קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הרחבת חובת גילוי מסמכים: לפניי בקשה למתן צו לצירוף מסמכים לכתב התביעה בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. (להלן: "התקסד"א). העובדות הצריכות לעניין: בכתב התביעה נטען כי בין התובעות 1-2 לבין הנתבעת נכרת הסכם לשיווק והפצה של מוצרי מזון איטלקיים כשרים באזור ישראל, לרבות שטחי יהודה שומרון וחבל עזה, וכי זכויות וחובות התובעות 1-2 ע"פ ההסכם הוסבו לתובעת 3. לטענת התובעות, הנתבעת הפרה את ההסכם, וכתוצאה מכך נגרמו להן נזקים והפסדים. התובעות צירפו לכתב התביעה את העתק הסכם השיווק, העתק הסכם הסבת הזכויות והחובות לתובעת 3 וחוות דעת לכימות הנזקים וההפסדים, לרבות בגין מניעת רווח. המבקשת טוענת כי כתב התביעה אינו עומד בהוראות תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, והיא מבקשת ליתן צו המורה לתובעות למסור למבקשת את כל המסמכים עליהם הן הסתמכו בכתב התביעה. המבקשת פירטה את רשימת המסמכים בסעיף 18 לתשובה לתגובת המשיבות וטענה כי מסמכים אלו מהווים חלק מהמסכת העובדתית המקימה את עילת התביעה. לטענת המשיבות, פרשנות המבקשת, לפיה היה עליהן לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים עליהם מתבססת התביעה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות תקנה 71(א) לתקסד"א. המשיבות מציינות כי פסקי הדין אליהן הפנתה המבקשת מתייחסים לגילוי המסמכים המופיעים בכתב התביעה ולא למסמכים אשר כלל אינם נזכרים בו. המשיבות אף מוסיפות כי המסמכים המבוקשים הם בכמות עצומה ואין זה סביר כי יצורפו לכתב התביעה. לטענת המשיבות "שיקול הדעת בפרשנות הוראות תקנה 75 צריך להיעשות בהתאם ובכפוף לכמות המסמכים בתיק, הוראות סעיף 71א' וניסוח כתב התביעה מלכתחילה בהתאם להוראות סעיף 71א'" (סעיף 10 לתגובת המשיבות מיום 23/12/08). דיון: תקנה 75, אשר תוקנה בתיקון מס' 3, התשס"ו-2006 קובעת: "בעל דין ירשום בכתב טענותיו, או ברשימה מצורפת אליו, מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך ויצרפם לכתב הטענות." לשונה הקודם של תקנה 75 לתקסד"א קבע: "(א) בעל דין ירשום בכתב טענותיו, או ברשימה מצורפת אליו, מה הם המסמכים שעליהם הוא מסתמך, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו. (ב) היה תכנו של מסמך מהותי במשפט, יש להביא בכתב הטענות את נוסח המסמך או קטעיו המהותיים או לצרפם אל כתב הטענות". נמצאנו למדים כי המחוקק הרחיב את חובת הגילוי הנדרשת בשלב הראשוני של הגשת כתבי הטענות. לאחר התיקון, צירוף המסמכים אינו מצטמצם למסמכים מהותיים בלבד, אשר פורשו כמסמכים המהווים חלק מעילת התביעה (ע"א 127/60 "שרונה" מושב עובדים להתיישבות שיתופית נ' שיינברג, פ"ד יד(3) 2187; ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חברה לביטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ, פ"ד לח(3) 421. ראו גם: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 174), אלא לכל מסמך שבעל דין מסתמך עליו. תיקון תקנה 75 לתקסד"א מהווה ע"פ דעתו של המלומד שוורץ: "שיאה של המגמה המכרסמת בשיטה האדוורסרית ומאמצת יסודות מהשיטה האינקוויזטורית לעניין המסמכים שיש לצרפם לכתבי הטענות" (ד' שוורץ סדר הדין האזרחי-חידושים, תהליכים ומגמות, בעמ' 202). נראה כי תיקון זה אף משתלב עם המגמה לשדרג את מעמדם של כתבי הטענות. בעניין זה ראו דברי כבוד השופט א' רובינשטיין כי "המגמה הכללית היא של "שדרוג" כתבי הטענות, מעמדם ו"רצינותם", שלא יהיו כמלים בעלמא, בחינת "תכנית כבקשתך" (רע"א 9288/07 גאזי איוב נ' שפיגל צבי, ). הרחבת חובת הגילוי בשלב המוקדם של הגשת כתבי הטענות מצמצמת את הצורך להידרש לפרוצדורה של הליכי גילוי ועיון במסמכים לאחר הגשת כתבי הטענות, הקבועה בתקנות 112-118 לתקסד"א. לעניין היחס בין תקנה 75 לתקסד"א להליכי גילוי ועיון במסמכים הקבועים בתקנות 112-118 לתקסד"א כבר נאמר כי אין חפיפה בין השניים, שהרי אין בעל הדין שהגיש את כתב הטענות חייב לצרף לכתב הטענות מסמכים שברשותו ואשר עשויים לסייע לצד שכנגד (רע"א 8278/08 מ"י נ' יגאל לסרי. ראו גם: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, בעמ' 59). טענתן העיקרית של המשיבות נוגעת ליחס בין תקנה 71(א) לתקסד"א לתקנה 75 לתקסד"א. תקנה 71 (א) קובעת: "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל דין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן". שעה שתוקנה תקנה 75 לתקסד"א, והורחבה חובת הגילוי כך שיש לצרף כל מסמך שבעל דין מסתמך עליו ולא רק מסמך מהותי, יש לקיים את מצוות המחוקק (וראו לעניין זה: ת"א (חיפה) 17264/06 נכסי פ.מ. כוכב השחר בע"מ נ' שרביט מגדלנה, ) ולעשות מאמץ פרשני כדי ליישב בין הוראות החוק, תוך ניסיון לקיים הרמוניה חקיקתית. לגישתי, אכן ניתן ליישב בין שתי הוראות התקנות שלפנינו, שכן תקנה 71א) לתקסד"א נוקטת בלשון "...הראיות הבאות להוכיח אותן", בעוד לשונה של תקנה 75 לתקסד"א הינה "...המסמכים שעליהם הוא מסתמך" (הדגשה לא במקור). אכן, מסמך עשוי לשמש כראיה, אך לא כל ראיה היא מסמך. ראיה כוללת בחובה אמצעי הוכחה נוספים מלבד מסמכים, כך לדוגמה אף עדות או חפץ יכולים לשמש כראיה. אוסיף ואומר, כי יש לזכור שהמסמכים הנזכרים בסעיף 75 לתקסד"א אינם מהווים ראיות אלא רק ראיות פוטנציאליות, שכן מדובר בשלב הגשת כתבי הטענות, ויש להגישם במהלך המשפט ע"פ כללי דיני הראיות. כאמור, יש לקיים את הוראת תקנה 75 לתקסד"א, אשר תוקנה בשנת 2006 ולאחר חיקוקה של תקנה 71(א), ולצרף לכתב התביעה את כל המסמכים שבעל הדין מסתמך עליהם בתביעתו. טרם נקבעה הלכה לעניין מהו בדיוק היקף החובה לפי תקנה 75 לתקסד"א, אך עם זאת נפסק כי אין להרחיק לכת וליתן צו גילוי ועיון מקיף לפני שבעלי הדין השלימו את הגשתם של כתבי הטענות (ראו לעיל פסק הדין בעניין לסרי). מן הכלל אל הפרט: המבקשת טרם הגישה כתב הגנה, וביקשה להאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד למתן החלטה בבקשה דנא. נוכח הסכמת הצדדים, ניתנה למבקשת ארכה כמבוקש. מעיון בתגובת המשיבות מיום 27/1/09, עולה כי המשיבות הסכימו לצירוף המסמכים המפורטים בסעיפים 18.3, 18.4 ו-18.7 לתשובת המבקשת. בהודעה מיום 23/2/09 המשיבות הבהירו כי הן הסכימו אף להמציא את המסמכים אשר כתב התביעה מפנה ו/או מתייחס אליהם, מסמכים אלו הינם בין היתר המסמכים המבוקשים בסעיפים 18.5, 18.6 ו-18.9 לתשובת המבקשת, ועל כן לא אדרש לסוגיה האם מסמכים אלו נכללים במסגרת תקנה 75 לתקסד"א ויש חובה לצרפם. מבדיקת המסמכים הנזכרים בסעיף 18 לתשובת המבקשת, מתגובת המשיבות והודעתה מיום 23/2/09, עולה כי השאלה העיקרית הנתונה במחלוקת היא האם יש לצרף את המסמכים עליהם מסתמכות המשיבות לכימות נזקיהן. המשיבות צירפו לכתב תביעתן חוות דעת חשבונאית לצורך כימות נזקיהן והפסדיהן, אשר נתבעים בכתב התביעה. המסמכים הנזכרים בסעיפים 18.1, 18.2, 18.8, 18.16-18.10 הינם מסמכים המבססים את סך נזקיהן של המשיבות ואשר חלקם אף נזכרים בכתב התביעה. בסעיף 18.17 ביקשה המבקשת את צירוף הנספחים לחוות הדעת. לעניין זה יפים הם דברי כבוד הרשם אבי זמיר: "חוות הדעת אשר צורפה אינה מייתרת את הצורך בצירוף המסמכים, על פי תקנה 75, שכן מקצועית ומהימנה ככל שתהא, היא מייצגת את עמדת התובעות, ולכן אמורה להיות נתונה ל"ביקורת" מסוימת מצד הנתבע, על דרך מתן אפשרות לעיין במסמכים שעליהם היא מבוססת". (בש"א 9430/08 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ, ). שעה שהתובעות מבססות את סכום הנזק הנתבע על חוות דעת או על מסמכים כאלו ואחרים, הרי שעל פי תקנה 75 לתקסד"א עליהן לצרף את המסמכים עליהם הן מסתמכות לכתב התביעה. לא מצאתי כי יש ממש בטענת המשיבות כי החומר הנדרש להוכחת הנזק כולל בתוכו מאות מסמכים. המשיבות לא פירטו אלו מסמכים, מספרם רב עד אשר לטענתן ניתן להסתפק בתיאור כללי ומפורט במידה סבירה ובתום לב. אכן, נפסק כי כאשר מספר המסמכים הוא גדול מאוד, ניתן לגלות את קיומם במידה סבירה של פירוט, כך שבעל דין יוכל להצביע לאחר מכן על המסמכים בהם הוא מבקש לעיין (בר"ע 95/68 עממית חברה לביטוח נ' בריטיש אנד אוברסיס, פ"ד כב(2) 689; ת.א. (ת"א) 19904/06 בנק למסחר בע"מ(בפירוק) נ' קרגל בע"מ, ), אך אף אם כטענת המשיבות יש להחיל פסיקה זו גם לגבי תקנה 75 לתקסד"א, ספק אם טענה זו בעינה עומדת בנסיבות העניין, בהן מדובר על מסמכים אשר עיון בהם מתבקש וכן על מסמכים שעליהם מסתמכות המשיבות לצורך כימות נזקיהם הכלולים בסכום התביעה. בשולי הדברים, אוסיף ואצטט מדבריו של כבוד השופט א' גרוניס: "דומה שמיותר להקדיש משאבים לשאלה מה בדיוק היקף החובה לפי תקנה 75 במקרה זה (ובמקרים רבים אחרים) כאשר ממילא תידרש המבקשת (וכן המשיבים) לגילוי מקיף (כפוף לטענת החיסיון) לאחר שיושלם השלב של הגשת כתבי הטענות" (ראו לעיל פסק הדין בעניין לסרי). ודוק, מוטב שצדדים לתובענה יבואו בדין ודברים לעניין מועד גילוי המסמכים והיקפו והדבר לא יבוא לפתחו של בית המשפט, אלא במקרים מיוחדים, שעה שכך או כך יצטרכו הצדדים לגלות מסמכיהם (כפוף לטענת החיסיון). אשר על כן, התובעות תצרפנה את המסמכים הנזכרים בסעיף 18 לתשובת המבקשת לתיק בית המשפט תוך 14 ימים עם העתק לצד שכנגד. המבקשת תגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום המצאת המסמכים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. גילוי מסמכיםמסמכיםחובת הגילוי