בקשה לצירוף משיבים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לצירוף משיבים: 1. בפני בקשת המבקשים, הם המשיבים 3-4 בעתירה, לצירוף 99 משיבים לעתירה שהוגשה על-ידי המשיבה 3-העותרת, בטענה כי כל המשיבים שצירופם מבוקש הם תושבי שדה נחמיה, רכשו מגרשים בהרחבת הישוב ומצויים בסכנת פגיעה ממשית היה והעתירה תתקבל, משום שכולם קיבלו היתר בניה בדיוק באופן שבו נתקבל היתר הבניה של המבקשים, היתר שהמשיבה-עותרת מבקשת לבטל בעתירתה. עוד נטען בבקשה לצירוף המשיבים, כי מקום בו הוועדה התירה בניה ללא קיומה של תכנית הבינוי, הרי שכלל ההיתרים שניתנו על-ידה נוגדים, כטענת העותרת, את הוראת התכנית, מהווים "סטייה ניכרת" ולא היה בסמכות הוועדה ליתן אותם. משכך נטען, כי היה ותתקבל העתירה, הרי שכל המשיבים שצירופם מבוקש יימצאו במצב של בניה ושימוש ללא היתר בבתי המגורים שלהם. 2. העותרת, היא המשיבה 3 בבקשה, מתנגדת לצירוף המשיבים וטוענת כטענות מקדמיות, כי התצהיר שצורף לבקשה אינו ערוך בהתאם להוראות תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, וכן כי אם המבקשים סבורים, שתושבים אחרים יכולים להיפגע מההחלטה, ראוי היה לבקש צירופם כבר בהליך שהתנהל בפני ועדת הערר, ולא רק עתה כשמוגשת עתירה מנהלית לביטול ההחלטה של ועדת הערר. עוד נטען, כי איש מהמשיבים המבוקשים לא נתן תצהיר ולא הגיש בקשה להצטרף להליך, ואף לא נטען כי המבקשים פנו לקבלת עמדתו של מי מהמשיבים שצירופם מבוקש. לגוף הענין טוענת העותרת, כי מטרת הבקשה היא ליצור הכבדה ממשית על ההליך המתנהל וכן לנסות ולהלך אימים על העותרת. כן נטען, כי לעותרת אין כל יריבות עם המשיבים המבוקשים. עוד טוענת העותרת, כי לגרסת המבקשים, המכנה המשותף הקיים בין נסיבות תיק זה לבין היתרי הבניה שקיבלו המשיבים שצירופם מבוקש, הוא העדר תכנית בינוי, ומשום כך קיים, לטענתם, חשש שאם יבוטל היתר הבניה של המבקשים משום שניתן ללא תכנית בינוי, יבוטלו גם היתרי הבנייה הנוספים שניתנו ללא תכנית בינוי. דא עקא, טוענת העותרת, כי כלל לא טענה בעתירתה, שדין היתר הבנייה להתבטל בשל העדר תכנית בינוי, כי אם בשל צורת המבנה, אופן העמדתו והתכסית, פגיעה בזכות הטיעון ופגיעה קניינית בעותרת ובבני משפחתה, באופן ספציפי לנסיבות תיק זה ולא באופן כללי לגבי כלל תושבי הרחבת שדה נחמיה. עוד נטען, כי מתן צו לביטול היתר הבניה למבקשים מהטעמים הספציפיים המפורטים בעתירה, לא יגרור ביטול היתר הבניה למשיבים שצירופם מבוקש, אך יגרום להוצאות רבות ולמאמץ רב מטעם העותרת, וזאת ללא הצדקה. 3. המשיבות 1-2 מתנגדות אף הן לבקשה לצירוף משיבים. המשיבה 1, ועדת ערר מחוזית, טוענת כי מי שעשוי להיפגע מקבלת העתירה הוא המבקשים, בעוד המשיבים שצירופם מבוקש אינם עשויים להיפגע מההחלטה אף אם תתקבל העתירה, היות והיתרי הבנייה, כל עוד לא נתקפו במישרין בערכאה המתאימה, מוחזקים כתקינים. עוד הוסף, אם וכאשר היתר הבנייה של מי מהמשיבים שצירופם מבוקש, יותקף בטענה שאינו כדין, יהיה מקום לדון בטענות אלה בערכאה המתאימה ולצרף את בעל ההיתר כצד דרוש. לאור זאת, כך נטען, אין לסרבל את הדיון בעתירה ולצרף עשרות משיבים שאף לא היו צד לערר ואינם עלולים להיפגע מקבלת העתירה, שכן העתירה אינה תוקפת את היתר הבנייה שלהם. המשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ובניה, מבקשת להדגיש, כי העותרת אינה תוקפת את קביעת ועדת הערר, לפיה אין מקום לדרישת תכנית בינוי, ומשכך אין לסמוך הבקשה לצירוף משיבים על טענה זו. עוד מציינת המשיבה 2, כי המשיבים שצירופם מבוקש אינם עלולים להיפגע כתוצאה מהחלטת ביהמ"ש בעתירה ולכן אין לצרפם. 4. לאחר עיון בבקשה ובחינת טענות הצדדים כולם, נחה דעתי, כי דין הבקשה לצירוף המשיבים, לדחייה. תקנה 6 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן: "התקנות המנהליות") קובעת בהתייחס ל"משיבים בעתירה": 6. (א) המשיבים בעתירה יהיו הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר, וכן כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה. (ב) בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להורות על מחיקת עתירה אם לא צורף משיב ראוי, או להורות על צירופו של עותר או משיב, וכן על מחיקת משיב או עותר שצורף לעתירה. (ההדגשות לעיל ולהלן- שלי- י.כ.). לעניין הוראת תקנה זו, ראה א' גורן, בתי משפט מינהליים, תשס"ח- 2008, ע' 283: "תקנה 6(א) לתקנות המינהליות קובעת מי הם המשיבים בעתירה המינהלית. המשיבה העיקרית תהיה הרשות, שנגד החלטתה מכוונת העתירה. משיבים נוספים הם: כל רשות אחרת הנוגעת בדבר וכן כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה. אין להידרש לעתירה, אלא אם כן צורף אליה כמשיב מי שעלול להיפגע מקבלתה. טעמו של הכלל כפול: האחד, שאין לפגוע בזכויותיו של אדם בלא שניתנה לו הזדמנות נאותה להציג את עניינו בבית המשפט; השני, שמי שעלול להיפגע ייטיב מכל אדם אחר להציג את עניינו." העתירה שבפני מופנית נגד ועדת ערר מחוזית- מחוז הצפון, בהיותה הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, וכן נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון, באשר הינה בגדר "רשות אחרת הנוגעת בדבר", ונגד אלימלך שי ושרית, מתוקף היותם בגדר נפגעים פוטנציאליים היה ותתקבל העתירה, אלא שהאחרונים מבקשים, כאמור, לצרף 99 משיבים נוספים (ביניהם אף העותרת והמבקשים עצמם), בטענה כי כל המשיבים שצירופם מבוקש מצויים בסכנת פגיעה ממשית היה והעתירה תתקבל, שהרי כולם קיבלו היתר בניה בדיוק באופן שבו נתקבל היתר הבניה של המבקשים. בחינת העתירה המונחת בפני וכן החלטת ועדת הערר המחוזית, נגדה מופנית העתירה, מעלה כי המשיבים שצירופם מבוקש אינם מצויים בסכנת פגיעה היה והעתירה תתקבל, וזאת בניגוד לעמדת המבקשים: במה דברים אמורים? ראשית, המשיבים שצירופם מבוקש כלל לא היו צד להליך שהתקיים בפני ועדת הערר, אותו הליך העומד במרכז עתירה זו, ומכאן שהיתרי הבנייה שניתנו להם כלל לא הותקפו במישרין בערכאה קמא ואין לדון בחוקיותם לראשונה בערכאת הערעור במסגרת העתירה שהוגשה. שנית, ובניגוד לטענת המבקשים, העתירה אינה נסמכת על הטענה, כי דין היתר הבנייה להתבטל בשל העדר תכנית בינוי, אלא על טענות ספציפיות הנוגעות להיתר שניתן למבקשים, טענות בדבר אחידות הבנייה, מיקום המבנה, פגיעה בזכות הטיעון וכיוצא באלו טענות המתייחסות להיתר שניתן למבקשים ולא לכלל תושבי ההרחבה בשדה נחמיה. שלישית, סביר להניח, כי המשיבים שצירופם מבוקש מודעים להליך המתקיים ובכל זאת אף לא אחד מתושבים אלה הגיש בקשה לצירופו כמשיב או צירף תצהיר לבקשה המונחת בפני. צירופם של עשרות המשיבים כפי המבוקש יקשה על ניהול ההליך, יסרבל אותו ואולי אף יסכלו, זאת בנוסף לאמור כי לתושבים אלה אין עניין בהליך באשר אינם מצויים בסכנת פגיעה כתוצאה מקבלת העתירה, היה ותתקבל. לעניין זה, ראה: בג"צ 702/05 בצרה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, טרם פורסם : "כלל הוא כי אין להידרש לעתירה אלא אם כן צורף אליה כמשיב מי שעלול להיפגע מקבלתה... טעמו של הכלל כפול: האחד, שאין לפגוע בזכויותיו של אדם מבלי שניתנה לו הזדמנות נאותה להציג את עניינו בפני בית המשפט; והשני, שמי שעלול להיפגע ייטיב מכל אדם אחר להציג את עניינו... דא עקא, שבמקרה זה, דרישה לצירופם של כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה, בשל היקף הנפגעים הפוטנציאליים, מציבה קשיים טכניים וכלכליים, ולפיכך, עמידה על צירופם של כל מי שהמשיבות ביקשו לצרף, עלולה לסכל את הגשת העתירה. לאור ההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות בסיסית ויסודית, בין אם היא בעלת מעמד חוקתי ובין אם לאו... אין לסכלה על ידי דרישה לצירוף כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה. דעתי היא, כי בעתירה עתירת נפגעים פוטנציאליים, כמו זו שבפנינו, צריך היה, למצער, לצרף את הוועדות המקומיות והרשויות המקומיות (מקום שאין חפיפה ביניהן), או לפחות להודיע להן על הגשת העתירה ועל תוכנה, כדי ליתן להן הזדמנות להחליט אם ברצונן להצטרף כמשיבות לעתירה אם לאו (השוו עניין "אגד", בעמ' 336 מול האות ה). משעה שהעותרת לא עשתה כן, גם לא לאחר שהמשיבות העלו את הטענה, יש לקבל את טענתן, ולדחות את העתירה על הסף."   לא למותר לציין, כי היה ותונח בפני בקשה על-ידי מי מהתושבים שצירופם מבוקש כעת, להצטרף כמשיב לעתירה, הרי שבקשה זו תבחן, בהתאם להוראת תקנה 6(ב) לתקנות המנהליות המסמיכה את ביהמ"ש להורות על צירוף משיבים לעתירה בכל שלב משלבי הדיון. 5. לאור האמור, דין הבקשה לדחייה. המבקשת תישא בשכ"ט נשוא בקשה זו כדי סך 2,500 ₪ בצרוף מע"מ כדין לכל אחד מהצדדים. צירוף / החלפת בעלי דין