קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול שביתה בביטוח לאומי: 1. לפנינו בקשה למתן צו זמני המורה למשיבים לבטל את העיצומים הננקטים מיום 26.7.09 במשרד הראשי של המבקש (להלן - המבקש או המוסד), ובכל סניפיו ברחבי הארץ, לאסור על המשיבים לנקוט צעדים ארגוניים ו/או שיבושים בעבודה ו/או עיצומים ו/או שביתות חלקיות כלשהן, ולהורות למשיבים לקיים עבודה סדירה ומלאה לאלתר, עד למתן החלטה בסכסוך הקיבוצי. 2. בטרם נפנה לדון בבקשה לגופה נציין כי נעשו מאמצים ניכרים כדי להביא את הצדדים בחזרה אל שולחן המשא ומתן. המבקש והמשיבים 1-3 אף הסכימו למתווה מסויים שהוצע, ועל פיו יופסקו העיצומים, והצדדים ינהלו משא ומתן תחת עינו הפקוחה של בית הדין. ואולם בשל עמדת משרד האוצר לא הושגה הבנה כאמור. 3. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות, לכאורה, מן המסמכים שהוצגו לפנינו: א. ביום 11.1.09 הודיעו המשיבים 1-3 על שביתה או השבתה, על פי הוראות סעיפים 5א' ו-5ב' לחוק ישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 (להלן - חוק ישוב סכסוכי עבודה). העניינים שבסכסוך, כפי שפורטו בהודעה, הם אלה: קליטת עובדי מוקד צפת כעובדי המבקש; שינויים מבניים חד צדדיים שבכוונת המעסיק לנקוט, ואשר הינם בעלי השלכות משמעותיות מבחינת זכויות העובדים, תנאי עבודתם, סדרי עבודתם, שכרם, קידומם בעבודה וביטחונם התעסוקתי, לנוכח החשש מצמצומים; ודרישת נציגות העובדים לנהל משא ומתן בנוגע למטלות נוספות שבכוונת המבקש להוסיף לעובדים, לרבות "חוק לרון", בשים לב לכך שכבר היום קיים אצל המבקש מחסור חמור בכוח אדם (נספח א' לבקשה). ב. בין הצדדים התנהל משא ומתן במשך כ-8 החודשים בנושאים שונים ובהם חתימה על הסכם קיבוצי, שינוי תפיסת השירות, "חוק לרון", תוספת תקנים ועוד. ג. במשך התקופה הנ"ל התקיימו כ-14 ישיבות משא ומתן (סעיף 13 לבקשה). ד. ביום 26.5.09 הודיע יו"ר המשיב 2 (להלן - הוועד הארצי) בכתב לגב' דומיניסיני, מנכ"לית המוסד, כי המשא ומתן נקלע למבוי סתום (נספח ט' לתגובת המשיבים 1-3 לבקשה, להלן - התגובה). ה. בין הצדדים התנהלה התכתבות בעניין הנושאים שידונו במשא ומתן ביניהם (נספחים י'-יג' לתגובה). ו. ביום 28.6.09 הגישו המשיבים 1-3 שתי הודעות נוספות על שביתה או השבתה: האחת - בעניין ההחלטה לבצע הפחתה גורפת של הטבת שכר לכלל עובדי המבקש ("שעות מאגר"), ודרישת נציגות העובדים לניהול משא ומתן קיבוצי להותרת ההטבה (נספח ב' לבקשה); והשניה - בעניין התעלמות המעסיק מדרישות נציגות העובדים בנוגע להשלכות ולפגיעות בתנאי עבודתם של העובדים, שנוצרו עקב מחסור בכוח אדם (נספח ג' לבקשה). ז. ביום 22.7.09 התנהלה ישיבה נוספת בין הצדדים, אשר הסתיימה בהודעת יו"ר הוועד הארצי כי העובדים מתכוונים לממש את סכסוכי העבודה התלויים ועומדים, לנוכח המבוי הסתום שאליו נקלע המשא ומתן. ח. ביום 26.7.09 החלו העובדים לנקוט בעיצומים (לגבי מהות העיצומים ראו סעיף 9 להלן). 3. אדון בטענות הצדדים על פי הנושאים שיידונו להלן. 4. מהות השביתה השביתה הינה אמצעי מוכר בדין, שנועד לשכנע את המעסיק לשנות מעמדותיו במשא ומתן הקיבוצי (עס"ק (ארצי) 64/09 כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי - עמותת סינמטק ירושלים, ארכיון ישראלי לסרטים, ניתן ביום 2.7.09 , סעיף 5 לפסק הדין, להלן - עניין כוח לעובדים). על חירות השביתה ומעמדה האיתן בשיטתנו המשפטית אין צורך להכביר מילים. כבר נפסק לא אחת כי אין עוד מקום לפקפק במעמדה הרם והמוגן, וכי יש לראות בה לפחות מסורת מקודשת, עד כדי כך שאין מתירים להרהר אחריה (בג"צ 1074/93 בזק בע"מ ואח' נ' ההסתדרות הכללית ואח', פ"ד מט(2) 485). אף על פי כן, ולמרות מעמדה הרם של זכות העובדים לשבות, חירות השביתה, ככל חירות או זכות אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית, ויש לאזנה עם זכויות, שיקולים ואינטרסים אחרים, ובהם נזקו של המעביד ושל צדדים שלישיים, והפגיעה בזכויותיהם (ס"ק 20/07 מרכז השלטון המקומי ואח' - ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, ניתן ביום 4.12.07) . לא רק פגיעה באינטרסים אחרים תגביל, במקרים הראויים, את זכותם של עובדים לשבות, אלא גם סוג השביתה הננקטת. באחרונה שב בית הדין הארצי והדגיש כי גדרי חירות השביתה ייקבעו בהתאם לסיווגה כשביתה כלכלית, פוליטית או מעין פוליטית (עס"ק (ארצי) 64/09 הנ"ל, כוח לעובדים) . בעס"ק 23/07 חברת החשמל - המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל ואח' , הוגדרה שביתה כלכלית כדלקמן: "שביתה שעילתה מאבק מקצועי והגנה על תנאי עבודה, והיא שביתה מותרת בעיקרה. השביתה הכלכלית הוכרה כלגיטימית מאז ימיה הראשונים של המדינה. דרך כלל, פורצת שביתה מסוג זה במסגרת משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי חדש, דרישה לשיפור תנאי עבודה, מניעת פגיעה בהם, וכל כיוצא באלה. המשפט הישראלי הטיל מגבלות מועטות על השביתה הכלכלית, תוך שאימץ את הכלל לפיו הפגיעה במעסיק אינה טעם מספיק לאסור את השביתה. בבואו להכריע בחוקיות השביתה הכלכלית, אמון בית הדין על בחינת מידתיותה, תוך עריכת האיזונים הנדרשים בין חירות השביתה לבין זכויות יסוד אחרות המונחות על הכף" (ניתן ביום 10.10.07, להלן - עניין חברת החשמל). 5. עיון ב"עניינים שבסכסוך", כפי שפורטו בהודעות המשיבים 1-3 על שביתה והשבתה (סעיפים 3.א' ו-ו' לעיל), ובדברי ב"כ הצדדים בטיעוניהם לפנינו, מגלה כי העניינים שבגינם מתקיימים העיצומים בענייננו הולמים היטב את הגדרת העיצומים במקרה זה כ"שביתה כלכלית" לכל דבר ועניין. מדובר בשינויים מבניים חד צדדיים של המעסיק, שכרם של העובדים, קידומם בעבודה, ניהול משא ומתן קיבוצי בנוגע מטלות נוספות המוטלות על העובדים בעקבות "חוק לרון", מחסור חמור בכוח אדם, דרישה להפסקת העסקת עובדים באמצעות חברת כוח אדם והעסקתם כעובדי המוסד, ועוד. כל אלה הינם נושאים מובהקים הנכנסים בגדרה של שביתה כלכלית, משום שהם נוגעים באופן ברור במניעת פגיעה בתנאי עבודת עובדי המוסד, בשיפורם של תנאים אלה, ובחתימה על הסכם קיבוצי. ב"כ המבקש הדגיש כי טענת העובדים בדבר מחסור בכוח אדם אינה נכונה. שאלה זו אינה עומדת כלל לדיון לפנינו, שהרי אנו נדרשים לדון בשאלת "חוקיותה" של השביתה, ואין אנו דנים כלל במהות המחלוקות השנויות בין הצדדים, ובוודאי שלא בפתרונן, במסגרת בקשה זו לסעד זמני. אנו מתמקדים אך ורק בשאלת "חוקיותם" של העיצומים, הגבלתם או מניעתם. לסיכום דברינו עד כה - הנושאים שבגינם נוקטים עובדי המבקש בעיצומים הינם בגדר "שביתה כלכלית", שהינה לגיטימית כשלעצמה. 6. ההודעות על הסכסוך סעיף 5.א לחוק יישוב סכסוכי עבודה קובע כי צד לסכסוך עבודה חייב למסור הודעה על כל שביתה או השבתה לצד השני ולממונה הראשי. הודעה זו נועדה לאפשר הידברות בין הצדדים במטרה להגיע לפתרון בנושא הסכסוך לפני השביתה או העיצומים, ומתן אפשרות למעביד לכלכל את צעדיו ולהקטין את נזקו (דב"ע נד/27-4 צים בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כט 139). בעניין מהות ההודעה נפסק כי על ההודעה לפרט בצורה ברורה את העניינים שבסכסוך והשביתה, אם תתקיים, לא תחרוג מהתחום שאושר על ידי ארגון העובדים היציג (דב"ע נג/4-13 תרכובות ברום בע"מ - מועצת פועלי באר שבע, פד"ע כו 179). אי מתן הודעה כמתחייב בחוק פוגעת בחובת תום הלב, ויש בה כדי להוות עילה למתן צו מניעה. נוסיף עוד כי בבג"צ 188/79 ועד עובדי המל"ל נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד לג(2) 449, נקבע כי כאשר לא ניתנה הודעה על השביתה כנדרש, לא יינתן סעד לשובתים. 7. טוען המבקש כי ההכרזה על סכסוכי העבודה והשביתה החלקית בענייננו נעשו בדרך נמהרת, מוקדמת ושאינה ראויה, וכי קיים חוסר תום לב מצד נציגות העובדים במשא ומתן ובהכרזה על סכסוך עבודה. איננו תמימי דעים עם המבקש בעניין זה. ההודעות שניתנו הינן מפורטות ומקיפות ביותר, והן מתייחסות בהרחבה לנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים. זאת ועוד. המשיבים 1-3 לא הסתפקו בהודעה על הסכסוך שניתנה בחודש ינואר 2009 (נספח א' לבקשה), ובראותם כי המשא ומתן אינו מניב את הפירות הרצויים, הודיעו מחדש על הסכסוכים, כאמור בסעיף 5.א לחוק, בחודש יוני השנה (נספחים ב' ו-ג' לבקשה), היינו בסמוך למועד שבו פרצו העיצומים. מוסיף המבקש וטוען כי העיצומים שבהם נוקטים עובדי המוסד אינם נכנסים לגדר סכסוכי העבודה הפתוחים, לא הוכרז לגביהם סכסוך עבודה כדין, וממילא לא ניתנה לגביהם הודעה כדין. טיעוני ב"כ הצדדים לפנינו ב כתב ובעל-פה מצביעים, לכאורה, על כך שהעיצומים פרצו בשל הנושאים המפורטים בהודעות, וכי הנושאים שפורטו בהודעות הינם לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים. טענת המבקש כי ההודעה ניתנה בחוסר תום לב לא הובהרה, ולא מצאנו, לכאורה, כי כך אמנם נהגו המשיבים. 8. מידתיות משהגענו למסקנה כי מדובר בשביתה כלכלית, וכי ניתנה הודעה כדין על השביתה, נותרה לדיון השאלה האם הצעדים הארגוניים שבהם נקטו המשיבים עונים על דרישת המידתיות. המבקש טוען כי הציבור נפגע מן העיצומים באופן בלתי מידתי ביותר, ואילו המשיבים טוענים כי העיצומים הינם מידתיים ביותר, ואינם פוגעים בציבור למעלה מן הנדרש. בין הצדדים שנויה מחלוקת בשאלה מה מושבת בפועל. מאחר שהצדדים ויתרו על חקירת המצהירים, לא הובהרה נקודה זו עד תומה. מכל מקום, כדי לבחון את השאלה האם העיצומים הינם מידתיים, אם לאו, נסתמך על העובדות כפי שפורטו בבקשה. שם נטען כי פעולות אלה אינן מבוצעות על ידי העובדים במסגרת העיצומים: אין קבלת קהל בכל הסניפים ברחבי הארץ; אין מתן מענה טלפוני; אין קבלת דואר נכנס, אין דואר יוצא, אין מעבר דואר בין הסניפים, לא יוצאים להדרכות, לא מטפלים בתקלות מחשב מערכתיות, לא מטמיעים מערכות מחשב ליישום חוק לרון, אין יצירת קשר עם גורמי חוץ, עצירת מוקד דמי ביטוח, עצירת הוצל"פ, הפסקת גבייה ממעסיקים, אי ביצוע סעיפים החלים על המוסד לביטוח לאומי במסגרת חוק ההסדרים. פירוט נוסף ניתן בדברי ב"כ המבקש במהלך הדיון (ע' 4). 9. בשוקלנו את השאלה האם העיצומים שבהם נוקטים המשיבים הינם מידתיים אם לאו, עלינו להבחין בין פגיעה במעסיק - המבקש, לבין פגיעה בצדדים שלישיים, בענייננו - קהל הפונים למוסד. בעוד אשר פגיעה במעסיק נחשבת מידתית, ואין בה כדי להביא להטלת הגבלות על האמצעים הארגוניים שבהם נוקטים העובדים (עס"ק 1031/04 בנק דיסקונט בע"מ - ההסתדרות הכללית החדשה, ניתן ביום 26.9.04), יש לראות את הפגיעה בצדדים שלישיים, בענייננו - קהל הפונים למוסד, באור שונה. המוסד לביטוח לאומי משרת את כלל תושבי מדינה ישראל, אולם חלק נכבד מן הפונים לקבלת גמלאות וסעדים אחרים מן המבקש נמנים עם האוכלוסיות החלשות, והם זקוקים לעזרה, ומתדפקים על שערי הסניפים ברחבי הארץ, לעיתים לצורך קבלת סיוע במימון אמצעי מחיה בסיסיים. המשיבים אמנם טוענים כי הפונים יכולים להגיש את תביעותיהם באמצעות הדואר, תיבות השירות פקס וכד', ואולם אם אין קבלת דואר נכנס, כפי שנטען, לא יגיעו התביעות אל פקידי המבקש בכל מקרה. יתר על כן, לא כל הפונים מבקשים להגיש תביעות. חלקם מבקשים לערוך בירורים שונים, לברר מדוע הופסק תשלום הגמלה, מה הם המסמכים הנוספים שעליהם להגיש לצורך קבלת גמלה, ועוד כהנה וכהנה. גם הפונים המבקשים להגיש תביעות נזקקים לא אחת לסיוע במילוי טפסים וכד'. אלה וגם אלה נפגעים באופן קשה מאי קבלת קהל, ולא תמיד הם אף מודעים לכך שקיימת אפשרות חלופית להגשת התביעות. במיוחד נכונים דברים אלה בתקופה זו שאנו נמצאים בה, וכאשר חלק מהפונים נפגעו בעקבות המשבר הכלכלי. משכך, אנו סבורים כי אמצעי זה, שננקט על ידי המשיבים הינו בלתי מידתי, והוא פוגע בפונים מעל הנדרש. ניתן להניח במידת "וודאות קרובה" כי הנזק שייגרם לציבור בכללותו, ובמיוחד לאוכלוסיות החלשות הנזקקות לשירותיו של המוסד לביטוח לאומי, הינו רב, ומשכך סבורים אנו כי מן הראוי להגביל את העיצומים בעניין זה בלבד (דב"ע נג/4-4 ההסתדרות הכללית - בזק בע"מ, פד"ע כה 167). זאת ועוד. מן האמור לעיל עולה כי העובדים נוקטים עיצומים בתחומים שונים, והותרת עיצומים אלה על כנם מאפשרת לעובדים לממש את זכותם הלגיטימית לשבות. עם זאת, הפגיעה באוכלוסיות חלשות אינה מוצדקת, ובהביאנו בחשבון פגיעה זו, לעומת הפגיעה בעובדים, הגענו למסקנה כי מן הראוי לדחות את הבקשה בכללותה, אך לקבלה בעניין קבלת קהל. סוף דבר - הבקשה לביטול העיצומים נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל. עובדי המוסד לביטוח לאומי ישובו לקבל קהל כמקודם. מאחר שמדובר בסכסוך קיבוצי אין צו להוצאות.שביתהביטוח לאומי