קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוכחת מסירה של קנס חניה: 1. בפניי בקשה לביטול 23 הודעות תשלום קנס בגין עבירות חניה שבוצעו בעיר רחובות, וזאת בשל התיישנותן של עבירות אלה. טענות המבקש 2. בתאריך 6.6.07 התקבלה אצל המבקש דרישה לתשלום 23 הודעות תשלום קנס בגין עבירות חניה שבוצעו בעיר רחובות בין השנים 1997 ל-2002 (להלן: "הודעות תשלום הקנס"). המבקש טען כי הודעות תשלום הקנס לא נמסרו לידיו עובר לתאריך הנ"ל (6.6.07), ומכאן כי העבירות התיישנו בהתאם לדין. בהקשר זה טען המבקש כי הודעות תשלום הקנס נשלחו לכאורה על-ידי המשיבה לכתובת ברחוב גורדון 43 ברחובות, בעוד שבכתובת זו נמצאים שלושה בניינים שונים (מספרי 43א, 43ב ו-43ג) והוא עצמו מתגורר בבניין מספר 43ג, כך שהכתובת שאליה נשלחו לכאורה הודעות תשלום הקנס לא הייתה מפורטת דיה. לחילופין טען המבקש כי העבירות בוצעו על-ידי בת-זוגו לשעבר. טענות המשיבה 3. המשיבה הגישה תגובה בכתב לבקשה, שבה טענה כי הודעות תשלום הקנס נשלחו במועד בדואר רשום לכתובתו הרשומה של המבקש (בעל הרכב) במשרד הרישוי. לתימוכין בטענתה זו צירפה המשיבה ראיה אחת ויחידה: פלטי מחשב שהופקו על-ידי רשות החניה רחובות וכותרתם "רשימת דברי דואר רשומים (לפי מיקוד) שנמסרו למשלוח" (להלן: "פלטי המחשב"). בפלטי המחשב נרשמו לכאורה כל דברי הדואר הרשומים אשר נמסרו על-ידי רשות החניה ברחובות למשלוח בימים מסוימים, כאשר כל דבר דואר רשום מופיע בשורה נפרדת של הפלט ולגביו מופיעים הפרטים הבאים: מספר סידורי רץ, שם הנמען, כתובת המשלוח ומספר הודעת תשלום הקנס (מספר דו"ח החניה). בין היתר ניתן לאתר בפלטי מחשב אלה גם את 23 הודעות תשלום הקנס שנשלחו לכאורה למבקש בתאריכים שונים, כולן עוד לפני חלוף תקופת ההתיישנות. על גבי מה שנחזה להיות העמוד הראשון של פלט המחשב המתייחס לכל יום ויום מתנוססת חותמת, אך חלק גדול מן החותמות שהוצגו בפניי מטושטשות ולא ברורות. כמו כן לא הובהר על-ידי המשיבה אם אלו הן אכן חותמות של רשות הדואר ולא הוסבר מה נועדו חתימות אלה לאשר, אם בכלל. עוד יש לציין כי פלטי המחשב אינם כוללים את מספר הדואר הרשום של כל דבר דואר. על אף כל זאת אניח לטובת המשיבה כי מדובר בחותמות של רשות הדואר המאשרות את משלוח דברי הדואר הרשומים המופיעים בפלטי המחשב. עם זאת יצוין כי קיים פער משמעותי למדי בין יום המשלוח של דברי הדואר המודפס בפלטי המחשב עצמם לבין התאריך המופיע בחותמות. כך, למשל, על גבי הפלט המתייחס לדברי דואר שנשלחו לכאורה ביום 23.11.97 מתנוססת חותמת מיום 2.12.97; על גבי הפלט המתייחס לדברי דואר שנשלחו לכאורה ביום 7.12.98 מתנוססת חותמת מיום 20.12.98; וכך הלאה. עובדה זו נכונה לגבי כל פלטי המחשב שהוצגו בתיק זה. 4. המשיבה טענה אפוא - בהסתמך על פלטי המחשב - כי כל 23 הודעות תשלום הקנס נשלחו במועד אל המבקש, קרי תוך שנה ממועד ביצוע העבירה, וכי בנסיבות אלה העבירות לא התיישנו. ההליכים 5. הצדדים הופיעו בפניי והשלימו טענותיהם בעל-פה. למעט שני מסמכים בשם "היסטוריית דו"ח חניה" המתייחסים לשניים מן הדו"חות בלבד והוצגו על-ידי המשיבה במהלך הדיון, הרי שהצדדים לא הביאו ראיות נוספות ולא ביקשו לקיים חקירות כלשהן. המסגרת המשפטית 6. על-פי הוראת סעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), העבירה במקרה זה - שהיא עבירת קנס מסוג ברירת משפט כהגדרת מושג זה בסעיף 228 לחסד"פ - מתיישנת תוך שנה מיום ביצוע העבירה, אלא אם כן הודעת תשלום הקנס נמסרת לנאשם במהלך תקופה זו. ראו גם סעיף 9 לחסד"פ והשוו לסעיף 239א לחסד"פ ביחס לעבירות תעבורה. להשלמת התמונה יצוין עוד כי שאלת התיישנות העונש - להבדיל משאלת התיישנות העבירה - אינה נמצאת בסמכותו של בית-משפט זה (בית-המשפט לעניינים מקומיים), כי אם בסמכותו של בית-המשפט האזרחי. ראו, למשל, דברים שכתבתי בהחלטתי בב"ש (רחובות) 6/08 עמיאור נ' עיריית רחובות (17.9.08, ). 7. אשר לאופן מסירת ההודעה לנאשם בעבירה מסוג זה, קובעת תקנה 41(ב) לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 (להלן: "התקסד"פ"), כי "לא שולם הקנס במועד שנקבע בהודעה שהוצמדה לרכב ולא ביקש בעל הרכב להישפט תוך אותו מועד, תומצא לבעל הרכב הרשום ברשות הרישוי הודעת תשלום קנס חדשה". בנוסף לכך, תקנה 44א לתקסד"פ קובעת חזקת מסירה, שלפיה הודעת תשלום קנס תיחשב כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימת הנמען על אישור מסירה, וזאת אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה לנמען בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. לכך יש להוסיף את הוראת תקנה 13 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, לפיה בעל רכב חייב להודיע על כל שינוי שחל בפרט מן הפרטים הרשומים בתעודה, הכוללת, על-פי הגדרתה, גם את רישיון הרכב. לפי תקנה זו, על בעל הרכב מוטלת החובה למסור את פרטי כתובתו בעת רכישת הבעלות על הרכב, והוא מחויב לשוב ולעדכנם בהתאם להוראות החוק. עמד על כך בית-המשפט העליון (כבוד השופט אדמונד א' לוי) ברע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל (1.5.07, ): מבעליו של כלי-רכב אתה מצפה - וזוהי גם חובתו על-פי חוק (ראו סעיף 17 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; סעיף 2 לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005) - כי ידאג לכך שהכתובת המצויה בידיהם של גורמי התעבורה היא כתובתו האמיתית. מקום בו לא עשה כן, לא יוכל הוא להישמע בטענה כי דברי דואר שנשלחו לכתובת השגויה לא הגיעו לידיו. 8. חשוב להדגיש, עם זאת, כי חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א' לתקסד"פ הינה חזקה ככל החזקות שבדין ואינה חזקה חלוטה (ע"א 3613/97 אזוב נ' עיריית ירושלים, פ"ד נו(2) 787). היא משתלבת במגמת מחוקק החסד"פ לקבוע סדרי דין מקלים יותר בעבירות קנס, הנחשבות כעבירות קלות באופן יחסי, ומאזנת בין הצורך להגן על זכותו של הנאשם כי הודעת תשלום הקנס תגיע לידיו ותינתן לו האפשרות לשלם את הקנס או לבקש להישפט, ובין התחשבות ביכולותיה ובאמצעיה של הרשות המקומית לפעול כדין בכל הקשור להמצאת כמות רבה מאד של הודעות תשלום קנס לנמעניהן, הוכחת המצאה זו ושימור הראיות הכרוכות בכך במשך תקופה ארוכה. אכן, הסכומים שגובות הרשויות המקומיות במסגרת הודעות תשלום הקנס אינם מצדיקים הקצאת משאבים מרובים לביצוע האמור לעיל, ואין להחמיר איתן יתר על הנדרש בהוכחת ההמצאה כדין. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפטור את הרשויות המקומיות מלהקפיד על המצאת הודעות תשלום הקנס כדין ולהוכיח זאת ברמה סבירה, שעה שיידרש הדבר. ראו ב"ש (בני-ברק) 320/06 סעדון נ' עיריית בני-ברק (רשות החניה) (כבוד השופט יונה אטדגי, 22.7.08, ). פלטי המחשב 9. השאלה אם הודעות תשלום הקנס נשלחו למבקש במועד, קרי תוך שנה מיום ביצוע העבירה, תוכרע למעשה בהתאם לערכם הראייתי של פלטי המחשב. שכן, כאמור, אלה מהווים ראיה בודדת בתיק זה לעניין המשלוח וליצירת חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקסד"פ. לטענת המשיבה, הצגת פלטי המחשב בפני בית-המשפט מהווה הוכחה למשלוח הודעות תשלום הקנס בדואר רשום, ומכאן שדי בהצגת פלטי המחשב על מנת ליצור את חזקת המסירה של הודעות תשלום הקנס הקבועה כאמור בתקנה 44א הנ"ל. 10. בתי-המשפט השונים נחלקו ביחסם לקבילותם של פלטי המחשב. העניין טרם הוכרע על-ידי בית-המשפט העליון, בעוד שבבית-המשפט המחוזי נחלקו הדעות. כך, בעוד שכבוד השופט עודד מודריק הכיר בפלטי המחשב כרשומה מוסדית על-פי סעיפים 36-35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), וראה בהם ראייה קבילה למשלוח הודעות תשלום קנס בדואר רשום (עפ"א (מחוזי ת"א) 8329/05 גל נ' עיריית תל-אביב (29.10.06, ), להלן: "פס"ד גל"), הרי שכבוד השופט דוד רוזן סבר כי אין להכיר בפלטי המחשב כרשומה מוסדית וכי הם אינם מהווים ראיה קבילה למשלוח הודעות תשלום הקנס, הואיל ומדובר על רשומה אשר נערכת על ידי רשות מרשויות החקירה ומוגשת בהליך פלילי על-ידי רשות זו (עפ"א (מחוזי ת"א) 80059/07 גנאל ואח' עיריית תל-אביב (11.11.07, )). בהקשר זה יצוין כי סעיף 36 לפקודת הראיות מציב את הדרישות הבאות לכך שרשומה מוסדית תהווה ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה: (א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה - (1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו; (2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה; (3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי - (א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד עלאמינותה; (ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודתהמחשב. (ב) היתה הרשומה פלט, יראו לענין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפסול או להגביל הגשת רשומה כאמור, אם ניתן להגישה בהתאם להוראות סעיף 39ב. (ד) התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעל הדין שמטעמו הוגשה הראיה. דרישות אלו נועדו להבטיח, בין היתר, כי מדובר בנתונים שניתן להסתמך עליהם משום שהוזנו בסמוך למועד יצירתם, במהלך העבודה הרגיל, למאגר המנוהל ומטופל באופן מקצועי ומהימן הכולל אמצעי בקרה מספיקים. ראו, למשל, בהקשר של עבירות חניה את ה"פ (י-ם) 515/08 ספיבק נ' עיריית ירושלים ואח' (כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, 27.4.09, ). 11. ברם, על כל פנים, אשר למשקלם של פלטי המחשב (להבדיל מקבילותם), הרי שלמעשה אין כמעט מחלוקת בפסיקה כי בפלטי המחשב מן הסוג שהוצג בפניי בתיק זה, כשלעצמם, אין משום הוכחה למשלוח הודעות תשלום קנס בדואר רשום. ראו, למשל, את דברי כבוד השופט מודריק עצמו בפס"ד גל: ה"רשומה המוסדית" ששכנעה אותי בדבר ביצוע המצאה כדין בדואר רשום ("דו"ח מוביל" בצירוף "היסטוריית מצבים") אינה אותה "רשומה מוסדית" ("רשימת דברי דואר שנמסרו למשלוח") שלא הניחה את דעת השופטת. שהרי "רשימת דברי הדואר שנמסרו למשלוח" מוכיחה את אמיתות תוכנה לאמור שדברי דואר מסוימים נמסרו למשלוח אך אין היא מוכיחה את שליחתם. גם בענייננו הציגה העירייה את הרשומה הנזכרת אולם עיניכם הרואות כי בחוות דעתי שלמעלה מכאן לא הסתמכתי ולא הזכרתי רשומה זו. חוות דעתי נשענת על רשומות מוסדיות אחרות שתוכנן אינו מוכיח רק "מסירה למשלוח" אלא גם מוכיח "משלוח" ו"החזרת המשלוח בהעדר דרישה". ראו גם, למשל, עפ"א (מחוזי חיפה) 277/08 מנסור נ' פרקליטות מחוז חיפה-פלילי (כבוד השופט כמאל סעב, 18.12.08, ); עפ"א (מחוזי ת"א) 80201/07 חגי נ' עיריית תל-אביב (כבוד השופטת יהודית שיצר, 29.6.08, ); ת"ק (נתניה) 1055/08 בוצר נ' עיריית נתניה (כבוד השופט חגי טרסי, 16.2.09, , להלן: "פס"ד בוצר"); ת"ק (ת"א) 1483-01-08 בר נ' עיריית תל-אביב-יפו (כבוד השופט אילן דפדי, 16.1.09); ב"ש (בני-ברק) 320/06 סעדון נ' עיריית בני-ברק (רשות החניה) (כבוד השופט יונה אטדגי, 22.7.08, ); ה"פ (ראשל"צ) 146/06 סביון נ' עיריית רחובות (כבוד סגנית-הנשיא דליה גנות, 10.9.06, ); ת"א (עכו) 4694/07 חפוטה נ' עיריית עכו (כבוד השופטת שושנה פיינסוד-כהן, 6.9.06, ); ב"ש 1517/05 מגן נ' עיריית גבעתיים (כבוד השופט יונה אטדגי, 2.7.06); ת"ק (י-ם) 4984/04 כהן נ' עיריית ירושלים (כבוד השופט אברהם טננבוים, 25.7.05, ). ראו גם את עמדתו של כבוד סגן-הנשיא עוני חבש בע"פ (מחוזי י-ם) 30754/06 שמואלי נ' מדינת ישראל (19.2.07, ) ובע"פ (מחוזי י-ם) 30201/06 שפריר נ' מדינת ישראל (8.8.06, ), לפיה לצורך יצירת חזקת המסירה לא ניתן להסתפק באישור על עצם המשלוח בדואר רשום (ואפילו אישור הנושא את חותמת רשות הדואר), אלא יש להציג בפני בית-המשפט את "אישור המסירה הסטנדרטי של שירותי הדואר הרשום". עם זאת, יצוין כי נראה שעמדה מרחיקת לכת זו לא נתקבלה בפסיקה ועל כל פנים, בכל הכבוד, נראה לי כי היא נוגדת את לשונה של תקנה 44א לתקסד"פ ואת תכליתה. 12. אין להתפלא על גישה זו של הפסיקה, שכן חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקסד"פ הינה חזקה חריגה למדי בכך שהיא מקלה על הרשות ואינה דורשת ממנה להציג בפני בית-המשפט את אישורי המסירה של דברי הדואר הרשומים לידי הנמענים, כפי שנהוג במרבית סדרי הדין האחרים בשיטת המשפט שלנו. זאת, מתוך ההתחשבות בחומרת העבירה וביכולותיה של הרשות כמפורט בסעיף 8 לעיל. ברם, דווקא בנסיבות אלה חובה על הרשות ועל בית-המשפט להקפיד קלה כחמורה על הוכחה ראויה של עצם המשלוח של הודעות תשלום הקנס בדואר רשום, קרי יש להקפיד על אופן היצירה של חזקה חריגה זו, וזאת בהינתן העובדה כי בסופו של יום מדובר בהליך פלילי ולאור הצורך הברור בשמירה על אמון הציבור בהקשר זה. 13. אכן, קיימים גם פסקי-דין אשר הציגו לכאורה גישה אחרת והסתמכו על פלטי המחשב לצורך יצירת חזקת המסירה. ראו, למשל: עפ"א (מחוזי-חיפה) דורון נ' עיריית חדרה (כבוד השופט רון שפירא, 5.10.08); ב"ש (נתניה) 1016/07 קופמן נ' עיריית נתניה (כבוד השופטת אביבה טלמור, 7.8.07, ). ברם, פסקי-דין אלה סותרים לעניות דעתי את הקו העיקרי בפסיקה, לרבות פסקי-הדין המנחים של בית-המשפט המחוזי אשר פורטו לעיל, ובעיקר הם סותרים את הרציונל של גישה זו, כאמור לעיל. על כל פנים מרביתם של פסקי-דין אלו יצאה מנקודת הנחה כי לפלטי המחשב משקל ראייתי מלא ומסיבה כזו או אחרת לא התקיים בהם דיון של ממש בשאלה זו. יש להניח אפוא כי לו נתקיים בפסקי-הדין הנ"ל דיון שכזה, הרי שאף הם היו מגיעים למסקנות דומות לאלה המפורטות לעיל או למצער מתמודדים עם הגישה השלטת בפסיקה ועם הרציונל העומד בבסיס גישה זו. אשר להחלטה בב"ש (אילת) 2082/07 דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ נ' עיריית אילת (כבוד השופט ארז יקואל, 4.8.08, ), אשר המשיבה שבפניי מרבה להסתמך עליה בהליכים שונים, הרי שהגישה המוצגת בהחלטה זו אינה שונה מן הגישה השלטת בפסיקה המתוארת לעיל, והחלטתו של כבוד השופט יקואל כי חזקת המסירה נוצרה במקרה דנן לא נבעה מהסתמכות על פלטי המחשב לבדם, כי אם על ראיות נוספות. 14. אשר ל"מתכון" הראוי להוכחת משלוח הודעות תשלום קנס בדואר רשום, באופן שייצור כראוי את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקסד"פ, הרי שיש לבחון כל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו ועל-פי משקל ומהימנות הראיות שהובאו ביחס אליו (השוו לדברי כבוד השופט בועז אוקון בבר"ע (מחוזי י-ם) 928/05 עיריית ירושלים נ' כהן (6.12.05, )). על כל פנים, בין הראיות שהתקבלו על דעת הפסיקה בעניין זה ניתן למנות, למשל, את הראיות הבאות: הצגת אישור של רשות הדואר על קבלת דבר הדואר הספציפי למשלוח או הצגת אישור של רשות הדואר לגבי התוצאות האופרטיביות של המשלוח, דהיינו: "לא נדרש", "סירב לחתום", "סירב לקבל", "עזב", "שינה כתובת" וכיו"ב (עפ"א (מחוזי ת"א) 80074/07 מור-מילמן נ' עיריית תל-אביב (כבוד השופטת יהודית שיצר, 21.2.08, ). "דו"ח מוביל" בצירוף דו"ח "היסטוריית מצבים" הכוללים התייחסות כלשהי בנוגע ל"קורותיו" של דבר הדואר הרשום הספציפי לאחר שנשלח (פס"ד גל). הצגת פלטי המחשב חתומים על-ידי רשות הדואר לצד אסמכתא מטעם רשות הדואר שבה מפורט מספר המעטפיות שנתקבלו בפועל למשלוח, כאשר מספר זה יהיה תואם למספר הרשומות בפלטי המחשב (פס"ד בוצר). תצהירים ועדויות של אנשי רשות החניה ביחס לנוהלי העבודה ושלבי הטיפול השונים בהודעות תשלום קנס וביחס למסמכים ספציפיים המוצגים לבית-המשפט. 15. לבסוף חשוב לשוב ולהדגיש בהקשר של תקנה 44א לתקסד"פ כי, מחד, אין נדרש אישור של הנמען לקבלת הדואר הרשום ודי בהצגת ראיה בעלת משקל מספיק לגבי עצם המשלוח של הודעת תשלום הקנס בדואר רשום; וכי, מאידך, תקנה 44א לתקסד"פ מקימה חזקה בלבד, שאינה חזקה חלוטה והנמען עדיין יכול לסתור ולהוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. מן הכלל אל הפרט 16. במקרה זה המשיבה לא הציגה כל ראיה ביחס להתקיימותן של דרישות סעיף 36 לפקודת הראיות ביחס לפלטי המחשב. ואולם, אין לי צורך להכריע בשאלה השנויה במחלוקת ביחס לקבילותם של פלטי המחשב, הואיל ומן האמור לעיל ביחס למשקלם של פלטי המחשב אני סבורה כי המשיבה כלל לא הוכיחה ולא יצרה במקרה זה את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקסד"פ. כאמור, הפסיקה הינה עקבית בגישתה כי אין די בפלטי המחשב על מנת ליצור את חזקת המסירה, ובפני בית-משפט זה לא באה כל ראיה אחרת להוכחת משלוח הודעות תשלום הקנס למבקש בדואר רשום. 17. אשר לחותמות על גבי פלטי המחשב (שעל-פי ההנחה שהנחתי לעיל הן חותמות של רשות הדואר המאשרות את משלוח דברי הדואר הרשומים המופיעים בפלטי המחשב), הרי שהפער המשמעותי בין יום המשלוח המודפס בפלטי המחשב לבין התאריך המופיע בחותמות - פער שהסיבה לו לא הוסברה - נוטל מן החותמות משקל ראייתי של ממש. על כל פנים, הפסיקה לא ראתה בחותמות אלה, כשלעצמן, משום הוכחה מספקת למשלוח הודעות תשלום קנס בדואר רשום, וזאת אף אם החותמות תואמות את יום המשלוח המודפס בפלטי המחשב או שניתן הסבר משכנע לפער הנ"ל. גישה זו מקובלת עלי הואיל ואין בחותמות אלה כדי לאשר את המשלוח בדואר רשום של דבר הדואר הבודד, הספציפי, אלא מדובר באישור כוללני מדי שאינו מבטיח כי בתהליך המשלוח של הודעות תשלום הקנס לא נגרמו תקלות ביחס למשלוח של דבר דואר ספציפי זה או אחר. 18. מכאן, שלא ניתן לקבוע כי הודעות תשלום הקנס נמסרו למבקש במועד ובאופן הקבועים בחוק, משמע כי העבירות אליהן התייחסו הודעות תשלום קנס אלה התיישנו. 19. למסקנה כוללת זו שני חריגים בדמות שני מסמכי "היסטוריית דו"ח חניה" המתייחסים להודעת תשלום קנס מס' 002239-17 ולהודעת תשלום קנס מס' 044759-1-9. אשר למסמך "היסטוריית דו"ח חניה" המתייחס להודעת תשלום קנס מס' 044759-1-9, הרי שנרשם בו כי הודעת תשלום הקנס נשלחה למבקש ביום 4.1.01, בעוד שבפלטי המחשב נרשם כי הודעת תשלום הקנס למבקש נשלחה ביום 18.1.01. די אפוא באי-התאמה זו - שלא הוסברה - כדי לקבוע שאף ביחס להודעת תשלום קנס זו לא הוכח כי היא נשלחה למבקש בדואר רשום. במאמר מוסגר יצוין כי חוסר התאמה זה רק מחזק את עמדת הפסיקה ואת המסקנה שאליה הגעתי לעיל ביחס למשקלם הראייתי של פלטי המחשב וביחס לחוסר היכולת להסתמך עליהם כראיה בודדת למשלוח הודעות תשלום קנס בדואר רשום. אשר למסמך "היסטוריית דו"ח חניה" המתייחס להודעת תשלום קנס מס' 002239-17, הרי שכאן קיימת התאמה בינו לבין פלטי המחשב ביחס למועד המשלוח של הודעת תשלום הקנס (15.5.00) ואף מצוין בהמשך המסמך כי הדואר לא נדרש - עובדה שיש בה, כאמור, כדי להוות הוכחה למשלוח הודעת תשלום הקנס בדואר רשום (שהרי דבר דואר זה חזר ומכאן שאף נשלח). ברם, אני סבורה כי לאור המסקנה הכוללת שאליה הגעתי בתיק זה, הרי שביחס להודעת תשלום קנס זו יש לאפשר למבקש ליהנות מחמת הספק מטענתו האמורה, שאושרה על-ידי פלטי המחשב, לפיה הודעה זו נשלחה לרחוב גורדון 43 ברחובות ולא לרחוב גורדון 43ג. 20. בנסיבות אלה אין לי צורך להכריע בטענתו של המבקש כי העבירות בוצעו על-ידי בת-זוגו לשעבר. סיכום 21. בקשה מתקבלת במובן זה שאני מורה על בטלותן של הודעות תשלום הקנס שפורטו בבקשה מחמת התיישנות העבירות אליהן התייחסו הודעות אלה.משפט תעבורהקנסחניהדוח חניה