דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים: בעתירה זו מבקשת העותרת, חברת קו מהנדסים בע"מ (להלן - העותרת), לבטל את החלטת ועדת המכרזים של המשיבה, רשות המיסים (להלן - המשיבה), לפסול את הצעתה למכרז 7/2008 לביצוע עבודות מיזוג אוויר בבניין שע"מ (להלן - המכרז). כמו כן מבקשת העותרת להורות למשיבה לבטל את המכרז החדש שפרסמה במקום המכרז נשוא העתירה, לדון בהצעתה למכרז, וככל שההצעה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז, להכריז עליה כעל ההצעה הזוכה במכרז. עיקרי העובדות ההליכים וטענות הצדדים המכרז נשוא העתירה פורסם ביום 15.9.08. בסעיף 3 למכרז נקבעו, בין השאר, הוראות שעניינן המועד האחרון להגשת הצעות והמיקום שבו יש להגישן. להלן נוסח החלק הרלוונטי בסעיף: "את ההצעות יש להגיש בשני עותקים במקור במעטפה חתומה וסגורה הנושאת את שם ומספר המכרז בלבד ואשר תוכנס לתיבת המכרזים במשרדי המזמין ברחוב פועלי צדק 4, ירושלים, קומה 3, חדר 302, עד ולא יאוחר מיום 3.11.08 בשעה 14:00" (ההדגשה במקור - מ.א). בסעיף 7.14 למכרז אף נקבע כי "המציע לא יסכים לקבל הצעה שלא תימצא בתוך תיבת המכרזים בעת פתיחתה". בשלב מסוים לאחר פרסום המכרז הודיעה המשיבה על שינוי המועד האחרון להגשת הצעות, וזאת בהודעה לפיה "במקום 3.11.08 כאמור בסעיף 12 למודעה שהתפרסמה ביום 15.9.08, יבוא ה- 12.11.08. למען הסר ספק יובהר כי אין שינו ביתר סעיפי ההודעה". העותרת רכשה את מסמכי המכרז והייתה המשתתפת היחידה בכנס ספקים, שהשתתפות בו הוגדרה במסמכי המכרז כחובה. לטענת העותרת, ביום 12.11.08, כשעתיים לפני המועד האחרון שנקבע להגשת הצעות למכרז, הגיע נהג מונית מטעמה עם מסמכי המכרז למשרדי המשיבה, הממוקמים בכתובת שצוינה במסמכי המכרז ככתובת שאליה יש להגיש את ההצעות למכרז. העותרת מוסיפה כי עם הגיעו לכתובת האמורה נמסר לנהג המונית, על ידי אדם כלשהו מטעם המשיבה שנכח שם, כי את ההצעות למכרז יש להגיש במקום אחר - בניין ג'נרי בירושלים - שאף בו ממוקמים משרדים של המשיבה. בעקבות כך מיהר נהג המונית לבנין ג'נרי והגיע למקום בטרם חלף המועד האחרון שנקבע להגשת ההצעה. שם, בבניין ג'נרי, הגיש נהג המונית את ההצעה, שנלקחה ממנו, הוחתמה בחותמת "נתקבל" של המשיבה ואז הוחזרה לו על מנת שיניחה בתיבת המכרזים שהייתה מצויה בחדר אחר בבניין, כפי שאכן עשה. לדברי העותרת, היא סברה כי בכך הושלמה הגשת ההצעה. זאת, לדבריה, עד אשר בשעה 13:55, חמש דקות לפני המועד האחרון להגשת הצעות, יצר עימה קשר מר צדק, שניהל את הליכי המכרז מטעם המשיבה, וביקש לברר מדוע לא הגישה הצעה למכרז. מיכל, האחראית על נושא המכרז מטעם העותרת השיבה למר צדק כי ההצעה הוגשה, בהתאם להנחיית המשיבה, במשרדי המשיבה בבניין ג'נרי. מר צדק מצדו יצר קשר עם הפקידים בבניין ג'נרי, גילה כי ההצעה אכן נמצאת שם, והעותרת נתבקשה להעבירה למקום שנקבע להגשתה במסמכי המכרז. העותרת עשתה כן, וההצעה הגיע לייעדה, אך לאחר השעה 14:00. ביום 7.12.08 נתקבלה אצל העותרת החלטת המשיבה מיום 26.11.08, היא ההחלטה נשוא העתירה הנוכחית, לפיה "בהתאם לסעיף 7.14 של מסמכי מכרז 7/2008 עבודות מיזוג אוויר בשע"מ (להלן: "המכרז") מוחזרת בזאת הצעתכם למכרז שכן היא לא נמצאה בתיבת המכרזים בעת פתיחתה ביום 12.11.08 בשעה 14:00". העותרת לא השלימה עם ההחלטה האמורה, ולאחר שפנתה למשיבה וזו סירבה לשנותה, הגישה העותרת את העתירה הנוכחית. לטענת העותרת, הצעתה לא הוגשה במועד לתיבת המכרזים שבכתובת שצוינה במסמכי המכרז אך ורק בשל כך שנהג המונית שנשלח מטעמה, הוטעה על ידי המשיבה לחשוב כי עליו להגיש את ההצעה במקום אחר. לטענתה, בנסיבות אלו לא ניתן היה לצפות ממנה להגיש את ההצעה במקום שנקבע במסמכי המכרז, שכן לו הייתה עושה כן היא הייתה מסתכנת בפסילת הצעתה בגין אי ציות להוראות אותו אדם שהורה על הגשתה במקום אחר. מכאן שהמשיבה מושתקת מלהעלות טענה לפיה ההצעה הוגשה באיחור. יתרה מזו, גם בכתובת בבניין ג'נרי, שבה הוגשה ההצעה בעקבות ההטעיה האמורה, ממוקמים משרדים של המשיבה, וההצעה הוגשה באותם משרדים לפני המועד האחרון להגשת הצעות, כך שבנסיבות העניין אין לראותה כהצעה שהוגשה באיחור. לא זו אף זו, ככל שאכן קיים פגם בהצעה נוכח הגשתה באיחור, הרי שמדובר בפגם טכני הניתן לתיקון, שנגרם כתוצאה מהטעייתה על ידי המשיבה, ולכן, בהתאם להלכה שנקבעה בעע"מ 2696/06 מדינת ישראל נ' חרכוש (, להלן - פסק דין חרכוש), ולפסיקת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בה"פ 8065/06 ט.ר הנדסה אזרחית בע"מ נ' החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ (, להלן - ה"פ 8065/06), היה על ועדת המכרזים להימנע מפסילתה. המשיבה הגישה כתב תשובה לעתירה שבו היא טוענת כי העותרת לא עמדה בדרישות המכרז, שכן הגישה את הצעתה למקום שנקבע לעניין זה בהוראות המכרז רק לאחר חלוף המועד האחרון להגשת הצעות. לטענת המשיבה, בנסיבות אלו אין מקום להתערבות בהחלטתה לפסול את הצעת העותרת, פסילה המתחייבת נוכח הוראות תקנה 20 לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת מכרזים) ולהלכה שנקבעה בפסק דין חרכוש. המשיבה הוסיפה כי אין לקבל את טענת העותרת לפיה הרשות היא האשמה באיחור בהגשת ההצעה. לטענתה, העותרת לא ציינה את זהותו של הגורם שלטענתה אמר לנהג המונית מטעמה כי עליו להגיש את ההצעה בבניין ג'נרי, ולכן אין לה יכולת לבדוק טענה זו. אשר לטענת העותרת לפיה הצעתה אכן נתקבלה בבניין ג'נרי, לדברי המשיבה, בבניין זה מצויים משרדים של יחידה אחרת של המשיבה, שגם היא מפרסמת מכרזים, ולכן מצויה שם תיבת מכרזים. הפקיד בכניסה לבניין, מקום בו הוא נשאל היכן תיבת המכרזים, מכוון את השואל לתיבה המצויה בבניין, ובמקרה שבו נמסר לו מסמך, הוא מחתים אותו בחותמת "נתקבל", כפי שאכן ארע במקרה הנוכחי, אך הוא אינו מברר באיזה מכרז מדובר ואף אינו אמור לעשות כן, שכן האחריות להגיש את ההצעה למקום הנכון מוטלת על כתפי המציע. המשיבה מוסיפה כי הוראות המכרז בכל הנוגע לזמן ולמקום שבהם יש להגיש את ההצעה היו ברורות. לכן, לטענתה, גם אם נקבל את גרסת העותרת במלואה, לרבות הטענה כאילו נאמר לנהג המונית מטעמה להגיש את ההצעה במקום אחר, אין בכך כדי להועיל לעותרת. לטענת המשיבה, בנסיבות מעין אלו היה על העותרת להתעקש על הגשת ההצעה במקום שנכתב במסמכי המכרז ולא לאפשר מצב שבו נהג מונית מטעמה מגיש את ההצעה במקום אחר בעקבות דבריו של פקיד כלשהו שזהותו אינה ידועה. ביום 15.1.09 התקיים דיון בעתירה, שבו חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. תקנה 20 לתקנות חובת מכרזים קובעת כי: "ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון". כלל ברור זה נועד למנוע את הפגיעה בשוויון הגלומה במתן אישור להצעה המוגשת לאחר המועד האחרון שנקבע במסמכי המכרז כמו גם ליתן מענה לחשש מפני ניצול לרעה של האפשרות להגיש הצעות באיחור. בפסק דין חרכוש נקבע כדלקמן: "תקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 קובעת, כי "ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון (הדגשה הוספה - א"ר)". לשון התקנה אינה מניחה מקום לשיקול דעת. מחוקק המשנה שפתיו ברור מיללו (על פי איוב ל"ג, 3), כי הצעות 'אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון' לא יידונו. המבחן הוא טכני ופשוט על פניו. בשעה שנקבעה לסיום, היא המועד האחרון, בדיוק בשעה זו, 'ננעל' פתחה של תיבת המכרז. מה שנמצא בתוך התיבה באותו מועד יידון; מה שלא נמצא לא יידון... בית המשפט קמא הפנה לתקדימים, שבהם עיינו ... המחבר ע' דקל, בספרו הנזכר, מונה מספר דוגמאות נוספות שבהן לא התערב בית המשפט בהבלגה של ועדת המכרזים על איחור של 8 עד 15 דקות ... הוא מונה גם מקרים שבהם איחור של 20 עד 45 דקות היו גורם לפסילה וגם דבר זה אושר בבית המשפט, מהם מבקש המחבר המלומד להסיק 'שכל עוד מדובר באיחור של מספר דקות בהגשת ההצעה, בית המשפט יכיר בשיקול דעתה של ועדת המכרזים להחליט ... לעומת זאת, בנסיבות שבהן מדובר באיחור ניכר בהגשת ההצעה, דומה כי מתחייבת פסילה של ההצעה' (עמ' 545). באים אנו כיום הזה ואומרים: אין מקום להכשיר כל איחור (למעט בנסיבות חריגות ביותר...)" (ההדגשה שלי - מ.א). כפי שצוין לעיל, במקרה הנוכחי כללו מסמכי המכרז הוראה מדויקת לעניין הזמן והמקום שבהם יש להגיש את ההצעה ואף קבעו כי המציע לא יסכים לקבל הצעה שלא תימצא בתוך תיבת המכרזים בעת פתיחתה. הצעת העותרת לא הוגשה במקום הנדרש עד המועד האחרון להגשת הצעות. ההצעה הוגשה במשרד אחר של המשיבה, דבר שאין בו כדי לענות על דרישותיו הברורות של המכרז לעניין זה, והועברה למקום שאליו נדרשה הגשתה רק לאחר חלוף המועד האחרון להגשת הצעות. בנסיבות אלה, בהתאם להוראות תקנה 20 האמורה, ההלכה שנקבעה בפסק דין חרכוש, והוראות המכרז עצמו, דין הצעת העותרת להיפסל, ואין מקום להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים של המשיבה שהורתה על פסילתה. העותרת טענה לעניין זה כי במקרה הנוכחי חל החריג שנקבע בפסק דין חרכוש, שכן האיחור בהגשת ההצעה נגרם תוצאה מהטעייתה על ידי המשיבה. אין לקבל טענה זו. בפסק הדין בעניין חרכוש התייחס בית המשפט העליון לקיומו של חריג לכלל הקבוע בתקנה 20 לתקנות חובת מכרזים, בקובעו כי: "לא נאמר כי לא ייתכנו, במציאות אנושית, חריגים כלשהם - המערער ציין לעניין זה תקלות בועדת המכרזים, ואכן אין מגישי הצעות צריכים להיות ניזוקים מתקלתה של הרשות. אולי חריג אחר - ואני מותיר זאת בצריך עיון - הוא כוח עליון מוכח, בטרם נפתחו המעטפות, וכמובן כל מקרה ייבדק לנסיבותיו. אך החריג יהיה חריג שבחריגים, שכן לשון התקנה ברורה, ונימוקה עמה, כדי למנוע 'מדרון חלקלק'. התרת הרצועה ולו במעט, ראשיתה מצער ואחריתה אינה ידועה, וראוי להימנע מ'מצבי פרשנות', שהדמיון היצירתי יוסיף עליהם כהנה וכהנה, ונמצאנו מכבירים התדיינות". המקרה הנוכחי אינו נכנס בגדר אותו "חריג שבחריגים" שנקבע על ידי בית המשפט העליון, זאת, גם אם נקבל את גרסתה העובדתית של העותרת במלואה. אין בעובדה כי אדם כלשהו אצל המשיבה אמר לנהג המונית שהגיע לצורך הגשת ההצעה מטעם העותרת כי עליו לפנות למשרד אחר, כדי להצדיק איחור בהגשת ההצעה. ההוראה במסמכי המכרז הייתה ברורה ובנסיבות שנוצרו - בהנחה שאכן נוצרו - העותרת צריכה הייתה לנהוג על פי האמור במסמכי המכרז ולא על פי דבריו של אדם כלשהו שזהותו אינה ידועה. לעניין זה יש לציין, כי בניגוד לטענת העותרת, אם הייתה העותרת מתעקשת להגיש את ההצעה במקום הנכון, לא הייתה ועדת המכרזים רשאית לפסול את הצעתה בגין אי הגשתה בהתאם להוראותיו של אותו אדם שלפי הטענה הורה על הגשתה במקום אחר. אך מובן הוא כי מסמכי המכרז הם שמחייבים את המציעים ואת ועדת המכרזים ולא הוראות שניתנו בעל-פה על ידי פקיד זה או אחר. זאת ועוד, קבלת טענת העותרת במקרה הנוכחי עלולה להוביל בדיוק לאותו "מדרון חלקלק" שאליו התייחס בית המשפט העליון בפסק דין חרכוש, שכן טענה דומה לטענה שטענה העותרת, לפיה אדם כלשהו שזהותו אינה ידועה הפנה אותה להגיש את ההצעה במקום שונה מזה שנקבע במסמכי המכרז, עלולה להיטען גם במקרה שבו תוגש ההצעה במקום שונה מהנדרש בגין טעות של המציע או של שליחו גם כאשר לא נאמר להם דבר מעין זה על ידי גורם כלשהו מטעם הרשות. מדובר בטענה שלועדת המכרזים ולבית המשפט לעניינים מינהליים אין את הכלים הדרושים על מנת לבררה. לכן, ככלל, אין לקבל טענה מעין זו כמבססת את החריג האמור. לתמיכה בטענותיה הפנתה העותרת לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בה"פ 8065/06 . בפסק דין זה אין כדי להועיל לעותרת. באותו עניין דובר במציע שתקף החלטה של ועדת מכרזים להימנע מפסילת הצעות של מציעים שלא הניחו את הצעותיהם בתוך תיבת המכרזים עד למועד האחרון להגשת הצעות למכרז, אלא הניחו אותן על גבי התיבה. באותו עניין לא היה חולק כי הנחת ההצעות על התיבה במקום בתוכה נבעה מכך שפתחה של התיבה היה צר יתר על המידה ולא ניתן היה להכניס לתוכה את ההצעות. בית המשפט, בפסק דינו, החליט להימנע מלהתערב בהחלטת הועדה. נסיבות אלה, אינן דומות לנסיבות המקרה הנוכחי. זאת, משום שבמקרה דנן, אילו הייתה העותרת פועלת כמציע סביר, היה בידיה להגיש את הצעתה בהתאם לנדרש במכרז. סוף דבר העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבה בסכום של 15,000 ₪.מכרזדיון