קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צו ביניים עיכוב עבודות בנייה: החלטה זו עניינה בבקשת המשיב לביטול צו הביניים לעיכוב עבודות בניית גדר הביטחון במסגרת צו תפיסה שמספרו 65/06 (להלן: "צו התפיסה"), אשר ניתן ביום 03.12.07 במעמד צד אחד. רקע וטענות הצדדים המערער הגיש את הערעור הנדון בו נטען כי המערער הוא בר רשות ובעל זכויות חזקה ושימוש בשני מגרשים בשטח כולל של כ- 250 דונם בחלקות 26, 28, 33, 34, 40, 46 45, 47, ו- 51 בגוש 29501 וחלקה 4 בגושה 29502 המצויים בסמוך לשדה התעופה בעטרות (להלן: "המקרקעין"). לטענת המערער זכויותיו במקרקעין הם בהתאם להסכם הרשאה של ההסתדרות הציונית מיום 01.04.1995. לטענת המערער אומנם במשך מספר שנים נאלץ שלא לעשות שימוש במקרקעין בשל המצב הביטחוני הקשה באזור, אולם נעשו על ידו בשנה בה הוגש הערעור מאמצים רבים להביא לניצול הקרקע והשימוש בהם, וכי בכוונתו להביא לנטיעת עצי זית וכרמים במקרקעין, וכי לשם הכנת השטח לעיבוד חקלאי אף הוחל בפעולות לחיבור המקרקעין לאספקת מים קבועה, כאשר המשיב מונע ממנו גישה לקרקעותיו ואף הכריז לאחרונה על הקרקע כ"שטח צבאי סגור". לטענת המערער לא קיבל את צו התפיסה וכי נודע לנציגיו על הוצאת המקרקעין אל מחוץ לגדר והותרתם בצידה הפלשתיני של הגדר בעת סיור עם סגן ניצב המים באזור עטרות, בעניין הקצאת מים לחקלאות למקרקעין דנן, וכי אז נדהמו נציגי המערער למצוא את אתר בניית גדר ההפרדה בסמוך לחלקות הישוב. בסיכומיו העלה המערער טענות רבות כלפי התנהלותו של המשיב בתיק זה. לטענת המערער מחדלו של המשיב בהגשת תגובה לערעור זה וכן אי בקשתו לאיחוד הדיון בתיק זה יחד עם תיק וע 614/06 מועצת הכפר קלנדיה נ' מנכ"ל משרד הביטחון (להלן: "תיק קלדניה") הובילה למצב בו נשמע הדיון וניתנה החלטה בתיק קלנדיה מבלי להתייחס לערעור דנן. לעניין זה מפנה המערער לבקשות המשיב להארכת מועד להגשת תגובה מהנימוק כי הוא זקוק ללמוד את התיק בה בשעה שניהל תיק באותו צו תפיסה מול הוועדה ואף קיבל החלטת הוועדה בעניין. לטענת המערער רק בשל העיכוב ההליך בשל מחדלו של המשיב יש להותיר צו המניעה על כנו. באשר למאזן הנוחות טוען המערער כי ביטול צו המניעה יפגע בו בשני אופנים, האחד, כי לאחר שהגדר תהיה עובדה מוגמרת יפחתו הסיכויים לשינוי התוואי בין היתר משיקולים כספיים, והשני כי מיד עם המשך עבודות הגדר יפלשו תושבים פלסטינים לשטחי המערער ואז ייגרם לו נזק בלתי הפיך אשר אף אם יתקבל הערעור וישונה תוואי הגדר בפועל לא תהיה למערער חזקה במקרקעין. לטענת המערער, צו המניעה חיוני להבטחת מיצוי ההליכים העומדים לטובת המערער ולמשיב לא יגרם נזק בגינו, כאשר עוד מוסיף המערער כי כבר בנויה גדר זמנית בתוואי החיצוני ועל כן אין מעבר פלסטינים במקטע הגדר אשר בנייתו מעוכבת בשל צו המניעה, וכן כי מעת מתן צו המניעה לא חל כל שינוי במצב הביטחוני בשטח המצדיק ביטול הצו. עוד מוסיף המערער כי הותרת שטחיו בתחום הגדר לא פוגעת באינטרס בטחוני וכי המשיב מעלה נימוקים כללים ואינו מנמק מדוע תוואי הגדר נמנע מלעקוף את שטחי המערער באופן שיותיר את רוב הקרקע בצדה הפנימי של הגדר. טענות המשיב המשיב הגיש תגובתו בה נטען כי בגין צו התפיסה נשוא הליך זה התנהל הליך נוסף בפני ועדת ערר זו במסגרת תיק קלנדיה במסגרתו ניתן פסק דין ביום 11.09.08, אשר בחן את התוואי נשוא הערעור דנא תוך שהוא מאשר את התוואי אך קובע סייג לעניין כביש הגישה בין קלנדיה למעבר עטרות, אשר אינו רלוונטי לעניין נשוא הערר הנדון. לטענת המשיב במקרה הנדון המערער אינו חולק על הצורך הביטחוני בגדר באזור אלא טענתו מכוונת נגד התוואי המתוכנן שלדבריו יפגע בקניינו ומבקש כי המקרקעין יוותרו בצידה הישראלי של הגדר, וכי דין טענה זאת להדחות בשים לב כי תוואי הגדר אשר תוכנן על ידו מאזן באורח מידתי בין הצורך הביטחוני בהגנה על תושבי ירושלים וישראל והרצון להיפגע מפגיעה חמורה בתושבי המקום מחד גיסא, לבין פגיעה בקניינו של המערער מאידך גיסא וזאת בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. באשר לתוואי נשוא הערעור טוען המשיב כי בניית מכשול קו התפר בעוטף ירושלים טרם הושלמה במספר מוקדים שאחד המרכזים ביניהם הוא בצפון ירושלים באזור קלנדיה - ביר נבאללה, הוא האזור נשוא הערעור. לטענת המשיב בשנים האחרונות שימשה פרצה זו להחדרת מפגעים רבים לתחומי ירושלים וישראל, וכי פרצה זו נסגרה חלקית עם הקמתה של הגדר הזמנית במתחם קלנדיה אולם פתרון זה הוא זמני ואינו מעניק את ההגנה המלאה הדרושה. בכתב התשובה מטעם המשיב פורטו בסעיף 25 אירועים מהשנים 2005-2007 בהם בוצעו פיגועים או ניסיונות לפיגועים בשטח ישראל שחלקם הגיעו מאזור נשוא הערעור וכן צוין כי חרף פעולות כוחות הביטחון יש קושי בסגירת הפרצה באופן הרמטי, כאשר כל פרצה קיימת מסוכנת והופכת אטרקטיבית יותר מנקדות מבטם של המפגעים, וזאת בשל סגירת הגדר במקומות אחרים. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומים אשר הוגשו על ידם אנו קובעים כי דין צו הביניים להתבטל. להלן נפרט נימוקינו. הערעור דנן עניינו כאמור בדרישת המערער לביטול צו התפיסה אשר הוצא על פי חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, תש"י - 1949 (להלן: "החוק"). כאשר הצו מתייחס למקטע המשתרע לאורך של 2.7 קילומטרים המשתרע ממזרח לכפר קלנדיה, בחלקו במקביל לכביש 45, ובקרבה לאזור תעשיה, לשדה התעופה עטרות ולמפעל בטחוני הממוקם באזור. המקרקעין שנתפסו מהווים חלק ממכשול קו התפר הידוע בכינויו "גדר הביטחון" (להלן: "הגדר" או "המכשול") והם מהווים חלק ממכשול "עוטף ירושלים". כאשר הבקשה נשוא החלטה זו היא לביטול צו הביניים לעיכוב העבודות נשוא צו התפיסה. ראשית נציין, כי אין בטענות אשר הועלו על ידי המערער ביחס להתנהלות המשיב בתיק זה כדי להוות שיקול בשאלת הותרת צו הביניים על כנו. נציין כי המשיב אינו טוען כי פסק הדין בעניין קלנדיה מהווה מעשה בי- דין כלפי המערער בתיק זה, אשר לא היה חלק מהדיון בתיק, אלא טענתו היא המערער זכאי לברר ערעורו בפני הוועדה, אך לאור פסק דינה של הוועדה בעניין קלנדיה בו דנה הוועדה בתוואי נשוא הערר והחליטה לאשר את התוואי, בסייגים מסוימים, הרי שסיכויי ערעור זה קטנים מאוד. שנית, ואף אם נפל פגם באופן התנהלותו של המשיב מול המערער בתיק זה, הרי שאין בהתנהלותו כדי לגרום למערער נזק בלתי הפיך המשפיע על זכותו להישמע בפני בוועדה, ועל כן אף אין מקום להתחשב בטענות אלו במסגרת הבקשה דנן. באשר לבקשה גופה. הרי שלאחר עיון בטענות הצדדים הגענו למסקנה כי אין מקום להותרת צו הביניים על כנו. המשיב הדגיש את הצורך הביטחוני הקיים בהשלמת קטע זה של גדר הביטחון, המהווה פרצה קיימת בגדר ההופכת לאטרקטיבית למפגעים המבקשים לחדור לישראל, כאשר בניית הגדר הקבועה במקום הגדר הזמנית הקיימת כיום, היא המענה המתאים למנוע חדירות אלו. בנסיבות אלה, לנוכח עמדת המשיב לפיה קיים צורך ביטחוני בהשלמת בניית גדר הביטחון בתוואי שנקבע על-ידי הממשלה, ובשים לב כי המקרקעין אינם מקרקעין מיושבים כי אם מקרקעין אשר יועדו לחקלאות ואשר רק לאחרונה, כאשר המערער ידע על קיומה של הגדר, נטעו בהם, כטענת המערער, עצי זית, הרי שבבחינת מידתיות הפגיעה במערער, למול הצורך הביטחוני, אנו קובעים כי אין להותיר את צו הביניים על כנו. עוד נציין כי איננו מקבלים את טענות המערער כי בנסיבות אלו השלמת בנייתה של גדר הביטחון בתוואי האמור היא בבחינת עובדה מוגמרת העלולה לייתר את הדיון בעתירתה, ואנו סבורים כי ככל שהוועדה תשוכנע מטענות המערער ותחליט לקבל הערעור ולבטל את צו התפיסה תאלץ המדינה לכבד את החלטתה הוועדה על כל המשתמע מכך. באשר לטענה כי גם אם יתקבל הערעור הרי שבשל בניית הצו יפלשו לשטחו של המערער פולשים ועברייני בניה אשר החוק אינו נאכף לגביהם, דבר אשר לטענת המערער יגרום למצב בלתי הפיך בשטח, הרי לא זו בלבד שאלו הן השערות של המערער, הרי שמנגד טען המערער במסגרת תגובתו (סעיף 5 לתגובה) כי בכוונתו לגדר את האזור השייך לו באופן שימנע מעבר בשטחיו, ודי בטענה זו של המערער כדי להוות טיעון נגד לטענת הפלישה למקרקעין שלו. לאור האמור לעיל, שוכנענו כי אין מקום בהותרת צו הביניים על כנו, וכי שיקולים ביטחוניים מחייבים את השלמת גדר הביטחון באזור האמור. סוף דבר לנוכח האמור, צו הביניים מבוטל. צו בינייםבניהעבודות בניהצווים