הארכת מועד להגשת ערעור בגלל אי ייצוג ע''י עורך דין

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להגשת ערעור בגלל אי ייצוג ע''י עורך דין: 1. לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת נטע רות ונציג הציבור מר גיורא בשור; בש"א 4170/08 בתיק עב' 9413/08) , אשר ניתנה ביום 17.9.08 ועל פי אישור המסירה הומצאה לידי בא-כח המבקשת ביום 22.9.08, כך שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור היה 7.10.08. ניסיון להגשת הבקשה ביום 17.11.08 לא צלח נוכח האיחור בהגשתה. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 23.11.08. רקע 2. בית הדין האזורי דחה בקשה לסעד זמני של המבקשת ו- 15 תובעים נוספים (להלן - "המבקשים"), להשיבם לעבודה כמלווים בהסעות החינוך המיוחד, לאחר שפוטרו בטרם השלימו תשעה חודשי עבודה. הנימוקים לדחיית הסעד הזמני היו כי תחילה יש להכריע בשאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין המבקשים למשיבה 2, הכרעה אשר אינה מקובלת במסגרת סעד זמני, וכי המבקשים השתהו בהגשת בקשתם והגישוה לאחר שהמשיבה 2 כבר התקשרה עם זכיין אחר לצורך מתן שירותי הסעה וליווי לילדי החינוך המיוחד. בית הדין האזורי ציין את העובדה כי למבקשים ניתנה אפשרות להמשיך לעבוד כמלווים אצל הזכיין החדש. 3. המבקשת טוענת כי בטרם הוגשה הבקשה לבית דין זה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה עוד ביום 28.9.08, במטרה לערער על החלטת בית הדין האזורי; רק ביום 26.10.08 נתקבלה תשובת היועץ המשפטי המפנה את המבקשת להגשת ערעור בבית דין זה. באותו מועד, כך לטענת המבקשת, היתה מאושפזת ולאחר מכן נדרשה למנוחה בשל בעיה רפואית, כך שרק ביום 13.11.08 עלה בידה לשלוח את החומר למזכירות בית הדין. המבקשת צרפה לבקשתה אישור רפואי על אשפוז בין התאריכים 27.10.08-22. בעדכונים נוספים שהגישה המבקשת מתייחסת היא לזכויות כספיות שלא שולמו למבקשים לטענתה, אך מקומן של טענות אלו בהליך העיקרי ולא בבקשה זו להארכת מועד. 4. ביום 14.12.08 הוריתי למבקשת להבהיר בתוך 7 ימים מכח מה היא מייצגת את המבקשים, והאם עו"ד שמלה - אשר ייצג את המבקשים בבית הדין האזורי - אינו מייצגם עוד. ביום 23.12.08 הגישה המבקשת הודעה בה נכתב "לאחר שכינסתי את כל המלווים לישיבה הוחלט לפטר את עו"ד שמלה מתיק עב' (ת"א) 9413/08... וכן החלטנו כל המלווים שאני אייצג אותם בדיון ב-1.1.09... מצורף בזה יפויי הכח של המלווים שחתמו שאייצג אותם בדיון". להודעה צורפה הודעה דומה שהוגשה ביום 21.12.08 לבית הדין האזורי בתל אביב וכן יפויי כח לטובת המבקשת עליהם חתמו כביכול המבקשים. 5. המשיבות לא הגישו תגובותיהן לבקשה, על אף החלטתי מיום 6.1.09 בקשר לכך, ולפיכך ניתנת ההחלטה בלא להמתין להן. דיון והכרעה 6. דין הבקשה ביחס למבקשים הנוספים להימחק על הסף וזאת מבלי לדון בה לגופה. המבקשת אינה עורכת דין ולפיכך אינה רשאית לייצג את המבקשים במסגרת הליך משפטי זה (בר"ע 1120/01 חיים ברקוביץ - אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ , מיום 14.3.01; דב"ע לה/ 74-9 בת עמי קניג - עיריית ירושלים, פד"ע ו' 359; דב"ע נג/28-01 שלום מרדכי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ו 448). חתימות המבקשים על יפויי הכח אף לא אומתו כנדרש בסעיף 20 לחוק הנוטריונים התשל"ו-1976 וסעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961. גם פיטוריו הנטענים של עו"ד שמלה נעשו לאחר הגשת הבקשה ולפיכך הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת באמצעותו בעת שהוגשה. לאור האמור לעיל אין באפשרותי להתייחס לבקשה ככל שהיא נוגעת למבקשים הנוספים. כיוון שהמבקשת עצמה הינה צד בתיק, אדון בבקשה כאילו הוגשה על ידה בלבד. 7. המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של בית דין אזורי נקבע בתקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - "התקנות"), שזו לשונה: "בקשת רשות לערער על החלטה של בית דין אזורי תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפני המבקש, או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו". סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי: "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". 8. לעניין "הטעמים המיוחדים" שבגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות נקבע בעא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ, (לא פורסם, , מיום 23.5.05): "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא". בעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904, עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", שהינם: "... בחינת המקרים השונים מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". 9. לאחר בחינת טענות המבקשת וכלל החומר שבתיק, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה. טענת המבקשת כי אינה מיוצגת ואינה בקיאה בסדרי הדין אינה בגדר "טעם מיוחד". כפי שנקבע בעא"ח 30/06 רוני שמעון בע"מ - חארבי עליאן (לא פורסם, , ניתן ביום 20.12.06):- "העובדה שהאיחור נובע מאי ידיעת החוק על ידי מתדיין שאינו מיוצג, אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת המועד, באשר אין ליתן לצד בלתי מיוצג עדיפות על הצד המיוצג [דב"ע נב/ 94-9, אביבה לביא - משרד נסיעות רג'ואן, ניתן 8.6.92; בשא 2749/01 שמואל לוי נ' ירמיהו לביא, ניתן 17.4.01]". יתרה מכך, בעת הגשת הבקשה הייתה המבקשת מיוצגת על ידי עו"ד שמלה והיתה יכולה להתייעץ עימו ולהורות לו להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלא להעניק סעד זמני. המבקשת לא פירטה האם התייעצה עם בא כוחה בטרם הגישה את הבקשה ולא הסבירה מדוע הגישה בעצמה את הבקשה עוד בהיותה מיוצגת. 10. טעם נוסף התומך בדחיית הבקשה הוא סיכויי הבקשה לרשות ערעור, המהווים שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר מתן הארכת מועד (עא"ח 38/08 עזרא מכמאל - המוסד לביטוח לאומי, , מיום 22.1.09). בענייננו מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה שלא ליתן סעד זמני, החלטה אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה. זאת, בפרט כאשר הדיון בתיק העיקרי אמור להתקיים בקרוב, ולצדדים תעמוד זכות ערעור על פסק הדין שיינתן במסגרתו. 11. סוף דבר - הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשהמשיבות לא הגישו תשובתן לבקשה אין צו להוצאות. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםייצוגערעורעורך דין