קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא היתר לניהול לשכה פרטית: השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע החלטת מנהלת אגף הרישוי במינהל הסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן- המשיבה), מיום 16.6.09, לשלול את הרישיון וההיתר שניתנו למבקשת 1 (להלן- המבקשת) לניהול לשכה פרטית החל מיום 23.6.09. הרקע 2. גב' גליה מרגרט פרידמן (להלן- גב' פרידמן) היא מנכלי"ת ובעלת מניות במבקשת, חברת ל.ג. גל כח אדם לסיעוד בע"מ, הפועלת מכח רישיון שניתן לה בשנת 2007 לניהול לשכה פרטית. גב' פרידמן פעלה בעבר במסגרת חברה אחרת, היא חברת גל שירותי כח אדם וסיעוד (להלן- הלשכה הישנה), שרישיונה וההיתר לתיווך עובדים זרים שלה נשללו. מר נתן פדידה (המבקש 2; להלן- מר פדידה) רכש, לדבריו, את מניות המבקשת. המשיבה טוענת כי מר פדידה אינו מוכר לה וכי בהתאם לרישומי הרשות ורישומי רשם החברות, גב' פרידמן היא מנכלי"ת המבקשת. לימים הגיעו למשיבה תלונות מעובדים זרים, ממעסיקיהם וממשרד הפנים בנוגע להתנהלותה של המבקשת. בחקירות שערכה המשיבה התגלה, כך לטענתה, כי המבקשת הפרה את תנאי הרישיון שניתן לה בכך שלא ביצעה ביקורי טרום השמה אצל מטופלים לבדיקת צרכיהם והתאמת העובד הזר אליהם. כתוצאה מכך, כך טוענת המשיבה, נוצר מצב בו הוצב עובד זר אצל משפחה ולא התקבל לעבודה על ידה. עוד התברר כי המבקשת התקשרה עם חברה זרה בפיליפינים שגבתה מהעובדים הזרים שהביאה לישראל סכומים העולים על המוסכם. כמן כן התגלה כי המבקשת דיווחה למשרד הפנים על חוסר התאמה בין העובד הזר והמעסיק, במקרים שהם לא נפגשו כלל. 4. לאחר שנאספו כלל הראיות, הוזמנה גב' פרידמן להתייחס לחשדות שהועלו נגדה ונגד המבקשת. לאחר קבלת תגובת גב' פרידמן באמצעות באת כוחה, החליטה המשיבה על ביטול הרישיון וההיתר שניתנו למבקשת (להלן- ההחלטה). המבקשת פנתה למשיבה בבקשה להארכת מועד להפסקת פעילותה. במענה, הבהירה המשיבה במכתב מיום 22.6.09 כי החלטתה תיכנס לתוקף באופן הדרגתי באופן שפעילות המבקשת כלשכה פרטית תופסק ביום 23.6.09 רק לגבי הבאה ותיווך של עובדים זרים חדשים, בעוד שלגבי הטיפול בעובדים זרים ומטופלים קיימים הרשומים על שם המבקשת, החלטתה תיכנס לתוקף ביום 10.8.09. המבקשת ומר פדידה הגישו לבית דין זה בקשה לעיכוב הביצוע של החלטת המשיבה עד להכרעה בערעור שיוגש. לטענתם, מר פדידה הינו בעל המניות במבקשת והגב' פרידמן, מנכלי"ת החברה, פוטרה מעבודתה ואינה מכהנת עוד בתפקיד. לגופו של עניין טוענים המבקשים כי יש לקבל את הבקשה מאחר וסיכויי הערעור גבוהים. בקשר לכך נטען כי החלטת המשיבה אינה סבירה ומידתית, שכן ניתנה בעקבות מספר עבירות פורמאליות מהם לא ניתן להסיק באופן גורף כי המבקשת התנהלה באופן לא תקין או הפרה התחייבות מהותית המוטלת עליה מכוח חוק. לטענתם, מדובר בהתנהלות משנת 2005, במסגרת הלשכה הישנה, כאשר מאז ועד היום שונתה דרך התנהלות המבקשת ולא ניתן להסיק מהתנהלות הלשכה הישנה על התנהלות הלשכה החדשה. עוד נטען כי המשיבה התייחסה למבקשת בחומרה יתרה, תוך התעלמות מכמות הליקויים שעלו בחקירה ביחס להיקף פעולתה. בהקשר זה צויין כי המבקשת מתווכת בין 900 עובדים זרים ומעסיקים בעוד הטענות כלפיה מתייחסות לפחות מחצי אחוז מהיקף זה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי אי קבלת הבקשה תביא לסגירת המבקשת ולאיבוד מקור פרנסתה, לצד פגיעה אנושה במטופלים, בעובדים הזרים ובשישה עובדים שכירים אותם היא מעסיקה. עוד נטען כי לאור גודלה והיקף פעילותה של המבקשת, שלילה מיידית של רישיונה תגרום פגיעה חמורה ואיבוד לקוחות רבים. מנגד, למשיבה לא יגרם נזק אם המצב יישאר כפי שהוא עד לבירור הערעור שיוגש. עוד טוענים המבקשים כי פרק הזמן שקצבה המשיבה להודיע ללקוחות על הפסקת פעילותה של המבקשת (10.7.09), לא יאפשר להם לסייע ללקוחות אלה, שמרביתם מוגבלים בתפקוד. בנסיבות אלה, כך טוענים המבקשים, שלילת רישיונה של המבקשת לאלתר יגרום לה נזק בלתי הפיך ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם תזכה בערעור שיוגש. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין כל עילה למנוע את ביצועה של ההחלטה שנכנסה לתוקף ביום 23.6.09. עוד טוענת המשיבה כי הבקשה התייתרה נוכח הבהרת ההחלטה (מיום 22.6.09) ממנה עולה שצדדים שלישיים לא ייפגעו מההחלטה. לטענתה, יש לדחות את הבקשה גם לגופה מאחר וסיכויי הערעור נמוכים. לטענתה, החלטתה הינה סבירה ומידתית, התקבלה מנימוקים עניינים, לאחר שבפני גב' פרידמן הוצגו כל הראיות והטענות בדבר השיקולים העומדים ביסוד הכוונה לשלול את הרישיון ואת ההיתר ולאחר שניתנה לה הזדמנות להציג את גרסתה. 9. המשיבה טוענת כי מדובר בהחלטה מנהלית שהתקבלה מנימוקים ענייניים לאחר חקירה מקיפה, במהלכה נבחנו תלונות שהגיעו ממקורות שונים ובלתי תלויים זה בזה בדבר התנהלותה של המבקשת ובעלת המניות בה. לטענתה, מן הראיות שנאספו עולה כי פעילותה של המבקשת, בין במסגרת הלשכה הישנה ובין במסגרת הלשכה החדשה, נעשתה בניגוד לחוק. לטענתה, יש לקחת בחשבון גם את הראיות בעניין הבאת עובדים זרים לישראל באמצעות הלשכה החדשה מבלי שנבדקה מידת התאמתם למעסיקיהם, דבר שגרם להעברתם ממעסיק אחד לשני ולכך שמצאו את עצמם ללא עבודה. כמו כן, מחומר הראיות עולה כי המבקשת הביאה לארץ עובדים זרים ללא בקשות מצד מטופלים ואף לא דיווחה על כל ההשמות שביצעה. ממצאים אלה, כך טוענת המשיבה, עמדו בבסיס החלטתה. בנוסף, המשיבה מבקשת למחוק על הסף את מר פדידה מהבקשה, הואיל והגב' פרידמן הינה בעלת התפקיד הרשומה ברשות והיא בעלת "זכות העמידה" כנגד ההחלטה. כמו כן מציינת המשיבה כי, בנוסף להחלפת בעלי המניות במבקשת ללא דיווח ובניגוד לנוהל לשכות פרטיות, הוחלף גם המנכ"ל במבקשת, דבר אשר גם הוא מעיד על אופן התנהלותה הכושל של המבקשת. לאחר שנתנו דעתנו לבקשה ולתגובה לה, כמו גם מכלול החומר שבפנינו, הגענו למסקנה כי אין הצדקה להתערב בהחלטת המשיבה ובמיוחד לא על דרך של מתן סעד זמני. החלטת המשיבה לשלול את רישיונה וההיתר של הלשכה החדשה מבוססת לכאורה כראוי על העדויות ומכלל הראיות שבאו בפניה במהלך החקירה. כפי שעולה מהחלטת המשיבה, מדובר בסדרת אירועים של הבאת עובדים זרים לארץ, בהעדר קיומה של בקשה מצד משפחות המטופלים. עוד עולה מההחלטה כי העובדים הזרים הובאו לארץ מבלי שנבחנה התאמתם למשפחות אליהן הובאו ולעיתים בניגוד לבקשת המשפחות, דבר שיצר מצב של העברת עובדים זרים ממעסיק אחד לשני. בנסיבות אלה, נוכח חומרת המעשים לכאורה לא מצאנו מקום, בשלב זה, להתערב בהחלטת המשיבה. 11. סוף דבר - הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בקשר לבקשה זו, בלי קשר להליכים האחרים, בסכום של 1,000 ש"ח. אם וכאשר יוגש ערעור על החלטת המשיבה, הוא ייקבע לדיון בהקדם האפשרי - ולו גם במהלך הפגרה - בהתאם בטיבו של ערעור מסוג זה. לשכה פרטית