קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ההבדל בין ''אי גילוי עובדות מהותיות'' לבין ''כוונת מרמה'' בביטוח: בפניי בקשת המבקשים למחוק את סעיף 4 מכתב ההגנה, ככל שהוא מתייחס לטענה לפיה העלים המנוח מן המשיבה פרטים מהותיים "בכוונת מרמה". 1. המבקשים טוענים כי טענה זו, אשר הועלתה בסעיף 4 לכתב ההגנה, לא עלתה במכתבי התביעה אשר נשלחו על ידי המשיבה למבקשים, ביום 24/7/07 וביום 18/11/07, ורק בכתב ההגנה העלתה המשיבה את הטענה "בכוונת מרמה" וייחסה אותה למנוח, מוחמד סעיד מחאג'נה. 2. המבקשים טוענים כי הטענה שהועלתה בסעיף 4 לכתב הגנה, הינה טענה חדשה אשר הועלתה לראשונה בכתב ההגנה, ולכן יש למחוק אותה מכתב ההגנה. 3. עוד טוענים המבקשים, כי הוספת טענה עובדתית חדשה לכתב ההגנה של המשיבה מנוגדת להנחיות המפקח על הביטוח מיום 9/12/1998. הם מדגישים כי סייג לכלל אשר נקבע על ידי המפקח על הביטוח ניתן למצוא בהנחיה נוספת של המפקח מיום 29/5/02,ולפיה חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו רק לאחר המועד, או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם במועד בו דחתה את התביעה. הם מוסיפים כי הטענה המופיעה בסעיף 4 לכתב ההגנה הייתה ידועה למשיבה עת שלחה את שני מכתבי הדחייה, אין המדובר בעובדה או נסיבות שנוצרו לאחר משלוח מכתבי הדחייה, ומשכך יש למחוק את הטענה בסעיף 4 לכתב ההגנה. 4. המבקשים מחזקים את בקשתם בהנחייה נוספת אשר פורסמה על ידי מפקח על הביטוח ביום 5/11/08, ולפיה נקבע כי על חברת הביטוח לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעה בהזדמנות הראשונה, וזאת על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענות המבטחת הדוחה את תביעתו, ואולי אף יצליח לשכנע אותה לשנות עמדתה, ולשם כך עליו לקבל את עמדתה המפורטת בכתב, וצורך זה מתעורר ביתר שאת כאשר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי בלבד. 5. המשיבה הגיבה לבקשה וטענה כי יש לדחותה. המשיבה מסכימה עם המבקשים בדבר קיומן של הנחיות המפקח כפי שפורטו לעיל, אך היא מוסיפה כי בתי המשפט קבעו סייגים אשר בהתקיימם אין להחיל את הנחיות המפקח על הביטוח. היא מונה שלושה סייגים להנחיות: האחת - מה שצויין על ידי המבקשים עצמם, כאשר מתבררות עובדות ו/או נסיבות חדשות לאחר משלוח מכתב הדחייה על ידי חברת הביטוח, השנייה - כוונת מרמה, השלישית - מקום בו הסנקציה תרחיב הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים. 6. לשיטת המשיבה, הסייג הרלבנטי לעניינו הינו כוונת המרמה. המשיבה מפנה את בית המשפט להלכה אשר נקבעה על ידי בתי המשפט לעניין עיקרון יסוד בשיטת המשפט כי אין אדם נהנה מפרי עמלתו, קרי, המרמה מבטלת את הכול. המשיבה סבורה כי יש להחיל את מה שנקבע בבר"ע 1182/05 אסולין חביב, נ' הפניקס הישראלי גבעתיים ואח' , גם על עניינו וטענה כי סיווגן של העובדות אשר צויינו במכתבי הדחייה מטעמה כ- אי גילוי ומרמה הינה שאלה משפטית אשר תוכרע על פי התרשמות בית המשפט, ומשנאמר במכתב הדחייה כי זו נובעת מעובדות מסויימות די בכך כדי להבהיר למבוטח את הנימוקים לדחייה באופן שיאפשר לו לכלכל צעדיו, ואין עליה החובה לפרט את כל ההשלכות המשפטיות של העובדות המשפטיות. 7. המבקשים השיבו לתגובת המשיבה וטענו כי שלושת הסייגים אליהם מתייחסת המשיבה הם פרי ההלכה הפסוקה, וכאשר הסייג אליו מתייחסת המשיבה כמתקיים בעניינו, אינו מתקיים כלל וכלל. לטענת המבקשים בית המשפט העליון קבע בברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין , כי את הסייגים יש לפרש בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח. דיון 7. לא אחת בתי משפט מחקו מכתבי הגנה של חברות ביטוח טענות שלא נטענו במכתבם הראשון אל המבוטח, וזאת על בסיס הוראות המפקח על הביטוח שקיבלו מעמד מחייב בפסיקת בית המשפט העליון. 8. אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיבה דחתה את תביעתם של המבקשים לפיצוי, כאשר במכתב הראשון מיום 24/7/07 ציינה: "... בהמשך לדיון בתביעת פטירה ובהתאם לבדיקת חומר רפואי, לרבות כרטיס רפואי שקיבלנו מקופת חולים מתברר שמידע רפואי מהותי בנוגע למצב בריאות המנוח לא הובא לידיעתו בעת חתימתו על הצהרות הבריאות. מידע זה אילו היה ברשותינו בעת הוצאת הפוליסה, היה בו כדי לשנות תנאי החתום כדלקמן: ביטוח למקרה מוות פלוס 150%... עם קבלת ביצוע השינוי וכן הנדרש במכתבנו הקודם ממשיך הדיון בתביעה ...". ואילו במכתבה מיום 18/11/07 מסרה המשיבה פרטים טובים לאחר שנתבקשה לעשות כן על ידי המבקשים, ולפרט למה התכוונה ב"מידע מהותי לא הובא לידיעתנו" ציינה המשיבה: " כאמור במכתבנו הקודמים מתוך התיעוד אשר בתיקו הרפואי של המנוח התברר שעובדות מהותיות על מצבו הבריאותי לא הובאו לידיעתנו בעת חתימתו על הצהרת בריאות, יתר לחץ דם, ב-7/02 מבחן מאמץ חיובי, ב-3/04 אשפוז בגלל כאבים בחזה, ועוד...". 9. מאותם שני מכתבים אנו למדים כי המשיבה לא ייחסה למנוח כוונת מרמה כלשהי. אמנם טענה המשיבה בתגובתה כי משנאמר במכתב הדחייה כי זו נובעת מעובדות מסויימות, די בכך כדי להבהיר למבקשים את הנימוקים לדחייה באופן שיאפשר להם לכלכל את צעדיהם, וכי אין זה מחובתה לפרט את כל ההשלכות המשפטיות של הטענות העובדתיות, אך אין בטענה זו כדי לפטור את המשיבה ולהשאיר אצ האמור בסעיף 4 לכתב הגנה, שכן יש שוני בין הטענה כי "עובדות מהותיות לא הובאו לידיעתה" לבין "כוונת מרמה". ניתן להסביר אי הבאת העובדות לידיעתה של המשיבה, כנטען על ידה, מכל מיני נימוקים, ולא בהכרח בכוונת מרמה. 10. הן המבקשים והן המשיבה הסתמכו על פסק דינו של בית המשפט העליון ברשות ערעור אזרחי 10641/05 הפניקס הישראל חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין. , בית המשפט שם נעתר לבקשה למחיקת סעיפים מכתב הגנה, ובהחלטתו נקבע כדלקמן: (ב)" מדיניות משפטית ראויה צריכה איפוא לפרש בהרחבה את סמכות המבטח וליתן להנחיותיו את תוקפן הראוי. אוסיף כי מדובר בהנחיות מנהליות היוצאות לא אל המנהל הציבורי גרידא אלא אל גופים חיצוניים, והן מוסד הקיים במשפט המנהלי, (ראו זמיר, הסמכות המנהלית ב', 775-776; ברכה - המשפט המנהלי, 30 עד 31). הנחיות אלה אומנם אינן בגדר דין, אך גם אם ניתן להתנות עליהן, עדיין שיקולי המדיניות האמורים מכריעים את הכף, והם ביסוד התייחסותם של בתי המשפט..." (4) הנחיות אלה משתלבות היטב במגמה של הרחבת חובת הגילוי של המבטח כלפי המבוטח, כחלק מחובת תום הלב, המוטלת על המבטח (על חובת הגילוי המוטלת על מבטחים... הנחיות המפקח לא קבעו קביעה חדשה כי אם העלו על הכתב אחד ההיבטים מהנגזרות של חובת תום הלב...). מכל מקום ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח. במבחני השכל הישר לחברות הביטוח די משאבי כסף וזמן כדי להיערך כך שתשובתיהם למבטחים לא יהיו חלקיות אלה מבוססות, ובכך יינטל עיקר העוקץ מן הטענה. 11. מהאמור לעיל אנו למדים כי תפקידו של המפקח אינו מתמצא ביישום ההלכות בלבד, אלא בסמכותו לקבוע כללים להסדרת נושאים שונים מתוך הנחה וכוונה, שההסדר שייקבע על ידי המפקח על הביטוח יחייב את חברות הביטוח לפעול על פיו. להנחיות המפקח מעמד מחייב כלפי חברות הביטוח ואין מקום לאפשר העלאת טענה שלא נטענה בהזדמנות הראשונה אלא אם מדובר כאמור בתגובת המשיבה במקרים שבהם הועלו עובדות חדשות שהמבטח לא ידע ולא יכול היה לדעת אותם במאמץ סביר. 12. לעניינו - הגם שהמשיבה יכלה במכתבי הדחייה שנשלחו למבקשים, לטעון ולייחס למנוח "כוונת מרמה", היא בחרה לא לעשות כן. לא ניתן לומר, כי נתגלו עובדות חדשות. אך גם לא ניתן לקבל את טענת המשיבה כי המינוח "כוונת מרמה" הינו "אותה גברת בשינוי אדרת" קרי, כי ניתן לפרש את האמור במכתבי הדחייה שלה "מידע מהותי לא הובא לידיעתנו" ככוונת מרמה מצידו של המנוח, שכן וכפי שהוסבר לעיל, בית המשפט יכול לפרש את האמור במכתבי הדחייה בצורה שונה "מכוונת מירמה" ואם במלאכת פרשנות עיסקנן, אז אין לאפשר למשיבה להוביף לכתב ההגנה דרך אחת שבה ניתן לפרש את תוכן מכתבי הדחייה, ולהזניח דרכים אחרות, כאשר אינן מיטבות עם המשיבה. הוספת המינוח "כוונת מירמה" לסעיף 4 לכתב ההגנה הינו טענה חדשה ואינו מעין פרשנות לנטען במכתבי הדחייה של המשיבה. חשוב להדגיש, כי לחברת הביטוח יש את המשאבים, הזמן, היכולת, והידע לענות או לציין במכתבי הדחייה שלה כל טענה אשר היא סבורה כי מתאימה לעניין שבפניה, ובוודאי טענות כגון "בכוונת מירמה", ומשבחרה לא לעשות זאת בהזדמנות הראשונה, אין לאפשר לה לעשות זאת כעת. 13. כל העובדות נשוא עניינו היו מתועדות במסמכיו הרפואיים של המנוח, ואשר ניתן היה לגלותם בצורה סבירה וכאן המקום להדגיש כי המשיבה הכירה בזכאותו של המנוח בביטוח, ואף שילמה לו תגמולים שאינם במחלוקת, למרות שיכולה הייתה גם אז לעיין במסמכיו הרפואיים. גם כאשר גמרה אומר ודחתה את תביעתו לפיצויים, הודיעה לו כי הסיבה בגינה בחרה לנהוג כך היא משום "שמידע מהותי לא הובא לידיעתה", ולא ציינה כל טענה אחרת לרבות טענתה בדבר "כוונת מרמה" מצידו של המנוח, אשר על כן אין כל סיבה לאפשר לה לעלות טענה זו כעת. 14. היות ובענינו לא נוצרו כל נסיבות חדשות אשר המשיבה לא הייתה יכולה לגלותם ו/או להסיקם בטרם דחיית התביעה במכתביה, הרי המשיבה לא יכולה לעשות שימוש בטענת הגנה חדשה לדחיית התביעה. 15. לאור האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת סעיף 4 מכתב ההגנה של המשיבה, ככל שהוא מתייחס לטענה לפיה העלים המנוח מן המשיבה פרטים מהותיים "בכוונת מרמה". המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.מרמה