קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי עמידה בתנאי סף במכרז: עניינה של העתירה שלפנינו במכרז מס' 2/2009 (להלן: "המכרז"), שערכה המשיבה 1 (להלן: "העיריה"), לביצוע עבודות הקמת הטיילת הצפונית בעכו. עם פתיחת תיבת ההצעות התברר כי הוגשו שתי הצעות בלבד. הצעתה של העותרת והצעה נוספת. ועדת המכרזים מצאה פגמים בשתי ההצעות והחליטה לבטל את המכרז. בהמשך, החליט ראש העיריה לצאת במכרז חדש לביצוע העבודות נשוא המכרז.   כנגד פסילת הצעתה של העותרת ועריכת מכרז חדש, מוגשת עתירה זו.   העובדות   1. בתחילת שנת 2009 פרסמה העיריה את המכרז, שכותרתו "טיילת צפונית - עכו". ביום 1.3.09 נערך סיור קבלנים. למציעים הופצה הזמנה להציע הצעות (להלן: "ההזמנה"). בעת פתיחת תיבת ההצעות על ידי ועדת המכרזים התברר כי למכרז הוגשו שתי הצעות בלבד. הצעת העותרת, שתמחרה את ביצוע העבודות בסכום כולל של 4,924,925.78 ₪ והצעת המשיבה 2, שהצעתה עמדה על סך 5,223,024.06 ש"ח. יש לציין כי האומדן שהוצג לגבי מחיר העבודות נשוא המכרז היה 5,432,773.5 ₪.   2. ביום 22.3.09 העביר מנכ"ל הפרויקט נשוא המכרז, מר יוסף שרגא, את חוות דעתו לגבי ההצעות שהוגשו. בחוות הדעת מפרט מר שרגא תשעה פגמים שנפלו בהצעת המשיבה 2, וכן שלושה פגמים שנפלו בהצעת העותרת: כתבי הכמויות והצעת הקבלן לא הוגשו בשני עותקים, נעשו שינויים בנוסח אישור חברת הביטוח, וכן לא מולאו פרטי קבלן בהסכם ההתקשרות. למרות פגמים אלה בהצעת העותרת, המליץ מר שרגא להכריז על העותרת כזוכה במכרז, בכפוף לאישור היועה"מ לגבי הפגמים שנפלו במסמכי ההגשה.   3. ביום 26.3.2009 התכנסה ועדת המכרזים על מנת לדון במכרז הנדון וכן בשני מכרזים נוספים: מכרז 5/2009 להקמת אצטדיון כדורגל ומכרז 6/2009 להקמת מרכז טניס. מפרוטוקול הישיבה (נספח ה' לעתירה) עולה כי לגבי שני המכרזים הנוספים החליטה הוועדה לפנות אל כל המציעים על מנת שישלימו את המסמכים שנמצאו פגומים או חסרים. לגבי המכרז דנן, הוחלט בעקבות חוות דעתה של היועצת המשפטית של העיריה, לפסול את שתי ההצעות שהוגשו נוכח הפגמים שנפלו בהצעות כמפורט בחוות דעתו של מר שרגא, ונוכח מיעוט המציעים. יו"ר הועדה קיבל את המלצת היועצת המשפטית והועדה המליצה פה אחד "לפסול שתי ההצעות בהיותן הצעות שאינן עומדות בתנאי הסף ולוקות בפגמים מהותיים".   4. ביום 29.3.2009 קיבל ראש העיריה את המלצות ועדת המכרזים. ביום 31.3.2009 נשלחה לעותרת הודעה על פסילת הצעתה, בלא לפרט את הנימוקים שהביאו לפסילה.   5. בעקבות החלטת ראש העיר, פרסמה העיריה מכרז חדש, זהה למכרז שבוטל. 6. ביום 13.4.2009, לאחר שקיבלה לידיה את פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים, פנתה העותרת לעיריה ודרשה להכריז עליה כעל הזוכה במכרז, זאת נוכח היות הצעתה הזולה ביותר. כן ציינה העותרת כי הפגמים באישור חברת הביטוח הם פגמים טכניים שאינם מצדיקים את פסילת ההצעה וביטול המכרז.   עוד בטרם ניתנה תשובת העיריה, הוגשה העתירה דנן.   7. לצורך חשיבות העניין נפרט את הפגמים שנפלו באישור חברת הביטוח שצרפה העותרת למסמכיה ואשר לא תאם את נוסח אישור הביטוח שצורף כנספח 2 להסכם ההתקשרות (להלן - "אישור הביטוח המקורי").   8. נעיר תחילה כי על פי סעיף 15.5 להזמנה על המציעים לצרף להצעה "אישור בכתב של חברת ביטוח בישראל כי היה ויזכה המשתתף במכרז פומבי 2/2009 של העיריה תהא היא מוכנה לבטח את המשתתף בכל פוליסות הביטוח כמפורט בנספח 2 להסכם ההתקשרות ובהתאם לתנאים המפורטים באותו אישור. האישור יהיה חתום על ידי חברת הביטוח ויצורף אליו כחלק בלתי נפרד ממנו נוסח אישור הביטוח - נספח 2 להסכם ההתקשרות".   בסיפא של סעיף 15 רבתי מצוין כי "הצעות אשר לא יצורפו אליהן האישורים המפורטים בסעיף 15 לעיל לא תובאנה לדיון". 9. בפועל, שונה כאמור אישור הביטוח שצורף להצעת העותרת, מנוסח אישור הביטוח המקורי, כדלקמן:   א. הכותרת בנוסח אישור הביטוח המקורי הייתה "הנדון: אישור קיום ביטוח על פי חוזה מיום   ב. סעיף 4 לאישור הביטוח המקורי, קובע כי תקופת גילוי נזקים ותביעות תהיה כדלקמן: "במקרה שהביטוח בחברתנו לא יחודש, מסיבה כלשהי, מוסכם כי תחול תקופת גילוי נזקים ותביעות מוארכת של 12 חודשים נוספים, מהמועד בו פג תוקף הביטוח בחברתנו...". בנוסח האישור שצירפה העותרת, נרשמו שני שינויים מהנוסח המקורי, כדלקמן: תקופת הגילוי תחול "במקרה שהביטוח בחברתנו לא יחודש, בתנאי שהמבטח ביטל או לא חידש..." (במקום "מסיבה כלשהי"). כן נרשם לגבי משך התקופה כדלקמן: "מוסכם כי תחול תקופת גילוי נזקים ותביעות מוארכת של 6 חודשים נוספים, מהמועד בו פג תוקף הביטוח בחברתנו..." (כלומר קיצור תקופת הגילוי משנה לחצי שנה).   ג. באישור הביטוח המקורי נרשם בסעיף 6 כי על חברת הביטוח לספק "ביטוח חובה וביטוח צד ג' רכוש, הכולל הרחבה לנזקי גוף שאינם מבוטחים בביטוח חובה של כל כלי הרכב והמתקנים, כולל גם מנופים, מלגזות, טרקטורים, גוררים ונגררים וכל כלי רכב ממונע אשר קיימת חובה חוקית לבטחו, המשמשים לביצוע העבודות ו/או הנמצאים באתר הבניה או בסביבתו, לפי הרשימה המצ"ב, בגבול אחריות של 150,000$ למקרה ביטוח". בניגוד לדרישה זו, לא המציאה העותרת בצירוף לאישור הביטוח מטעמה, את רשימת הרכבים המבוטחים.   ד. על פי אישור הביטוח המקורי על חברת הביטוח לספק למציע כיסוי ביטוחי בהיקף הכיסוי מנוסח הפוליסות הידוע כ-"ביט 2008". בנוסח שצורף על ידי העותרת נרשם היקף נוסח הפוליסות הידוע כ"ביט 2009".   כאמור, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשינויים אלה, כפי שיובהר להלן.   טענות העותרת   10. העותרת טוענת כי הפגמים שנפלו בהצעתה אינם מהותיים. לטענתה, מדובר בפגמים טכניים ומינוריים שאינם משנים את הכיסוי הביטוחי הנדרש על ידי העיריה, את תחולתו, את תנאיו, או את דמי הביטוח המשולמים, ומכל מקום, הם ניתנים לתיקון. העותרת טוענת כי השינויים באישור הביטוח נערכו על ידי המבטחת שלא בידיעתה, וכי לאחר ביטול המכרז ופסילת הצעתה, עלה בידה לקבל את הסכמת המבטחת לביטול השינויים והתאמת הנוסח לנוסח המקורי. כן טוענת העותרת כי התאמה לנוסח אישור הביטוח אינו מהווה, על פי ההזמנה, תנאי סף של המכרז. 11. בנוסף לטענה כי השינויים הם טכניים, טוענת העותרת כי הדין מאפשר לוועדת המכרזים להורות על השלמת מסמכים חסרים ולהכשיר פגמים טכניים בהצעות, גם כאשר מדובר בהשלמת מסמכים, המהווים תנאי סף.   12. בשל כל האמור, טוענת העותרת כי לא היה מקום לבטל את המכרז ולערוך מכרז חדש תחתיו, וכי היה על העיריה להכריז עליה כזוכה, בהיות הצעתה הזולה ביותר, תוך מתן אפשרות לתקן את הפגמים הטכניים, לטענתה, שנפלו בהצעתה. נטען כי ביטול המכרז ועריכת מכרז חדש תחתיו, לאחר חשיפת פרטי ההצעות והמחיר הכולל שבכל הצעה, וכן חשיפת האומדן שערכה העיריה, פוגע בעיקרון הסודיות, החיוני לתחרות ההוגנת ועיקרון השוויון שבבסיס דיני המכרזים. 13. בשולי העתירה טוענת העותרת כי ועדת המכרזים הפלתה אותה לרעה, כאשר נמנעה מהליך של תיקון פגמים, כפי שעשתה עם המציעים במכרזים 5/2009 ו-6/2009. 14. באופן פרטני טוענת העותרת לגבי השינויים כדלקמן: א. בעניין שינוי כותרת אישור הביטוח (".....בקשר לחוזה מס' 2/2009"), טוענת העותרת כי שינוי זה הינו טכני והוא נועד לייחס את הביטוח למכרז 2/2009, שכן, בעת הגשת ההצעה לא היה עדיין חוזה. ב. בעניין שינוי סעיף 4, נטען כי השינוי שנעשה בנוסח דווקא מיטיב עם העיריה, מהטעם שעל פי השינוי תקופת הגילוי תחול גם על מקרה בו יבוטל הביטוח, להבדיל ממקרה של אי חידושו. ג. לגבי קיצור תקופת הביטוח משנה לחצי שנה, טוענת העותרת כי שינוי זה הוא חסר משמעות מאחר וממילא חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"מ-1980 קובע תקופת התיישנות בת שלוש שנים, המכילה את תקופת הגילוי שבאישור הביטוח המקורי. ד. לעניין אי צירוף רשימת רכבים מבוטחים, נטען כי הדרישה אינה מציאותית, היות וקיים סיכוי שהמציע יחליף את רכביו בתקופה שבין הזכייה במכרז ועד תחילת העבודה ו/או יעסיק קבלני משנה.   טענות העיריה   15. העיריה טוענת כי יש לדחות את העתירה, בעיקר מהטעם כי הפגמים שנפלו בנוסח אישור הביטוח שצורף להצעת העותרת הינם מהותיים וההצעה אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. נטען, כי משנקבע בהזמנה כי המצאת אישור ביטוחים כפי הנוסח שצורף לתנאי המכרז מהווה תנאי סף, אין מקום לבחינת מהות הפגמים וכל שינוי באישור מצדיק את פסילת ההצעה, משום שאי עמידה בתנאי סף מהווה פגם מהותי כשלעצמו.  עוד טוענת העיריה כי מתן אפשרות לתקן את ההצעה, על ידי תיקון אישור חברת הביטוח, פוגע במקרה זה פגיעה מהותית בעיקרון השוויון שבין המציעים. 16. העיריה מוסיפה ומבהירה כי על אף שבפרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים, צויין בין היתר כי הפסילה הינה גם נוכח מיעוט המציעים, הרי שבפועל, החלטת הועדה על פסילת הצעת העותרת התבססה על הפגמים בהצעה ולא על רצון להגדיל את כמות ההצעות בשל אינטרס עסקי. 17. בתגובה לטענת ההפליה בין העותרת למציעות במכרזים 5/2009 ו-6/2009, טוענת העיריה כי בשני מכרזים אלו היא אפשרה השלמת מסמכים באופן חריג ביותר, נוכח הנסיבות המיוחדות שהתקיימו בנוגע למכרזים אלה, ובמיוחד ריבוי ההצעות שהוגשו, בשונה מהמקרה הנדון בו, כאמור, הוגשו רק שתי הצעות.  18. המשיבה 2 השאירה העתירה לשיקול דעת בית המשפט.   דיון תנאי סף 19. הכלל הוא כי אי עמידה בתנאי סף, יש בו כשלעצמו להביא לפסילת ההצעה. ראו: "עיקרון שוויון ההזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים בא לא אחת לידי ביטוי בהקפדה ניכרת על כך שכל המציעים במכרז יעמדו בכל תנאי הסף הקבועים להשתתפות במכרז, כך שלא ייווצר מצב בו אחד המציעים יידרש לעמוד בדרישות מחמירות פחות מאלה אותן נדרשו לקיים יתר המציעים הפוטנציאליים ובאופן זה ייהנה מיתרון על פניהם (ראו ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון, פ"ד נא(5) 643, 646 (1997) (להלן: עניין ידע מחשבים)). בשל הפגיעה בעקרון השוויון הכרוכה באי-פסילת הצעה במכרז שאינה עומדת בתנאי הסף נחשבת אי-עמידה בתנאי הסף לפגם מהותי שיש בו כדי להביא לפסילתה..." (ע"מ 5949/07 אמישראגז - גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ ואח' , ניתן ביום 28.4.2008, פסקה 8 לפסק דינה של כב' הנשיאה ד. ביניש - הדגשה שלי י.ו). כן ראו עע"מ 5853/05 אחים כלאדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ , ניתן ביום 16.1.07 פיסקה י"א לפסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין: "ניתן לקבוע, כי אי עמידה בתנאי סף להשתתפות במכרז מהוה בדרך כלל פגם מהותי שיוביל לפסילת ההצעה (בג"צ 466/82 עוזר את רובננקו נ' עיריית רמת גן, פ"ד לז(1) 697, 699;  4683/97 ידע מחשבים ותוכנה נ' משרד הביטחון, פ"ד נא(5), 643, 647; עע"ם 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב - יפו, נו(5) , 941, 946; עע"ם 1966/02 המועצה המקומית מגאר נ' ג'מאל אבראהים, פ"ד נז(3), 505, 512). "   20. בענייננו, שוכנעתי כי העותרת לא עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז. לפיכך, ולאור ההלכה שהובאה לעיל, די בכך כדי להצדיק את פסילת הצעתה.   על פי סעיף 15.5 להזמנה, על המציע לצרף להצעה אישור מחברת ביטוח המתחייבת לבטח את המציע "בכל פוליסות הביטוח כמפורט בנספח 2 להסכם ההתקשרות ובהתאם לתנאים המפורטים באותו אישור". בהמשך נכתב כי "הצעות אשר לא יצורפו אליהן האישורים המפורטים בסעיף 15 לעיל לא תובאנה לדיון". כלומר, צירוף אישור הביטוח בנוסח המפורט בנספח 2 מהווה תנאי בלעדיו לא תובא כלל ההצעה לדיון. מכאן, שעמידה בנוסח זה הינה תנאי סף להשתתפות במכרז. לכך יש להוסיף את העובדה שלא הוכחשה, כי במהלך סיור הקבלנים בו השתתפה העותרת, הוסברה לה חשיבות צירוף אישור חברת הביטוח בנוסח שנקבע.  אציין כי טענת העותרת כי לא מדובר בתנאי סף, נוכח מיקום סעיף 15 בהזמנה שאינו מצוי בפרק "תנאים להשתתפות בהליך", דינה להידחות, שכן, לא מיקומו של הסעיף קובע אלא תוכנו המדבר בעדו. לעניין זה ראו דקל, שם עמ' 275: "תנאי סף הינו כל תנאי המצוין במסמכי המכרז כתנאי שהצעה שאינה עומדת בו דינה פסילה".   21. אשר על כן, משלא עמדה העותרת בתנאי הסף של המכרז, אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים אשר הורתה לפסול את הצעתה של העותרת. פגמים מהותיים 22. יתירה מכך, אף אם אניח לטובת העותרת כי לא מדובר בתנאי סף, דין הצעתה להיפסל נוכח היות הפגמים שנפלו בהצעתה מהותיים. הכלל הוא כי  שינוי מהותי מתנאי המכרז מביא לפסילת ההצעה. ראו:   "הלכה מושרשת בדיני המכרזים היא כי הצעתו של כל משתתף צריכה להתאים לתנאי המכרז. הצעה שיש בה הסתייגות, התניה או שינוי מהותי מתנאי המכרז פסולה היא, ככלל, מלהשתתף במכרז (ראו: בג"ץ 649/79 מיכון בנין בע"מ נ' משרד הביטחון, מינהל ההכשרה והייצור [1]; ע"א 691/82 חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' משטרת ישראל (להלן - פרשת חסם מערכות [2]); בג"ץ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית נהריה [3]; ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון [4])" (עע"מ 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בניין בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' פ"ד נח(6) 170 (2004), 175 - הדגשה שלי י.ו). 23. ההבחנה בין פגם 'מהותי' לפגם 'טכני' אינה קלה ורבות נכתב אודותיה, ראו:   "דיו רב נשפך וקולמוסים רבים נשברו לעניין ההבחנה בין "פגמים מהותיים" לבין "פגמים טכניים" המתגלים בהצעות המכרז, הבחנה שעל פיה ייפסל מכרז בשל פגם מהותי - אך לא בשל פגם טכני; וכבר נזדמן לי לציין (עמ"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר נ' מ' נתניה (טרם פורסם) ) כי יש קושי בהבחנה בין פגם מהותי לפגם טכני: "אשר להבחנה בין פגמים 'מהותיים' ו'טכניים', זו אינה פשוטה כידוע ויש בה פתח לפלפולים לא מעטים שחכמי הישיבות השוקדים יום ולילה על תלמודם לא היו בוראים כמותם"". (פסק דין כלאדי לעיל).   24. השאלה אם הפגם נושא הדיון הינו טכני או מהותי, תלויה כמובן בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. ככלל, ניתן לומר כי פגם מהותי הוא פגם אשר פוגע בשויון שבין המציעים בפועל ובכוח ובתחרות ההוגנת במכרז. ראו פסק דין כלאדי, שם: "מכל מקום, ההלכה הפסוקה ביסודה, כי פגם מהותי בהצעה הוא פגם הפוגע בשויון שבין המציעים ובתחרות ההוגנת במכרז, מה שאין כן בפגמים "טכניים". בפגמים מהותיים תיפסל ההצעה הפגומה אף אם מדובר בהצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית (ראו בג"צ 161/80 סן טרופז נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לד(4) 709, 711; עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם) ; והשוו: בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז(1) 651, 656). פגם מהותי הוא, בין השאר, פגם העשוי להעניק יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במכרז, או המשבש את כללי המכרז באופן שאינו מאפשר להשוות בין המציעים השונים. " 25. יישום הדברים על ענייננו מוליך למסקנה כי הפגמים שנפלו באישור הביטוח מטעם העותרת הם פגמים מהותיים המביאים לפסלות ההצעה. אני סבורה כי כל אחד מהשינויים שנעשו מהווה שינוי מהותי, על אחת כמה וכמה כולם במצטבר. הגבלת תקופת הגילוי לחצי שנה 26. בסעיף 4 לאישור המקורי צויין כי :"מוסכם כי תחול תקופת גילוי נזקים ותביעות מוארכת של 12 חודשים נוספים, מהמועד בו פג תוקף הביטוח בחברתנו...". לעומת זאת, באישור שצורף על ידי העותרת הוגבלה תקופת הגילוי לחצי שנה בלבד במקום לשנה. אין ספק כי בצמצום משך תקופת גילוי הנזקים והתביעות בחצי, יש משום גריעה מהיקף הביטוח המהווה שינוי לרעה, מהותי, מתנאי המכרז. זאת ועוד, על פניו, יש בצמצום זה כדי לפגוע בעקרון השוויון בין המציעים בפועל ובכוח והקניית יתרון בלתי הוגן לעותרת. כאמור, עקרון השוויון המהווה אבן יסוד בדיני המכרזים, מחייב שההצעות יתאימו לתנאי המכרז "שכן רק על-ידי כך נקבע בסיס שווה לתחרות בין המציעים השונים המשתתפים במכרז, בינם לבין עצמם, ורק על-ידי כך מגינים על האינטרסים של מתחרים פוטנציאליים, שנמנעו מלקחת חלק במכרז בשל תנאיו..." (ע"א 691/82 חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' משטרת ישראל פ"ד ל"ז(1) 473 (1983), בעמ' 475). 27. אעיר כי טענת העותרת כי השינוי שנעשה במשך התקופה אינו משמעותי, בהתחשב בתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק האחריות למוצרים פגומים, הינה טענה תמוהה ואין בה דבר, שהרי חוק זה מחייב את נותן השירות אך ודאי שלא את מבטחו, אלא אם נקבע בתנאי הפוליסה חיוב זה. הדברים ברורים ואין צורך להוסיף בעניין זה. שינוי התנאי לתחילת תקופת הגילוי 28. בסעיף 4 לאישור הביטוח המקורי, נקבע כי תקופת גילוי נזקים ותביעות תחול "במקרה שהביטוח בחברתנו לא יחודש, מסיבה כלשהי". לעומת זאת, בנוסח האישור שצירפה העותרת נרשם כאמור כי תקופת הגילוי תחול "במקרה שהביטוח בחברתנו לא יחודש, בתנאי שהמבטח ביטל או לא חידש..."   אף שינוי זה מהווה, על פניו, שינוי מהותי. הדרישה בנוסח המקורי כי אי החידוש יהיה מכל סיבה שהיא הינה דרישה הכוללת בתוכה מיגוון אפשרויות לאי חידוש הביטוח, לרבות, אי חידושו על ידי המבוטח. לעומת זאת, באישור שצורף על ידי העותרת, צומצמו האפשרויות באופן שאי החידוש יהיה על ידי המבטח בלבד. בכך נשללת תקופת הגילוי המוארכת, בכל מקרה בו הביטוח מבוטל או לא מחודש על ידי המבוטח - העותרת בענייננו. שינוי מהותי זה, אף הוא, פוגע לא רק בתנאי המכרז אלא אף בשיוויון בין המציעים הקיימים והפוטנציאלים. השמטת רשימת הרכבים 29. פגם מהותי נוסף הוא השמטת רשימת הרכבים המבוטחים מאישור הביטוח שצורף על ידי העותרת להצעתה, כנדרש בסעיף 6 לאישור המקורי. נדמה כי לפירוט הרכבים יש משמעות חשובה, מהטעם שהוא מלמד על קיומם של כלי הרכב, על יכולתה ועוצמתה של המציעה לבצע את העבודות נשוא המכרז, וכן כי המציעה פעלה לבטח את רכביה כדין. 30. השינויים הנוספים באישור חברת הביטוח מטעם העותרת - שינוי היקף הכיסוי הביטוחי מההיקף המוכר ב"ביט 2008" לזה הידוע כ"ביט 2009", ושינוי הכותרת (הוספת מס' המכרז במקום המיועד למס' החוזה - שינוי שלטעמי אינו מהותי), לא קיבלו התייחסות מספקת בטענות הצדדים. נוכח כל האמור לעיל, אין צורך להידרש למהות שינויים אלה, שכן, אף אם אקבע כי שינויים אלה אינם מהותיים, התוצאה לא תשתנה, נוכח כל הפגמים המהותיים המפורטים לעיל. 31. לבסוף, אציין כי דין טענת העותרת בנוגע להפלייתה לעומת המציעים בשני המכרזים האחרים להידחות.  אין מקום להשוות בין מקרה אחד למשנהו וכל מקרה יבחן על פי נסיבותיו, ועל פי מידת הפגיעה בשוויון בין המשתתפים באותו מכרז. במיוחד נכונים הדברים בשים לב לשוני המשמעותי בין המכרזים, ריבוי המשתתפים ומהות הפגמים שנמצאו. 32. לסיום, אעיר כי התרשמותי היא שהשינויים נעשו בתום לב מצד העותרת. עם זאת, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. נפסק כי:  "היה הפגם מהותי, וגורם הוא להפרת השוויון בין המתחרים במכרז או לפגיעה בעקרון ההגינות, אזי חייב הוא להביא לפסילת ההצעה או המכרז, אפילו נבע ממעשה בתום-לב." (בג"ץ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד לז(1) 651 (1983), 655-656 - הדגשה שלי י.ו). סוף דבר   33. בשים לב לכל האמור לעיל, וריבוי הפגמים המהותיים, הרי שלא נפל פגם בהחלטות ועדת המכרזים, לפסול את הצעת העותרת ולצאת במכרז חדש. אשר על כן, העתירה נדחית. 34. בשולי הדברים אעיר כי ראוי היה שהעיריה תנמק את החלטתה על פסילת הצעת העותרת ותפרט את כל הפגמים שנפלו בהצעה. לא מן הנמנע כי מתן הסבר מנומק בדבר הנימוקים לפסילת ההצעה, היה מייתר את העתירה דנן. נוכח האמור, תשא העותרת בהוצאות המשיבה בסכום של 4,000 ₪ בלבד בתוספת מע"מ כחוק. מכרזתנאי סף במכרז