דרישת ניסיון כתנאי במכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דרישת ניסיון כתנאי במכרז: במכרז מסוים כלולה, כתנאי סף, דרישת ניסיון הצריכה להתקיים במציע. באלו נסיבות רשאי מציע לייחס לעצמו את ניסיונה של אישיות משפטית אחרת? אם ישנן נסיבות כאלה, האם התקיימו בעניינן של העותרות ? האם עשתה ועדת המכרזים די כדי לברר את סוגיית הניסיון? אלה השאלות העיקריות הניצבות על מדוכת הדיון בגדרה של העתירה. הנסיבות בנובמבר 2006 פרסמה המשיבה רכבת ישראל (להלן: "רכבת ישראל" או "הרכבת") מכרז שעניינו הקמה ותחזוקה של מערכת מידע לנוסע [ Passenger Information System (להלן: "המכרז")]. המכרז כלל תנאי סף שבו הוצבה דרישת ניסיון כדלקמן: Experience in PIS The bidder has designed and developed one (1) or more operational passenger information system (PIS) supplied and installed by the bidder commencing from the beginning of the year 2001 and fully operational for at least one year prior to the proposal's submission date… (3.2.1) (להלן: "דרישת הניסיון" או "ניסיון PIS"). כיון שעניינו של המכרז בשירות חדשני ומורכב שאין עמו ניסיון מקומי התירה רכבת ישראל, כבעלת המכרז, שההצעות למכרז יוגשו כמיזם משולב של תאגידים ישראליים ותאגידים זרים ושהאחרונים יהיו בעלי הניסיון הנדרש. על כן גם נקבע במכרז כי מציע עשוי להיות תשלובת (קונסורציום) של שלושה תאגידים ושכל מרכיב בתשלובת יענה על אחת משלושת דרישות הניסיון. למכרז הוגשו 8 הצעות וביניהן הצעת העותרת. העותרת היא שותפות (קונסורציום) של שלושה תאגידים; תאגיד ישראלי - אלקו התקנות ושירותים (1993) בע"מ ("אלקו"); תאגיד פורטוגלי - Thales Security Solutions & Services S.A ("ט'אלס") ותאגיד אמריקאי - Daktronics Inc ("דקטרוניקס"). העותרת (להלן גם: "השותפות" או "הקונסורציום") הציגה בהצעתה את ט'אלס כבעלת הניסיון הנדרש בתחום PIS. בעניין ט'אלס התרחשו - קודם להגשת ההצעה למכרז - שלושה מהלכים אלה: פיצול ושילוב (Spin-off) - בשלהי ספטמבר 2006 הופרדו שתי מחלקות Integration Services Division (ISD)] ו-Transport Service Division (TSD)] מחברת Alcatel Portugal SA (להלן: "אלקטאל פורטוגל"). המחלקות הללו שולבו בחברה אחרת בשם Alcatel Transport Solutions Portugal SA (להלן: אלקטאל תעבורה"). אלקטאל פורטוגל ואלקטאל תעבורה הן חברות פורטוגליות בבעלות קבוצת Alcatel העולמית. רכישה - בינואר 2007 רכשה קבוצת ט'אלס את אלקטאל תעבורה. המרת שם - ובפברואר 2007 הוחלף שם החברה ל- Thales Security Solutions & Services S.A (היא ט'אלס השותפה בקונסורציום). כיון שט'אלס התאגדה בראשית 2007 וכיון שדרישת ניסיון PIS היא לניסיון לכל הפחות משנת 2001, מתעוררת שאלת עמידת הקונסורציום בדרישת הניסיון. העותרת טוענת כי בפניות טלפוניות מוקדמות לרכבת ישראל נאמר לה שאין סיבה שט'אלס לא תעמוד בדרישת הניסיון. רק לאחר הבירור הטלפוני חתמו השותפות על מיזם משותף לשם הגשת הצעת התמודדות במכרז. רכבת ישראל מכחישה את טענת הבירור הטלפוני ומציינת כי לפי תנאי המכרז רק מענה בכתב לשאלות הבהרה מחייב אותה. אכן לאחר הגשת ההצעות למכרז קיימה רכבת ישראל מהלכי שאלות והבהרות עם המציעים השונים ובכללם העותרת, אולם שאלת ההתאמה של השותפות לדרישת הניסיון כלל לא התעוררה במסגרת זו. לאחר הגשת ההצעות התברר לרכבת ישראל מועד התאגדותה של ט'אלס והתעוררה שאלת עמידתה בדרישת ניסיון PIS. העותרת מסרה פרטים בכתב והוזמנה לדון בסוגיה עם גורמי רכבת ישראל. הדיון נערך ביום 9.4.08 ובמסגרתו הציגו נציגי השותפות מצגת מפורטת המתארת את ההליך העסקי שהביא להקמת ט'אלס; מנו את פעילות טאלס, הרכב העובדים ההנהלה והפרויקטים שביצעה ומבצעת בתחום הרלוונטי למכרז. העותרת הביעה עמדה שדרישת הניסיון מגולמת ב-ט'אלס באמצעות אלקטאל תעבורה שנבלעה בה. שכן אלקטאל תעבורה הכילה את כל משאבי האנוש, הציוד, האמצעים הטכניים והקניין הרוחני שהיו של אלקטאל פורטוגל וגולמו בה באמצעות שתי המחלקות שהופרדו ממנה ואשר הועברו על קרבן וכרעיהן אל אלקטאל תעבורה שהפכה להיות ט'אלס. דגש הושם על מעמדה המשפטי של העותרת כיורשת החוקית של הניסיון, המוניטין, הפעילות והקניין הרוחני של אלקטל פורטגל ואלקטאל תעבורה. הוצגה חוות דעת משפטית של פירמת עורכי דין בפורטוגל וכן מסמכים שונים המעידים שלפי הדין בפורטוגל הפכה טאלס ליורשת החוקיתLegal Successor") ") של עסקי קבוצת אלקטאל בתחום מערכות התחבורה ולבעלת זכויות הקניין הרוחני והניסיון הביצועי שצברה אלקטאל פורטוגל. ועדת המכרזים העליונה של רכבת ישראל עיינה בחוות דעתם של מומחים לדיני מכרזים ד"ר עומר דקל ועו"ד יעל ברנדוימן שנערכה לפי בקשתה (להלן: "חוו"ד דקל"). חוות דעת דקל הציעה לרכבת ישראל את ההשקפה המשולשת: ראשית, במכרז שבו מתקיימת דרישת ניסיון הכלל הוא שבהעדר הסדר חיובי מפורש במכרז מציע אינו יכול להישען לשם עמידה בדרישת הניסיון על ניסיונה של אישיות משפטית שאינה המציע עצמו. שנית, בנסיבות חריגות בעלת המכרז רשאית לבצע "הרמת מסך מכרזית" לשם ייחוס הניסיון של אישיות משפטית אחרת למציע. שלישית בעניין דנן לא מתקיימות הנסיבות החריגות ולפיכך דרישת הניסיון צריכה להתקיים במציע; שאם לא כן עלולה הרכבת להיקלע לנסיבות שבהן לא יוכל המציע לעמוד במטלות המכרז הכרוכות בדרישת הניסיון ולא תהיה דרך לדרוש את קיום המטלות מן הגורם שעל ניסיונו נסמך המציע. על בסיס חוות דעת דקל ולאחר שעיינה במצגת ובטענות של העותרת החליטה ועדה המכרזים לפסול את הצעת העותרת כמי שלא עמדה בתנאי הסף של דרישת הניסיון. הודעה על כך נמסרה לעותרת בסוף אפריל 2008 ומכאן העתירה. טיעוני העותרת בפי העותרת שלושה טיעונים עיקריים: א) מעמד ט'אלס צריך להיחתך על פי הדין בפורטוגל; ב) פגמים מהותיים בהתנהלות רכבת ישראל; ג) נסיבות מתאימות ל"הרמת מסך". מעמד ט'אלס על פי הדין בפורטוגל המכרז הוא הלכה למעשה מכרז בין לאומי. זה מכרז מורכב וייחודי אשר מעיקרה יועד לביצוע על ידי תאגידים בינלאומיים. על תאגידים זרים חלים, מטבע הדברים, דינים זרים. הליכי הפיצול של אלקטאל פורטוגל, שילוב ה"פצלים" באלקטאל תחבורה ורכישתה של זו בידי טאלס "נשלטים" בידי הדין הפורטוגלי. דין זה מורה שטאלס מגלמת בחובה את הניסיון, הידע, המוניטין, הנכסים, הפעילות והקניין הרוחני של המחלקות שהופרדו מאלקטאל פורטוגל. כך עולה מחוות דעת שהתקבלה מפירמה של עורכי דין מפורטוגל. חוות דעת זו היא ראיה המוכיחה את הדין הזר וזו לא נסתרה. פשוט וברור הוא שלפי הדין בפורטוגל ט'אלס נהנית מן הניסיון של מחלקות אלקטאל פורטוגל ששולבו באלקטאל תעבורה. ט'אלס רכשה את אלקטאל תעבורה ושינתה את שם התאגיד. שינוי השם אינו שינוי מהותי ואין הוא מאפיל על רכישת הניסיון. תחת השם ט'אלס לא חל ולו השינוי הקטן ביותר בפעילות אלקטאל תחבורה; לא במקום מושבה, ולא בצוות עובדיה אשר עבר במלואו (כל 159 העובדים), מנהליה, הפרויקטים שהיא מבצעת ודרכי הפעולה. יתר על כן, גם לאחר השינוי העסקי זכתה ט'אלס במכרזים רבים תוך הסתמכות ושימוש בניסיון שירשה מאלקטאל תחבורה. ט'אלס משתתפת במכרזים ברחבי העולם ובשום מקום לא התעורר ספק ביחס למעמדה של טאלס כיורשת החוקית על פי הדין הפורטוגלי של אלקטאל תעבורה. מכאן שאצל ט'אלס מצוי הניסיון המתאים לשם עמידה בתנאי הסף של המכרז ואין כל צורך בהליך של הרמת מסך. העותרת הציגה חוות דעת של מומחים לדיני מכרזים ("משקל נגד" לחוו"ד דקל) עורכי הדין רות ברק ואסף הדסי ממשרד הרציג, ברק הדסי (להלן: "חוו"ד הרציג") המבססת את התיזה שכ"יורשת חוקית" של אלקטאל תחבורה מגלמת העותרת בעצמה את דרישת הניסיון שהיא חלק מן ה"ירושה" שנפלה בחלקה. פגמים מהותיים בהתנהלות הרכבת לטענת העותרת נפלו פגמים מהותיים הן בהליך בחירת המציעים והן בחוות הדעת של המומחה שבעטיה שינתה הרכבת את דעתה והחליטה לפסול את הצעת העותרת. ראשית, נוכח פנייתה המוקדמת של העותרת אל הרכבת עוד בטרם הגשת הצעות למכרז היה על הרכבת להעמיד את העותרת על מידת התאמתה לתנאי המכרז ולפרסם הבהרות או מגבלות, ככל שאלו חלות ביחס לט'אלס. הדברים אמורים במיוחד ביחס להישענות על חוות דעת משפטית חיצונית. הרכבת הייתה צריכה לקבל את חוות הדעת ולהביאה לידיעת המתעניינים במכרז קודם להגשת ההצעות על מנת למנוע הליכי סרק והוצאות מיותרות. שנית, משהחליטה הרכבת לזמן את העותרת לפגישת הבהרה שבמסגרתה יוצגו ראיות, היה עליה לזמן לפגישה גם את המומחה החיצוני (ד"ר דקל) על מנת שיוכל להתרשם ממקור ראשון ובלתי אמצעי מההסברים והראיות שיוצגו. לכל הפחות היה על הרכבת לערוך הקלטה או תיעוד מלא באמצעות פרוטוקול של מפגש ההבהרה על מנת שתמונה עובדתית מלאה תבוא לפני המומחה החיצוני. כיון שכך לא נעשה נמצא ד"ר דקל משתית את חוות דעתו על מידע חלקי וממילא מסקנותיו אינן מדויקות ואינן משקפות כראוי את המציאות [חוות דעת דקל מעידה על עצמה שנמסר למומחה מידע חלקי וכך נאמר בה: "בפני ועדת המכרזים לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת לצורך ההחלטה בדבר ההצדקה לבצע הרמת מסך. בנסיבות אלה לא מוטלת על ועדת המכרזים חובה לבחון מיוזמתה את ההצדקה שבהרמת מסך.. בענייננו הוצגה בפני ועדת המכרזים תשתית מפורטת למדי באשר לנסיבות הקמתה של [ט'אלס] והקשר שלה לאלקאטל. יחד עם זאת לא הוצגה תשתית מלאה לגבי אופי פעולתה של [ט'אלס] ועדיין רב הנסתר על הגלוי. כך, לא ברור כמה מעובדי [ט'אלס] עבדו בעבר באלקאטל ומה תפקידיהם? האם [ט'אלס] פעלת בתחומים נוספים על אלה שבהם פעלו החטיבות באלקאטל? מה השינויים שהכניסה [הרוכשת] ב- [ט'אלס]? מה השינויים שהתרחשו ב- [אלקאטל תחבורה] מאז ביצוע ה"ספין אוף"? ועוד. על ועדת המכרזים לקחת בחשבון כי יכולתה לבצע בירורים כאלה ואחרים כדי לאמוד את מידת הדמיון בין התנהלותה של [ט'אלס] לבין התנהלותה אל אלקאטל מוגבלת ביותר"]. השאלות והתהיות העולות מחוות דעת דקל התבררו היטב בפגישה ולאחריה. העותרת מסרה תשובות מלאות וברורות. הרכבת הייתה צריכה למסור למומחה את כל פרטי התשובות הללו. שלישית, הימנעותה של הרכבת מגילוי מבעוד מועד של כוונתה לפנות למומחה חיצוני, מנע מן העותרת אפשרות להגיש חוות דעת של מומחה מטעמה. כך אירע שמתחת ידי ד"ר דקל יצאה חוות דעת פגומה מיסודה הלוקה בחסר רב. ניתן היה לתקן את הפגמים הללו אילו הסכימה הרכבת לקיים מפגש הבהרות נוסף לאחר שניתנה חוות דעת דקל. במפגש כזה, בהשתתפות מר דקל אפשר היה לספק מענה לכל שאלה שנשאלה. נסיבות מתאימות ל"הרמת מסך" גם לשיטת הסוברים שנדרשת בעניין דנן "הרמת מסך" יש לומר שהרמת המסך תגלה זהות מלאה ומוחלטת בין ט'אלס לבין אלקטאל תחבורה. מבנה החברה, התנהלותה, עובדיה, הפרויקטים שבהם היא עוסקת נותרו ללא כל שינוי; הפעילות באלקטל תחבורה חדלה מלהתקיים ועברה כולה לפעול תחת חברת ט'אלס. חוו"ד דקל סומכת יתדותיה בפסיקה של בתי המשפט שלא התירה "הרמת מסך". העותרת טוענת שאין הנדון דומה לראיה. הפסיקה המאוזכרת בחוות דעת דקל אינה מתייחסת לחברה זרה שנוסדה בעקבות הליך פיצול ("ספין-אוף") ולא לתאגיד ששמו שונה או למצב המקיים זהות מלאה ומוחלטת בין המחלקה המתפצלת לתאגיד שקלט אותה. מכל מקום מתקיימים בענייננו כל התנאים הנדרשים ל"הרמת מסך". העותרת מפנה לחוו"ד הרציג המצביעה על פסיקה מתאימה שהתירה הרמת מסך. לחילופין נטען שניתן להשתית את העמידה בדרישת הניסיון על ניסיונם של עובדי ט'אלס. אין בהוראות המכרז דבר השולל אפשרות לייחס את ניסיון העובדים לניסיון התאגיד. עובדי ט'אלס הם אלה שפעלו בחטיבת אלקטל המתפצלת. העובדים מקיימים את דרישת הניסיון במסגרת ניסיונה של החטיבה שהועברה לטאלס. לבסוף אם הדין בישראל לוקה בחסר ((lacuna ביחס לזכויות וחובות בהליך של פיצול יש למלא את החסר בהתאם לדין בהקשר להליכי מיזוג הקבועים בין היתר בסעיף 323 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. הדין הזה מורה כל הנכסים והחיובים של חברה היעד לרבות חיובים מותנים עתידיים ובלתי ידועים יועברו ויוקנו לחברה הקולטת והאחרונה תחשב כחברת היעד בכל הליך משפטי. טיעוני רכבת ישראל רכבת ישראל גורסת כי יש לדחות את העתירה הן מטעם סף של שיהוי והן מטעם ענייני של אי עמידה בדרישת הניסיון. שיהוי העתירה לוקה בשיהוי מהותי ודיוני. ההודעה בדבר פסילת הצעת העותרת נמסרה ביום 24.8.08. העתירה הוגשה ביום 5.11.08; היינו זמן ניכר מעבר למגבלה הקבועה בתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2001. הלכה ידועה היא שבגדרם של מכרזים מצווה מי שמבקש להשיג על תוצאות מכרז לפנות אל בית המשפט בהקדם האפשרי. נוכח לוח הזמנים הצפוף שבדרך כלל מאפיין את התנהלותו של מכרז עשוי להתהוות שיהוי גם אם הייתה פנייה לבית המשפט בגבולות הזמן הקבועים בתקנות אך לא בעת המוקדמת האפשרית. קל וחומר ששיהוי מתהווה במקום שהעתירה מוגשת באיחור ניכר לאחר הזמן הקבוע בתקנות. אי עמידה בדרישת הניסיון לפני ועדת המכרזים העליונה ניצבה השאלה האם ניתן לייחס את ניסיונה של חברת אלקטאל פורטוגל (או את ניסיונם של עובדי אלקטאל פורטוגל) לחברת ט'אלס (להלן: "ייחוס הניסיון"). לכאורה קיימים שני נתיבי בחינה של אפשרות ייחוס הניסיון. הדרך הראשונה היא בדיקה האם מתקיימת "זהות" בין הגורם בעל הניסיון לבין המציע. דרך זו משקפת גילום של הניסיון במציע עצמו. הדרך השנייה היא "הרמת מסך" שתכליתה לבחון אם בין הגורם בעל הניסיון לבין המציע מתקיימת זיקה מספקת כדי ייחוס הניסיון. "זהות" בין הגורם בעל הניסיון לבין הגורם המציע הייתה נוצרת על פי הדין בישראל אילו בוצע מיזוג מלא בין שני הגורמים. מיזוג כזה לא קוים. נציגי העותרת טענו באוזני ועדת המכרזים שלפי החוק בפורטוגל ט'אלס היא "היורשת החוקית" של אלקטל פורטוגל בתחומים מסוימים המגולמים בתפקודן של שתי המחלקות שהופרדו מאלקטאל פורטוגל. ועדת המכרזים לא קיבלה את הטענה משום סברתה שעל המכרז חל הדין הישראלי ודין זה לא מכיר ב"יורשת חוקית" בהקשר לחברות. נוכח זה היה על ועדת המכרזים לברר לעצמה אם ניתן לקיים "הרמת מסך" כדי לבחון אם ניסיונה של אלקטאל פורטוגל נטמע על קרבו וכרעיו בט'אלס. נמצאו לה, לוועדת המכרזים, מספר טעמים שלא לקיים "הרמת מסך". ראשית, מפסיקת בתי המשפט עולה שמקום שהמכרז "שותק" ואינו מתיר במפורש למציע להישען על ניסיונו של גורם אחר ניכרת נטייה ברורה להימנע מהרמת מסך בין חברות או בין חברה לבין עובדיה [עע"מ 5949/07 אמישרגאז - גז טבעי בע"מ נ' פז-גז בע"מ (להלן: "פס"ד אמישרגאז"); עת"מ 212/07 פזגז 1993 בע"מ נ' מדינת ישראל ; עת"מ 1158/05 עמותת אלרואד נ' מועצה מקומית עראבה, ]. שנית, מאחר שבעת הגשת ההצעה למכרז לא הייתה כל זיקה בין ט'אלס לבין בעלת הניסיון (אלקטל פורטוגל) מתבקש שאלקטל פורטוגל אינה חבה לט'אלס דבר ואינה יכולה לערוב שהניסיון שנרכש בידיה יעמדו לרשות ט'אלס. כיון שלא נוצר מיזוג מלא בין אלקטאל פורטוגל לבין אלקטאל תחבורה (שנרכשה בידי ט'אלס) אלא רק רכישה חלקית, הגורם בעל הניסיון אינו מחויב משפטית כלפי בעלת המכרז ואין ערובה לכך שהמציע אכן יעמוד בהתחייבויות הנובעות מדרישת הניסיון. הרמת המסך עשויה להיות מנוצלת רק לשם זכייה במכרז ולאחר מכן יוכל המציע לחמוק מקיום התחייבויותיו. אלקטאל פורטוגל תשמש "כרטיס ביקור" לצורך המכרז בלבד מבלי שתישא בחבות חוזית פורמאלית כלפי בעלת המכרז לרתימת ניסיונה, כישוריה ויכולותיה הכלכליות לרשות בעלת המכרז. שלישית, כיון שדרישת הניסיון מתקיימת באלקטל פורטוגל מתבקש שיש צורך ב"הרמת מסך" כפולה; בראשונה ייחוס הניסיון של אלקטאל פורטוגל לאלקטל ובשנייה ייחוס ניסיונה של אלקטאל תחבורה לט'אלס. פשיטא שכפל הרמות המסך מקשה על הבהרת התמונה. ועדת המכרזים אינה מחויבת ליזום חקירה ודרישה כפולה ומכופלת בעצמה. אכן העותרת הציגה תשתית מפורטת לפני ועדת המכרזים, אך הרכבת עדיין סבורה שתשתית מלאה לגבי אופי פעולתה של טאלס לא הוצגה ובעניין זה "רב הנסתר על הגלוי". רביעית, העותרת הייתה מודעת לבעייתיות הכרוכה בעמידה בתנאי הסף במכרז ועל כן פנתה לרכבת טרם הגשת הצעתה בבקשת הבהרה בעניין והמשיבה השיבה במפורש כי לא ניתן להגיש הצעה בהסתמך על נתוני תאגידים הקשורים אל המציעה, בין כחברות בנות ובין כחברת אם. אילו רצתה הרכבת לאפשר הרמת מסך בין חברה מציעה לבין תאגידים הקשורים אליה הייתה מציינת זאת בתשובתה. עולה מכך שהדרישה להרמת מסך בשל הזה של ההליך המכרזי כמוה כבקשה לשינוי בדיעבד של תנאי המכרז. זה דבר שלא ייעשה מפני שגלומה בו ופגיעה בשוויון שבין מציעים (בכוח ובפועל) אשר הסתמכו על תנאי המכרז כפי שפורסמו [עת"מ 1760/07 תומר רהיטים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, ]. דיון שיהוי העתירה הוגשה מעט יותר מחודשיים ימים לאחר שהתקבלה החלטת ועדת המכרזים בדבר פסילת הצעת העותרת בשל אי עמידה בדרישת הניסיון שתנאי סף. עם זה יש לומר שצילום המסמכים הרלוונטיים מידי ועדת המכרזים התאפשר רק כחלוף 15 ימים למן מועד ההחלטה וחלף חודש ימים נוסף עד שהעותרת נענתה בסירוב מוחלט לקיים פגישת בירור נוספת עמה במעמד עורכי חוו"ד דקל. גם אחרי כל אלה השתהתה העותרת עוד חודש ימים עד שהגישה את העתירה. אילו התברר שעד להגשת העתירה התקדם התהליך המכרזי ונקבעו עובדות הלכה למעשה, הייתי רואה בשיהוי סיבה מספקת לדחיית העתירה. כיון שלא התברר כך, אינני רואה בשיהוי חסם מפני בירור העתירה. סוגיית ייחוס הניסיון בין ועדת המכרזים לבית המשפט המכרז הציב דרישת ניסיון. חלק הדרישה השייך לעניינה של עתירה זו צוטט למעלה מכאן ומשמעותו אינה שנויה במחלוקת. המכרז "שותק" לעניין האפשרות שמציע יישען על ניסיון של גורם חיצוני, תהא זיקתו למציע אשר תהא. בנסיבות כאלה מקובלנו שדרישת הניסיון צריכה להתקיים במציע. ועדת המכרזים מחויבת לנקוט יחס שוויוני הן כלפי המציעים במכרז והן כלפי מציעים בכוח (בפוטנציה). על כן הוועדה אינה רשאית לקבל הצעה שאינה מקיימת את דרישת הניסיון. השאלה, האם מציע עומד בדרישות הניסיון מסורה להכרעת ועדת המכרזים. זה הגוף המקצועי שלשיקול דעתו משפט הבכורה בכגון זה. בית המשפט איננו פועל כוועדת מכרזים עליונה או כערכאת ערעור על החלטות ועדות המכרזים בעניינים המסורים למומחיות בתחום מקצועי. הערכת ניסיון, מקצועיות או איכות המציע, מצויות בגדרי שיקול הדעת של ועדת המכרזים. כך גם שאלת העובדה אם ניסיונו של גורם פלוני הוטמע כדבעי בגורם אלמוני שהוא מציע במכרז. התערבות בית המשפט בשיקול דעת ועדת המכרזים ביחס לדרישת הניסיון מוגבלת לבירור קיומם של פגמי פסלות מנהלית (אי חוקיות, שיקולים זרים, פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי הדיוני, אי סבירות בולטת). שונים פני הדברים במקום שהעתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים מגלמת בחובה שאלת משפט עקרונית שיש לה אמנם השלכה על מהות ההחלטה של ועדת המכרזים אך אינה נוגעת לשיקול הדעת מקצועי הצר של הוועדה. נסיבות כאלה הן בתחום הביקורת השיפוטית של בית המשפט לעניינים מנהליים וחוות הדעת של בית המשפט מאפילה על שיקול הדעת של ועדת המכרזים. בגדרה של עתירה זו הועמדו לפני בית המשפט שלוש שאלות. השאלה הראשונה היא האם ניתן לקבוע שדרישת הניסיון מגולמת בט'אלס כיון שעל פי דין מקום התאגדותה (פורטוגל) היא נחשבת כ"יורשת חוקית" של אלקטאל תחבורה. השאלה השנייה היא האם בנסיבותיה של ט'אלס ניתן לקיים "הרמת מסך מכרזית" כדי לברר אם ניתן לייחס את ניסיונה של אלקטאל פורטוגל, או עובדיה, לט'אלס. השאלה שלישית היא האם ועדת המכרזים נקטה דרכי בירור הולמות ביחס להיטמעות ניסיונה של אלקטאל פורטוגל בט'אלס. השאלה הראשונה היא ממין שאלות המשפט שלשם בחינתן אין בית המשפט צריך להסיג את דעתו מפני השקפתה של ועדת המכרזים. מענה חיובי לשאלה זו עשוי לייתר את הדיון בשתי השאלות הנוספות. השאלה השנייה עשויה בהיבט עקרוני, להיחשב כשאלת משפט המצויה בדלת אמות הביקורת השיפוטית. מענה שלילי לשאלה זו ייתר את בדיקת השאלה השלישית. השאלה השלישית חודרת אל מסגרת שיקול הדעת המקצועי של ועדת המכרזים וההתערבות השיפוטית בה תהיה בהכרח מוגבלת מאד. "מיזוג", "רכישה חלקית", spin-off"" ומה שביניהם תופעה של היטמעות חברה אחת במשניה מוכרת כ"מיזוג" ומוסדרת בחוק החברות (פרק ההגדרות והפרק הראשון של החלק השמיני של חוק החברות). מהלך של "מיזוג" משקף קליטת חברה אחת ("חברת יעד") בידי חברה אחרת ("חברה קולטת") כך שבסיומו חברת היעד מתחסלת ורואים את החברה הקולטת כאילו הייתה חברת היעד (סעיף 323 לחוק החברות). בהשלכה לענייננו אין ספק שמקום שהתבצע מיזוג בין חברת יעד בעלת הניסיון הנדרש למכרז לבין חברה קולטת נעדרת ניסיון מתאים, יהיה ניסיונה של חברת היעד לניסיונה של החברה הקולטת. לבד מ"מיזוג" בין חברות מכיר הדין גם במהלכי רכישת חברות ורכישת נכסי חברות. רכישת חברה היא שינוי במבנה הבעלות על הון החברה. כאשר חברה א' רוכשת את חברה ב' נותרות שתי הישויות המשפטיות על מכונן בנפרד. איש אינו טוען שבמצב דברים כזה ניתן לייחס את ניסיונה של חברה אחת למשניה. בין שתי חברות עשוי להתקיים מהלך של רכישת נכסים (קווי ייצור, משאבי כוח אדם, מוניטין, שוק לקוחות, אמצעי ייצור וכיו"ב). במהלך של רכישת נכסים אפשר שמחלקה או מחלקות הפועלות בתחום מסוים בחברה א' יירכשו בידי חברה ב'. מצב דברים כזה הוא רכישה חלקית של חברה וגם בו שתי הישויות המשפטיות המקוריות נשארות על מכונן; חברה אחת אינה נטמעת ברעותה. רכישה חלקית אינה זהה ל"מיזוג" וכבר נפסק שבנסיבות כאלה אין לראות את הניסיון המגולם בנכסים שנרכשו (בין שהנכסים הנרכשים הם מחלקות שלמות ובין שאינם אלא עובדים שבהם מגולם הניסיון הנדרש) כנסיונה של החברה הרוכשת [עת"מ (י-ם) 1023/03 ג'ון ברייס הדרכה בע"מ נ' משרד החינוך, ]. בענייננו קדם להקמת ט'אלס מהלך הקרוי "spin-off" שלא היה אלא פיצול מחלקות מסוימות מחברת אלקטאל פורטוגל ושילובן בחברת אלקטאל תחבורה. מהי משמעותו של "spin-off" בהקשרה של דרישת הניסיון? אין ספק שאין מדובר ב"מיזוג" כמשמעותו לפי הדין בישראל. אולם העותרת הציגה לרכבת ישראל חוות דעת משפטית של פירמה של עורכי דין בפורטוגל האומרת שלפי הדין בפורטוגל תוצאתו המשפטית של ה-"spin-off", לעניין דרישת הניסיון, כמוה כתוצאתו המשפטית של "מיזוג" לפי חוק החברות. אכן ברוח זה הבין דקל את הגישה העולה מחוות הדעת המשפטית הפורטוגלית וכך נכתב בחוו"ד דקל: אליבא דיועצים המשפטיים של החברה מטרתו של ה"ספין אוף" הייתה להעביר לקבוצת ת'אלס את כל החלקים באלקטאל [פורטוגל] שהתמחו ב- [PIS] וכך אכן נעשה. תחילה הופרדו מאלקטאל [פורטוגל] המחלקות הרלוונטיות ויצרו אישיות משפטית חדשה - חברת [אלקטאל תחבורה]; אישיות משפטית חדשה זו הכילה את כל משאבי האנוש, הציוד, הרכוש הטכני, הקניין הרוחני והניסיון אשר היו שייכים בעבר לאלקטאל [פורטוגל] .... היועצים המשפטיים טוענים כי אין מדובר בהקמת חברה חדשה (שאז היה פשוט מדובר במכירת נכסים) אלא מלכתחילה [אלקטאל תחבורה] יוסדה כ-"ספין-אוף" הכולל את נכסיה הרלוונטיים של אלקטאל [פורטוגל] וזאת מיום הקמתה. על פי החוק בפורטוגל בכך היא הפכה ל"יורשת החוקית" של אלקטאל [פורטוגל] בתחומים הרלוונטיים. דברים דומים כלולים בחוו"ד הרציג: כמובהר בחוות הדעת המשפטית קביעתה של [ט'אלס] כיורשת החוקית של אלקטאל [פורטוגל] אינה בגדר מכירה גרידא של נכסיה ופעילויותיה של אלקטאל [תחבורה] ל-[ט'אלס] כי אם מתן מעמד משפטי על ידי החוק לחברה הקולטת, המהווה המשך ישיר ומלא של פעילות החברה הנעברת, כאשר החברה הנעברת מתפרקת מכל נכסיה, משאביה וכישוריה, לרבות ניסיון העבר שלה, לטובת היורשת החוקית שלה. הכרה זו של [ט'אלס] כיורשת החוקית של אלקטאל חלה על כל הקשור לפעילותה של אלקטאל בתחום ה-PIS לרבות ניסיונה של אלקטאל בתחום...בכל התחומים הללו נקבעה מכוח הדין המשכיות ורציפות בין אלקטאל לבין [ט'אלס] המוכרת על פי הדין הפורטוגלי ואושרה על ידי הרשויות המוסמכות שם כמצוין מפורשות בחוות הדעת המשפטית... ודוק; על פי חוות הדעת המשפטית לא זו בלבד ש-[ט'אלס] הינה בעלת הזכויות בניסיונה של אלקטאל בתחום ה-PIS אלא ש- [טאלס] הינה החברה היחידה הזכאית להשתמש בניסיון זה. כלומר הניסיון שצברה המחלקה המקצועית באלקטאל אשר התאגדה ברבות הימים כחברה, בעת פעילותה כמחלקה של אלקטאל אינו שייך עוד לאלקטאל כי אם ל- [ט'אלס] בלבד [ההדגשות במקור]. סיכומה של נקודה זו הוא שבעוד שלפי הדין בישראל "spin-off" אינו יכול להיחשב אלא כ"מכירת נכסים" של חברה א' לחברה ב' ועל כן אין לו משמעות זהה או דומה ל"מיזוג " חברות, הרי שלפי הדין החל בפורטוגל תוצאותיו המשפטיות של מהלך ה "spin-off" שבוצע בהקשר בו עסקינן דומות - ואולי אף זהות - לתוצאותיו של "מיזוג" חברות. לשון אחר; לפי הדין בישראל ה-"spin-off" מותיר את שתי הישויות המשפטיות על כנן ולא ניתן לזהות את האחת כאילו הייתה השנייה; מאידך גיסא לפי הדין הפורטוגלי כל מה שכלול ב-"spin-off" מועבר מחברה א' לחברה ב' והחברה הקולטת מזוהה באורח מוחלט עם כל מה שנקלט בה (לרבות הניסיון הרלוונטי). עלי להעיר שמהלך ה-"spin-off" בוצע בין אלקטאל פורטוגל לאלקטאל תחבורה (האחרונה היא הקולטת). קבוצת ט'אלס רכשה את אלקטאל תחבורה ושינתה את שמה ל-ט'אלס. שינוי השם הוא חסר כל משמעות בהקשרה של שאלת ייחוס הניסיון. השלכות הדין הזר על שאלת העמידה בדרישת הניסיון לא נראה שוועדת המכרזים שקלה את השלכת הדין הפורטוגלי על דרישת הניסיון. אין לכך גם כל התייחסות בחוות דעת דקל (אף על פי שחוות הדעת המשפטית הזרה מוזכרת בחוו"ד דקל). רכבת ישראל בכל טיעוניה לפניי, בכתב ובעל פה, התעלמה מן הסוגיה וביכרה לבחון את שאלת "הרמת המסך". לכאורה היית אומר שכיון שהמכרז מתנהל בישראל צריך לחול עליו הדין הישראלי; הן הדין המכרזי (כללי עריכת מכרז וקביעת הזוכה בו) והן הדין הלְבַר-מכרזי (למשל דיני תאגידים בהקשר למשתתפים במכרז, דיני חוזים וכיו"ב). אלא שהדעת נותנת שבנסיבותיו של המכרז דנן עשויה דווקא להיות השלכה לדין התאגידים הזר. בשל מורכבותו וחדשנותו של השירות שעליו סב המכרז התירה בעלת המכרז מראש את שילובם של תאגידים זרים בשותפויות המציעות במכרז. מובנה בהיתר זה אימוץ מסוים של דין התאגידים הזר. שהרי חברות זרות שמצאו מקומן בשותפויות המציעות התאגדו על פי כללי דין התאגידים בארצן. בעלת המכרז וועדת המכרזים שלה ודאי לא בדקו בציציות התאגידים הזרים הללו כדי לבחון אם דרישות ההתאגדות במקום רישומן עולות בקנה אחד עם דרישות ההתאגדות שבחוק החברות. כשם שדין ההתאגדות הזר מושל על עצם התאגדותה של חברה זרה שהיא שותפה למיזם הצעה במכרז כך גם שליטתו של הדין הזה על מהותה של הישות המשפטית המתגבשת בתהליכי מיזוג, רכישה ו-"spin-off". רכבת ישראל טוענת כי בענייננו מדובר ב"רכישת חברה ושינוי בעלי המניות" וכי אין זה מתקבל על הדעת שבכל מכרז תידרש הרכבת לבחון ביחס לכל הצעה שמוגשת למכרז את השינויים בבעלי המניות והשפעתם על עמידת המציע בתנאי המכרז. נראה כי בטיעון הזה נסמכת הרכבת על אמירה של השופט (כתוארו אז ( ברק לאמור: "אין להטיל על ועדת מכרזים את החובה לבחון בכל פעם את מבנה ההון והסמכויות של האורגנים המוסמכים" (בג"ץ 430/89 מאור שילוט חוצות ופרסום מואר בע"מ נ' עיריית כפר סבא פ"ד מג(3) 269, 271 (להלן: "פס"ד מאור שילוט")]. אלא שלדעתי אין הנדון דומה לראיה. אכן ועדת המכרזים אינה אמורה לבחון ביחס לכל מציע שינויים שהתחוללו במבנה ההון של החברה המציעה, אך אין זה העניין המתברר כאן. נניח לרגע שחברה פלונית המקיימת את דרישת הניסיון במכרז דנן קיימה, זמן מה לפני הגשת ההצעות למכרז, הליכי מיזוג (לפי חוק החברות) ונטמעה בחברה אלמונית שהיא כשלעצמה אינה מקיימת את דרישת הניסיון. חברה פלונית בטלה ועברה מן העולם ואילו השליטה בחברה אלמונית עברה לגורם אחר ושמה הוחלף לחברה פלמונית. האם נאמר שוועדת המכרזים צריכה - או רשאית - להתעלם מהוראות הפרק הראשון בחלק השמיני של חוק החברות שמשמעותן היא שיש זהות מוחלטת בין חברת היעד שבטלה ועברה מן העולם לבין החברה הקולטת ושרכישת החברה הקולטת בידי גורם ששינה את שמה היא חסרת כל משמעות לעניין שינוי זהותה המהותית של החברה? נראה לי שאף הרכבת תסכים שמציעה במכרז שהראתה השתלשלות נסיבות כמתואר זכאית לכך שוועדת המכרזים תשקול את ניסיונה של חברה פלונית כניסיונה של חברה אלמונית ופלמונית. לתוצאה דומה מגיעים בהנחה שעל מהותה של החברה הזרה השותפה במיזם של הצעה למכרז חל דין מקום ההתאגדות. איש לא חלק על חוות הדעת של הפירמה הפורטוגלית האומרת שלפי דין מקום ההתאגדות תוצאותיו של ה- "spin-off" הן כתוצאותיו של מיזוג חברות לפי הדין הישראלי, לכל הפחות בהקשר הרלוונטי למכרז. מכאן מתבקשת מסקנה שהתבססות העותרת על ניסיונה של אלקטאל פורטוגל איננה בגדר ייחוס למציע את ניסיונו של גורם חיצוני למציע; אלא אלה נסיבות שבהן דרישת הניסיון מתקיימת במציע עצמו; היינו, בט'אלס. הרמת מסך והתנהלות ועדת המכרזים למעלה מכאן הערתי שקבלת ההשקפה של העותרת בדבר גילום דרישת הניסיון בה כמציעה (על בסיס גישת הדין הפורטוגלי ל-"spin-off") תייתר את הצורך לברר את סוגיית הרמת המסך ובירור הנסיבות הסובבות את קבלת ההחלטה בשאלה זו. אכן לנוכח המסקנה שהגעתי אליה בפסקה הקודמת אין טעם שאדרש לשאלות שהיו למיותרות. בכל זאת אעיר בקיצור רב שלוש הערות. ראשית, השאלה אם ועדת המכרזים מחויבת או רשאית לבצע "הרמת מסך" או שמא דווקא חלה עליה להימנע מכך וכן מהן הנסיבות העשויות להצדיק ביצוע הרמת מסך או סירוב לכך היא שאלת משפט שבהיבט עקרוני היא עניין לפסיקת בתי המשפט כפרשני הדין. אין גם ספק ששאלה זו היא חלק מדיני המכרזים ועל כן בחינתה היא על פי הדין הישראלי. מאידך השאלה אם מקרה קונקרטי מקיים נסיבות המצדיקות הרמת מסך היא שאלת עובדה הנתונה להכרעת ועדת המכרזים והתערבות בית המשפט בה מוגבלת ביותר. שנית, עיון בפסיקה הענפה הקיימת בסוגיית הרמת המסך המכרזית מראה שמקום שדרישת הניסיון אינה מתקיימת במציע עצמו מתקיימת רתיעה עקרונית מפני ייחוס ניסיונו של גורם אחר, יהא זה עובד או אורגן של המציע או חברה המקיימת זיקה מסוימת למציע. הרמת מסך, ככל שהיא אפשרית מצטמצמת לנסיבות יוצאות דופן ( ראו בעיקר פס"ד מאור שילוט ופס"ד אמישראגז). שלישית, לא הונחה לפני תשתית מספקת כדי לקבוע שוועדת המכרזים כשלה באיסוף מלוא המידע הרלוונטי לשם בחינת הצורך לקיים "הרמת מסך" או כי הוועדה החסירה מידע מסוים שנמסר לה מפי נציגי העותרת ולא העבירה אותו לעורכי חוו"ד דקל. הפועל היוצא משלוש הערות אלה הוא שאין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים שלא לקיים "הרמת מסך". ברור שהפועל היוצא הזה הוא תיאורטי בלבד לפי שמסקנותיי בפרק הקודם מוליכות לקבלת העתירה. תוצאת העתירה כיון שנמצא שהעותר מקיימת את דרישת הניסיון מתבקש שלא היה מקום לפסול אותה כמציעה. נתתי דעתי לכך שבקשת העותרת לצו זמני לעיכוב הליכי המכרז נדחתה. אלא שלא נמסרה לי כל הודעה על כך שבינתיים המכרז הוכרע ומימושו מתקיים. לפיכך העתירה מתקבלת, העותרת תוחזר אל קבוצת המציעים שהוכרזו כמקיימים את תנאי הסף והצעתה תבחן בין יתר ההצעות במכרז. הרכבת תשלם לעותרת 50,000 ש"ח שמתוכם 10,000 ש"ח הוצאות והיתר שכר טרחת עו"ד. נוסף לכך תחזיר הרכבת לעותרת את ההוצאות שנפסקו לטובתה (אם ההוצאות שולמו) במסגרת הבקשה לצו זמני. מכרזתנאי סף במכרז