מה זה "הסדר נושים" ?

הסדר נושים יכול שיתקיים לגבי חברה שטרם הוחל בהליכי פירוק לגביה, ויכול שיתקיים במסגרת הליכי פירוק של חברה. מטרתו של הסדר נושים המתקיים לגבי חברה שטרם הוחל בהליכי פירוקה, היא להביא לשיקומה של החברה ולמניעת כניסתה לפירוק (ראה - ע"א 6010/99 עו"ד ששון כמנהל המיוחד של חברת תבור, תעשיות שיש בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נו(1) 385, 397). במקרה שלפניי הסדר הנושים נעשה מבלי שהמבקשת נכנסה להליכי פירוק. לגבי הרציונל העומד בבסיסו של הסדר נושים לפי סעיף 233, פסק בית המשפט העליון כי: "הסדר פשרה לפי סעיף 233 לפקודת החברות [נוסח חדש], הינו פתרון כלכלי למצוקת הרוב המוחלט של נושי החברה, אשר ירדה מנכסיה. אם רוב, העולה על 75% של נושי החברה לגווניו, מתייצב מאחורי ההסדר, אין מיעוט מבוטל יכול לבטל רצונם של אלו מול רצונם ועקשותם". (ראה - ע"א 456/84 ורשבסקי פרויליך פרסומאים בע"מ ואח' נ' נופים מפעלים כלכליים ואח' פ"ד לח(3) 471, 475. וכן - ע"א 700/71 אוצר הקבלנים בע"מ נ' שרף פ"ד כז(1) 561). הסדר נושים לפי סעיף 233 מחייב מעצם טיבו וטבעו את כלל נושי החברה (ראה - ע"א 327/88 שקד קצף אדריכלים בע"מ נ' נופים, מפעלים כלכליים בעמ' פ"ד מה(1) 76, 80). מבחינת תוקפו, דינו של הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט, כדין פסק דין, וניתן לאכוף את ביצועו של הסדר הנושים בהליכים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (ראה - ע"א 98/87 דב פישלר הנאמן בהסדר פשרה של נופים מפעלים כלכליים בע"מ נ' יאה חברה להשקעות בע"מ פ"ד מב(4) 793). כאמור, ניתן להגיש בקשה לפי סעיף 233 גם לגבי חברה שאינה מצויה בהליכי פירוק, אך גם במקרה כזה משמשים דיני הפירוק מקור להשלמת חוסרים בדיני הסדר נושים (ראה - רע"א 292/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ט חברה קבלנית לבניין בע"מ (בניהול מיוחד) פ"ד נה(2) 56, 62). כיצד מצטרף נושה להסדר הנושים? התשובה היא שעליו להגיש תביעת חוב לנאמן המטפל בהסדר הנושים (ראה - רע"א 292/99 טש"ט הנ"ל). על חשיבות תפקידו של הנאמן נאמר בעניין שקד קצף הנ"ל כי: "הנאמן הוא המכריע אם פלוני ייטול חלק כנושה, ואם ייטול חלק - מה גודל חלקו. תפקיד זה של הנאמן, אשר הוגדר כתפקיד שיפוטי (ע"א 505/62 בעמ' 840 מול האות השוליים א'), תפקיד נכבד הוא; שכן דחיית הנאמן את תביעת חובו של פלוני משמעותה, שזכויות אשר יתכן שעמדו לו כנגד החברה קודם להסדר, שוב אינן עומדות לו כנגד החברה לאחר ההסדר. תרופתו היחידה של מי שהנאמן דחה את הוכחת חובו היא לערער על החלטת הנאמן לפני בית המשפט המחוזי". (ראה - ענין שקד קצף הנ"ל בעמ' 81, וכן עניין שיכון עובדים הנ"ל בעמ' 62-63). ומוסיף בית המשפט ומדגיש כי: "...תחומים אשר ההסדר הנ"ל מכסה, שוב לא תצלח בהם תביעה חלופית, המבוססת על חובות ממקורות אחרים יהא מקורם אשר יהא". (שם, בעמ' 81). שאלות משפטיותהסדר נושיםנושה