קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מכרז של הקרן הקיימת: סגן הנשיא ש' קובובי: .1ערעור וערעור שכנגד על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת ליפס - דן יחיד; תב"ע מה/550-3). .2העובדות הצריכות לעניין הן: א) ביום 14.5.1984פרסמה הקרן הקיימת בחתימת ידו של מר בן-שניאור, מנהל אגף כוח-אדם, מכרז פנימי בזו הלשון (במה שנוגע לענייננו): "אל: ציבור העובדים א.נ. הננו מודיעים בזה על המשרה הפנויה הבאה: מכרז פנימי מס' 8/84 שם המשרה: מנהל יח' היעראות תיאור המשרה: מטלות עיקריות:ו... דרישות המשרה: השכלה: השכלה אקדמאית מושלמת מתאימה לתחום העיסוק. תואר שני או שלישי בנושאי יערנות. התמחות וניסיון: רצוי ניסיון בתכנון וניהול משק יער. כישורים נוספים: כושר ארגוני וניהולי, כושר ביטוי בכתב ובעל-פה, יכולת ניהול משא-ומתן, ידיעת שפות ברמה של יכולת קריאת חומר מקועי (אנגלית, צרפתית): ב) שלושה ניגשו למכרז: ד"ר י' רבס (המשיב מס' 1), ד"ר ד' חת (המשיב מס' 2), ד"ר מ' זקס (המשיב מס' 3). ועדת המכרזים בחרה, בישיבתה מיום 30.8.1984, בד"ר זקס לתפקיד מנהל יחידת היעראות; ג) ב- 21.11.1984פנו המשיב מס' 1וד"ר חת לבית-הדין האזורי בעתירה להצהיר כי החלטת ועדת המכרזים בטלה, ולהורות לקרן הקיימת "לזכות במינוי אחד משני התובעים". .3בית-הדין האזורי קבע: א) כי אין סמכות לדון בתביעה של ד"ר חת, מאחר ולא היו קיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין הקרן הקיימת כאשר השתתף במכרז פנימי שנועד לעובדי הקרן הקיימת. ד"ר חת, אשר נמנה עם עובדי משרד החקלאות מכון וולקני, עבד שנה אחת בעת היותו בשבתון אצל הקרן הקיימת כמנהל המדור לניצול תפוצת העץ. בית-הדין דחה את טענתו, כי עצם השתתפותו במכרז פנימי מחייבת לראותו - בכל מה שנוגע למכרז - כעובדה של קרן הקיימת, וזו האחרונה מנועה מלטעון אחרת; ב) בית-הדין ביטל את החלטת ועדת המכרזים בדבר בחירת ד"ר זקס לתפקיד, בשל היותו חסר הכישורים הדרושים; ג) בית-הדין הורה לקרן הקיימת לכנס את ועדת המכרזים "לדון במועמדותם של שני המועמדים האחרים כאילו מועמדותו של הנתבע מס' 2(ד"ר זקס) לא הוגשה כלל". .4ערעור על פסק-דין הנ"ל הוגש על-ידי הקרן הקיימת, הן לעניין פסילת המועמד שנבחר, הן לעניין החובה לכנס מחדש את ועדת המכרזים והן לעניין ההוצאות. .5בערעור שכנגד טען ד"ר חת, שיש לראותו, לעניין המכרז, כעובדה של הקרן הקיימת, שהקרן מנועה מלכפור בדבר היותו נמנה עם עובדיה לעניין המכרז ומנועה מלטעון לחוסר סמכות של בית-הדין; כי יש למנוע ככל האפשר התדיינות משפטית מקבילה באותו עניין ממש; כי באין לבית-הדין סמכות - עליו להעביר את העניין לבית-המשפט המוסמך ולא לדחותו. .6הקרן הקיימת ביטלה את ערעורה. ד"ר חת עמד על הערעור שכנגד. הוטל על הצדדים לסכם את טענותיהם בכתב, לעניין הערעור (שכנגד) בלבד ותשומת לבם הופנתה לפסק-דין חדש של בית-המשפט הגבוה לצדק: בג"צ 422/85[1]. .7פרקליטו של ד"ר חת הצביע על כך, כי בהתקיים המכרז בו עסקינן (מכרז פנימי) לא כפר איש מחברי ועדת המכרזים בזכותו של ד"ר חת להתמודד על המשרה. אשר לבג"צ 422/85[1], הסיק הפרקליט המלומד הימנו, כי יש לראות מכרז פנימי "כפעולה במסגרת היחסים בין עובד למעביד" ובמקרה של מחלוקת, יש לפנות לבית-הדין לעבודה גם אם בין המשתתפים במכרז יש מי שאינם אותה שעה עובדי המעביד המנהל את המכרז; אחרת יתהווה מצב בלתי-נסבל, לפיו שתי עתירות לביטול המכרז תתבררנה בפני שתי מערכות שיפוט שונות - דבר שכנגדו התריע בג"צ (שם [1], בע' 300, מול האות ז'). .8בתשובתו הצביע בא-כוח הקרן הקיימת על ההלכה, לפיה קביעת סמכות עניינית "אינה מסורה לצדדים" (זוסמן [4], מהדורה רביעית, ע' 57), הלכה שנתייחדה באורח ספציפי, במה שנוגע לזכותו של בית-הדין לעבודה, בדב"ע ל/8- 3[2], בו פסקו, כי סמכותו העניינית של בית-משפט נקבעת על-ידי המחוקק, והיא: "אינה תלויה ברצון הצדדים, המתדיינים, לא בהסכמתם, לא בהתנגדותם ולא באדישותם... מאחר וסמכותו של בית-דין סייגים לה, ובתחום המסויג סמכותו ייחודית, יש לפרש את סעיפי החוק הקובעים את סמכותו העניינית פירוש דווני..." (שם [2], בע' 130-131). משאיפשרו לד"ר חת לגשת למכרז פנימי, לא הוקנתה בכך סמכות עניינית לביתהדין לעבודה לדון בסכסוך שנתגלע אחר כך, וצדק בית-הדין קמא בקובעו, שאין לו סמכות לדון בתביעתו של ד"ר חת, וההלכה העולה מבג"צ 422/85[1] אך מחזקת גישה זו. אשר לטענה, כי שומה היה על בית-הדין האזורי להעביר את הדיון לבית-המשפט המוסמך, השיב הפרקליט המלומד, כי טענת מעין זו לא הועלתה בבית-הדין האזורי ולפי לשון החוק - סעיף 39לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית-הדין לעבודה), וסעיף 79לחוק בתי-משפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984- "רשאי הוא להעביר...", רשאי ולא חייב. .9כדי ליישם נכונה את המתחייב מהלכות בג"צ 422/85[1], נעמוד תחילה על עובדות המקרה: המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות אמור היה למנות מנהל בית- ספר. בהתאם להוראות תקנה 19לתקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), התשי"ז-1956, היה עליו להיוועץ ברשות המקומית שבתחומה מצוי בית-הספר. לשם כך נתכנסה "ועדה, הפועלת כמעין ועדת מכרז" לשם התייעצות קודם למינוי. המועמדים למשרה נשוא העתירה, חלקם נמנו עם עובדי משרד החינוך והתרבות וחלקם לא. נפסק, כי כאשר מדובר במכרז פנימי של רשות ציבורית, בה נוטלים חלק עובדיה של הרשות ונתגלעה מחלוקת בעניין המכרז, מקום הדיון הנכון הוא בית-הדין לעבודה. ואילו לעניין מכרז חיצוני, הפתוח לכולי עלמא, הפורום הנכון להתדיינות הוא בית-המשפט הגבוה לצדק, הווה אומר כי - "...מקום בו אין תחולה להוראת הייחודיות, אשר כלולה באמור בסעיף 24(א) לחוק בית-הדין לעבודה, דנים כהשגה על חוקיותו של המכרז או על פגמים אחרים שעלו בו באותה דרך שבה מעלים, בדרך כלל (מודגש במקור) ובהעדר הוראה סטטוטורית אחרת, טענות משפטיות כגד חוקיות פעולתה של רשות ציבורית (שם [1], ע' 300). במקרה של "מכרז המשלב בתוכו הן תכונותיו של מכרז פנימי והן תכונותיו של מכרז חיצוני" ונוטלים בו חלק הן עובדיו של המעביד המקיים את המכרז והן מי שאינם עובדיו - יש למנוע אפשרות של כפילות דיון בלתי-רצויה באותה סוגיה; הדרך הנכונה לכך היא לראות - "...את המכרז החיצוני (מוגש במקור) בתור שכזה, ולאור מהותו, כפעולה, הנערכת בכל מקרה מחוץ למערכת היחסים בין עובד ומעביד... (ו)יש לעולם לפנות לבית-המשפט הרגיל ולא לבית-הדין לעבורה..." (שם [1], בע' 300-301). .10בענייננו מדובר במכרז פנימי, היינו בפעולה הנערכת לא "מחוץ למערכת...", כי אם בתוך "מערכת היחסים בין עובד למעביד", בדומה למכרז הפנימי בו עוסק פרק 11.4לתקשי"ר ולהבדיל מ"מכרז פומבי" בו עוסק פרק .12נתאפשר אמנם לד"ר חת להשתתף במכרז, אך השאלה היא, אם סכסוך שנתגלע בינו לבין קק"ל בקשר לאותו מכרז נופל לתחום תובענה בין עובד למעביד שעילתה ביחסי עובד ומעביד, אשר הסמכות הייחודית לדון בה היא לבית-הדין לעבודה (סעיף 24(א) (1) לחוק בית-הדין לעבודה). תשובה על השאלה ניתנה בשעתו בבג"צ 40/74[3], בו נפסק שבית-הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בעתירת עותר שזכה במכרז למשרה ממשלתית ואף החל לקבל משכורת מהמדינה, אך טרם התחיל לכהן במשרה "ואף לא קיבל כתב מינוי לכך" (שם [3], בע' 788). דברים אלה הולמים את גישתו היסודית והמקפידה של בית-דין זה באשר לסמכותו העניינית, כפי שבוטאה בדב"ע ל/8- 3[2] (שקטע הימנו הובא בסעיף 8דלעיל): "בתי-הדין לעבודה, סמכותם מוגדרת ועל כן גם מוגבלת. מאחר וסמכותו של בית-הדין לעבודה סייגים לה ובתחום המסויג סמכותו ייחודית, יש לפרש את סעיפי החוק הקובעים את סמכותו העניינית פירוש דווקני כי על-ידי הענקת סמכות לבית-הדין לעבודה מוצא הרי עניין מסמכות בתי-משפט אחרים. בית-דין זה ינהג, איפוא, מידה מיוחדת של 'ריסון עצמי' בבואו לפרש את סמכותו העניינית, וישאיר למחוקק את מלאכת קביעת הסמכות, כשלשון החוק ברורה, אף שאינה מתיישבת עם הרצוי עניינית" (שם [2], בע' 131). על כן צדק בית-הדין קמא בראותו עצמו נטול סמכות לדון בעתירתו של ד"ר חת. .11אשר לעתירה החלופות: העברת הדיון לבית-המשפט המוסמך. משבוטלה הקרן הקיימת את ערעורה, נותר המצב - מבחינה אופרטיבית - כפי שקבעו בית-הדין האזורי: ביטול תוצאת המכרז וביטול בחירתו של ד"ר זקס. שנית: הקרן הקיימת תערוך מכרז חדש שהמתחרים בו יהיו מר רבס וד"ר חת. איזו משמעות נועדה ואיזו ברכה תצמח לד"ר חת אם מעניין יועבר לבית-משפט אחר? .12הערעור (שכנגד) נדחה. ד"ר חת ישלם לקרן הקיימת הוצאות משפט בסך 250שקל חדש בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה, אם לא ישולם תוך 30יום, כמשמעם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-.1961מכרזקרן קיימת לישראלביטול מכרז