קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חשיפת סוד מסחרי בתצהיר תשובות לשאלון: 1. בפני שתי בקשות הטעונות הכרעה. ביום 25/12/08 הגישו הנתבעים (אשר יכונו כאחד לצורך החלטה זו "הזרע") בקשה במסגרת בש"א 184745/08 למחיקת כתב תביעה ולחלופין - למתן מענה על שאלונים ולגילוי מסמכים ספציפי ולמתן עיון. ביום 11/1/09 הגישו התובעים (אשר יכונו כאחד לצורך החלטה זו "ורדי") בקשה במסגרת בש"א 201202/09 למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי ולעיון במסמכים. יצוין, כי במסגרת בש"א 182023/08 אשר הגישו ורדי נתתי החלטה ביום 11/1/09. 2. הסכסוך בין הצדדים החל להתברר בבית המשפט המחוזי במסגרת ת.א. 2195/07. הזרע הגישה תביעה נגד ורדי. ורדי הגישו תביעה שכנגד נגד הזרע ובהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי ובהסכמת הצדדים, הועבר הדיון בתביעה העיקרית לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, והתביעה שכנגד הועברה לבית משפט השלום בתל אביב. כך שהצדדים מנהלים את ההתדיינות בסכסוך ביניהם בשתי ערכאות שונות ובמקביל. 3. בכתב התביעה שכנגד (התביעה היחידה הנדונה בפני בבית משפט זה) נטען, כי הזרע פרסמו שקרים מפגיעים בזדון בנוגע לעסקיהם ונכסיהם של ורדי, ביצעו עוולה מסחרית נגד ורדי, פרסמו וגרמו לפרסום מידע כוזב לגבי עסקם של ורדי, נכסיהם ושירותיהם והפיצו לשון הרע כלפי ורדי. אין מחלוקת בין הצדדים על כך, שורדי שהוא ד"ר לביולוגיה מולקולרית וגנטיקה עבד אצל הזרע במשך 21 שנה, ובתפקידו האחרון בחברת הזרע שימש כמנהל אגף המחקר והפיתוח של הזרע, אשר כונה בעבר "אגף הטיפוח". בחודש אוגוסט 2004 הגישה חברת הזרע תביעה נגד ורדי ובסופו של דבר נחתם ביום 2/12/04 הסכם פשרה בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין. במסגרת הסכם הפשרה התחייב ד"ר ורדי שלא להשתמש בזרעים שונים אשר פורטו בנספח להסכם הפשרה. הנספח עצמו לא כולל זרעי אבטיח וורדי טוען, כי הזרע אשר מבססת את תביעתה על הפרה כביכול של הסכם הפשרה, טוענת בתביעה טענות בנוגע לזרעי זן האבטיח mini seedless אך לא יכולה לתבוע בגין זרעי זן האבטיח וכן אין לה כל ראיה או עובדה של ממש לביסוס טענותיה בנוגע לגניבת זרעים, זאת נוסף לטענות הנוספות לגופו של עניין אשר נטענו על ידה. 4. בבש"א 201202/09 טען ורדי, כי יש להורות להזרע לגלות ולהעמיד לעיון התובעים את המסמכים המכונים “מסמכי בדיקות" וכן "הקלטות", תמלילים ומסמכי חקירה" אשר נזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הזרע בבית הדין לעבודה. כמו כן ביקשו להורות להזרע לגלות ולהעמיד לעיון התובעים את כל המסמכים המהווים בדיקות שערכו הם בעצמם או באמצעות אחרים המשוות בין זני אבטיח mini seedless של התובעים לבין זני אבטיח mini seedless של הנתבעים (להלן: "בדיקות ההשוואה") וזאת ככל שהללו אינן כלולות ב"מסמכי בדיקות" אשר צוינו בתצהיר אשר הוגש לבית הדין לעבודה. 5. ב"כ הזרע טען, כי יש לדחות את הבקשה והבקשה רק הוגשה כצעד טקטי על מנת להצדיק את התנהלות התובעים כפי שבאה לידי ביטוי בבקשה אשר הגישה הזרע במסגרת בש"א 184745/08. 6. ב"כ הזרע ציין, כי ורדי לא המציאו עד היום תצהירי תשובות לשאלון למרות שקיבלו תשובות מלאות לשאלונים שהופנו מצידם ואף לא נתנו מענה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפי. כמו כן טען, כי לא ניתן לנצל לרעה את ההליך כאן שעניינו תביעת לשון הרע לצורך קבלת נתונים ומסמכים הנוגעים להליך העיקרי המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה. ב"כ הזרע טען, כי אותם מסמכים שהתבקשו לא רלוונטיים להליך דנן העוסק בטענה כאילו הזרע הוציאו דיבתם של ורדי בכך שטענו שהם גזלו סודות מסחריים של הזרע. זאת ועוד, עסקינן במסמכים שחלה עליהם חיסיון היות והוכנו לצורך ההליך המשפטי, וכן אין מחלוקת כי הזרע ביצעו את הבדיקות רק לאחר שהחל ההליך וכחלק מהכנה להליך השיפוטי ולפיכך אין חובה לגלות מסמכים אלו. 7. ב"כ ורדי בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 20/1/09 ציין, כי הזרע לא קיימו את החובות שלהם בנוגע להליכים המקדמיים. ביקש שקודם יעמידו הזרע לעיון את המסמכים אשר צוינו בתצהיר גילוי המסמכים הכללי ויענו על השאלון ורק לאחר מכן, ורדי יענו. כמו כן ציין, כי ורדי הגישו תצהיר גילוי מסמכים (צורף כנספח ב' לבקשה בבש"א 182023/08). 8. במסגרת בש"א 184745/08 ביקשו הזרע למחוק את כתב התביעה בהתאם לתקנה 122 לתקסד"א וזאת כיוון שורדי לא נתנו מענה לשאלונים ולא גילו מסמכים ספציפיים כפי שהתבקשו. בבקשה נטען, כי ורדי טוענים כי לכאורה הם מסכימים לעיון במסמכים אך הם מתנים זאת בשורה של תנאים על דעת עצמם: א) עומדים על כך שהעיון יעשה לפני שהם מגישים תשובות לשאלון ולפני שהם ממציאים תצהיר מענה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפי. ב) הם מבקשים לקבל את כל החומר שבידי הנתבעים אך לגלות גילוי סלקטיבי. 9. הזרע טענו, כי הם המציאו תצהירי תשובות מפורטים לשאלונים ותצהירי גילוי מסמכים, ואם טוען ורדי כי קיימים מסמכים סודיים, עליו לפרט באילו מסמכים מדובר ויציין כי הם סודיים ולאחר מכן ניתן יהיה להביא סוגיה זו בפני בית המשפט על מנת שיבדוק, אם אכן מדובר במסמכים חסויים בהליך דנן, או לא. 10. עיינתי היטב בטיעוני ב"כ הצדדים: אין מקום לנקוט בסעד קיצוני של סילוק תביעה על הסף אך יש לפעול לסיום ההליכים המקדמיים בהתאם להחלטות בית משפט. 11. באשר לבש"א 201202/09: א) המסמכים שגילויים מבוקש הם מסמכים רלוונטיים לתביעה המנוהלת בבית הדין האזורי לעבודה. המסמכים הוזכרו בתצהיר גילוי המסמכים של הזרע בבית הדין לעבודה וב"כ הזרע טוען, כי המסמכים לא רלוונטיים לתובענה דנן, מה עוד, שמדובר במסמכים אשר הוכנו לאחר הגשת התביעה וכחלק מהכנה להליך השיפוטי. כך שאין חובת גילוי בנוגע למסמכים אלו. (ב"כ הזרע הפנה לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בבש"א 3143/08 לשם יעקב נ' הדר חברה לביטוח בע"מ , וכן בש"א 3445/07 עזבון המנוח אליהו מנחם ז"ל נ' י. שומרוני חברה להשקעות ובנייה בע"מ . ב) אני מודעת בהחלט לבעייתיות בפניה ניצבים הצדדים, כאשר הם נאלצים לנהל שני הליכים מקבילים בערכאות שונות בגין מסכת עובדתית שונה וזאת בשל כללי הסמכות העניינית. כך למשל בשני מקרים אשר נדונו בפני, נתבקשתי לעכב את הדיון בתביעת הלשון הרע עד לסיום ההליך אשר היה תלוי ועומד בבית הדין לעבודה ונעתרתי לבקשה. (בש"א 172000/08 תמר ברקאי נ' חברת פיירול גיוס והשמה בע"מ וכן בש"א 167825/08 עו"ד שרית סגיב ואח' נ' הורנשטיין ואח' . הבעייתיות נובעת מכך שההליכים המקדמיים המנוהלים בתביעות אזרחיות בבית משפט השלום והמחוזי שונים מההליכים המקדמיים המנוהלים בבית הדין לעבודה באופן אשר מאפשר לתובע בתביעת לשון הרע לקבל מידע רב יותר במסגרת ההליכים המקדמיים, מהמידע שהוא יכול לקבל במסגרת אותם הליכים בבית הדין לעבודה. ג) על כן, יש לבדוק ביתר זהירות, האם המסמכים המבוקשים על ידי התובע בתביעה שבפני - ורדי הם מסמכים הדרושים לצורך התובענה דנן. ד) מתגובת ב"כ ורדי לבקשה עולה, כי גם הוא סבור, שהמסמכים דרושים על מנת להוכיח שאין בסיס לתביעה שהוגשה בבית הדין לעבודה. והוא מציין, כי "התביעה כאן היתה תביעה שכנגד, בין השאר בגין שימוש לרעה בהליך משפטי בתביעה כך שבביה"ד לעבודה" (מתוך סעיף 4 לתגובה) וכן מציין כי "תוצאות הבדיקות הללו מייתרות לא רק את התביעה בביה"ד לעבודה אלא גם את הדרישה של הנתבעים לחשוף בהליך זה תוכניות טיפוח של זני התובעים". כלומר, ניתן בהחלט להבין, כי המסמכים אשר הוכנו למעשה לאחר הגשת התביעה, הם מסמכים, שורדי מבקשים אותם על מנת שיוכלו להוכיח, כי אין ממש בטענות שנטענות נגדם על ידי הזרע בבית הדין לעבודה. ה) אין מקום בתביעה שבפני ליתן צו לגבי אותם מסמכים הדרושים לצורך התביעה המנוהלת בבית הדין לעבודה ולפיכך גם צוינו בתצהיר גילוי המסמכים של הזרע שהוגש בבית הדין לעבודה. ממילא בבית הדין לעבודה יהיה צורך לבדוק, אם מדובר במסמכים חסויים מסיבה זו או אחרת, והמותב בבית הדין לעבודה יתן החלטה מתאימה אם תוגש לו בקשה מתאימה. אך לא מצאתי, כי יש הצדקה במקרה דנן, ליתן צו כמבוקש והבקשה נדחית. 12. באשר לבש"א 184745/08: א) תביעת הלשון הרע הוגשה בטענה שהזרע הפיצה את דיבתם של ורדי רעה על גניבת סודות מסחריים, כביכול. בכתב ההגנה טוענת הזרע, כי הסכם הפשרה כולל גם את זרעי אבטיח ה- mini seedless אשר נכלל בהגדרת "סוד מסחרי" בסעיפים 7, 1 - 3 להסכם הפשרה וטוענים, כי אם בית המשפט יקבע כי פורסם לשון הרע, הרי שעומדת להם טענת הגנת "אמת בפרסום" והגנת "תום הלב" בהתאם לסעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965. ב) על מנת להוכיח את טענות ההגנה, ביקש ב"כ הזרע את גילוי המסמכים כולל מסמכי הטיפוח. מסמכים אלו אכן רלוונטיים לצורך טענת ההגנה של הזרע בתביעה שבפני, ואין הצדקה שלא לגלותם. ג) על ורדי לגלות את המסמכים ולאפשר עיון בהם וזאת כפוף לחתימתם של הנתבעים ולפיה לא יעשו כל שימוש במסמכים והנתונים הנוגעים להליך הטיפוח, שלא לצורך ההליך המשפטי דנן. המסמכים יגולו ויתאפשר עיון בהם בתוך 30 יום מהמועד שבו יחתמו הנתבעים על מסמך כאמור. ד) באשר לשאלון: בתגובה לבקשה טענו ב"כ ורדי, מדוע יש שאלות בשאלון אשר לא ניתן להשיב עליהם מחמת סודיות מסחרית ויש שאלות אשר אינן רלוונטיות להליך. ב"כ הזרע ציין, כי אין הסבר בתגובה, מדוע ורדי לא השיבו על שאלות שלגביהם אין הסתייגות וטען כי גם לגופם של דברים, אין ממש בהסתייגויות של ורדי אשר הועלו בתגובה. מקובלת עלי עמדת ב"כ הזרע בעניין זה. התביעה שכנגד היא תביעה לפיצוי על סך 1,000,000 ₪. ורדי טענו, כי נגרמו להם נזקים בין היתר באופן של ביטול, דחייה וצמצום התקשרויות עסקיות עם לקוחות בפועל ובכוח, אובדן הכנסות ואובדן רווח, ביטול השקעות של משקיעים, פגיעה במוניטין ובשם הטוב, הוצאות בעין ועוד. לפיכך, זכאית הזרע לדעת כבר בשלב זה, ולא להמתין להגשת תצהירי העדות הראשית מטעם ורדי, כיצד מורכבים רכיבי תביעה אלו, ומי הם אותם לקוחות ומשקיעים שבגינם אירעו אותם נזקים נטענים בכתב התביעה. יצוין, כי לו היו התובעים מסתפקים בפיצוי הסטטוטורי (כאמור בסעיף 73 לכתב התביעה - סעד חלופי), כי אז היה ניתן לייתר את הצורך בגילוי נתונים אלו אשר יש בהם רכיב של סודיות מסחרית. אך כל עוד סכום התביעה הוא 1,000,000 ₪ וכולל את הנזקים שנטענו בסעיף 70 לכתב התביעה, זכאית הזרע לקבל את כל המידע הדרוש. לעניין זה יפים דברי כב' השופטת גנות בבש"א 21401/07 (ת"א) עו"ד זקס יצחק נ' עו"ד רועי הרם , שם נכתב: "אין כל ספק כי כל הליך משפטי, באשר הוא, עלול לגרום - ויתכן שאף גורם בפועל - לפגיעה מסויימת בפרטיותו של בעל דין, בסוד שיחו, בכתביו או ברשומותיו, אלא מאי? לעניות דעתי, כל זמן שהפגיעה היא ברמה ובכמות הנדרשים לצורך ניהול המשפט, מדובר בפגיעה מידתית אשר בית המשפט מוכן לסבול אותה, מה עוד ש"פגיעה" זו נעשית בחסות תקנות סדר הדין האזרחי, המחייבות בעל דין שכנגד להשיב לשאלות אלו, כל זמן שמדובר בשאלות רלוונטיות, והתשובה להן משרתת את אחד הצדדים בניהול המשפטי, והכל לצורך עשיית משפט צדק, ויפים לכך דברי בית המשפט בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (לא פורסם) , בעמ' - 5 - 6: "אחד המצבים בהם נדרש איזון בין ההגנה על הפרטיות לבין ערך אחר, עולה מקום שעשיית משפט צדק מחייבת הצגת נתונים ועובדות החוסים תחת הגנת הפרטיות שבלעדיהם לא ניתן להגיע לחקר האמת (פרשת סקולר, שם, עמ' 273 - 272; ב"ש 298/86 ציטרין נ' בית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, פד"י מא (2) 337, 358). בהתמודדות בין האינטרס החברתי הכרוך בעשיית צדק בהליך השיפוטי לבין חשיבות ההגנה על הפרטיות, עשוי להינתן, בנסיבות מסויימות, משקל גובר לערך הראשון, שבלעדיו עלולים הליכי המשפטי להימצא מסוכלים. בלא הבטחת ההליך שיפוטי תקין, עלולה המערכת החברתית ואכיפת החוק לספוג נזק שאינו ניתן לתיקון. כדבריו של הנשיא שמגר בפרשת ציטרין, שם: "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה תלויה, הרי, בין היתר, בקיומם של הליכים משפטיים, המרשתים את מטרתם ומשיגים אותה. ואם מסירת העדות היא חלק מהותי מן ההליכים, אשר בלעדיה ההליכים לא ייכונו ולא ניתן לקיימם כיאות, הרי יש לראות במסירתה של העדות אינטרס ציבורי כולל, החורג מן האינטרס הצר יותר של בעלי הדין". במקרה דנן, על מנת לאפשר להזרע להתגונן כראוי, יש להשיב על התשובות לשאלון ויש לגלות מסמכים שהתבקשו. ורדי הם אלו שבחרו להגיש את התביעה כפי שהוגשה ולכלול בתוכה את רכיבי הנזק כפי שנכתבו בכתב התביעה, ובנסיבות אלו, הפגיעה ב"סודות המסחריים" שלהם, היא מידתית בהתחשב בצורך של הזרע לקבל את כל המידע הדרוש על מנת שתוכל להתגונן כראוי. 13. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה בבש"א 201202/09 - להידחות ודין הבקשה בבש"א 1847475/08 - להתקבל לגבי הסעד החלופי שהתבקש. למותר לציין, כי על הזרע לפעול בהתאם להחלטתי מיום 11/1/09 בבש"א 182023/08.סודיותשאלוניםמסמכיםסוד מסחרי