קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון כתב תביעה הוספת סעיפי רשלנות: בפני בקשת התובע לאשר תיקון כתב התביעה על דרך הוספת טענות בדבר רשלנותן ואחריותן של הנתבעות לאירוע נשוא התביעה והוספת סעיף נזק במסגרת הנזק הכללי. התובע, יליד 1977, נפגע, לטענתו, ביום 22.3.01 במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1 עת מעד במדרגות. בשנת 2004 הגיש התובע תביעה בגין נזקיו הנטענים כתוצאה מהאירוע. תביעה זו נמחקה על ידי כב' השופט שנהב ביום 20.3.05 מהטעם שלא צורפה לה חוות דעת רפואית. ביום 30.5.07 הגיש התובע התובענה דנן. בכתב התביעה נרשם, לעניין נסיבות הארוע, כי "התובע, בתוקף תפקידו כרב מלצרים, עלה לקומת חדר הסלטים כדי לתת הוראות למלצרים ולטבחים. התובע יצא מחדר הסלטים וירד בגרם המדרגות בדרכו לעבר אולם השמחות, כאשר 3 מלצרים נושאים מגשי סלטים בעקבותיו, אך לפתע התובע מעד בגרם המדרגות, נפל והתגלגל מטה, תוך שניסה בידיו לבלום את הנפילה". במסגרת כתב התביעה לא נאמר דבר או חצי דבר ביחס לטענות כנגד מי מהנתבעות ולא נאמר מהי עילת התביעה כנגד הנתבעות וממה נובעת אחריותן לנזקי התובע, מעבר לציון העובדה כי הנתבעת 1 הייתה מעבידתו של התובע והנתבעת 2 "בטחה את עסקיה ואת עובדיה של הנתבעת 1 מכל נזק מכל סוג, לרבות נזקי גוף של מי מעובדיה עקב תאונת עבודה בעת העסקתם". הנתבעות טענו במסגרת כתב ההגנה שהגישו כי כתב התביעה אינו מגלה כל עילה כלפיהן. בישיבת קדם המשפט מיום 25.6.08 אף הסב בית המשפט את תשומת לב ב"כ התובע כי עילת התביעה אינה ברורה. כעת, בבקשה שהוגשה ביום 27.1.09, מבקש התובע לתקן את כתב התביעה. התובע טוען כי בטעות התייחס לארוע כתאונת דרכים במסגרת העבודה ולכן לא פרט כראוי בכתב התביעה את רשלנות הנתבעות ואחריותן לתאונה. לטענתו מדובר בטעות טכנית. התובע מבקש להוסיף לכתב התביעה טענות עובדתיות שונות, ובין היתר, כי רצפת מקום שטיפת הכלים הייתה מוצפת ורטובה עד לגרם המדרגות בו החליק, כי מי שטיפת הכלים מכילים שומנים שהגדילו את סכנת ההחלקה, כי במקום היו שיירי מזון, שומנים, חלודה, ריקבון, עובש, טחב, ירקת ועוד תופעות מסוכנות שגרמו להחלקה, כי המדרגות אינן בנויות לפי תו תקן הנדסי וחסרות אמצעי בטיחות למניעת החלקה ונפילה, כי במקום סדקים, בורות וחללים שונים וכן כי קיים ציפוי מתכתי המגדיל את סכנת ההחלקה. על בסיס טענות עובדתיות אלו מבקש התובע להוסיף לכתב התביעה טענות שונות בדבר התרשלות הנתבעת 1 וחבות הנתבעת 2 כמבטחתה. עוד מבקש התובע להוסיף כי נטל הראיה צריך להיות על הנתבעות להוכיח כי לא התרשלו. בנוסף, עותר התובע להוספת סעיף "הוצאות שונות" במסגרת חישוב נזקיו במסגרת הנזק הכללי. תיקון זה מתבקש, לטענתו, לאור מצבה הרפואי של אשתו אשר לקתה במחלה קשה. התובע טוען כי גם בכתב התביעה המקורי טען כי מאז התאונה הוא נזקק לעזרת אשתו בביצוע פעולות בסיסיות וכי לאור השינויים במצבה הרפואי יש להתיר לו את התיקון בעניין זה. לטענת התובע יש להתיר לו לערוך את התיקונים המבוקשים לאור העובדה שהתיק נמצא בשלבים מקדמיים וכן כי התיקונים דרושים לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. התובע טוען כי הבסיס לעילת התביעה קיים בכתב התביעה המקורי ואין בבקשה לתיקון כתב התביעה משום הוספת עילה חדשה. עוד טוען התובע כי ביום 8.7.04 הגיש את תביעתו בעניין התובענה דנן וביום 20.3.05 מחק כב' השופט שנהב את תביעה מהטעם שהנזק טרם התגבש. כב' השופט שנהב ציין בהחלטתו כך: "מתקבל הרושם כי התובע הזדרז בהגשת תביעתו ולא המתין להתגבשות הנזק", לאור כך שלא צורפה חוות דעת רפואית לתביעה בהתאם להוראות הדין. לטענת התובע, הנזק מהווה יסוד מהותי בעילת התביעה ותקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה. בענייננו, נטען, יש להתחיל למנות את תקופת ההתיישנות לאחר מועד פסק דינו של השופט שנהב מיום 20.3.05. התובע מוסיף וטוען כי גם לאור הוראות סעיף 89 לפקודת הנזיקין תביעתו טרם התיישנה. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, תביעת התובע בגין האירוע מיום 22.3.01 התיישנה עוד ביום 22.3.08 ואין מקום להתיר את תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעיפים המפרטים את רשלנותן ואחריותן, תיקון המהווה יצירת עילה חדשה, אשר אין לאשרו על פי ההלכה הפסוקה. לטענת הנתבעות, כתב התביעה כפי שהוגש לא גילה כל עילה כלפיהן והתיקון המבוקש כעת הינו תיקון רחב הכולל ליקוט כל טענת רשלנות אפשרית על מנת להכניס את התביעה לגדר עילת רשלנות כלשהי. עוד מוסיפות הנתבעות וטוענות כי הסיבה שהוצגה כתמיכה לבקשה, דהיינו, התייחסות מוטעית לאירוע הנדון כתאונת עבודה אגב תאונת דרכים הינה תמוהה ואינה סבירה, לאור העובדה שהתובע ציין בכתב תביעתו "לפתע התובע מעד בגרם המדרגות". לטענתן, מדובר בתאונה אשר לפי תיאורו של התובע לא כללה כל התייחסות לרכב ולא ברורה ההתבססות על חוק הפלת"ד. עוד טוענות הנתבעות כי כבר בכתב ההגנה, אשר הוגש טרם התיישנה התביעה, נטען על ידן במפורש כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ולמרות טענה זו המתין התובע למעלה משנה והגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה בחלוף תקופת ההתיישנות. באשר לבקשת התובע להוסיף סעיף נזק באשר למחלת אשתו טוענות הנתבעות כי מחלת אשתו אינה רלוונטית לתובענה ואין בתיקון זה כדי לסייע בבירור השאלות השנויות במחלוקת. מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (ולהלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ובמיוחד כאשר הבקשה לא הוגשה תוך שיהוי אלא בשלב קדם המשפט, נעתרים לו ברוחב לב, למעט מקרים חריגים וראה: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, 2007, עמ' 148 והאסמכתאות שם. תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת העילה בעילה אחרת - בדרך כלל לא יאושר. המושג "עילת תביעה" בהקשר זה פורש פרשנות רחבה - עילת התביעה תהא כלל "העסקה או המעשה המובא לדיון", מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה על פיהן הוא מבקש סעד. השאלה היא אם מדובר באותה המחלוקת או במחלוקת שונה לחלוטין בין הצדדים (גורן, שם, עמ' 150; י' זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 133, 337 ואילך). כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, במשמעות הרחבה של מונח זה, גישת בית המשפט לבקשת התיקון תהא ליברלית. שיקול רלוונטי בהחלטה אם להתיר תיקון של כתב התביעה הוא שאלת הנזק או העוול, שאינו ניתן לפיצוי בהוצאות, לצד שכנגד, אם יותר התיקון. שיקול זה מתעורר גם בקשר לשאלת ההתיישנות, מקום בו אם היה מדובר בתביעה חדשה, הייתה עומדת לנתבע טענת התיישנות. עם זאת, ההלכה בעניין זה היא כי "כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם נשתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע- אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות" וראה: ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160; ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126; זוסמן, שם, עמ' 353; גורן, שם, עמ' 153; ז' יהודאי דיני ההתיישנות בישראל, כרך א', 1991, עמ' 120 - 128; רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (21.3.06). בענייננו, יש להבחין בין התיקון שעניינו הוספת סעיפים בדבר אחריות ורשלנות הנתבעות ובין התיקון שעניינו הוספת סעיף ההוצאות. באשר להוספת סעיפים המתארים את אחריות ורשלנות הנתבעות, תיקון זה משמעו הוספת עילת תביעה חדשה כנגד הנתבעות מכוח עוולת הרשלנות, עילה אשר כלל לא נכללה ולא בא זכרה בכתב התביעה המקורי. זוהי עילה חדשה לגמרי. מדובר בעובדות חדשות אשר מבססות את זכותו הנטענת של התובע ובמחלוקת חדשה לגמרי בין הצדדים, שהרי בכתב התביעה המקורי לא נטען דבר לעניין אחריות הנתבעות בעילה נזיקית כלשהי ולא נשתמעה חבות הנתבעות אף על דרך החסר. גם ללא טענת ההתיישנות, איני בטוחה שהיה מקום לתקן התביעה. מעבר לכך, צודקות הנתבעות בטענתן שעילה חדשה זו התיישנה. ככלל, תובענה אזרחית שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 להלן: "חוק ההתיישנות"). סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע כי במקרה בו תובענה נדחתה באופן שלא נבצר מהתובע להגיש תובענה חדשה בגין אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה. בענייננו, התובענה הוגשה ביום 8.7.04 ונמחקה ביום 20.3.05. פרק הזמן שבין הגשת התביעה ועד למחיקתה (כשמונה חודשים וחצי) אינו בא במניין תקופת ההתיישנות ומשכך התביעה התיישנה לכאורה ביום 10.12.08. בקשת התובע לתיקון כתב התביעה הוגשה ביום 27.1.09 ולאחר שהתביעה לכאורה התיישנה. התובע טוען כי סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המאריך את תקופת ההתיישנות, חל בענייננו. סעיף 89 לפקודת הנזיקין קובע: "לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות — "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה: (1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל — היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך — היום שבו חדל; (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל — היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע — היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק". בע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ ואח', פ"ד לח(4), 554, נדונה השאלה מהו היקף הגילוי הנדרש בהתאם לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין לצורך קביעת תחילת תקופת ההתיישנות ושם נקבע: "איזון ראוי בין אינטרסים אלה מתבטא בדין, לפיו אין תקופת ההתיישנות מתחילה לרוץ כל עוד לא נתגלה הנזק, אך משנתגלה הנזק, שוב אין להמתין לגיבושו השלם במלוא היקפו. עם זאת נראה לי, כי אין להחמיר עם הניזוק יתר על המידה. לא די בהתגלות נזק כלשהו, כדי שתקופת ההתיישנות תחל במרוצתה. התגלות הנזק תחל את ההתיישנות, אם הניזוק, כאדם סביר, היה בנסיבות העניין כולו מגיש תביעה בגינו. אם, לעומת זאת, הנזק בהתגלותו הוא נזק של 'מה בכך', אשר אדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך" (סעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]), כי אז אין לראות בהתגלות זו כמועד תחילת ההתיישנות, ויש לדחות אותו מועד עד להתגלותו של אותו נזק, שאדם סביר היה תובע בנסיבות העניין כולו בגינו." ההלכה היא, אם כן, כי המונח "נתגלה הנזק" אין פירושו שמלוא הנזק התגבש, אלא די בכך שיש ראיה לסימני הנזק, גם אם לאחר מכן יוסיף ויתפתח נזק חמור הרבה יותר, ובלבד שהנזק שהתגלה הוא מעבר לנזק של "מה בכך" והגיע לידי שלב שבו כל ניזוק בר דעת היה מגיש תביעה (בעניין זה ראה גם ע"א 831/80 זמיר נ' כימיקלים ופוספטים בע"מ, פ"ד לז(3), 122 וע"א 220/84 אגיוף נ' קיבוץ גבת ואח', פ"ד מ(1), 528). בענייננו, הנזק התגלה לתובע במועד האירוע, גם אם לא היה ידוע לו באותה העת מהו היקפו. אין בעובדה שכב' השופט שנהב מחק את התביעה בהעדר חוות דעת ומשהעלה סברה על פיה יתכן והנכות טרם התגבשה כדי להאריך את תקופת ההתיישנות, שכן עפ"י הפסיקה די בראיה לסימני הנזק. ראיה כזו היתה עם התרחשות האירוע. לאור האמור לעיל הנני סבורה כי סעיף 89 לפקודת הנזיקין אינו חל בענייננו ועילת הרשלנות, עילה חדשה כאמור, אותה מבקש התובע להוסיף כעת באמצעות הוספת טענות בדבר אחריות ורשלנות הנתבעות, התיישנה זה מכבר. לאור כך, איני מתירה את התיקון המבוקש. באשר להוספת סעיף הוצאות שונות במסגרת הנזק הכללי מצאתי כי יש מקום להתיר התיקון המבוקש. הוספת סעיף זה שהינו חלק מרכיב הנזק אינו בבחינת הוספת עילה חדשה. זאת ועוד, תיקון זה, הנובע מהשינוי במצבה הרפואי של אשת התובע, נחוץ לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, שכן העדר יכולת להיעזר באשתו בביצוע פעולות שונות עשויה להשפיע על השאלה אם זכאי התובע לפיצויים בגין הצורך בעזרת הזולת. לפיכך הנני מתירה תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעיף הוצאות שונות. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 21 יום. הנתבעות רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 21 יום לאחר מכן. התיק קבוע לק"מ ליום 12.5.09. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםרשלנות