קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמול מיוחד לגימלאים מורים: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי אותה הגישו הסתדרות המורים בישראל וארגון מורי בתי-הספר העל-יסודיים (להלן - ארגוני המורים) בעתירה להצהיר, כי על מרכז השלטון המקומי ועירית ירושלים, תל-אביב וחיפה לשלם לגימלאים המבוטחים בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות גמול מיוחד על-פי ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים. .2לאחר שהמותב שדן בערעור שמע את באי-כוח הצדדים נפטר חבר המותב, הנשיא בר-ניב, ועל דעת הצדדים צורף במקומו השופט אדלר. .3העובדות הצריכות לעניין הן: א) ביום 16.11.1983נחתם בין המבקשים מחד, ומדינת ישראל והמשיבים מאידך, הסכם קיבוצי (להלן - ההסכם הקיבוצי). נספח ב' להסכם הקיבוצי קובע בסעיף 1.5(ב) כי: "עובדי הוראה שפרשו לגמלאות לפני 1.11.1983, יהיו זכאים, במקום גמול חינוך כיתה וגמול מקצוע והכשרת, לגמול מיוחד בשיעור %. 2.5מהמשכורת המשולבת מ- .1.11.1983החל מ- 1.9.1984יועמד שיעוד הגמול המיוחד הנ"ל על %3.5"; ב) ביום 20.11.1983הוציא הממונה על השכר במשרד האוצר "הוראת ביצוע" המתייחסת להסכם הנ"ל, ובו הורה מילולית על ההוראה האמורה שבהסכם הקיבוצי; ג) ביום 27.12.1983הודיע הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, מר הלל דודאי, במכתב לארגון המורים העל-יסודיים, כי "אין למעסיקים החתומים על ההסכם הנ"ל כל מחויבות לתשלום כלשהו לפנסיונרים המקבלים שכרם מקרנות הפנסיה", ויעץ להם להפנות את תביעותיהם לקרנות הפנסיה; ד) מזכ"ל הסתדרות המורים בישראל, טען, בתצהיר שהגיש, כי הצדדים הביאו בחשבון, בשעת המשא-ומתן לחתימת ההסכם הקיבוצי, את העלות הכוללת של אותו הסכם, שעה שהגמול המיוחד ישולם לכל הגימלאים; ה) עובדי ההוראה אליהם מתייחס סעיף 1.5להסכם הקיבוצי מתחלקים לשתי קבוצות: האחת - אלה הזכאים לפנסיה תקציבית, והשניה - אלה שהופרשו בגינם תשלומים לקרנות פנסיה, ומהן הם מקבלים את הפנסיה. אלה מן הפנסיונרים הזכאים לפנסיה תקציבית קיבלו ומקבלים את "הגמול המיוחד", בעוד אלה המקבלים את הפנסיה מקופות הגמל לא קיבלו את אותו גמול; ו) בקשה זאת במקורה הוגשה אף נגד מדינת ישראל, אולם לבקשת המבקשים נמחקה המדינה מהבקשה; ז) סיווגו של ההסכם הקיבוצי כהסכם מיוחד או כללי נדון בין הצדדים בדיונים שהיו בלשכת הנשיא בר-ניב, ובדיון לפני בית-דין זה סוכם, כי יהיה רק משיב אחד לבקשה, והוא -מרכז השלטון המקומי. עורך-דין מאיר, המייצג את מרכז השלטון המקומי ואת שלוש הערים הגדולות, הצהיר שמה שיוחלט לגבי מרכז השלטון המקומי יחייב גם לגבי כל אחת מהערים הגדולות. .4באי-כוח ארגוני המורים טענו, כי הסירוב לשלם את הגמולים לגימלאים המבוטחים בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות, הינה הפרה סלקטיבית של ההסכם, חרף ההתחייבות המפורשת בסעיף 1.5(ב) להסכם, וכי אין להפנות את ארגוני העובדים לקרנות הפנסיה, שכן אין להן כל מעמד וזכות התערבות בוויכוח. בדיון בבקשה טענו עוד באי-כוח ארגוני המורים, כי גם אם אין ההסכמים הקיבוציים חלים על המורים שפרשו לגמלאות, זכאים המורים הגימלאים לגמול הנ"ל מכוח חוזה לטובת צד ג'. .5בא-כוח מרכז השלטון המקומי טען, כי המבקשים אינם "ארגון יציג של עובדים" כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, בכל הנוגע לעובדי ההוראה הגימלאים, וכי ההסכם נשוא הדיון אינו הסכם קיבוצי בכל הנוגע לגימלאים האמורים. עוד נטען, כי תנאי פנסיה של מי שהינם גימלאים בעת חתימת ההסכם אינם נושא להסכם קיבוצי על-פי הדין, וכי הישיבות המשפטית הנכונה והיחידה הינה בין המבקשים לבין קופת הפנסיה. .6הנשיא בר-ניב החליט להודיע על ההליך ולזמן לדיון גם את היועץ המשפטי של ההסתדרות, אך זה האחרון בחר שלא לטעון טענותיו. .7בטרם ישקול בית-הדין, אם הופר סעיף 1.5להסכם הקיבוצי אם לאו, עליו להשיב על השאלה שהעלה בא-כוח מרכז השלטון המקומי, והיא - האם אותו סעיף בהסכם שעומד לפירוש הינו "הסכם קיבוצי" כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957(להלן - החוק). רק אם התשובה לשאלה האמורה תהיה חיובית - יהיה בית-הדין מוסמך התייחס לשאלה שבמחלוקת. .8"הסכם קיבוצי" מוגדר בסעיף 1לחוק כדלקמן: "הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה". "הסכם קיבוצי כללי" הוא, מכוח סעיף 2(2) לחוק, "...כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם... ". ארגון יציג של עובדים לעניין הסכם קיבוצי כללי הוא, מכוח סעיף 4לחוק, "ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם". הסכם קיבוצי כללי חל מכוח סעיף 16לחוק על: "(3) כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם המועבדים, על-ידי מעביד כאמור בפסקה (2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם". סעיף 19לחוק קובע: "הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעביד וזכויות המוקנות להם (להלן - הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה עבודה בין כל מעביד וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותוקפו אף לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין: השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית". .9מהסעיפים שהובאו לעיל עולה מסקנה ברורה באשר לתחולת הוראה בהסכם קיבוצי על פנסיונרים. למסקנה זו הגיע כבר בית-דין זה בעבר, שכן אין זו הפעם הראשונה שבית-הדין פוסק בשאלה זו. הסוגיה נדונה בהרחבה בדב"ע לג/2-7; לג/56- 3[1], ושם נקבע, לגבי הסכם קיבוצי מיוחד, אך הדברים יפים אף להסכם קיבוצי כללי: "מהאמור בסעיף 19לחוק הסכמים קיבוציים (הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, רואים אותן 'כחוזה עבודה' בין המעביד והעובד שעליהם הם חל ההסכם) ומעצם מהותו של הסכם קיבוצי, היינו בואו, בתחום הנורמטיבי מטיבי, לשמש תחליף לחוזה עבודה אינדיבידואלי - מכל אלה עולה ברורות שהכלל הוא, שבחלק הנורמטיבי מטיל ההסכם הקיבוצי חובות ומעניק זכויות ביחסים שבין עובד לבין מעבידו. יחסים חוזיים הנקבעים בין שניים שאין ביניהם יחסי עובד-מעביד, אינם 'חוזה עבודה' במשמעות סעיף 19לחוק הסכמים קיבוציים, ואינם בתחום הפרסונלי של הסכם קיבוצי בוצי" (שם [1], בע' 48). העובדה, שגימלאים נמנים על ארגון העובדים והוא מוסמך לייצגם (כפי שקובעת גם חוקת ארגון העובדים הגדול במדינה - ההסתדרות הכללית), אינה יכולה לשנות לענייננו, מן הטעם שאת מהותו של הסכם קיבוצי ועל מי הוא חל קובע החוק, הוא חוק הסכמים קיבוציים. .10הסכם קיבוצי יכול ויקבע זכויות לעובדים לעת פרישתם ו"מעצם מהותן של אלה שיחיובו אף לאחר תום תקופת החוזה" (שם [1], בע' 48), אך אינו יכול לקבוע זכויות וחובות לאלה שפרשו מעבודתם טרם כניסת ההסכם הקיבוצי לתוקפו, וכבר נאמר, כי "חוק הסכמים קיבוציים כפי שהינו וההסכם הקיבוצי לא נועדו להסדרת מכלול הבעיות מתחום הביטחון הסוציאלי" (שם [1], בע' 47; הובא בהסכמה בדב"ע לה/18- 3[2], בע' 264). .11מן האמור עולה, כי סעיף 1.5להסכם הקיבוצי "אינו חלק מהסכם קיבוצי" כמשמעו בחוק, ומשכך הדבר - אין לבית-דין זה הסמכות להיזקק לבקשה, מאחר ואינה בגדר סמכותו, וזאת לאור לשונו של סעיף 25(1) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט.1969 .12נותרה השאלה של זכאות הגימלאים "לגמול המיוחד" מכוח פרק ד' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, שעניינו חוזה לטובת צד שלישי. תביעה בעילה זו - אף היא אינה בגדר סמכותו של בית-דין זה מכוח סעיף 25 לחוק בית-הדין לעבודה. למען הסר ספק יובהר, כי אין באמור בפסק-דין זה דבר שיש בו כדי למנוע הגשת תביעה נגד רשות מקומית מכוח אותה עילה ולהעלות בה כל טענה משפטית. אין צו להוצאות.דיני חינוךמוריםגמלאים