קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת נזיקין בבית הדין לעבודה: לפניי שתי בקשות, אשר הוגשו על ידי כל אחת מהמבקשות, לדחיית תביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, וכן מחמת הגשת התביעה בסדר דין רגיל במקום בסדר דין מהיר (כפי שנטען על ידי המבקשת מספר 1). לטענת המבקשות, הסמכות העניינית להידרש לתובענה זו, מוקנית לבית הדין לעבודה, ולא לבית משפט השלום. רקע עובדתי וטענות הצדדים 1. המשיבים, הם בני זוג אשר חסכו כספים בקופת הגמל "תמר" (להלן: "קופת הגמל") בחשבונות עמית שהתנהלו אצל המבקשת 1 (להלן: "הבנק"). בשלב מאוחר יותר מכר הבנק את השליטה בקופת הגמל למבקשת 2 (להלן: "כלל"). עם פרוץ המשבר בשווקי ההון ברבעון האחרון של שנת 2008, ביקשו המשיבים, כך לטענתם בכתב התביעה, להגן על הכספים שחסכו בקופות הגמל שלהם. מאחר וקופת הגמל כוללת רכיב מנייתי אשר שוויו פחת והלך, פנו המשיבים אל גברת מישל דוריאן, יועצת השקעות (להלן: "יועצת ההשקעות") של סניף הבנק בו התנהלו חשבונותיהם, לרבות קופות הגמל, וביקשו לפדות אותן. לטענתם, יועצת ההשקעות הסבירה להם כי פדיון קופות הגמל כרוך בתשלום מס וכי ניתן להגיע לתוצאה כמעט זהה, על דרך העברת הכספים המופקדים על שמם בקופות הגמל לקופת גמל שאין בה חשיפה כלשהי למניות. ביום 16.9.2008 נתנו המבקשים הוראה להעברת הכספים שהיו מופקדים על שמם בקופת הגמל לקופות הגמל "אשכולות מדד" ו- "יסודות" (להלן: "הקופות החדשות"), עליהן המליצה יועצת ההשקעות. בתביעתם גורסים המשיבים, כי כתוצאה מייעוץ רשלני שניתן על ידי יועצת ההשקעות של הבנק וכתוצאה מכך שהכספים לא הועברו לקופות החדשות במועד שהובטח, נגרם להם נזק כספי בשיעור של 21,396 ₪. 2. המבקשות טוענות, כי הסמכות הייחודית לדון בתביעה כנגד קופת הגמל מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, מכוח סעיף 24 (א) (3) לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, (להלן: "חוק בתי הדין לעבודה") הקובע: לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד; 3. מנגד, המשיבים טוענים, כי מאחר והם הפרישו כספים כעצמאיים ולא כעובדים, מתבקשת המסקנה כי אין לבית הדין לעבודה סמכות כלל ועיקר לדון בתביעה. כמו כן, הואיל והתביעה הינה נזיקית במהותה, נעדר בית הדין לעבודה לדון בה, לאור האמור בסעיף 24 (א) לחוק בתי הדין לעבודה. דיון 4. לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובה ונתתי את דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין שתי הבקשות להידחות. להלן אבאר. 5. מעיון בכתב התביעה וצרופותיו עולה כי התביעה שלפניי היא תביעה בעילה חוזית ונזיקית בגין הנזקים שנגרמו למשיבים עקב אי העברה של כספים שנמשכו מהקופה, ובגין ההפסד שצברה הקופה ממועד שהיה על המבקשות להעביר את הכספים ועד למועד העברתם בפועל, כך לטענת המשיבים. 6. על פי המסמכים שצורפו לתביעה, המשיבים הצטרפו כעמיתים במעמד עצמאי ולא כעמיתים במעמד שכירים. 7. סעיף 24 (א) (3) לחוק בתי הדין לעבודה קובע שני מבחנים מצטברים על מנת שתוקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעה: א. זהות הצדדים- מצד אחד חבר בקופת גמל ומצד שני קופת גמל. ב. עילת התביעה- על עילת התביעה לנבוע מהחברות בקופה. 8. במקרה דנן, ברי כי התובענה נובעת מחברות המשיבים בקופת הגמל, שכן אלמלא חברותם לא הייתה קמה להם זכות תביעה. חרף זאת, המשיבים הצטרפו כעמיתים במעמד עצמאים ולא כשכירים וככאלו לא מתקיימים בעניינם יחסי עובד- מעביד. 9. בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתובענות הנובעות מחברותם של עובדים בקופות גמל, אם החברות היא תולדה של יחסי עובד-מעביד (ראה לעניין זה בש"א 1385/08 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יעל גבאי ). 10. וראה גם פסק דינו של בית הדין הארצי, דיון מח/6-6 (ארצי) משה ברוכים נ' ועבודות ציבוריות אגודה שיתופית, פ"ד כ(1) 307, שם נקבע: "עיון בהגדרת "קופת גמל" בחוק הגנת השכר, ובסעיף 24(א)(3) לחוק בית-הדין לעבודה, מביא, לדעתנו, לתוצאה חד-משמעית, על פיה אין לבית-הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות של מי שאינם עובדים נגד "קופות גמל", שעה שהתשלומים לאותן קופות נעשים על-ידי מי שאינם "עובדים" או "מעבידים. אמנם, הרישא של פסקה 3לסעיף 24(א) לחוק בית-הדין לעבודה נוקטת בלשון "תובענות של חברים", ולא תובענות של עובדים, אך תובענות אלה יכול ותוגשנה לבית-הדין לעבודה רק נגד קופת גמל כמשמעה בחוק הגנת השכר, וזאת, כל כולה, רק קופת גמל של עובדים, כעולה מההפניה באותה פסקה להגדרה בחוק הגנת השכר". 11. עילת התביעה בתביעה שלפני איננה נובעת מהחברות בקופה, כי אם ממעשים המיוחסים למבקשות, אשר גרמו למשיבים, כך לטענתם, נזק. משכך, אין סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה והסמכות נותרה בבית המשפט האזרחי. זאת ועוד, התביעה שלפני הינה נזיקית במהותה וסמכותם של בתי הדין לעבודה לדון בתביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], הוגבלה לסעיף 24(ב) לחוק בלבד.   12. לאור דברים אלו, ומאחר והמשיבים הצטרפו והפרישו כספים כעצמאים ולא כעובדים, מתבקשת המסקנה, כי אין לבית הדין סמכות כלל ועיקר, והתביעה שבפני בעילה הנזיקית/חוזית בסמכות בית המשפט כאן. 13. לנוכח האמור לעיל, אני דוחה את שתי הבקשות לסילוק התביעה מחוסר סמכות עניינית. 14. בכל הנוגע לבקשה לסילוק על הסף מחמת הגשת התביעה בסדר דין רגיל ולא בסדר דין מהיר, הרי שלא מצאתי לנכון לדחות את התביעה מסיבה זו. ניתנת ארכה למשיבים להמצאת תצהיר תובע והמסמכים הנדרשים בהתאם לפרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, לתיק בית המשפט ולצד שכנגד. כל אחת מהמבקשות תשלמנה למשיבים הוצאות בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק מהיום. נזיקיןבית הדין לעבודה