בדיקה מחדש בוועדה רפואית בגין החמרת מצב 1. השאלה הנטושה במחלוקת בתביעה זו, היא האם צדק פקיד התביעות בדחותו את בקשת התובע להעמידו לבדיקה מחדש בפני ועדה רפואית, בגין החמרת מצב, על פי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - "תקנה 36").   2. העובדות שאינן שנויות במחלוקת, הן, כדלקמן :   (1) התובע, יליד 1958, פועל בנין, הרים שק מלט ביום 29.12.82, וכתוצאה מכך, חש כאבים חזקים בבטנו (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה", כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").   (2) התובע הועמד בפני ועדה רפואית מדרג ראשון לקביעת דרגת נכותו כתוצאה מהתאונה. בסעיף ה"מימצאים הרפואיים", שבפרוטוקול הועדה הרפואית, מיום 24.7.83 , נרשם :   "בהסתכלות על הבטן כולה, אין לראות סטיה בצורתה. אין לראות גושים בולטים. בבדיקה במישוש בטן רכב אין למשש דיפקטים לאורך הקו האמצעי או בשיפולי הבטן. במאמץ ניכר מצד הנבדק, לא מופיע באף מקום בדופן הבטן בקע כלשהו בפרט לא באזור שהנבדק מצביע, כלומר בבטן הימנית העליונה".   הועדה הרפואית קבעה את דרגת נכותו היציבה, כתוצאה מהתאונה - בשיעור 0% החל מיום 31.12.82.   (3) ביום 17.2.99, עבר התובע ניתוח לתיקון בקע בבטן ימין עליונה ב"מרכז הרפואי הרצליה" (להלן - "הניתוח").   (4) התובע פנה לנתבע, בהתאם לתקנה 36, בבקשה להעמידו לבדיקה מחדש בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו, נוכח החמרה במצבו, כתוצאה מהתאונה.   (5) אין חולק, כי התובע צירף לבקשתו, אישור על החמרת מצב, מיום 7.2.00, בחתימת ד"ר ערן בלנקשטיין, מהמכון לרפואה תעסוקתית בקופת חולים כללית, בו צוין כי התובע עבר ניתוח ביום 17.2.99.   (6) ביום 31.5.00, הודיע פקיד התביעות לתובע, כי בקשתו לבדיקה מחדש בגין החמרת מצב - נדחית, וזאת מהנימוקים הבאים :   "הריני מצטער להודיעך, כי נאלצתי לדחות את בקשתך להחמרת מצב וזאת בהסתמך על תקנה 36(א) לתקנות, בדבר קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, הקובעת כי עברו 6 חודשים מאז שנקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי מוסמך, אשר בכתב בתוקף תפקידו בלבד כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת נכות מחדש. עפ"י הניתוח שעשית ביום 17.2.99 ולפי המסמכים הרפואים מתברר שאין כל קשר בין הניתוח שעשית לבין התאונה מיום 29.12.82 ועל כן אין מקום לקבל אישור החמרת המצב מיום 7.2.00".   נגד החלטה זו של פקיד התביעות, הוגשה התביעה שבפנינו.   3. טענות הצדדים : התובע טוען, כי התקיימו כל התנאים המוקדמים, הנדרשים על פי תקנה 36, לצורך בדיקתו מחדש על ידי ועדה רפואית, לקביעת דרגת נכותו.   הנתבע טוען, מנגד, כי על פי המסמכים הרפואיים, עולה כי אין כל קשר בין הניתוח שעבר התובע ביום 17.2.99, לבין התאונה שהוכרה כ"תאונת עבודה", 17 שנים קודם לכן, ועל כן לא התמלאו התנאים לדיון מחדש על פי תקנה 36. מטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור, בה צוין כי הפגיעה שאושרה כתאונת עבודה מיום 29.12.82, היתה בגין "התמתחות בשריר הרקטוס" ואילו באישור ההחמרה מיום 7.2.00, מדובר בניתוח שעבר התובע "לתיקון בקע מפשעתי". כבר בשלב זה נציין, כי בתעודת עובד הציבור, מצוין כי התובע עבר ב- 17.2.99 ניתוח לתיקון בקע מפשעתי, אך אין הדבר נכון, שכן על פי המסמכים הרפואיים, עבר התובע ניתוח לתיקון בקע קדמי בבטן (ventral Hernia). עוד צוין בתעודת עובד הציבור, כי מאחר והניתוח שעבר התובע אין לו כל קשר עם הפגימה ממנה סבל התובע בשנת 1982 ואשר הוכרה כפגיעה בעבודה, אין מקום לדון בבקשתו לדיון מחדש בדרגת הנכות.   4. השאלה השנויה במחלוקת, הינה, איפוא, האם צדק הנתבע בדחותו את בקשתו של התובע לדיון מחדש, לפי תקנה 36, משלדעת פקיד התביעות, האישור שניתן בגין החמרה, אינו קשור סיבתית לתאונה שהוכרה שנים רבות קודם לכן.   5. בפנינו העיד ד"ר ערן בלנקשטיין, אשר נתן לתובע את האישור בגין החמרת מצב על פי תקנה 36 (להלן: "אישור ההחמרה"). אישור ההחמרה ניתן על ידי ד"ר בלנקשטיין, בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר בן-ליש, מומחה לכירורגיה, שניתח את התובע. ד"ר בן-ליש ציין באישור הרפואי שנתן: "התקבל אלקטיבית עקב כאבים מתמשכים בבטן ימין עליונה, שהחלו לאחר חבלה..." (נספח ג' לכתב התביעה).   הגם שד"ר בלנקשטיין אישר שהוא מומחה ברפואה פיזיקלית ושיקום, ואינו מומחה בתחום הכירורגיה, הוא נתן את אישור ההחמרה, לאחר שבדק את התובע, ואישר כי מדובר בהחמרת מצב, בהתבסס על קביעתו של ד"ר בן-ליש, הכירורג שניתח את התובע.   6. ב"כ הנתבע מבקשת בסיכומיה, למנות מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלה "האם ניתוח הבקע בדופן הבטן מיום 17.2.99, מהווה או יכול להוות החמרת מצב עקב התאונה מ- 1982".   7. לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בעדותו של ד"ר בלנקשטיין ובסיכומי הצדדים, הגענו למסקנה, כי אין מקום למינוי מומחה רפואי, וכי יש לקבל את האישור בגין החמרת מצב לפי תקנה 36 ולהעמיד את התובע בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו.     8. תקנה 36 קובעת כך : " " על פי תקנה 36(א) נדרשים שני תנאים מצטברים על מנת שנפגע יוכל לבקש קביעת דרגת נכותו מחדש; התנאי הראשון הוא שעברו 6 חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של הנפגע, והתנאי השני הוא ש"רופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי מוסמך", אישר בכתב, בתוקף תפקידו, כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות, הוחמרה (להלן - "אישור ההחמרה").   בענייננו אין מחלוקת, כי שני התנאים הנ"ל על פי תקנה 36 (א) התמלאו. חלפו כ- 17 שנים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של התובע, והוא צירף לבקשתו אישור רפואי בדבר החמרת מצב של רופא מוסמך. 9. סמכויות הועדה הרפואית, קבועות בסעיף 118 לחוק, שזו לשונו :   "(א) רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה; (2) את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות".   הועדה הרפואית היא שהוסמכה לקבוע, באיזו מידה הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה, ומהי דרגת הנכות. פקיד התביעות אינו הגוף שהוסמך על פי החוק והתקנות לקבוע האם ההחמרה קשורה בקשר סיבתי לתאונה שהוכרה. הוועדה הרפואית היא, ורק היא, שמוסמכת לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין ההחמרה, במידה וקיימת החמרה (או שנתגלתה פגימה חדשה). אין זאת אומרת שפקיד התביעות מחוייב לקבל כל אישור רפואי שמוגש לו לפי תקנה 36 (דוגמא למקרה בו, הגם שהוגש אישור רפואי, דחה פקיד התביעות, ובצדק, את בקשת המבוטח להעמידו לבדיקה מחדש, היה בדב"ע נא/0/44, עומר עיד עיד - המוסד לביטוח לאומי (עבודה ארצי א' (1) 545), שם צוין במפורש באישור הרפואי, על פי תקנה 36, "אין שינוי במצבו"). על פקיד התביעות לבדוק האם התקיימו התנאים הנדרשים על פי תקנה 36(א), היינו, חלוף הזמן מיום שנקבעה לאחרונה דרגת הנכות של הנפגע, והאם "אישור ההחמרה" עונה לתנאים הנדרשים (אישור רופא מוסמך וכו'). מקובלת עלינו, בכל הכבוד, גם דעתו של כב' השופט ארמון, בתב"ע נו/194-0 (דוד ועקנין - המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי, כרך ח',440), כי, מעבר לבדיקה הטכנית-פורמלית של "אישור ההחמרה", על פקיד התביעות גם להשתכנע, מן ההיבט הרפואי, כי "המצב הנוכחי הינו חמור יותר מאשר זה שהיה בעת קביעתה האחרונה של דרגת הנכות, כלומר, האם מן התעודה הרפואית עולה כי חלה "החמרה" או כי התגלתה "פגימה חדשה" (שם, ענין ועקנין, סעיף 13 לפסה"ד).   אישור ההחמרה הנדרש על פי תקנה 36, מהווה "כרטיס כניסה" על מנת לאפשר למבוטח לעמוד בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו. מטרת המחוקק בקביעת התנאים המוקדמים הנדרשים על פי תקנה 36(א), הם על מנת שתהא ראשית ראיה לכך, שטענת המבוטח על החמרה במצבו, אינה נטענת בעלמא. 10. אין ספק, כי בענייננו, "אישור ההחמרה" עונה לדרישות תקנה 36. ברי כי חל שינוי במצבו הרפואי של התובע, מאחר ועבר ניתוח בבטנו. על פי עדותו של הרופא שנתן את אישור ההחמרה, האישור ניתן בהתבסס על "חוות דעת של כירורג ותיק, ד"ר אפרים בן ליש, שכתב שהניתוח הזה הוא המשך של ההחמרה של הפגיעה הראשונית" (עמ' 4 לפרוטוקול).   די בכך כדי להצדיק העמדת התובע בפני וועדה רפואית. מובן מאליו, כי בכך אין לקבוע דבר לעניין הקשר הסיבתי בין הניתוח שעבר התובע בשנת 1999 לבין התאונה שהוכרה.   הוועדה הרפואית בפניה יועמד התובע היא שתדון בכך, ותקבע, האם קיים קשר סיבתי כאמור, ואם כן, את דרגת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה.   11. התביעה מתקבלת.   התובע יועמד בפני וועדה רפואית שתדון בעניינו.   הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.  רפואהבדיקה מחדשהחמרת מצבועדה רפואית