הארכת מועד ערעור למרות שיש ערעור באותו עניין

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד ערעור למרות שיש ערעור באותו עניין: לפני בקשות הדדיות להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (הנשיאה ורד שפר ונציגי הציבור מר יצחק רז ומר טוביה לוי; עב' 2123/04), , אשר ניתן ביום 12.8.08. על פי אישורי המסירה, פסק הדין הומצא לידי ב"כ המשיבה בבש"א 560/08 (להלן לשם הנוחות - "העירייה") ביום 14.8.08, ולידי ב"כ המבקש בבש"א 560/08 (להלן לשם הנוחות - "המבקש") ביום 2.9.08. המועד האחרון להגשת הערעורים היה לפיכך יום 2.10.08. רקע המבקש עבד בעירייה משך כ-27 שנים כקצין בטחון, ופוטר. בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי עתר למתן צו מניעה קבוע כנגד פיטוריו. בית הדין האזורי קבע כי בפיטורי המבקש נפלו פגמים הן במישור החוקי (פיטוריו על ידי ראש העיר ולא על ידי ועדה כדרישת התיקון לפקודת העיריות), הן במישור ההסכמי (אי מילוי הוראות חוקת העבודה), והן בשימוע שנערך למבקש. באשר לסעד - בית הדין האזורי שקל את כלל נסיבות המקרה ובכלל זה את ההליכים המשפטיים הקודמים שהתקיימו בין הצדדים, וקבע כי בנסיבות אלו אין להחזיר את המבקש לעבודה בעירייה אלא לפצותו. בית הדין קבע: "חומרתם של הפגמים מציבה את המקרה שבפנינו על סיפו של הגבול הקיצון בסקלת המקרים ה"רגילים", ומכאן אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצוי המקסימלי הבא בגדרו של ה"כלל", בשיעור של שתים עשרה משכורות...". שני הצדדים ביקשו לערער על פסק הדין. המבקש שלח באמצעות הפקסימיליה ביום 28.9.08 "בקשה בהולה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות שמוגשת מטעמי זהירות בלבד". בקשה זו נשלחה במקביל באמצעות דואר רשום והגיעה לבית הדין ביום 2.10.08. ביום 23.10.08 הגישה העירייה בקשה מטעמה להארכת מועד להגשת ערעור, אליה צירפה את הודעת הערעור. טענות הצדדים בבש"א 560/08 המבקש טוען כי עם קבלת פסק הדין הודיעה לו ההסתדרות החדשה, אשר ייצגה אותו בבית הדין האזורי, כי אינה מתכוונת לייצגו בערעור. במקביל לכך החל לסבול מבעיה רפואית בעיניו אשר דורשת ממנו להקדיש זמן לטיפוליים רפואיים; מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשכור שירותי עו"ד ולפיכך נדרש לו זמן רב לצורך הכנת הערעור; סיכויי הערעור טובים ולעירייה לא יגרם כל נזק מקבלת הבקשה. המשיבה בתשובתה מתנגדת לבקשה וטוענת כי דינה להדחות על הסף כיון שלא צורף לה תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה; הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשת הערעור ולא נטענו בה הסיבות לעיכוב בהגשת הבקשה ממועד קבלת פסק הדין ועד להגשתה בפועל; המבקש לא צירף מסמכים המאמתים את טענתו בדבר הפסקת הייצוג ומצבו הכלכלי הקשה; הטענה בדבר סיכויי הערעור היא טענה סתמית ולא מנומקת. המבקש צירף לתגובתו לתשובת המשיבה תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה, וכן אישורים כי הבקשה נשלחה בדואר רשום והגיעה לבית הדין ביום 2.10.08 היינו לפני תום המועד להגשת הערעור. המבקש מוסיף נימוקים המסבירים מדוע לגישתו סיכויי הערעור גבוהים. טענות הצדדים בבש"א 581/08העירייה בבקשה מטעמה להארכת מועד טוענת כי פסק הדין הומצא לידיה רק ביום 14.9.08, ובהתחשב בפגרת הסוכות הרי שהערעור הוגש בתוך המועד להגשתו. לטענתה, נאמר לה על ידי מזכירות בית הדין כי במערכת הממחושבת מופיע מועד מסירה מוקדם יותר ולפיכך הגישה בקשה זו להארכת מועד. המבקש מצרף לתשובתו עותק של אישורי המסירה של בית הדין האזורי מהם עולה כי פסק הדין הומצא לידי העירייה ביום 14.8.08. לגישתו, טענת העירייה כי פסק הדין הומצא לידיה ביום 14.9.08 לא נתמכה בראיה כלשהי ומכאן שהבקשה הוגשה באיחור של כחודש וחצי, ללא מתן טעם כלשהו ובודאי שללא טעם מיוחד כנדרש. העירייה בתגובתה מיום 4.3.09 שבה ומתייחסת לבקשת המבקש, ולא מוסיפה נימוקים נוספים כלשהם בנוגע לבקשתה שלה, למעט הטענה כי "ככל שבית הדין הנכבד יקבל את בקשת המבקש, הרי שיהיה זה אך צודק לקבל את בקשת המשיבה....". דיון והכרעה המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - "התקנות"), שזו לשונה: "המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור". סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי: "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". לעניין "הטעמים המיוחדים" שבגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות נקבע בעא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ, (לא פורסם, , מיום 23.5.05): "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא". לעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904, עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", שהינם: "... בחינת המקרים השונים מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". הכרעה בבש"א 560/08 13. לאחר בחינת טענות המבקש וכלל החומר שבתיק, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה. טענות המבקש בדבר הפסקת הייצוג ומחלתו הנטענת אינן מהוות במקרה זה טעם מיוחד שכן המבקש לא פירט את המועדים הרלוונטיים של ההתרחשויות וטענותיו נטענו באופן כללי. עם זאת, אין מחלוקת כי הבקשה הגיעה לבית הדין באמצעות הדואר הרשום כבר ביום 2.10.08 היינו בתוך המועד החוקי להגשת הערעור. בקשה להארכת מועד המוגשת בתוך המועד החוקי דינה להתקבל שכן היא מעידה על שקידתו של המבקש בטיפול בעניינו ושוללת את ציפיית הצד שכנגד לסופיות ההליכים, ומהווה לפיכך "טעם מיוחד" בפני עצמה להארכת המועד (עא"ח 12/07 עוזיאל שניר - אבי זיקרי, , מיום 29.4.07). הכרעה בבש"א 581/08לאחר בחינת טענות העירייה וכלל החומר שבתיק, אני סבורה כי אין הצדקה לקבל את בקשת העירייה להארכת מועד. אין מחלוקת ממשית, והדבר בא לידי ביטוי באישורי המסירה, שפסק הדין הומצא לעירייה כבר ביום 14.8.08. טענת העירייה כי פסק הדין הומצא לה רק חודש לאחר מכן אינה נתמכת בראיה כלשהי. בנסיבות אלה היה על העירייה להציג טעם מיוחד להארכת המועד, אלא שהעירייה לא הציגה כל טעם ובוודאי שלא טעם מיוחד כאמור. כל שטענה העירייה הוא כי "מתן אורכה להגשת הודעת הערעור תיתן למבקשת את יומה בבית הדין", מבלי שיש בכך "טעם מיוחד" לפי דרישות התקנות והפסיקה. באשר לטענת העירייה כי "יהיה זה אך צודק" לקבל את בקשתה ככל שתתקבל בקשת המבקש - גם בכך אין לראות, בנסיבות מקרה זה, משום טעם מיוחד. העובדה שבבית הדין תלוי ועומד ערעור אחר באותו עניין יכולה אמנם להוות טעם מיוחד להארכת מועד, אך זאת כאשר "הערעור שהוגש באיחור הוא באותו עניין במובן הצר של הערעור התלוי ועומד... על פי אמת מידה מחמירה, כאשר בדרך כלל אין להתיר הצגת עילה חדשה, או עניין שאינו תלוי ועומד בערעור המקורי... על המבקש הארכת מועד להגשת ערעור, לשכנע כי קיימת זיקה ממשית בפועל בין טענותיו בערעור לבין הנטען בערעור התלוי ועומד, וכי טענותיו מושפעות ונגזרות מהטיעונים בערעור התלוי ועומד..." (עא"ח 35/06 עו"ד אלכסנדר לבון - סיגל קדושים, , מיום 31.12.06). במקרה זה, העירייה כלל לא ניסתה לטעון כי קיימת "זיקה ממשית בפועל" כאמור, והסתפקה בהעלאת הטענה באופן כוללני. בנוסף, לא טרחה להצביע על טעם כלשהו לאיחור בהגשת הערעור, שנדרש לצרפו לעצם קיומו של הליך תלוי ועומד על מנת ליצור "טעם מיוחד" (עא"ח 1011/01 פטלוק משה - אגודת בני יהודה תל אביב, , מיום 28.10.01). טענת העירייה כי קבלת בקשת המבקש הינה טעם המצדיק בפני עצמו גם את קבלת בקשתה, הינה טענה סתמית שקבלתה מעקרת את הוראות החוק והתקנות בדבר המועדים להגשת ערעור וערעור שכנגד שכן לפי הגיון זה בכל מקרה בו יוגש ערעור על ידי מי מהצדדים יוכל הצד השני להגיש ערעור או ערעור שכנגד גם בחלוף המועדים, ובית הדין יקבל ערעורים אלו רק מן הטעם שכבר תלוי ועומד ערעור בפניו. סוף דבר - בקשת המבקש בבש"א 560/08 מתקבלת. בקשת העירייה בבש"א 581/08 נדחית. העירייה תשא בהוצאות המבקש בגין בקשתה בסך של 2,000 ₪. מזכירות בית הדין תפתח תיק ערעור לאחר שהמבקש יגיש כתב ערעור בחמישה עותקים וישלם את האגרה הנדרשת, וזאת בתוך 15 יום ממועד קבלת החלטה זו. הארכת מועדערעור