אכיפת הסכם פשרה ביזיון בית המשפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אכיפת הסכם פשרה ביזיון בית המשפט: 1. ביום 27.7.2009 התקיים בפנינו דיון בבקשת רשות ערעור (בר"ע 412/09) שהגישה המשיבה 1 - האגודה לבריאות הציבור (להלן : האגודה) כנגד החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור מר בילוגורסקי ומר המר; סק 553/09), שעניינה חוקיות פיטוריהן של אחיות המועסקות בבתי הספר על ידה. בסיומו של הדיון הצהירו הצדדים את ההצהרות הבאות : "עו"ד יוסט [באת כוח המשיבה 2] : ההצעה שלנו מדברת על שתי תקופות נפרדות: התקופה הראשונה היא עד ה-31/8/09, (להלן: תקופת ההסכם). במסגרתה ימשיך ההסכם כפי שנהג עד כה ובסופו תיערך התחשבנות לפי הוראות ההסכם. בתקופה זו יבוטלו הפיטורים על כל המשתמע מכך. התקופה השנייה מתייחסת לתקופת מעבר, שהיא 1/9/09 ועד 31/12/09 כולל. (להלן: תקופת המעבר), זוהי התקשרות נפרדת בין משרד הבריאות לבין האגודה ותנאי ההתקשרות יקבעו בין הצדדים. עו"ד יעל שיינין [באת כוח האגודה]: לגבי התקופה השנייה, תקופת המעבר, סוכמו בין משרד הבריאות לאגודה תנאים עסקיים מסוימים ככל שהם לא ימצאו ביטויים בהסכם שיחתם אנו שומרים על הזכויות שלנו להמשיך בהליכי פיטורים. לא יתבצעו פיטורי צמצום בתקופת המעבר. אך פיטורים מטעמים אחרים, כגון בגין משמעת, אנו שומרים על זכותנו לפיטורים מסוג זה בכפוף להוראות כל דין לרבות חובת שימוע. עו"ד לנדאו [באת כוח המבקשות] : אנו לא צד להסכמות האלה. כל עוד נשמר מקום עבודתן של האחיות במתכונת כפי שהייתה ערב הפיטורים מיוני 2009, אנו נעשה את העבודה בתקווה שלא יתנכלו לנו. חלק מהאחיות קיבלו מכתבים לא לפיטורים אלא לצמצום משרה. עו"ד יעל שיינין: אנו מקבלים את הצעת בית הדין להותרת המצב כפי שהיה לפני הליך הצמצומים, לרבות בקשר לצמצום היקפי המשרות. הצדדים: לאור ההסכמות שאליהן הגענו, מתייתר הדיון בבית הדין האזורי בבקשה לסעד זמני וקבוע ובבקשת רשות הערעור". להצהרות הצדדים ולהסכמות אליהן הגיעו (להלן: הסכם הפשרה) ניתן תוקף של פסק דין במעמד הדיון. 2. כעת מונחת לפנינו בקשת המבקשות (להלן: ההסתדרות) במסגרת הליך של בזיון בית משפט, להורות לאגודה לכבד את הסכם הפשרה מיום 27.7.2009, שקיבל תוקף של פסק דין, ולאכוף על האגודה את ביצועו באמצעות קנס או באמצעות צו מאסר נגד נציגיה, לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. זאת, עד אשר תקיים את פסק הדין ככתבו וכלשונו. לטענת ההסתדרות, יום אחד בלבד לאחר שניתן פסק הדין, שלחה האגודה לאחיות מכתבי זימון לשימוע, בניגוד מוחלט לפסק הדין, שנתן תוקף להסכמות הצדדים לבטל את הליכי הפיטורים שננקטו כנגד האחיות. 3. בתגובה טענה האגודה, כי לפי העולה מפרוטוקול הדיון בערעור, הותנתה הסכמתה לביטול הליכי הפיטורים בחתימה על הסכם עם המשיבה 2 (להלן : המדינה). למחרת יום מתן פסק הדין ה-28.7.2009 טרם נחתם ההסכם בינה ובין המדינה ועל כן המשיכה לשלוח מכתבי שימוע לאחיות "לשם הזהירות". בינתיים, נחתם ביום 29.7.2009 הסכם בין האגודה למדינה ומשנחתם ההסכם, הודיעה האגודה לבית הדין כי השימועים המתוכננים מבוטלים. 4. בתגובה טענה ההסתדרות כי אין חולק כי בתקופה הראשונה כפי שהוגדרה בפסק הדין - היא התקופה הרלוונטית - הסכימו הצדדים כי הפיטורים יבוטלו ללא כל תנאי וסייג. המבקשות ביקשו כי האגודה תצהיר כי : "כל הליכי הפיטורין מבוטלים, לרבות ביטול הפיטורין שנכנסו זה מכבר לתוקף מאז תחילת חודש יוני 2009, ביטול הודעות הפיטורין שניתנו לאחיות ושטרם נכנסו לתוקפם, ביטול השימועים שהתקיימו זה מכבר וטרם ניתנה בהם החלטה או הודעה על פיטורין, ביטול כל הליכי השימועים המתוכננים ושטרם התקיימו וביטול כל השינויים בהיקפי המשרות". האגודה התנגדה להצהרה המבוקשת וחזרה וטענה, כי לא הפרה את פסק הדין כיוון שגם לגבי התקופה הראשונה הייתה הסכמתה לביטול הפיטורים מותנית בחתימה על הסכם עם המדינה. לטענת האגודה, גם אם ייקבע כי האגודה הפרה את פסק הדין, הרי שעסקינן בהפרה שנמשכה לכל היותר 24 שעות והופסקה זה מכבר. הכרעה 5. טרם תינתן הכרעתנו בבקשה לבזיון נציין כי, ככלל, בקשה לביזיון יש להגיש לבית הדין האזורי לעבודה (דב"ע (ארצי) נו/216-3 מודקון בע"מ - דוד בש פד"ע לא 613 ; ב"ש 743/85 ספרון נ' ספרון פ"ד לט (3) 195). עם זאת, בנסיבות המקרה נדרשנו לדיון ולהכרעה בבקשה גופא. 6. הלכה פסוקה היא, כי לפסק דין המאשר הסכם פשרה פן הסכמי ופן של פסק דין הניתן לאכיפה ככל פסק דין, לרבות בהליכי בזיון. עם זאת, המגמה בפסיקה הינה להגביל את השימוש בהליך הביזיון כאשר מדובר באכיפת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק הדין, ככל שישנן דרכים חלופיות אחרות לביצועו (ע"ע (ארצי) 561/06 גיטנר אולג - משה זאק, , ניתן ביום 18.10.06). בית המשפט העליון בעניין שרבט (רע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, פ"ד נט(4), 44) קבע לעניין זה את הדברים הבאים: "הליך הבזיון נחשב הליך אכיפה קיצוני מאחר שהסנקציה בעקבותיו  - קנס או מאסר - עשויה להיות קשה ופוגעת, ולכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו. פסיקת בית משפט זה חזרה והדגישה כי השימוש בכלי אכיפתי זה שפגיעתו עשויה להיות קשה צריך להיות מוגבל רק למקרים מתאימים וכי אין להיזקק להליכי בזיון בית המשפט כאשר קיימת דרך אחרת לבצוע ההוראה השיפוטית".   7. במקרה שלפנינו, נטושה בין הצדדים מחלוקת ביחס לפרשנות הראויה שיש ליתן להסכם פשרה, כאשר, לטענת האגודה, הסכמתה לבטל את הפיטורים ביחס לתקופה הראשונה הייתה מותנית בחתימה על הסכם ביחס לתקופה השנייה, ואילו, לטענת המבקשות, ההסכמה לבטל את הפיטורים ביחס לתקופה הראשונה לא הייתה מותנית בתנאי. מחלוקת זו הפכה להיות אקדמית בלבד, נוכח העובדה שהתנאי שבמחלוקת ממילא התממש, ומשהאגודה הודיעה כי השימועים באשר להליכי הפיטורים שהיו מתוכננים מבוטלים. 8. זאת ועוד. יש לזכור כי הליך הביזיון איננו בבחינת ענישה, כי אם חיוב הצופה פני עתיד, תוך איזון האינטרסים של הנפגע ושל המפר את חיובו בפסק הדין (ע"ע (ארצי) 561/06 - גיטנר אולג - משה זאק, , ניתן ביום 18.10.06; דב"ע נא/ 25 - 48 אפרים מרקוביץ ואח' - צים חברת השייט הישראלית, פד"ע כג 94,98; ע"פ 519 / 82 ידידה גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(2) 187, 191). אף כי בנסיבות העניין לא היה מקום לשלוח את מכתבי השימוע מבלי להמתין פרק זמן סביר למילוי ההתחייבויות שנטלו עליהם הצדדים בפסק הדין, במצב כפי שהוא נכון להיום מילאה האגודה אחר הוראות פסק הדין, ואין מקום ליתן לה הוראות נוספות שלא נמצא להן ביטוי בפסק הדין לשם אכיפתו. 9. אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ישא כל צד בהוצאותיו. חוזהביזיון בית המשפטאכיפת חוזההסכם פשרהפשרה