בקע מפשעתי בגלל מאמץ בעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקע מפשעתי בגלל מאמץ בעבודה: .1ערעור על פסק-דין שניתן על-ידי בית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופטת קציר; נציג ציבור מר ברונזפט; תב"ע מג/572-0), לפיו נדחתה תביעת התובע להצהיר, כי אירוע בעבודה ביום 28.11.1982 הינו תאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - החוק). .2העובדות הבאות נקבעו בפסק-הדין שבערעור: א) המערער הוא שותף בחנות רהיטים בנהריה. עבודתו במכירת רהיטים, עזרה בהובלת רהיטים והרכבתם בבתי לקוחות, וכן בהובלת רהיטים מהמחסן לחנות, הכוללת גם עבודת סבלות. המערער עוסק בעבודתו זו ארבעים ושש שנים; ב) ביום 28.11.1982, סמוך לשעה 10.00, עסק המערער יחד עם בנו בפריקת מזנון מהמכונית והעברתו לקומה הראשונה של החנות, משקל המזנון היה בין שישים לשבעים ק"ג, ואורכו - כ- 2.40מ'. במהלך עבודתו זו, חש המערער בכאב באזור המפשעה בצד שמאל, אך לא ייחס חשיבות לדבר והמשיך בעבודתו הרגילה עד 30.11.1982, שאז חש לראשונה בבליטה חיצונית באזור המפשעה; ג) ביום 30.11.1982הלך המערער למרפאת קופת-חולים ולא מצא את הרופא במקום. למחרת, ב-1.12.1982, בשעה 17.30, פנה המערער לרופא פרטי, ואז אובחן אצלו בקע מפשעתי. המערער נשלח לבדיקה לבית-חולים בנהריה ביום 14.12.1982, וביום 23.12.1982נותח; ד) לאחר האירוע, ביום 28.11.1982, הפסיק המערער את נשיאת הרהיטם (עבודות סבלות), אך המשיך בעבודתו הרגילה עד ליום 1.12.1982בשעה 13.00; ה) ביום 26.1.1983הגיש המערער טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה למשיב (להלן - המוסד), וזו היתה הודעתו הראשונה למוסד על הופעת הבקע. .3בית-הדין האזורי קבע, שלא נתקיים אף לא אחד מהתנאים המפורטים בסעיף 40לחוק, ודחה את התביעה. נימוקי בית-הדין היו: א) עבודת הסבלות היתה עבודתו הרגילה של המערער, ולכן לא היה בעבודתו ביום 28.11.1982"מאמץ לא רגיל"; ב) המערער לא הפסיק עבודתו ביום 28.11.1982והמשיך לעבוד עד .1.12.1982כן לא קיבל טיפול רפואי אלא ב- 1.12.1982בשעה 17.30, כלומר לאחר שעברו שבעים ושתיים שעות; ג) ההודעה למוסד נמסרה לראשונה ב-26.1.1983, כחודשיים לאחר המקרה. .4לבקשת המערער נשמע הערעור בהעדרו, לאחר שהגיש את טיעוניו בכתב, ואלה טענותיו בקצרה: א) יש להבחין בין עובד שכיר לעובד עצמאי. בעוד שעובד שכיר יכול לבקש ולקבל עבודה מתאימה, חייב העובד העצמאי להמשיך באותן עבודות גם בגיל מתקדם. במקרה שלו, טוען המערער, עבודת סבלות שעד גיל מסוים איננה דורשת מאמץ מיוחד, הרי בסביבות שנות השישים כבר הופכת העבודה הדורשת מאמץ מיוחד; ב) בקע מפשעתי איננו בהכרח מלווה בכאבים מייד עם הופעתו, ולכן לא הפסיק עבודתו הרגילה, אלא כעבור מספר ימים; ג) הוא הלך למרפאה בתוך שבעים ושתיים שעות, אך כיוון שרופא המשפחה לא היה שם - הלך למחרת לרופא פרטי. הוא אחר בשבע שעות (מעבר לשבעים ושתיים השעות), והדבר לא היה באשמתו. .5בא-כוח המוסד הודיע, שאיננו טוען בקשר לאי-הודעה למוסד בתוך שבעים ושתיים שעות אולם עמד על כך, כי המערער לא קיבל טיפול רפואי בתוך שבעים ושתיים שעות וכי הבקע לא הופיע "תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל". עבודתו של המערער ביום 28.11.1982היתה עבודתו הרגילה (לרבות הסבלות), והבקע עצמו (בליטה חיצונית באזור המפשעה) הופיע רק ב-.30.11.1982 .6לדעת רוב חברי המותב, נתמלאו בעניינו של המערער כל התנאים שבסעיף 40לחוק. .7הופעת הבקע - מאמץ לא רגיל הבקע הופיע ביום 28.11.1982, בשעה 10.00, בעת שהמערער עסק, יחד עם בנו, בנשיאת מזנון. בהסתמכו על דברי המערער לפני חוקר המוסד (נ/2) קבע בית-הדין קמא, שהוא עסק בעבודתו השגרתית ולכן אין לומר שהיה כאן מאמץ לא רגיל. נראה לנו, שכאן החמיר בית-הדין קמא עם המערער מעבר למתחייב. מעדותו של המערער (הן בבית-הדין והן לפני חוקר המוסד), שלא נדחתה כבלתי-מהימנה, אינה עולה בהכרח מסקנה זו. ב-נ/ 2אומר המערער: "הפועל לא היה לכן הצטרכתי אני לעזור בהובלה, אבל אני עזרתי לעיתים בהובלת רהיטים". ובעדותו בבית-הדין: "אני בדרך כלל כבר לא נהגתי לסחוב רהיטים, אך ביום המקרה, ב-28.11.1982, סחבתי מזנון באורך של 2.5מטר, כי פועל אחד לא הגיע לעבודה ונאלצתי לעשות את עבודתו". מכאן, שבשל גילו (יליד 1921) כבר לא נהג המערער לשאת רהיטים כדבר שבשגרה; באותו יום עשה זאת, כי הפועל לא הגיע לעבודה, ואנו מקבלים טענתו, שלגביו היה זה כבר מאמץ לא רגיל (אם כי איננו מקבלים את ההבחנה שעשה בין עובד שכיר לעובד עצמאי). .8"הפסיק את עבודתו" בדב"ע לד/31- 0[1], נפסק, שדרישת החוק איננה שהעבודה תופסק מייד, אלא "ש'עקב' הופעת הבקע, הפסיק המבוטח את עבודתו" (שם, [1], סעיף 12). באותו עניין הפסיק המבוטח את עבודתו שבוע לאחר האירוע. בענייננו: יומיים אחרי הופעת הבקע. יתירה מזה: חלק מעבודתו של המערער היה בפעילות סבלות ומאלה משך את ידיו אחרי הופעת הבקע, ב- .28.11.1982משמע שלא היה מסוגל לעסוק בעבודתו הרגילה. וכי דרושה הפסקה מוחלטת של כל פעילות (ולכמה זמן?) כדי שייאמר כי התנאי נתמלא? .9"קיבל טיפול רפואי תוך שבעים ושתיים שעות" נתייחס תחילה למהות "הטיפול הרפואי" שבו מדובר. תכליתו של התנאי כולה במישור ההוכחות גרידא, כשהכוונה לאפשר למוסד לוודא שאין מערימים עליו ושהבקע המפשעתי בגינו תובעים גמלאות נפגעי עבודה, אכן הופיע לראשונה בעקבות מאמץ לא רגיל בעבודה. בדב"ע מב/139- 0(לא פורסם) נאמר, כי: "התנאי אודות 'טיפול רפואי' מהו, יכול שדבר יישומו יהיה שנוי במחלוקת ויצריך הפעלת שיקול דעת" (ההדגשה נוספה). מתכליתו ההוכחתית של התנאי עולה, שהקובע הוא שהמבוטח ראה להזדקק לטיפול רפואי והתייצב סמוך אחר המקרה הנטען בפני מי שעשוי להעניק לו טיפול רפואי. עולה השאלה: מה דינו של מבוטח שנבצר ממנו להיבדק, למשל במקרה של שביתת רופאי קופת-חולים וידו של הנפגע אינה משגת לבקר אצל רופא פרטי, האין זאת בבחינת ?Cas de force majeure .10בענייננו: בהודעתו לחוקר המוסד (נ/2) הצהיר המערער, כי ב- 30.11.1982ביקר במרפאת קופת-חולים עממית אך רופא המשפחה שלו, ד"ר סלומון, היה במילואים. בחקירה הנגדית לא נשאל מאומה בדבר סדרי העבודה במרפאה ויש לקבל כמוכחת את העובדה, שהעדרו של ד"ר סלומון מנע מאת המערער לקבל טיפול רפואי. ומשלא הרפו הכאבים פנה, למחרת היום, לרופא פרטי. .11דעתנו היא, כי בנסיבות אלה, המיוחדות במינן - כשנבצר מאדם לקבל במועד הנקוב בחוק עזרה מהמוסד בו הוא מבוטח ביטוח בריאות, ובתכוף לכך הוא נזקק לטיפול רפואי פרטי - יש לראות שנתמלא התנאי בדבר קבלת טיפול רפואי כדרישת סעיף 40(2) לחוק. התוצאה היא, שהערעור מתקבל ברוב דעות. דעתם של שניים מחברי המותב, כפי שהיא משתקפת בפרוטוקול בית-הדין, היא, כי יש לדחות את הערעור וזאת מטעם אחד ויחיד, והוא - כי המערער לא קיבל טיפול רפואי תוך שבעים ושתיים שעות: א. בחוק המקורי (משנת תשי"ד-1953) לא הופיע כלל הבקע המפשעתי כנושא נפרד, ורק בתיקון מס' 11(ס"ח תשכ"ה, ע' 130) הוסף סעיף מיוחד, הוא סעיף 13ב, שזה לשונו: "אין רואים בקע מפשעתי כתוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם נתקיימו במבוטח התנאים האמורים בתוספת האחת-עשרה". והתנאים שנקבעו בתוספת האחת-עשרה הם: "(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל-פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי, אין המבוטח עובד בהם - אולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור". וזה גם הנוסח הקיים היום בסעיף 40לנוס המשולב לחוק. ב. בתיקון זה הוכנס שינוי משמעותי באשר להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה. קיום אירוע תאונתי, קיום התנאים של "תוך כדי" ו"עקב" (סעיף 35לחוק), שוב אין די בהם, וצריך שיתקיימו, במצטבר, גם כל התנאים שנוספו לחוק בתיקון מס' .11בהצעת החוק לא דובר על צמצום זכויות המבוטח, אלא על קביעת "מבחנים ברורים שלפיהם יוכר הבקע כתאונה בעבודה" (ה"ח תשכ"ד, ע' 246) - אך למעשה זה הדבר אשר קרה. לאמור, המושג "תאונת עבודה" לגבי בקע מפשעתי עבר שינוי מהותי בכיוון של החמרה עם המבוטח. לשונו הברורה של הרישה של סעיף 40, לחוק - "אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם..." אינה מותירה עוד כל ספק באשר לכוונתו החד-משמעית של המחוקק (דב"ע לג/13- 0[2]; דב"ע לד/31- 0[1]). ג. דרך חתחתים רבת משוכות על המבוטח לעבור בטרם יזכה בהכרה בבקע המפשעתי בו לקה כבתאונת עבודה. לדעתנו עבר המערער מספר מכשולים, והם: הוכח כי הבקע הופיע תוך כדי מאמץ לא רגיל וכי המבוטח הפסיק את עבודתו עקב הופעת הבקע, והמוסד ויתר על הטענה, כי לא נמסרה לו הודעה תוך 72שעות. ד. אולם לדעתנו לא ניתן לאמר במקרה זה, כי המבוטח קיבל טיפול רפואי תוך כדי המועד שנקבע בחוק. הנוסח שנקט בו המחוקק בסעיף 40, (2) לחוק - "קיבל טיפול רפואי" - מלמד על כוונתו להחמיר. לא "ביקור אצל רופא מוסמך" כלשון בה נקט החוק במדינת מיסיסיפי, ולא "הזדקק לעזרה רפואית" כלשון הצעת החוק, אלא "קיבל טיפול רפואי", כלומר - "טיפול רפואי" ממש ובפועל. בדב"ע מב/139- 0(לא פורסם) אומר בית-הדין - "הנחת המחוקק היתה והינה, כי מי שמופיע אצלו לראשונה בקע מפשעתי, חש כאבים עזים והוא נזקק לטיפול רפואי ללא דיחוי". ואשר לזמן, כאן לא השאיר המחוקק לבית-הדין כל שיקול דעת, אלא תחם את הזמן על-פי השעון, ואין מקום לשום פרשנות מרחיבה, או גמישות. משעבר הזמן בו נקב המחוקק מהופעת הבקע עד להזדקקות לטיפול הרפואי - לא התמלא תנאי יסודי להכרה בבקע המפשעתי כבתאונת עבודה. אין צורך בהליך זה להשיב על השאלה, כי יהיה דינו של אדם שהופיע אצלו בקע בעת שביתת רופאים: במקרה שלפנינו יכול היה המערער לפנות לרופא פרטי, תוך הזמן הנקוב בחוק, כפי שאמנם עשה במועד מאוחר יותר.בקע מפשעתיבקע