ערובה להוצאות תובעים שגרים מחוץ לישראל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערובה להוצאות תובעים שגרים מחוץ לישראל: קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערובה להוצאות תובעים שגרים מחוץ לישראל בפניי בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") להורות לתובעים (להלן: "המשיבים") להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקשת בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי"). המשיבים, תושבי כפר יעבד שבנפת ג'נין, הגישו ביום 20.6.04 תביעה בגין הנזקים אשר נגרמו להם, לטענתם, בשל מותו של בנם המנוח טאהר עאטף מוחמד זייד כתוצאה מפעולות צה"ל באזור הגדה המערבית. לטענת המבקשת, המשיבים מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ואין ברשותם נכסים בשטח מדינת ישראל מהם ניתן יהיה להיפרע אם תדחה התביעה ומשכך יש לחייבם בהפקדת ערובה. עוד טוענת המבקשת כי סיכויי התביעה אפסיים. לטענתה, ביום האירוע נשוא התביעה היו הפרות סדר קשות ביותר בכפר יעבד במהלכן הותקפו חיילי צה"ל ומג"ב על ידי מקומיים וכי המנוח נטל חלק בהפרות הסדר הקשות ותקף את חיילי צה"ל ומג"ב. לטענתה, מאחר והאירוע התרחש במהלך פעולה מלחמתית דין התביעה להידחות על הסף בהתאם לסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הנזיקים האזרחיים"). כן טוענת המבקשת כי דין התביעה להידחות גם בשל היותו של המנוח חבר בארגון מחבלים וזאת בהתאם לסעיף 5 ב' לחוק. המבקשת טוענת כי גובה הערובה אשר יש להורות למשיבים להפקיד צריך להיות בשיעור ריאלי אשר יהיה בו כדי לכסות את ההוצאות הרבות הצפויות בתיק. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, כאשר שלב ההוכחות עומד לקראת סיום ואין מקום לחייבם בהפקדת ערובה בשלב זה. עוד טוענים המשיבים כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ואין להיזקק אך ורק לעובדה שהמשיבים הינם תושבי חוץ ואין אפשרות לאכיפה ישירה של פסקי דין באזור מגוריהם. כן טוענים המשיבים כי יש לנהוג במשורה בחיוב בהפקדת ערובה מתוך התחשבות בזכות הגישה לערכאות. המשיבים מוסיפים וטוענים כי הטלת ערובה בנסיבות העניין יש בה כדי לפגוע בזכות הקניין שלהם ויש בה כדי להכביד על מצבם שהינו תוצאה של מעשי המבקשת. בהקשר זה מציינים המשיבים כי המשיב 2 מחוסר פרנסה בעקבות האירוע נשוא התביעה וכי למשיבים 2-3 ישנם 8 ילדים ועול פרנסתם מוטל על כתפם. באשר לסיכויי התביעה טוענים המשיבים כי מדובר בסיכויים גבוהים שכן האירוע נשוא התובענה התרחש ללא פעולה כלשהי מצדו של המנוח שעלולה היתה להוות עילה לירי עליו. כמו כן, מכחישים המשיבים את טענת המבקשת כי המנוח היה חבר בארגון מחבלים ומשכך לא קמה לטענתם ההגנה הקבועה בסעיף 5ב' לחוק הנזיקים האזרחיים. באשר לגובה הערובה טוענים המשיבים כי במידה ובית המשפט ימצא לנכון להורות על הפקדת ערובה יש לקבוע את שיעורה תוך בחינת נסיבותיה המיוחדות של התובענה ובהתחשב במצבם הכלכלי. בתשובה לתגובת המשיבים טוענת המבקשת כי תקנה 519 לתקנות סדר דין אזרחי אינה מגבילה את המועד להגשת הבקשה. כן טוענת המבקשת בהקשר זה כי בעת שהוגשו תצהירי עדות ראשית טרם הובררו לה סיכוייה הטובים של ההגנה. עוד מוסיפה המשיבה וטוענת כי במהלך ניהול המשפט הלכו הוצאותיה וגדלו עד כי לא היה מנוס מהגשת הבקשה. בתגובה לטענות המשיבים בדבר מצבם הכלכלי טוענת המבקשת כי אביו של המנוח מנהל חנות ומתפרנס ממנה וכי יש לו חסכונות ומשכך אין מקום לטענה כי המשיבים חסרי יכולת להפקיד ערובה. דיון תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "א. בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע. ב. לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה. נדחתה תובענה לפי תקנה זו רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מלתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות". התקנה אינה מפרטת מהם המקרים בהם יורה בית המשפט לתובע על הפקדת ערובה והדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט. ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647, 650 התייחס כב' השופט לוין לכללים שנתגבשו בפסיקה בנוגע לחיוב בהפקדת ערובה וכדבריו: "הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה. עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שנסיבות מצדיקות את הדבר. תקנה 519 אינה מפרטת כיצד יש להפעיל את שיקול האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשקול דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבותן, ואין בידי התובע להצביע עם נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9 (2)". (ההדגשה אינה במקור). ברע"א 2164/04 מדינת ישראל נ' עיזבון באסל, פ"ד נח (5) 865 נקבע כי ההלכה בדבר הטלת חיוב להפקדת ערובה הנוגעת לתובע המתגורר מחוץ לתחום השיפוט, יפה גם לעניין תושבי הרשות הפלסטינית אשר נחשבים, לצורך העניין, כתובעים המתגוררים בחו"ל. "במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו (ראו למשל, רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (לא פורסם) ). הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלשתינית, אשר נחשבים לצורך הענין כתובע המתגורר בחו"ל". (ההדגשה אינה במקור). בית המשפט הדן בבקשה להפקדת ערובה נדרש לאזן בין האינטרסים המנוגדים של התובע ושל הנתבע. מחד, עליו לדאוג כי גם תובע עני ובכללם פושט רגל וחברה בקשיים יוכלו לזכות לסעד משפטי המגיע להם ומאידך על בית המשפט לשוות לנגד עיניו גם את הנתבע אשר בסופו של הליך יקר ומייגע עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה ובחוסר יכולת לממש את ההוצאות שתפסקנה לזכותו. לעניין זה, התייחס בית המשפט בע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר, פ"ד מז (3) עמ' 846, 850: "אחת המטרות המרכזיות של הפעלת התקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכוי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי התובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות". בענייננו, אין חולק שהמשיבים מתגוררים בשטח המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ושאין להם נכסים בישראל ומשכך המבקשת לא תוכל, או תתקשה עד מאוד, לגבות את הוצאותיה, אם תדחה התביעה. בנוסף, אין להתעלם מטענת ההגנה העומדת למבקשת הנסמכת על סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים ולפיה המדינה פטורה מאחריות בנזיקין בגין מעשה שנעשה במהלך פעולה מלחמתית של צה"ל. אמנם, לא ניתן בשלב זה לנקוט עמדה ברורה באשר לסיכויי התביעה, אולם מהעובדות העולות מכתבי הטענות ומהעדויות שנשמעו נראה, לכאורה, כי מדובר בטענת הגנה שאין מקום לדחייתה על הסף. בנסיבות אלה שקילת האינטרסים השונים מצדיקה לדעתי חיוב המשיבים בהפקדת ערובה. אשר לשיעור הערובה, מחד יש לשקול את ההוצאות שהוציאה המבקשת ואת אלה שעוד צפויות לה בניהול ההליך, מנגד יש להתחשב בעוניים של המשיבים ובהכבדה שתגרם להם עקב חיובם בהפקדת הערובה והסיכון לחסימת דרכם לבית המשפט. בנסיבות העניין מצאתי כי יש לקבוע ערובה בשיעור מתון וזאת על מנת שלא לחסום את שערי בית המשפט בפני המשיבים. לאור האמור לעיל אני מחייב את המשיבים להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 7,000 ₪ במזומן או ערבות בנקאית אוטונומית צמודה ללא הגבלת זמן בסכום זה. ההפקדה תיעשה עד ליום 18.4.09. לא תופקד הערובה - תמחק התביעה מחוסר מעש.משפט בינלאומיערובה להבטחת הוצאותערובהבעל דין בחו"ל / חברה בחו"ל