דחיית בקשה למעצר בית בגין הפרת תנאי שחרור

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה למעצר בית בגין הפרת תנאי שחרור: עניינה של החלטה זו בארבע בקשות, כמפורט להלן: ב"ש 1006/09- בקשה לעיון חוזר, מעצר וחילוט ערבויות, אשר הוגשה במסגרת ת.פ 220/09 על החלטות שניתנו במסגרת ב"ש 321/09 ו- ב"ש 871/09. ב"ש 1580/09 - בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרור וחילוט ערבויות, אשר הוגשה במסגרת ת.פ. 220/09. ב"ש 1937/09 (שלום אשקלון)- בקשה למעצר עד תום ההליכים, אשר הוגשה במסגרת ת.פ. 1188/09 (שלום אשקלון). ב"ש 1940/09 (שלום אשקלון) - בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרור וחילוט ערבויות, אשר הוגשה במסגרת ת.פ. 154/09 (שלום אשקלון). כנגד המשיב הוגשו 7 כתבי אישום המייחסים לו עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") , הטרדה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, פגיעה בפרטיות לפי סעיפים 2(1) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק, ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. האירועים נשוא כתבי האישום, אירעו על רקע הליך גירושין בין הנאשם לאשתו (להלן: "המתלוננת") החיים בנפרד. ביחד עם כתב האישום הראשון שהוגש נגד המשיב (ת.פ. 220/09), בגין עבירות איומים, הפרת הוראה חוקית והטרדה, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים (ב"ש 321/09). בהחלטה מיום 15/1/09 שוחרר המשיב למעצר בית מלא בפיקוח ערבים, נחתמה ערבות עצמית וצד ג' בסך 5,000 ₪, ונאסר על המשיב ליצור קשר עם המתלוננת בכל דרך. בהחלטה מיום 20/1/09, ולאחר שנערך דיון לגופו של עניין, שוחרר המשיב באופן שיהא בפיקוח קבוע של אחד הערבים ולא יכנס לעיר אשקלון. המשיב הפר את תנאי השחרור, ועל כן הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר, ועתרה למעצרו של המשיב ולחילוט הערבויות (ב"ש 871/09). בהחלטה מיום 7/5/09, שוחרר המשיב בתנאים, ונאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת, או להכנס לעיר אשקלון, למעט מועדים שנקצבו בהחלטה, למטרת פגישות עם בתו (ימים א', ג' ו-ה' בין השעות 14:00 עד 16:00). המשיב חוייב להפקיד ערבון כספי בסך של 3,000 ₪. בתאריך 15/5/09, הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר, מעצר וחילוט ערבויות, לאחר שהמשיב הפר פעם נוספת את תנאי שחרורו והטריד את המתלוננת, באמצעות הטלפון. המשיב לא התייצב לדיונים ולכן הוצא נגדו צו הבאה ללא שחרור (ב"ש 1006/09). בתאריך 24/8/09 הוגש כתב אישום נוסף, יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים, לבית משפט השלום באשקלון, במסגרתה נעצר המשיב עד להחלטה אחרת והבקשה הועברה לבית משפט זה, בהתאם להנחיות. (ת.פ. 1188/09, ב"ש 1937/09 ו-ב"ש 1940/09 בימ"ש אשקלון) על פי עובדות כתב האישום החדש, בתאריך 17/5/09, הפר המשיב החלטה של כב' השופט סבין כהן, אשר הורתה על שחרורו בתנאים מגבילים, פיקוח רצוף של ערב, ואי יצירת קשר עם המתלוננת, בכך שטילפן אל המתלוננת מספר פעמים ואמר לה בין היתר: "אז מה את מתעדכנת במשטרה בענייני" וניתק. כמו כן, בתאריך 6/6/09, הגיע אל חניית ביתה של המתלוננת וישב ברכב, וכשיצאה המתלוננת מביתה, ונסעה עם אחיה, בלש אחריהם המשיב, תוך שהוא מנסה לעקוף אותם ברכבו. למחרת, טילפן המשיב לטלפון הנייד של המתלוננת ציווה עליה לא להיפגש עם גבר אחר, ואיים עליה בכך שאמר לה: "אני אטפל בזה אני אומר לך", "את והגבר שלך אני יראה לכם מה זה את תראי שאני גבר...אני אראה לכם...". בין התאריכים 17/5/09 עד 8/6/09 טילפן המשיב מהטלפון הנייד שלו שמספרו 054-3963167 לטלפון הנייד של המתלוננת, 79 פעמים, ובין התאריכים 18/5/09 עד 8/6/09 טילפן ממכשיר שמספרו 7211632-052, 32 פעמים. ב"כ המשיב הסכים כי קיימות ראיות לכאורה ביחס לחלק מהאישומים. לטענתו, חקירת המשטרה לא היתה ממצה, ולא נבדקה גרסתו לפיה מכשירים מסויימים השייכים לו, נמצאים גם בשימוש ילדיו. המשיב אינו כופר בכך שאיים על המתלוננת, אולם טוען כי התמליל של שיחות הטלפון המוקלטות, הינו חלקי בלבד, ומילים המצוטטות בו הוצאו מההקשר הכולל. עוד טען ב"כ המשיב, כי לא נבדקו טענותיו של המשיב כי גם המתלוננת התקשרה אליו. כן לא נבדקו טענות המשיב ביחס לעובדה כי הגיע לאשקלון לצורך החזרת ילדיו לביתו. ב"כ המשיב עתר לשחרר את המשיב למעצר בית באיזוק אלקטרוני, בפיקוח של 4 ערבים. ב"כ המבקשת טענה כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב. מעדויות המתלוננת ואחיה, ניתן ללמוד על הפרה בוטה של תנאי השחרור, בכך שהמשיב הגיע למקום מגוריה של המתלוננת. בנוגע לשיחות הטלפון, המשיב קשר עצמו להטרדות הטלפון, בכך שבמהלך חקירתו הבטיח כי לא יתקשר יותר למתלוננת. כן טענה ב"כ המבקשת, כי בנוסף להפרות תנאי השיחרור מול המתלוננת, המשיב גם מתחמק מזימוניו לבית המשפט, ונעצר היום רק עקב תרגיל משטרתי, בו זומן לכאורה לראיון עיתונאי אודות עסקיו. המשיב לטענתה, אינו מכבד את צווי בית המשפט, וכך גם ערביו, ולכן אין לבטוח בו, יש לעצרו ולהורות על חילוט הערבויות שהופקדו. דיון אשר לראיות לכאורה, ציינתי כי ב"כ המשיב הסכים לקיומן, וטען כי היה מקום לבצע בדיקה נוספת ביחס לטענות המשיב. עיון בתיק החקירה מעלה כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, בגין העבירות אותן ביצע, כדלקמן: מחקירת המתלוננת ואחיה, יעקב פקדו, עולה כי בתאריך 6/6/09 הגיע המשיב עם רכבו, וחיכה מחוץ לבית המתלוננת עד שיצאה עם אחיה, וכשהחלו בנסיעה, נסע אחריהם עם רכבו, ועצר כשהם עצרו. (חקירה מיום 7/6/09). מתמליל שיחות טלפון בין המשיב למתלוננת עולה כי המשיב איים על המתלוננת באומרו: "ראש הזה אני אמצא אותו, אני אמצא אותו או אני או הוא אנחנו נראה", "אני אטפל בזה אני אומר לך", "את והגבר שלך אני יראה לכם מה זה את תראי שאני גבר..". מדו"ח איכון עולה כי המשיב הפר את תנאי שחרורו ונכנס לאשקלון במועדים שונים, שלא במסגרת המועדים שהותרו לו. מדו"ח שהופק ביחס לטלפונים הניידים שברשות המשיב, נמצא כי בוצעו התקשרויות רבות מהטלפון שלו לטלפון הנייד של המתלוננת. אין גם חולק, כי המשיב לא מתייצב באופן שיטתי לדיונים בבית המשפט, גם לאחר שמועדם הודע לו על ידי מותב זה, באחד הדיונים אליהם הובא (תמיד לא ביוזמתו). כך שמבחינת ראיות לכאורה, קיימות כאלה גם לטענה כי המשיב מתחמק מהליכי שפיטה. עילת המעצר בנסיבות העניין, כוללת מסוכנות הנגזרת ממעשיו של המשיב כלפי גרושתו, מחזרתו עליהם, ומאי כיבוד צווי בית משפט, אשר היוו ניסיון להשיג את מטרת המעצר בדרכים אחרות. כן כוללת היא חשש מהתחמקות. אשר לחלופה - תנאי ראשוני לכך שבית המשפט יורה כי נאשם ישהה במעצר בית במקום במעצר מאחורי סורג ובריח, הוא שבית המשפט רוחש אמון לנאשם ובוטח בו שיקיים את מעצר הבית. ראה בש"פ 2955/91 דנינו נ' מדינת ישראל, בעמ' 836: "התנאי המאפשר להסתפק במעצר בית הוא, כאמור בסעיף הנ"ל (סעיף 21א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] - מ' א'), שעל-ידי כך ניתן להשיג את מטרת המעצר. בבואו ליישם שיקול זה של השגת מטרת המעצר, על בית המשפט לתת את הדעת על הסיכוי, שמעצר הבית אכן יישמר ויקוים, שהרי אפשרות הפיקוח והשמירה על מעצרו של אדם ומניעת הימלטותו בבית פחותה היא בהרבה מאפשרות הפיקוח על מעצרו של אדם בבית מעצר. ככל שהסיכון לציבור או החשש להימלטות מן הדין ולשיבוש מהלכי המשפט - אם הנאשם יימלט ולא יקיים את מעצר הבית - גדולים יותר, הצורך בשכנוע בית המשפט שמעצר הבית יישמר ויקוים מרובה יותר, שהרי סיכון שלום הציבור והחשש הסביר להימלטות מן הדין ולשיבוש מהלכי המשפט הם הם הנימוקים, שעל-פיהם מוצדק מעצרו של הנאשם בטרם משפט. ההכרעה באלה תלויה היא במידה רבה באמון שבית המשפט רוחש - ויכול לרחוש - לנאשם, שיקיים גם מרצונו את מעצרו בביתו, וככל שיגבר אמון זה, כך תגבר האפשרות להסתפק במעצר בית". המשיב במעשיו מוכיח שוב ושוב, כי לא ניתן ליתן בו אמון. למרות השחרורים התכופים, חלקם לאחר שהפרות התנאים היו ברורות לבית המשפט, ועדיין היה קיים ספק בליבי שמא המשיב לא הבין דיו את תנאי השחרור, ויתכן כי גם ערביו לקו בחוסר הבנת החיובים המוטלים עליהם, ואולם בגלל היחס המתחשב אותו קיבל, המשיך המשיב בהתנהגותו המפרה, והוכיח כי לא ניתן ליתן בו אמון. בנסיבות אלה, אין בדעתי לשחרר את המשיב בתנאים המוצעים, שכן גם בעת מעצר בית, יכול אדם לבצע עבירות מסוג זה שביצע המשיב (הטרדה טלפונית), ושעה שהמשיב כה בלתי צפוי, מי מבטיח כי לא יפר את תנאי השחרור (למרות האזיק), ויבצע עבירות נוספות? אחיו כבר הוכיחו עצמם כבלתי אמינים, ולגבי אחים מוצעים נוספים, איני שוללת מועמדותם על הסף, אולם יש לערוך בדיקה קפדנית. אשר על כן, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. נדחה לקבלת תסקיר והמשך הדיון בבקשה, ליום 8.9.09 בשעה 12:00. על התביעה להגיש הודעות בתיקיו הפליליים של הנאשם, לפיהם הנאשם נעצר עד החלטה אחרת, על מנת שההליכים נגדו יתקיימו באופן מזורז, כפי שנדרש לגבי אדם עצור. אשר לבקשה לחילוט ערבויות - נוכח הפרות התנאים הבלתי מוכחשות והבלתי שנויות במחלוקת, אני מורה על חילוט הערבון הכספי שהפקיד המשיב. בנוסף, המזכירות תקבע מועד לדיון בחילוט ערבויות כנגד צדדי ג' שחתמו על ערבויות צד ג' ותזמן את צדדי ג' לדיון. בקשת מעצרמעצר ביתמעצר