קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד בגין עיכוב בייצוג ע''י סיוע משפטי: 1. לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אהובה עציון; בל' 2470/02), אשר ניתן ביום 12.1.09 והומצא לידי ב"כ המבקשת ביום 14.1.09. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 4.5.09, היינו באיחור של כחודשיים וחצי. רקע 2. מר אלי מורד ז"ל (להלן: "המנוח"), בעלה של המבקשת, נרצח ביום 31.10.00 במהלך שוד עת החזיק תיק עם כספים. לטענת המבקשת, הדבר אירע תוך כדי ועקב עבודתו עבור המשיב 2, מר בנימין רביזדה (להלן - "המשיב"), שהנו חלפן כספים במקצועו. תביעתה של המבקשת למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") לקבלת קצבת תלויים נדחתה, ולכן הגישה תביעה בקשר לכך לבית הדין האזורי לעבודה. 3. בית הדין האזורי דחה את תביעתה של המבקשת לאחר שקבע כי המנוח לא היה עובד שכיר ואף לא רשום כעצמאי. בית הדין קבע כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח יחסי עובד - מעביד בין המנוח למשיב וכי התמונה המצטיירת הינה כי "המנוח ורביזדה שיתפו פעולה בעיקר בעסקי נכיון שטרות, תוך הקמת חברות שונות במשותף וחלוקת הכספים ביניהם, ומבלי לדווח על כך לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי...". טענות הצדדים 4. ב"כ המבקשת, המייצגה מטעם הסיוע המשפטי, תמך נימוקיו לעיכוב בהגשת הערעור, בהתנהלותה האיטית של לשכת הסיוע המשפטי עקב עומס התיקים הרב המגיע לפתחה, ובמצבה הכלכלי של המבקשת אשר לא איפשר לה את הגשת הערעור ללא סיוע הלשכה. לדבריו, מייד לאחר קבלת פסק הדין פעל על מנת לקבל אישור להגשת הערעור מהלשכה, כאשר נמנע מהגשת הערעור טרם אישור זה בשל כך שננזף על כך במקרים קודמים. המבקשת צירפה לבקשתה את טיוטת הודעת הערעור, בה פירטה את השגותיה על פסק דינו של בית הדין האזורי. 5. המוסד הסכים לבקשת המבקשת למתן ארכה. 6. המשיב התנגד לבקשה. לגישתו, אין הצדקה לאיחור הרב בהגשת הערעור, ויש בכך משום פגיעה בציפייתו הלגיטימית לסופיות ההליכים. עוד טען כי ב"כ המבקשת לא ציין את המועדים הרלוונטיים לבקשה, ביניהם מועד מתן אישור הלשכה להגשת הערעור ויתר פעולותיו אשר נעשו לצורך קבלת אישור זה, כאשר סיכויי הערעור נמוכים מאחר שערעורה של המבקשת יוצא כנגד ממצאיו העובדתיים של בית הדין קמא. עוד ציין כי המבקשת אינה סובלת כלל ועיקר מחסרון כיס, ולא בכדי לא צירפה תצהיר המעיד על כך. 7. ב"כ המבקשת בתגובתו ציין שוב כי הטעם לאיחור הנו התנהלות הלשכה לסיוע משפטי. לכך הוסיף כי המבקשת הנה אישה קשת יום, חולת נפש, המתפרנסת שכר מינימום ותו לא. עוד ציין כי המשיב צורף להליך כצד ג' על ידי המוסד, ולכן יש ספק אם הינו בעל זכות עמידה בשאלה אם ליתן הארכת מועד אם לאו. הכרעה 8. המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הינו 30 יום, כפי שקבוע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - "התקנות"). 9. סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי: "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". 10. לעניין "הטעמים המיוחדים" שבגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות נקבע בעא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ, מיום 23.5.05: "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא". לעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904, עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", שהינם: "... בחינת המקרים השונים מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". 11. עוד נקבע כי איחור הנובע מעיכובים בהסדרת הייצוג מטעם הסיוע המשפטי מהווה גורם אשר מחוץ לשליטתו של המבקש, ובכך מהווה "טעם מיוחד" למתן ארכה, זאת כל עוד הבקשה הוגשה בתום לב והעיכוב בהגשתה אינו נעוץ בהתנהלותו של מגיש הערעור (עא"ח 36/07 אדוארד ירמלוביץ - המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.12.07; בש"א 5591/04 רונן נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', מיום 29.6.04). 12. לאחר בחינת טענות המבקשת וכלל החומר שבתיק, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה. טרם לכן אציין כי ב"כ המבקשת אמור היה לתמוך טענותיו בנוגע לעיכוב הטיפול בלשכה לסיוע משפטי באסמכתאות רלוונטיות, לרבות פירוט התאריכים בהם פנה לקבלת אישור, ועל כן בדרך כלל לא יהיה די בהצהרה כללית בדבר עיכוב ההליכים בלשכה. בנוסף, לא הוסבר מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד עוד טרם קבלת האישור ובמסגרת המועד החוקי להגשת הערעור, ולכל הפחות מדוע לא נמסרה הודעה למשיבים על הכוונה להגיש ערעור. על אף זאת, ועל אף משך האיחור, החלטתי שלא לחסום את גישתה של המבקשת לערכאת הערעור, בהתחשב בטעמים שיפורטו להלן, אשר מצטרפים במקרה זה לעיכוב שנגרם עקב טיפול הלשכה לסיוע משפטי. 13. טעם ראשון הינו חשיבות העניין (עא"ח 40/09 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - שאול שאול, מיום 22.10.09). עסקינן בשאלת זכאותה של אלמנה לקצבת תלויים מהמוסד בגין מותו טרם עת של בעלה בנסיבות מצערות, ובמצב דברים זה ראוי כי ערכאת הערעור תיתן דעתה לסוגיה. לא בכדי, נתן גם המוסד את הסכמתו לבקשה. 14. לכך יש להוסיף את סיכויי הערעור, המהווים שיקול מרכזי בהחלטה בדבר הארכת מועד (עא"ח 38/08 עזרא מכמאל - המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.1.09). כאמור לעיל, ציר המחלוקת בין הצדדים נוגע לקיומם של יחסי עובד-מעביד בין המנוח למשיב. המדובר בשאלה משפטית במהותה (גם אם בהתבסס על התשתית העובדתית הרלוונטית), ולכן גם אם סיכויי הערעור אינם גבוהים (בהתחשב באמון שניתן על ידי בית הדין האזורי בעדותו של המשיב) - אין לומר כי סיכויי הערעור קלושים. 15. סוף דבר - הבקשה מתקבלת. המבקשת תגיש ערעורה בחמישה עותקים תוך 15 יום מהיום. בכפוף לכך, ייפתח תיק ערעור. אין צו להוצאות.הארכת מועדסיוע משפטי