנת הסכומים בהם תשא. בנסיבות אלו הנני סבור יש לחייב הנתבעת בעלות התיקון לפי מחירי קבלן. הליקויים וגובה הנזק בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס מר דן ברלינר, משבחרו הצדדים שלא לחקרו על חוות דעתו (במ/1) ולאחר עיון בחוות הדעת, חוות הדעת המשלימה והתשובות לשאלות ההבהרה הנני סבור כי יש לאמץ את האמור בחוות הדעת של מר ברלינר במלואה למעט בשאלת מערכות החשמל. התובעים בסיכומיהם חולקים על קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט לפיה לא מוצדק לבצע תיקונים בריצוף, בטענה כי קביעה זו מהווה חריגה מסמכותו. טענה זו אינה מקובלת עליי. המומחה אשר בדק הדירה וליקוייה ממליץ גם על דרכי תיקון ועלותם. בשאלת הריצוף מתאר המומחה את המפגע כ"סטיות קלות ומותרות", הוא לא מצא הבדלי גבהים בין האריחים ומציין כי "מעט השברים שנמצאו בריצוף הם סבירים לתקופת השימוש בדירה" (יצויין כי המומחה ביקר בדירה כשנתיים וחצי לאחר מסירת החזקה). המלצה זו נראית סבירה בעיניי והיא תואמת את הנושאים בהם נתבקש המומחה לחוות דעתו. לכך אוסיף כי התובעים בחרו שלא לחקור המומחה בחקירה נגדית ולהעמידו מול האפשרות האחרת המועלית בסיכומיהם וגם בשאלות ההבהרה ששאלו בחרו שלא לעמתו מול אפשרות זו ודי בכך כדי להביא לדחיית טענתם. למעשה זו עמדתי גם בשאלת הליקויים האחרים, כך למשל מומחה מטעם בית המשפט העריך את הליקויים בנושא קירות טיח וצבע בסכום של 800 ש"ח, התובעים ללא חקירה נגדית מבקשים לחייב הנתבעת בסכום הגדול פי 10!. הכיצד? כשלכל צד מומחה מטעמו ומונה מומחה ניטרלי מטעם בית המשפט שהגיש חוות דעת מפורטת ואף לא זומן להעיד, הנני סבור כי יש לאמץ את חוות דעתו של מר ברלינר במלואה בנושאים אלו. הנתבעת בקשה להפחית מסכום חוות דעתו של מר ברלינר סכום של 600 ש"ח בגין עבודות חשמל מאחר ועבודות אלו לא בוצעו על ידה אלא ע"י התובעים, (לסכום יש להוסיף את המע"מ והפקוח). בענין זה מקובלת עליי עמדת הנתבעת. התובע בעדותו בעמ' 5 ו-6 אישר כי את מערכת החשמל לא בצעה הנתבעת והוא התחמק מלהשיב מדוע נכלל מרכיב זה בחוות דעתו של אינג' קיסר. לכן יש להפחית את הסכום של 600 ₪ בצרוף מע"מ ופקוח מסכום התיקונים, דהיינו הסכום הכולל שיש להפחית עומד על סך של 772 ש"ח אותו אפחית מהסכום שקבע מר ברלינר. על פי חוות דעתו של מר ברלינר מיום 26.11.01 סך כל הליקויים עומד על 17,500 ש"ח ובצרוף מחיר בגין פקוח הנדסי ומע"מ עומד הסכום הכולל על 23,400 ש"ח. בחוות דעתו המשלימה העריך המומחה עלות עבודה נוספת בנושא הקיר התומך בסך של 2,000 ש"ח בצרוף מע"מ כך שביחד סכום שתי חוות הדעת עומד על סך של 25,740 ש"ח בניכוי הסך של 772 ש"ח בגין מערכות חשמל שביצעו התובעים יעמוד הסכום על 24,968 ש"ח. בתשובה לשאלות ההבהרה מיום 8.1.02, הבהיר מר ברלינר כי העלויות שנקב בחוות דעתו הינן העלויות לדייר, עלויות התיקונים לקבלן נמוכות ב-30%. המחירים בהם יש לחייב הנתבעת הינם מחירי קבלן שכן שוכנעתי כאמור כי התובעים מנעו מהנתבעת ללא כל סיבה מוצדקת לתקן הליקויים בעצמם. סכום הליקויים הכולל לפי שתי חוות הדעת ולאחר התאמתם למחירי קבלן עומד על סך של 17,478 ש"ח נכון ליום 26.11.01. הנתבעת הציעה לתקן הליקויים לאורך כל הדרך וגם במהלך המשפט ומן הראוי לקחת עובדה זו בחשבון גם בפסיקת הוצאות המשפט. בענין דרישת התובעים להחזר ביצוע גדר בטיחות, עדות מר ג'יבלי עדיפה בעיני וגם בנושא זה. אצה דרכם של התובעים והם מהרו להכין גדר בעלות גבוהה מהדרוש ובעלת תכונות שאין חובה על הנתבעת להתקין, הנתבעת מודה בסכום של 1,700 ש"ח לו זכאים התובעים ולכן אפסוק סכום זה לטובת התובעים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 14.10.99 ועד ליום התשלום בפועל. לא מצאתי כל הצדקה לחייב הנתבעת בתשלום עבור תוספת שיש או מעקה מגלוון, הנושא הוסדר בין הצדדים בטרם נמסרה החזקה בדירה, ר' נ/3 נ/4 לתצהיר הנתבעת ועדות התובע בעמ' 3 ו-4 המאשר כי בהתחשבנות הכוללת לפני מסירת החזקה מופיעים פריטים אלו. למעלה מן הצורך אוסיף כי תמוהה בעיני התנהגות התובעים כפי שעולה מהגשת תביעה גם בגין עבודות שלא בוצעו ע"י הנתבעת. התובע בעדותו בעמ' 6 אישר כי דלתות וחלונות בקומת הקרקע הותקנו ע"י בעל מקצוע אחר, המומחה מטעם התובעים הקדיש לנושא פרק שלם (פרק 03). לכל המאוחר לאחר חקירתו הנגדית של התובע, היה על התובעים להודיע כי הם חוזרים בהם מדרישה זו שמיוחסת לנתבע הלא נכון. התובע בעדותו לא נתן תשובות מספקות לשאלה מדוע נדרשת הנתבעת לתקן ליקויים במערכת החשמל או בדלתות שהעבודות בוצעו ע"י אחר. שוכנעתי כי הנתבעת זכאית לקזז את הסכום של 2,046 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה 14.10.99 בשל ביטול שיקים שמשכו התובעים ואשר שולמו בפיגור. למעשה נושא זה לא נסתר כלל ע"י התובעים, אשר לא הזכירו אותו בסיכומיהם. יודגש כי התובע בחקירתו הנגדית לא כפר בעובדות אלו (עמ' 4 לפרוטוקול). שילוב הסכום של 1,700 ש"ח בו מודה הנתבעת כאמור, בניכוי הסכום של 2,046 ₪ לו היא זכאית, יעמוד סכום הקיזוז על סך כולל של 346 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. סיכום הנני מחייב הנתבעת לשלם לתובעים את הסכום של 17,478 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.11.01 ועד ליום התשלום בפועל. תביעה זו לא היתה צריכה להתברר כלל. לו היו מאפשרים התובעים לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו- על פי זכותה בדין, סביר כי המחלוקת בין הצדדים היתה מסתיימת ללא צורך בהוצאות ובזבוז זמן שיפוטי יקר. לכל המאוחר היה על התובעים לאפשר תיקונים אלו לאחר שנתקבלה בידיהם חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מר ברלינר. הליקויים אותם מצא המומחה הנטרלי שמונה על ידי בית המשפט הוערכו בכ-10% מסכום התביעה, עובדה המחזקת את הבסיס הרעוע לתביעה. חשוב גם לזכור את העיתוי המהיר בהגשת התביעה, תוך שבועיים מקבלת החזקה כבר הוזעק מומחה מטעם התובעים שהגיש חוות דעת המיועדת לבית משפט ותוך 6 חודשים הוגשה התביעה. בנסיבות שתוארו לעיל אין התובעים זכאים לפיצוי כלשהו נוסף, ובכלל זה אין הם זכאים להחזר הוצאות משפט או לפסיקת שכ"ט עו"ד לטובתם. השוואת תוכן חוות דעתו של מר ברלינר לרבות הסכומים שננקבו בה לעומת סכום התביעה מצדיקה אף החזר הוצאות שכר טרחת המומחה מר ברלינר ששולמו ע"י הנתבעת והיא רשאית לקזז סכום זה מהסכום אותו חויבה לשלם לתובעים. אי פסיקת סכומים נוספים בגין הוצאות משפט או שכ"ט עו"ד למי מהצדדים תואם את התוצאה הסופית של פסק הדין. לסיכום ולמען הסדר אבהיר כי מהסכום לו זכאים התובעים, 17,478 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.11.01 ועד ליום התשלום בפועל יקוזז הסך של של 346 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 14.10.99 ועד ליום התשלום בפועל ויקוזז הסכום ששילמה הנתבעת למומחה מר ברלינר בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל. אי התאמה (חוק המכר)