ביטול צו הפסקה מינהלי ללא מועדים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צו הפסקה מינהלי ללא מועדים: בקשה לביטול צו הפסקה מנהלי (להלן - צו ההפסקה), שהוצא על ידי המשיבה במסגרת סמכויותיה לפי הוראות סעיף 20 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים). המבקשת הינה זכיינית של עיריית הרצליה, לפי מכרז, במסגרתו קיבלה לחזקתה מקום המכונה "בר קפה" בחוף הים בהרצליה (להלן - העסק). לעסק, הממוקם בתחום של פחות ממאה מטרים מקו החוף, טרם הונפק רישיון עסק, ולמעשה בקשה לרישיון עסק הוגשה על ידי המבקשת רק לאחרונה, ביום 8.6.09. עוד יש לציין, בפתח הדברים, כי המבקשת ערכה בעסק שיפוץ, שבעקבותיו הוצא צו הריסה מנהלי, בין השאר על רקע המגבלות התכנוניות המשמעותיות החלות במקום בשל קרבתו לקו החוף. בקשר לצו ההריסה המנהלי הגיעו הצדדים להבנות, במסגרת בקשה לביטול צו ההריסה המנהלי. כחלק מהבנות אלה הוגשה בקשה להיתר בנייה, שלאחרונה הומלצה לאישור על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה. עם זאת, לנוכח מיקום העסק, ההמלצה טעונה אישור הוועדה המחוזית, שטרם ניתן (ר' גם עדותה של מהנדסת העיר בפרוטוקול, בעמ' 7). בבקשה מעלה ב"כ המבקשת מספר טענות, המצדיקות לשיטתו את ביטול צו ההפסקה. ב"כ המבקשת מפנה לכך שהמבקשת, המחזיקה במקום מתחילת שנת 2008, משלמת לעיריית הרצליה דמי שכירות גבוהים, המתקרבים למיליון וחצי ₪, למפרע לשבע שנים, אך העירייה מערימה קשיים שונים ומשונים ומכשילה את האפשרות לפתוח את העסק במקום, זו השנה השנייה. נציג המבקשת, מצידו, ממלא את כל הדרישות שהעירייה הציבה בפניו בתחומי התכנון והבניה, ומפסיד סכומי כסף רבים, עד כדי כך שהגיע למצב בו הוא מבקש "שישחררו אותי מהעסק" (ר' בפרוטוקול, עמ' 4 שורה 1). בנסיבות אלה, הרשות פועלת בחוסר תום לב, כאשר זרוע אחת שלה אינה יודעת מה זרוע אחר עושה, ויש בכך כדי להצדיק את ביטול צו ההפסקה. ב"כ המבקשת מוסיף ומעלה מספר טענות נוספות, ובהן הטענה שבמקרה זה - על נסיבותיו המיוחדות - אין להיזקק לסעד החמור והקיצוני של צו הפסקה מנהלי. לא זו בלבד שצו כזה צריך שיישמר למקרים חמורים ויוצאי דופן, אלא שבמקרה דנא העירייה אף לא העניקה למבקשת "תקופת חסד" (Grace), הניתנת לעסקים רבים על מנת להסדיר את נושא רישיון העסק, ואף בכך יש כדי להצדיק את ביטול צו ההפסקה. 4. לנוכח הפגמים החמורים שנפלו בצו ההפסקה עצמו, כפי שהתברר במהלך הדיון שנערך לפניי אתמול ועוד יפורט להלן, אין מקום וצורך להתייחס כאן בהרחבה לטענות הבקשה שפורטו לעיל. בקצירת האומר רק יצוין, כי אין בטענות אלה כדי להביא לביטולו של הצו. כידוע, אין בנימוק של הפסד כספי, חמור ככל שיהיה, כדי לאפשר ניהולו של עסק ללא רישיון כדין, שכן קבלת נימוק כזה עלולה לפתוח פתח רחב כפתחו של אולם למתן גושפנקא שיפוטית לניהול עסקים ללא רישיון. בנוסף, אין לקבל את הטענות שהועלו נגד התנהלות המשיבה. כפי שהסתבר במהלך הדיון, חלק ניכר מהקשיים בקבלת ההיתרים לעסק - הן היתר הבנייה והן רישיון העסק - נובע ממיקומו בסמוך לקו החוף, הדורש אישורים שכלל אינם באחריות או בשליטת המשיבה. יודגש, כי המבקשת היא חברה מסחרית, וחזקה עליה שבדקה ובחנה את הכרוך בשיפוץ ובהפעלת עסק בסמוך לקו החוף; ואם לא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה. זאת ועוד: אף שבתצהיר נציג המבקשת נאמר (בסעיף 12) כי "הפתיעה המשיבה את המבקשת כאשר שעות ספורות לאחר פתיחת העסק נמסר למנהל המבקשת צו ההפסקה המנהלי...", הרי שבעדותו לפניי טען נציג המבקשת בתוקף כי העסק כלל לא נפתח (וכדבריו: "יש בעסק חברים ומשפחה שלי, חברים של עובדים שלי שבאים לראות את העסק, יש הרבה אנשים שעוברים. אבל בעסק אין מכירות ואנחנו לא עובדים" - בפרוטוקול, עמ' 3 שורה 13 ואילך, וכן בעמ' 6 שורה 7). לא זו בלבד שיש בדברים סתירה בלתי מוסברת, אלא שאם העסק אמנם טרם נפתח כלל לא ברורות מהותה והגיונה של הבקשה, המבקשת למנוע את הפסקת העיסוק בו. 5. עם זאת, הדברים הנ"ל הם בבחינת לפנים-מן-הדרוש, שכן, כאמור, בצו ההפסקה המקורי נפלו פגמים חמורים, שיש בהם כדי להביא לבטלותו. כפי שהסתבר במהלך הדיון, צו ההפסקה נחתם על ידי המשיבה מבלי שצוינו בו מועדי תחולתו ומועד חתימתו. מועדים אלה הוספו לצו רק במעמד המצאת הצו למבקשת, וזאת על ידי הפקח שהמציא למבקשת את הצו, ובכתב ידו. יוער, כי במהלך הדיון ביקש ב"כ המבקשת ללמוד מתאריך משלוח פקס, המופיע על העתק הצו שבידיו, כי הצו כבר היה חתום עוד ביום 27.4.09. ספק הוא, אם ניתן לקבוע על סמך תאריך שהופק על ידי פקס כלשהו, שלא הובאו בפני ראיות אודות זהותו, מסמרות בעניין. ואולם, אין צורך להידרש לעניין זה, שכן היעדר רישום המועדים בעת חתימת צו ההפסקה הינו פגם היורד לשורשו-של-עניין, שיש בו כדי להביא לבטלותו של הצו מדעיקרא. 6. במה דברים אמורים. סעיפים 20 ו-21 לחוק רישוי עסקים (להלן - סעיפים 20 ו-21, בהתאמה), קובעים, בחלקיהם הרלוואנטיים לענייננו, כדלקמן: 20. צו הפסקה מינהלי. היה לממונה על המחוז, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק... 21. תקופת תוקף של צו הפסקה. צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט... הנה כי כן, סעיף 20 הסמיך מספר בעלי תפקידים בכירים, ובהם המשיבה (להלן - בעלי הסמכות), להוציא צו הפסקה. הסמכות ניתנה לבעלי הסמכות, ולהם בלבד. על פי סעיף 21, תוקף צו ההפסקה יהא לשלושים יום מיום נתינתו. יודגש, כי אף שתוקף הצו נקבע לשלושים יום, ברי כי מכוח כללי המשפט המנהלי רשאי בעל הסמכות, בהתאם לאמות המידה שנקבעו להפעלת שיקול דעת של בעל סמכות מנהלית, להוציא את הצו לתקופה קצרה מזו, מה גם שסעיף 21 מסמיך את מוציא הצו לבטלו כליל. 7. המסקנות המתבקשות לענייננו הן שתיים. ראשית, מועד מתן הצו הינו מועד חיוני, שכן הצו יכול לעמוד בתוקפו לכל היותר לשלושים יום מאותו המועד. שנית, המועדים שנקבעו לתחולת הצו אף הם מועדים חיוניים, שכן הם נגזרים מהפעלת שיקול דעתו של בעל הסמכות ביחס לעסק הקונקרטי נשוא צו ההפסקה המנהלי. הגם שסעיף 21 קובע תקופה של שלושים יום, בעל הסמכות חייב להפעיל את שיקול דעתו גם בהקשר זה, על מנת לוודא שהפגיעה שתיגרם כתוצאה מהצו תהא מידתית וראויה, וזאת לאחר ששקל את השיקולים הרלוואנטיים לעניין. אף אם, ככלל, צו הפסקה יינתן לתקופה הנקובה בסעיף 21, ההחלטה בעניין יכולה וצריכה להיות של בעל הסמכות ושלו בלבד. 8. העולה מן האמור הוא כי בעל הסמכות רשאי להוציא את צו ההפסקה בחתימתו, רק כאשר כל פרטי הצו - לרבות מועד החתימה ומועדי תחולת הצו - מולאו כדבעי. יודגש, כי ציון המועדים הנ"ל אינו, כלל ועיקר, עניין טכני או פורמאלי. הסמכות להוציא צו הפסקה מנהלי היא סמכות דרסטית וחמורה, שבהפעלתה נגרמת פגיעה מיידית וממשית למי שהצו מכוון כנגדו. לפיכך, הסמכות הוענקה על ידי המחוקק למספר מצומצם של בעלי תפקיד בכירים, ולהם בלבד. אין זה מתקבל על הדעת, אפוא, שפקח עירוני, עם כל ההערכה לתפקידו, יהא הגורם שימלא את הפרטים האופרטיביים של צו הפסקה, שנחתם "על החלק", כאשר אין בידיו סמכות לפי דין לעשות כן. זאת ועוד: לנוכח אופיה הדרסטי של הסמכות ליתן צו הפסקה, גם בעל הסמכות הוגבל על ידי המחוקק בהוצאת הצו לתקופה של שלושים יום בלבד. לפיכך, מועד מתן הצו הינו מועד חיוני שיש לציינו ב"זמן אמת", דהיינו: בעת החתימה על הצו; ופשיטא שפקח, שאינו בעל הסמכות, אינו יכול להשלים בדיעבד פרט זה. 9. אשר על כן אני מקבל את הבקשה וקובע כי צו ההפסקה דנא בטל מעיקרו. אך מובן הוא, כי אין בהחלטה זו משום מתן רישיון עסק למבקשת, במפורש או במשתמע. צווים