תוצאת הכרזה על חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מוכרת הינה בעלת משמעויות נרחבות במספר מישורים. להלן נוסחם של סעיפים 84 ו- 85 לתקנות ההגנה (שעת חרום, 1945), המצוטט כמעט במלואו, ואשר יש בו כדי להמחיש את המשמעות רחבת ההיקף של הכרזה כאמור. "התאחדויות בלתי-מותרות פירוש ביטוי "התאחדות בלתי מותרת" [תיקון 1947 (מס' 13)] 84.(1) בחלק זה פירושו של הביטוי "התאחדות בלתי-מותרת" הוא כל חבר בני אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, ויהיה לו כל שם שהוא (אם יש לו שם) מזמן לזמן, אשר - (א) ממליץ, מסית, או מעודד בחוקתו או בתעמולתו אחת מן הפעולות הבלתי-מותרות הבאות, היינו - (I) מיגור חוקתה של ישראל או ממשלת ישראל בכוח-הזרוע או באלימות; (II) גרימת שואה או בוז, או הסתה לאיבה, כלפי ממשלת ישראל או שר משריה בתפקידו הרשמי; (III) השמדת רכושה של ממשלת ישראל, או פגיעה בו; (IV) מעשי טרור המכוונים כנגד ממשלת ישראל או כנגד עובדיה; או שעשה איזה מעשים כאלה הנזכרים בפסקת-משנה (II), (III) או (IV) של הפסקה הזאת, או התיימר שהיה אחראי להם, או מעורב בהם; או (ב) הכריז עליו שר הבטחון שהוא התאחדות בלתי-מותרת, כולל, כל סניף, מרכז, ועד, קבוצה, סיעה או מוסד של כל חבר כזה. (2) עם כניסתה לתקפה של אכרזה מאת שר הבטחון לפי פסקה (ב) של תקנת-משנה (1), כי איזה חבר בני-אדם הוא התאחדות בלתי-מותרת, תנבענה התוצאות הבאות, דהיינו: (א) כל אדם, שבחזקתו, משמרו או שליטתו נמצא כל רכוש (וביטוי זה פירושו נכסי מטלטלים ונכסי דלא ניידי מכל המינים) של ההתאחדות, וכל אדם שבידו כל חשבון או פקדון של ההתאחדות, או שהוא עשוי או יהיה עשוי לשלם כל סכום להתאחדות, ישלח בדואר רשום לשר האוצר, במשך 48 שעות, הודעה בכתב על העובדה ההיא (במסירת פרטים נכונים ומלאים על-כך); (ב) שר האוצר רשאי לתת הוראות לכל אדם כזה (בין שמילא האדם ההוא אחרי תקנת-משנה (1) ובין שלא מילא אחריה) המחרימות כל רכוש כזה, או את הסכום המגיע לפי כל חשבון כזה, או את הפקדון, או את הסכום, המשתלם לשר הבטחון, והדורשת מכל אדם כזה להעביר, למסור או לשלם את אלה, או לעשותם מצויים באופן אחר, לרשותו של שר הבטחון, באותו אופן כפי שייקבע בהוראות; (ג) שום אדם לא יסלק את החזקה בכל רכוש, חשבון, פקדון או סכום משתלם, כנזכרים בפסקה (א), או את המשמר או השליטה עליהם, ולא יטפל באלה ולא יפרוש מאלה, שלא בהתאם להוראות שניתנו לפי פסקה (ב), ללא רשות שניתנה בידי שר האוצר או מטעמו; (ד) כל שוטר ואדם, שאותם הרשה על-כך שר האוצר בדרך-כלל או במיוחד, רשאים להיכנס לכל מקום, שבגינם יש להם נימוק להאמין כי בהם נמצא כל רכוש או כל תעודה המתייחסת לכל רכוש או חשבון או פקדון או סכום משתלם, כנזכרים בפסקה (א), והם רשאים לחפש במקום האמור, וכן רשאים הם לבדוק כל רכוש כזה או תעודה כזאת ולקנות בהם חזקה ולעכבם בידיהם עד שיתן שר האוצר את ההוראות לפי פסקה (ב); (ה) כל אדם ימסור באמיתות כל ידיעות שברשותו, שאותן יתבע שר האוצר, או כל אדם הפועל לפי פקודותיו הכלליות או המיוחדות, בדבר כל רכוש, חשבון, פקדון או סכום משתלם, כנזכרים בתקנת-משנה (א); (ו) כל אדם, המפר כל הוראה של תקנת-משנה זאת, או של כל הוראה או דרישה לפיה, יאשם בעבירה על התקנות האלה. עבירות [תיקונים: 1946 (מס' 1), 1947 (מס' 16), התשל"ט] 85.(1) כל אדם אשר - (א) הוא חבר להתאגדות בלתי-מותרת, או פועל כחבר, או (ב) מנהל, או עוזר להנהלת התאחדות בלתי-מותרת, או מחזיק בכל משרה או עמדה בהתאחדות בלתי-מותרת או תחת מרותה, או (ג) עושה כל עבודה או מבצע כל שירות בשביל התאחדות בלתי-מותרת, אלא-אם יוכיח שהאמין בתום-לבב כי העבודה או השירות לא היו בשביל התאחדות בלתי-מותרת, או (ד) נוכח בכל אסיפה של התאחדות בלתי-מותרת, או (ה) מרשה או מניח שתיערך כל אסיפה של התאחדות בלתי-מותרת בבית, בנין או מקום כל-שהם, השייכים לו או מוחזקים בידו או בשליטתו, אלא-אם יוכיח שלא ידע על האסיפה ולא סייע לה בחשאי או שהאמין בתום-לבב כי האסיפה לא היתה אסיפה של התאחדות בלתי-מותרת, או (ו) נמצא בחזקתו, במשמרו או בשליטתו ספר, חשבון, כתב-עת, עלון-יד, כרזה, עיתון או תעודה אחרת כל-שהם, או קרנות, סמלים או רכוש כל-שהם, השייכים להתאחדות בלתי-מותרת, או מתייחסים אליה או מוצאים על-ידה, או לטובתה, או שהם מיומרים להיות שייכים להתאחדות בלתי-מותרת, או מתייחסים אליה או מוצאים על-ידה או לטובתה, או (ז) כותב או - בדרך אחרת - מכין או מייצר, מדפיס, כותב, במכונת-כתיבה או מעתיק באופן אחר, מפרסם, מציג, מוכר או מציג למכירה, מפיץ, מעביר או מטפל בידיו ביודעים, בכל דבר שנזכר בפסקה (ו), או (ח) גובה, מקבל, דורש או תובע תרומה או תמיכה להתאחדות בלתי-מותרת או מתוך אמתלה שאלה נועדו להתאחדות בלתי-מותרת, או (ט) פועל מטעם התאחדות בלתי-מותרת או כנציגה, בכתיבה, במלים, בסימנים או במעשים או בייצוג אחרים, במישרים או בעקיפים, בין שהדבר יסתבר כלמד מענינו, ובין מתוך העלאה על הדעת, או לימוד דבר מתוך דבר או בדרך אחרת, או (י) (בוטלה). יהיה צפוי להיות נשפט באופן תכוף בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי..." התוצאה של הכרזת חבר בני אדם כ"התאחדות בלתי מותרת", על פי לשון תקנות ההגנה, הינה גורפת, וכפי העולה מהתקנות, משמעותה איסור מוחלט על כל פעולה במסגרת אותו חבר בני אדם או עבורו. במסגרת ההליכים בבג"צ 52/06, הוגשה ערב מתן פסק הדין, בקשה לסילוק על הסף של העתירה מהטעם ששר הבטחון הוציא צו מכוח תקנה 84 (1) (ב) לתקנות ההגנה כנגד העותרת בשל היותה התאחדות בלתי מותרת וכן הוצא צו תפיסה לכל נכסיה. שמה המלא של העותרת בבג"צ 52/06 הינו חב' אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י בע"מ, וזהו הגוף השני הנזכר באותה הכרזה של שר הבטחון שבענייננו, בנוסף למשיבה בבקשה זו. ההכרזה מתייחסת לשני הגופים גם יחד, תוך שיתכן שמדובר באותו חבר בני אדם המכונה באחד משני השמות האמורים. בית המשפט העליון במסגרת בג"צ 52/06, דחה את הבקשה למחיקת העתירה על הסף, משני טעמים: האחד, כי ההליך שם, נוהל כולו, מתחילתו ועד סופו, למעט שלב מתן פסק הדין, בטרם הוכרזה העותרת התאחדות בלתי מותרת. השני, כי ההליך העלה שאלה עקרונית כללית בעל אופי חוקתי, שיש לה השלכה ציבורית מעבר לעניינם של הצדדים הישירים להליך, וכפי שקבע בית המשפט העליון, מהות הסוגיה המשפטית - עקרונית מחייבת הכרעה שיפוטית לגופן של השאלות העולות בהליך. לאור האמור, נדחתה הבקשה לסילוק על הסף, ובית המשפט העליון הכריע בעתירה לגופו של עניין. בשל חשיבות הדברים להלן פיסקאות 252-254 לפסק הדין: "לפני נעילה 252. ערב מתן פסק דין זה, פנו בעלות המיזם לבית משפט זה בבקשה לסלק את העתירה בבג"צ 52/06 על הסף, מן הטעם שביום 14.8.08 הוציא שר הבטחון צו מכוח תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה לשעת חירום, 1945 נגד חב' אלאקסא, בשל היותה "התאחדות בלתי מותרת" והוצא צו תפיסה לכל נכסיה. הצו הוצא על רקע מידע המצביע על קשריה ההדוקים של חב' אלאקסא לארגון החמאס. 253. אינני רואה מקום לדחות את העתירה על הסף בשל צו שר הבטחון, וזאת מהטעמים הבאים: 254. עולה שאלה בדבר הזיקה הקיימת בין הכרזת גוף כ"התאחדות בלתי מותרת" בשל אופי פעילותו, הפוגעת, כנטען, באינטרסים חיוניים של המדינה, לבין כשירותו המשפטית של גוף כזה, או של אנשים המרכיבים אותו, להיזקק לערכאות המשפט של המדינה בהליכים שנועדו לבקש סעד על פגיעה שנגרמה להם, לטענתם, בניגוד לחוק. שאלה היא, האם הוצאת גוף אל מחוץ לחוק פוגעת בכשירותו המשפטית, ושוללת מיניה וביה, את מעמדו לפנות לבית המשפט ולעתור להגנת החוק, וכל זאת בלא זיקה הכרחית לאיסור המוטל על אותו גוף, מכוח הצו, להמשיך ולנהל את פעילותו האסורה, ואף להחזיק ולנהל נכסים בהקשר לכך. אפשר, שנדרשת אבחנה בין סוגי הליכים משפטיים, מטרותיהם, והסעדים המתבקשים בהם לצורך מתן מענה לשאלה זו (השוו בג"צ 6897/95 כהנא נ' תת-ניצב קרויזר, פד"י מט(4) 853 (1995); בג". 8529/01 פדרמן נ' מפקד מחוז ירושלים (, 4.11.01)). בנסיבות ענייננו, אין צורך להכריע בשאלה זו, מן הטעם שלא ראיתי מקום לדחיית עתירה זו על הסף מטעמים שונים אחרים, ואלה הם: ראשית, גם אם עשויה להתקיים עילה למנוע סעד משפטי מהתאגדות שהוצאה אל מחוץ לחוק, יש להבחין בין מצב שבו ההליך השיפוטי ננקט על-ידי התאגדות מאוגדת כדין זמן רב לפני שהוצא נגדה הצו, כפי שהתקיים בענייננו, לבין מצב בו הצו הוצא בטרם פנתה ההתאגדות לבית המשפט. ההליך שבפנינו נוהל כולו, מתחילתו ועד סופו, למעט שלב מתן פסק הדין, בטרם הוכרזה העותרת התאגדות בלתי מותרת. נסיבות אלה מחייבות ומצדיקות בירור המשפט לגופו, ומתן הכרעה לגופה. שנית, וזה העיקר, הליך זה מעלה שאלה עקרונית כללית, בעלת אופי חוקתי, שיש לה השלכה ציבורית מעבר לעניינם הפרטני של הצדדים הישירים להליך. הסוגיה העולה מצריכה מציאת איזון חוקתי בין חשיבות מימושה של תכנית המוזיאון, לבין חובת כיבוד שרידי הקברים שנמצאו במתחם, והגנה על כבוד המת. לסוגיה זו השלכה עקרונית כללית על הציבור כולו, והיא אינה מוגבלת לנסיבות מקרה זה בלבד. היא משקפת התנגשות בין חשיבות הפיתוח, הבנייה והקידמה, לבין החובה לכבד את מורשת העבר; היא מבטאת את המתח הקיים בחיי אנוש, בין עולם החיים לעולם המתים; בין מסורת העבר, לבין התרבות והיצירה של ההווה והעתיד. היא משקפת את הצורך באיזון בין ערכים אלה באמצעות חוליית חיבור בין העולמות השונים שבחיי אדם - העבר, ההווה והעתיד. מהות הסוגיה המשפטית-עקרונית העולה מחייבת הכרעה שיפוטית לגופן של השאלות העולות בהליך, ואין למניע זה או אחר, שאפשר שעמד ברקע הגשת העתירה, ולהכרזתה של חב' אלאקסא כהתאגדות בלתי חוקית אך לאחרונה, כדי לייתר את הצורך בהכרעה כאמור. לאור זאת, הבקשה לסילוק על הסף של עתירת חב' אלאקסא נדחית." בבג"צ 4734/08 חב' אלאקסא אלמובארק בע"מ נ' מקורות - חב' המים הלאומית ורשות העתיקות (, 2009), עלתה שאלת כשירותו של גוף אשר הוכרז כ"התאחדות בלתי מותרת" עקב פעילות הפוגעת באינטרסים חיונים של המדינה להזקק לערכאותיה המשפטיות, ואולם משהוגשה העתירה, טרם הוצאת הצו, לא מצא בית המשפט העליון כי יש צורך להכריע בשאלה במסגרת אותו דיון, וניתנה החלטה לגוף העתירה. להלן האמור בעניין זה בסעיף 17 לפסק הדין בבג"צ 4734/08, אשר ניתן לאחר פסק הדין בבג"צ 52/06: "עוד יצוין כי ביום 14.8.2008, כשלשה חודשים לאחר הגשת העתירה, הוציא שר הבטחון צו מכוח תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 נגד העותרת בשל היותה "התאחדות בלתי מותרת", והוצא צו תפיסה לכל נכסיה, על רקע מידע המצביע על קשריה ההדוקים של חברת אלאקסא לארגון החמאס. בהקשר זה מתעוררת שאלה בדבר כשירותו של גוף אשר הוכרז כ"התאחדות בלתי מותרת" עקב פעילות הפוגעת באינטרסים חיוניים של המדינה להיזקק לערכאותיה המשפטיות. ואולם, משהעתירה שלפנינו הוגשה, כאמור, טרם הוצאת הצו, לא מצאנו שיש צורך להכריע בשאלה זו במסגרת הדיון דנן (וראו והשוו: עניין מוזיאון הסובלנות, פיסקאות 252-254 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה). " התאחדות בלתי מותרתשאלות משפטיות