אגרת בית משפט בתביעת פיצויים עונשיים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אגרת בית משפט בתביעת פיצויים עונשיים: 1. האם "פיצויים עונשיים", להם עותר תובע בתביעה שהגיש בגין נזקי גוף שנגרמו לו, מהווים, אף הם, "תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף" כמשמעותה בתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז -2007 (להלן : "תקנות האגרות"), או שמא עסקינן בסעד כספי לסכום קצוב אשר מחוייב בתשלום אגרה לפי הוראות תקנה 6 לתקנות האגרות? 2. התובעים 2 ו- 3 , תושבי שכם, הם הוריו ויורשיו עפ"י צו ירושה ( שצורף לכתב התביעה) של פהמי דרדוק, יליד 1993 . עפ"י האמור בכתב התביעה, ביום 19/5/08 נורה בנם של התובעים 2 ו- 3 ע"י כוחות הביטחון בהגיעו למחסום "חווארה" וזאת אגב "רשלנות פושעת" מצד הנתבעת. 3. בכתב התביעה עותרים המשיבים- התובעים- לפצותם בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מן העוולה שעיוולה המדינה. סעיפי הנזק שהוזכרו בכתב התביעה הם : "קיצור תוחלת חיי המנוח" (סעיף 41א לכתב התביעה), הוצאות אבל לוויה וקבורה (סעיף 42 ב לכתב התביעה), "כאב וסבל לעזבון" (סעיף 42 ג לכתב התביעה), "עזרת צד ג' לתובעת מס' 3" (סעיף 42 ה לכתב התביעה). כן טענו התובעים לנזק בגין "אובדן כושר השתכרותו של המנוח בשנים האבודות" (סעיף 45 לכתב התביעה) וכן לעזרת צד ג' לעתיד לתובעת מס' 3 . 4. בסעיף 47 לכתב התביעה, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בגין "פיצויים עונשיים" בסך 400,000 ₪ וזאת, "על מנת לשלוח מסר ברור, תקיף ומרתיע כנגד הנתבעת וזרועותיה השונים מפני המעשים ו/או המחדלים שתוארו לעיל". 5. הנתבעת אינה חולקת, כי כל ראשי הנזק שנתבעו בתביעה, למעט הפיצויים העונשיים, נכללים בגדר "תביעה בשל נזקי גוף" כהגדרת מונח זה בתקנות האגרות. טענת הנתבעת היא- כי התביעה בגין "הפיצויים העונשיים" אינה תביעה בגין נזקי גוף באשר אין היא באה להשיב את מצבו של הנפגע ממעשה העוולה, לקדמותו. 6. לטענת הנתבעת, "נזק גוף" הוא נזק שנגרם לגופו של אדם. לשיטת הנתבעת, פיצוי עונשי אינו אלא סעד כספי ומטרתו היא להשית על הנתבעת עונש כספי. 7. בתגובתם טוענים התובעים, כי התביעה היא תביעה בגין נזקי גוף. לשיטתם, תביעתם לפיצויים עונשיים הנה "בגין פגיעה ברגשותיהם, בגופו של יקירם, באנושיות הבסיסית.."(סעיף 11 לתגובה). פיצויים אלה באים לפצות את התובעים " על הנזק התוצאתי האמיתי שהסבה להם הנתבעת" (סעיף 12 לתגובה). בסעיף 14 ואילך טוענים התובעים, כי תביעתם היא לנזקים מוגברים "אשר נועדו להגביר את סך הפיצוי אשר ניתן לתובעת בשל ראש הנזק העיקרי" (סעיף 14 לתגובה). פיצויים עונשיים: 8. למרות שאין כל מקור מפורש המעניק סמכות לפסוק פיצויים עונשיים בתביעות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), הכירה הפסיקה בסמכות בית המשפט לפסוק פיצויים מסוג זה. (ראו : ע"א 216/54 שמואל ושפרהשניידר נ' רחל גליק, פד"י ט 1331, 1335, ע"א 30/72 שמואל פרידמן נ' שמואל סגל, פד"י כז(2) 225, ע"א 277/55 רבינוביץ נ' סלע, פד"י יב(2) 1261, 1277). לפי הגדרת הפסיקה, פיצויים אלה הם בבחינת "בן חורג" לדיני הנזיקין (ראו פסק הדין שניתן לאחרונה: בע"א 1080/07 עזבון המנוח פלוני ז"ל נ' משטרת ישראל פורסם בתקדין עליון (ניתן ביום 8/11/09) ). על מהות הפיצויים העונשיים ראו דברי השופט רובינשטיין בע"א 9656/03 - עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל ואח' נ' ד"ר זינגר יהורם ואח' תק-על (2005) (2) "הרציונל מאחורי הפיצויים העונשיים אינו 'ריפוי' או 'תיקון', כדרך המסורתית של דיני הנזיקין, אלא עונש והרתעה. רציונל זה אינו פשוט ואינו מובן מאליו במשפט האזרחי, אך יוצדק במקרים חמורים במיוחד או של פגיעה קשה בזכויות חוקתיות, ויש בו כדי לחזק הרתעה יעילה בשעה שאין המשפט הפלילי חל ( ....), יש המצמצמים ויש המרחיבים, אך -כדברי בית המשפט - 'פסיקת הפיצויים העונשיים מתמקדת בדרך כלל בעוולות כוונה, כאשר התנהגות המזיק ראויה לגינוי. שיטות משפט שונות הכירו באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים גם בתביעות המתבססות על עוולות הרשלנות, אולם בתי המשפט עושים זאת, על פי רוב, במשורה ובמקרים חריגים.." 9. משמעות הדברים היא- שמדובר בפיצויים החורגים מן הפיצויים הרגילים לפי דיני הנזיקין. פקודת הנזיקין (נוסח חדש) עוסקת "בפיצויים תרופתיים", ואילו "פיצויים עונשיים" אינם באים "להשיב את המצב לקדמותו". ניתן לומר, כי פיצויים אלה עוסקים במהות המעשה (העוולה) יותר מאשר במהות הפגיעה, הם עוסקים ב-"גורם" יותר מאשר ב-"תוצאה", ב- "עונש" יותר מאשר ב-"פיצוי". כאשר בית המשפט פוסק פיצויים עונשיים הוא פוסק לתובע שיעור פיצויים העולה על נזקו האמיתי. פיצויים אלה "אינם נשענים על בסיס" מרפא" או "מתקן". הרציונל מאחוריהם הוא עונשי והרתעתי" ( ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ואח' פד"י נח(4) 486). פיצויים אלה הם מעין "קנס אזרחי" (שם). 10. יש להבדיל בין "פיצויים עונשיים" לבין "פיצויים מוגברים". על אבחנה זו עמד בית המשפט בע"א 140/00 - עזבון המנוח מיכאל אטינגר הנ"ל בקובעו, כי פיצויים מוגברים מביאים בחשבון את חומרת המעשה של המזיק אך באים לבטא "הערכה כנה של הנזק שנגרם (לניזוק) כאשר נזק זה הוגבר על ידי התנהגותו הבלתי ראויה של המזיק א' ברק "דיני הנזיקין- תורת הנזיקין הכללית" (בעריכת ג' טדסקי, מהדורה שניה, 1976) 579" . מכך ניתן להסיק, כי פיצויים מוגברים הם "פיצויים תרופתיים" אשר מביאים בחשבון את הגברת הנזק כתוצאה מחומרת המעשה. 11. עיון בכתב התביעה מעלה, כי התובעים עותרים לפיצויים עונשיים. התובעים עצמם משתמשים במונח "פיצויים עונשיים" לאחר שכל ראשי הנזק בגין נזקי הגוף נתבעו בסעיפים נפרדים. עילת התביעה לפיצויים אלה, באה כנטען בכתב התביעה " על מנת לשלוח מסר ברור, תקיף ומרתיע כנגד הנתבעת וזרועותיה השונים מפני המעשים ו/או המחדלים שתוארו לעיל.." האם מהווים הפיצויים העונשיים "תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף"? 12. הפסיקה העניקה פרשנות צרה למונח "תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף" שבסעיף 1 לתקנות האגרות. לעניין זה ראו האמור ברע"א 10471/07 - גור ישראלי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח'. תק-על 2009(3) (ניתן ביום 19/8/2009) שם קבע בית המשפט העליון, כי יש לפרש את המונח "נזק גוף" המופיע בתקנות האגרות על דרך הצמצום משני טעמים, האחד- הוא, כי "נזק גוף" כשמו כן הוא, הוא נזק שנגרם לגופו של אדם ובגינו מוגשת תביעה לפי דיני הנזיקין. טעם אחר שהנחה את בית המשפט הוא, שבתביעה בגין נזקי גוף, לא ניתן לשער בעת הגשת התביעה מהו נזקו האמיתי של התובע, שכן הדבר תלוי, לרוב, בהגבלה שנגרמה לתובע או לנזק שנגרם לתלויים בו וכלשון בית המשפט: "הפרשנות הצרה למושג "פיצויים בשל נזקי גוף" עולה בקנה אחד עם רציונאל נוסף הבא לידי ביטוי בתקנות האגרות הישנות והחדשות. המדובר, בסיווגן של תביעות לצרכי תשלום אגרה בהתאם לאפשרות לשום את שווי התביעה במועד הגשתה". 13. הנתבעת מפנה לאמור ברע"א 5237/06 - מדינת ישראל-הנהלת בתי המשפט, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות נ' ראלב מנסור ואח' פורסם בתקדין עליון 2008(3), 173 (2008), ממנו מבקשת הנתבעת להסיק, כי תביעה לפיצויים עונשיים אינה בגדר תביעה ל"נזק גוף" . איני רואה עין בעין עם הנתבעת את הפרשנות שמנסה הנתבעת ליתן לאמור בפסק דין מנסור הנ"ל. באותו פסק דין, דן בית המשפט בשאלה אם נזקים שנגרמו כתוצאה משלילת חירותם של התובעים- שם- נחשבים לנזקי גוף. בית המשפט העליון קבע, כי חלק מן הנזקים הנתבעים כגון כאב וסבל ופיצויים עונשיים כתוצאה משלילת החופש לא נולדו בשל נזק גוף שנגרם לתובע ועל כן אין התביעה בגין נזקים אלה, נכללת בגדר "תביעות לפיצויים בשל נזק גוף". 14. עיינתי בפסיקת בתי משפט שלום וגיליתי, כי אין אחידות דעים בשאלה המונחת בפני (ראו לדוגמא פסק דינו של כבוד השופט מקובר בע"ר 72/08 רננה רז נ' משרד החינוך תקדין שלום 2008(4) בו קבע בית המשפט כי פיצויים עונשיים מהווים "נזקי גוף". לעומתו ראו : ת"א (ראשון-לציון) 2464/08 - עמראוי אליהו ואח' נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל ואח' תקין שלום 2009 (1) שם הגיע בית המשפט לתוצאה הפוכה). 15. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי הפיצויים הנתבעים על ידי התובעים הם פיצויים עונשיים וככאלה, אינם נחשבים ל"תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף" כמשמעותה בתקנות האגרות. למסקנה זו הגעתי מן הטעמים שאמנה להלן. 16. פיצויים עונשיים על פי הגדרתם, כפי שנסקרה בהרחבה לעיל, אינם "פיצויים תרופתיים". לפיכך, על פי פשט הדברים אין הם פיצויים בגין נזקי גוף (ראו פרשת גור ישראלי הנ"ל). פיצויים אלה אינם באים לפצות את התובע בגין נזק אמיתי שסבל בגין הפגיעה בגופו, כי אם להעניש את הנתבע בגין מעשה העוולה שעשה. ודוק! אין בפני תביעה ל"פיצויים מוגברים" שיש בהם כדי לפצות את הניזוק בגין הנזק שסבל בשים לב לחומרת המעשה ואשר ניתן לראות בהם כחלק מנזקי הגוף שנגרמו לתובע שנפגע בגופו. 17. טעם אחר שהוביל אותי למסקנה זו, הוא- שאין כל קושי לשום סכום תביעה לפיצויים עונשיים, הואיל ופיצויים אלה אינם בגין נזק גוף, שכאמור, לא ניתן לשום סכום הפיצוי בגינו באופן מדוייק. התובעים עצמם נקבו בכתב תביעתם את סכום הפיצויים העונשיים, אותו הם תובעים (400,000 ₪). 18. נוסף על האמור לעיל- אינני סבור, כי השיקול הסוציאלי שעומד בבסיס ההסדר שנקבע בתקנות האגרות ולפיו ניזוק בנזקי גוף נדרש לשלם, עם הגשת תביעתו, סכום אגרה נמוכה בגין תביעתו, עומד לבעל דין שהחליט להגיש תביעה כנגד המעוול בגין פיצויים שהם מעבר לפיצויים התרופתיים שנועדו "להשיב את המצב לקדמותו". תובע המבקש כי בית המשפט יפסוק מעבר לנזקו האמיתי, ישא בסכום האגרה בגין תביעתו הכספית כמתחייב מתקנה 6 לתקנות האגרות. 19. לסיכום, הגעתי למסקנה כי הסעד האמור בסעיף 47 לכתב התביעה (הסעד שכונה "פיצויים עונשיים"- תביעה ע"ס 400,000 ₪), אינו בגדר "תביעה לפיצויים בשל נזק גוף". תביעה זו היא תביעה כספית "לסכום קצוב" המחוייבת באגרה בהתאם לתקנה 6 לתקנות האגרות. 20. התובעים ישלימו את האגרה החלה על הסעד האמור לעיל תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יימחק הסעד האמור בסעיף 47 לכתב התביעה, כפי הוראות תקנה 100(4) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984. 21. אני מחייב את התובעים בהוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בסכום כולל ע"ס 1,500 ₪ ומע"מ בגינו. יחד עם זאת אני פוטר את הנתבעים מתשלום הסכום הנ"ל בשלב זה והוא ישולם בתום ההליך, עם מתן פסק דין בתובענה העיקרית וללא כל קשר לתוצאות ההליך.פיצוייםאגרת בית משפטאגרה