הנחה בדמי חכירה לבניה עצמית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הנחה בדמי חכירה לבניה עצמית למי ששירת בצבא:


השאלה הדורשת הכרעה בעתירה זו הינה: האם בפועל זכאי העותר, שהינו תושב הכפר ירכא אשר שירת בצה"ל, להנחה בתשלום דמי החכירה ששילם עבור מגרש לבניה עצמית בו זכה במסגרת מכרז שפרסמו מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
[1] העותר שרת שירות חובה בצה"ל בין התאריכים 29/11/1995 ועד 10/9/1997, בסה"כ שירת 21 חודשים ושלושה עשר ימים.

[2] בשנת 2003 פרסם מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המשיב") מכרז למכירת מגרשים לבניה עצמית בשכונת החיילים המשוחררים בירכא, מכרז מס' צפ/152/2003 (להלן :"המכרז").

[3] ביום 7/7/2003 הגיש העותר הצעה להשתתף בהגרלה לרכישת מגרש לבניה עצמית, במסגרת המכרז וביום 7/12/03 הודיע המשיב לעותר כי הוא זכה במגרש 36 חלק ב בגו"ח 18929/53 (להלן: "המגרש").

[4] העותר שילם, עד ליום 21/1/04, סכום של 39,191 ₪, כדמי חכירה עבור המגרש שרכש, על פי דרישת המשיב.

[5] ביום 3/1/04, שלח העותר מכתב למשיב באמצעות משרד הבינוי והשיכון ובו ביקש החזר סכום ההנחה בדמי החכירה. העותר טען כי הוא זכאי להנחה בתשלום דמי חכירה כמו כל חייל ששירת תקופה מלאה של 24 חודשים, זאת על פי תנאי המכרז.

[6] בתשובת המשיב מיום 26/1/04 הובהר לעותר כי לא ניתן להיעתר לפנייתו שכן נהלי המנהל מתנים את מתן ההנחה בתקופת שירות בת שנתיים ימים, אשר תחשב כשירות מלא ואלו תום שירות עקב פציעה במהלכו, אינו נחשב שירות מלא (ראה נספח ג' לסיכומי העותר). המשיב ציין במכתבו כי תנאי המכרז אשר נקבעו עפ"י החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מס' 929 לא מאפשרים להחיל את ההנחה בדמי חכירה על מי שלא שרת 24 חודשים בכוחות הביטחון עד למועד ההרשמה למכרז.

[7] העותר הגיש תביעתו תחילה לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות ביום 26/7/04 (תק 247/04), אשר הועבר לבית המשפט השלום בקריות לאחר תיקון סכום התביעה והגשת תביעה מתוקנת בסדר דין מהיר (ת.א. 3092/05), וביום 13/6/07, הועבר ע"י בית משפט השלום לבית משפט זה, בשל העדר סמכות עניינית.

[8] ב"כ המשיב טען במהלך הדיון שהתקיים בפני בית משפט השלום בקריות בת.א 3092/05, כי מוסכם שהעותר נפצע במהלך השירות ושוחרר עקב כך, אולם אינו זכאי להנחה בשל כך שהמסמכים המעידים על כך לא הומצאו במועד (פרוטוקול מיום 13/6/07).

דיון והכרעה:
[1] העותר טוען כי מכוח סעיף 6(1) +6(1)(2) לתנאי המכרז, הוא זכאי להנחה בתשלום דמי החכירה המהוונים המסתכמים בסך של 18,936 ₪, בשל העובדה שהוא נכה צה"ל ששוחרר משירות חובה בטרם עת, עקב פצעתו בעת שירותו.

מנגד, טוען המשיב כי העותר לא פנה טרם ההגרלה בשאלת בירור מעמדו, לא השיג או דרש להיכלל בקטגוריה כל שהיא, ולא טרח להמציא מסמכים ו/או תעודה או ראיה אחרת אשר יכולה הייתה, לכאורה, לזכותו בהנחה המבוקשת בהתאם לתנאי המכרז ובמועד שנקבע במכרז.

[2] הוראת סעיף 6, במלואה, קובעת כדלקמן:
"6. תנאים מיוחדים ליוצאי כוחות הביטחון אשר שרתו לפחות 24 חודשים או בתעודת השיחרור מצויין תום/סיום שירות.


יוצאי/משרתי כוחות הביטחון כאמור, יזכו בהנחה בתשלום דמי החכירה המהוונים.
האמור בסעיף 1 יחול אם יתקיימו התנאים שלהלן:

א. הקצאת המגרש היא לבניה עצמית של מקבל המגרש למגוריו.
ב. מקבל המגרש המשרת בכוחות הביטחון או שרת בהם בעבר לפחות 24 חודשים או בתעודת השחרור מצויין תום/סיום שירות.
ג......".

עיון בסעיף זה במלואו, כולל כותרת הסעיף, מלמד באופן ברור ביותר כי ההנחה ניתנת ל"יוצאי כוחות הביטחון אשר שרתו לפחות 24 חודשים או בתעודת השחרור מצויין תום/סיום שירות". דהיינו, כבר בכותרת הסעיף מובהר כי ההנחה נועדה לכל המשרת בכוחות הביטחון אשר שרת תקופה של 24 חודשים שרות, או למקרה ששרותם נסתיים ובתעודת השחרור מצויין תום/סיום שירות.

[3] ממכלול החומר שהונח בפניי, עלה כי המשיב מעלה שתי גרסאות מנוגדות. האחת כעולה ממכתב ששלחה היועצת המשפטית של המשיב לעותר ביום 26/1/04, שם צויין כי:
"המינהל מאמין, כי שירתת את המדינה נאמנה במהלך שירותך הצבאי ופציעתך, היא הסיבה היחידה לכך שלא סיימת תקופת שרות מלאה של שנתיים ימים, ללא העדר מוטיבציה. יחד עם זאת, עם כל הצער, ידינו כבולות. נהלי המנהל קובעים מפורשות ונחרצות תקופת שירות של שנתיים ימים, אשר תחשב כשירות מלא ואילו תום שירות עקב פציעה במהלכו אינו נחשב שירות מלא...".

הגרסה השניה הועלתה בישיבת בית משפט השלום בקריות (ת.א. 3092/05) ביום 13/6/07, לאחר שמשרד הביטחון המציא את המסמכים, המעידים על סיבת שחרור העותר מצה"ל, ציין ב"כ המשיב לפרוטוקול כי: "אנחנו קיבלנו את העניין שהשחרור היה עקב פציעה במהלך השירות הצבאי, המחלוקת היא למעשה משפטית, לא עובדתית כמעט. המנהל מכיר בכך שהתובע נפצע במהלך שירותו הצבאי ושוחרר עקב כך... עמדתנו היא כי מאחר והמסמכים לא הומצאו בזמן, המסמכים נדרשים להיות ממוצאים למנהל עפ"י תנאי המכרז, ומשלא הומצאו במועד, הרי שאין לתובע אלא להלין על עצמו".

על טענה זו חזר המשיב בסיכומיו כאן.
מהאמור לעיל עולה, כי המשיב במכתבו מיום 26/1/04, הבהיר לעותר כי הוא מקבל כי סיבת שחרורו מצה"ל היתה עקב פציעתו במהלך השירות הצבאי. אולם המשיב טען כי תום שירות עקב פגיעה במהלך השירות הצבאי אינו נחשב שירות מלא. בניגוד לטענה זו בהליך שהתנהל בבית המשפט, שינה המשיב את טעמו וטען כי העותר אינו זכאי להנחה מאחר ולא המציא את המסמכים המעידים על פציעתו במהלך שירותו הצבאי, במועד שנקבע במכרז.

למרות סתירות אלה בטענות ובגרסאות של המשיב, הרי שהודעת ב"כ המשיב בבית משפט השלום, מלמדת כי אין עוד מחלוקת שהעותר שוחרר משירות צבאי עקב פציעתו, אשר מהווה סיבת סיום השרות. אלא שהמשיב טוען כי המסמכים המעידים על כך לא צורפו בזמן, למסמכי ההצעה.

[4] בסעיף 3 לתנאי המכרז (עמ' 2 לחוברת המכרז), פורטו המסמכים אשר דרושים לשם ההשתתפות בהגרלה, וכלשון הסעיף:
"מי שרשאי להרשם להגרלה והמעוניין בכך, יופיע במשרד ההרשמה המצויין להלן, מצוייד בכל המסמכים המוכיחים את זכאותו להירשם להגרלה, כמפורט להלן:
- תעודת זהות
- תמצית רישום ממשרד הפנים/רשם האוכלוסין על היותו תושב ירכא, בציון החל ממתי.
- תעודה המעידה על שרות בטחוני בכוחות הבטחון של לפחות 24 חודשים או תעודה המעידה על תום/סיום שירות או תעודה המעידה על שירות בכוחות הביטחון עפ"י אישור קצין העיר".

במצורף להצעתו למכרז צירף העותר את המסמכים הבאים: אישור קצין העיר, תעודת שחרור, בה צויין כי סיבת השחרור הינה מטעמי בריאות. מכאן אתה למד כי העותר המציא את המסמכים הנדרשים כמפורט בתנאי המכרז.

המשיב אינו רשאי לשנות מהתנאים שנקבעו במכרז, או להעמיד תנאים חדשים לאלה אשר זכו במכרז. כגון לדרוש הצגת מסמכים חדשים אשר זכרם לא בא בתנאי המכרז. במידה ומתעוררת שאלת פרשנות הוראות המכרז, מקום בו הן סובלות יותר מפרשנות אחת, צריכה הפרשנות להיעשות באופן המרחיב מבחינת בדיקת ההצעות אל מול המכרז, תוך מגמה לקיימם. הפסיקה בענין זה רבה ונרחבת (ראה ע"א 4605/99, 5010/99 אלישרא מערכות אלקטרוניקה נ' רשות שדות התעופה ואח', פ"ד נה(1) 1, עמ' 8 ואילך (להלן: "פרשת אלישרא").

יפים לענייננו דבריה של כב' השופטת שטרסברג כהן, פרשת אלישרא, בעמ' 9:
"... לדעתי, ההגנה על הציפייה הסבירה ועל האינטרסים של משתתפי המכרז מחייבת, כי מקום שבו תנאי המכרז אינם ברורים כל צורכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה, והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן ...".

בהמשך נקבע כי:
"... בעל המכרז הוא זה שמנסח את אותם "כללי משחק" וקובע את תנאי המכרז, ולפיכך בהתאם לכלל הפירוש הנוהג בדיני החוזים, כאשר לשון תניה בחוזה שנוסחה בידי צד אחד ניתנת לשני פירושים סבירים וכפות המאזניים מעוינות, יועדף הפירוש הנוח יותר לאותו צד שלא נטל חלק בניסוח החוזה ולא הייתה לו השפעה עליו..."

בענייננו, בהתאם לסעיף 3 לתנאי המכרז, רשאי היה העותר להבין כי צירוף אישור קצין העיר יחד עם תעודת השחרור המציינת את סיבת השחרור, יש בהם כדי לענות על דרישות סעיף 3 לתנאי המכרז בעניין צירוף המסמכים הדרושים.

המשיב טען בסיכומיו כי העותר לא עמד בתנאי המכרז כך שבהצעת העותר להשתתפות בהגרלה (צורף כנספח ב' לסיכומי המשיב ), צויין כי "נכים ואחרים יצטיידו במסמכים נוספים רלוונטים כמפורט בחוברת". העותר לא צירף מסמכים אשר יכולים היו, לכאורה, לזכותו בהנחה המבוקשת. טענה זו דינה להידחות. המסמכים הדרושים לשם ההשתתפות בהגרלה פורטו בסעיף 3 לתנאי המכרז, העותר צירף אישור קצין עיר וכן תעודת שחרור, בה צויין כי סיבת שחרורו הינה מטעמי בריאות. לכן ניתן להבין כי העותר נכלל בקטיגוריה של החיילים המחזיקים בתעודה המעידה על סיום שירות, ואין כל צורך במסמכים אחרים. עוד יש להדגיש כי לא ברור האם אותו נספח ב' לסיכומי המשיב היה חלק מתנאי המכרז אשר הופצו לקהל, כפי שנספח א לסיכומיו. כמו כן גם אם אכן היה נספח ב' חלק מתנאי המכרז, הרי שאין קשר בין האמור בנספח ב' הנ"ל (בצידה של הכוכבית), לבין סיבת שחרורו של העותר מצה"ל בעקבות פציעתו.

[5] יתרה מזו, באותה עת, לא היו בידי העותר מסמכים ספציפיים אשר בהם פרוט פציעתו שהיתה סיבה לסיום שרותו, שהומצאו למשיב מאוחר יותר. מסמכים אלה לא יכל העותר להשיג כפי שהתברר אף במהלך הדיון המשפטי. המדובר במסמכים שמשרד הבטחון סירב למסור לעותר והם הומצאו רק לאחר הגשת תובענה נגד משרד הביטחון בבית המשפט, כעבור יותר משנה מעת הגשת הבקשה להמצאת המסמכים.

מעבר לנדרש, יצויין כי ממכתבו של המשיב מיום 26/1/04, עולה כי המשיב ידע כי העותר שוחרר מצה"ל עקב פציעה במהלך השירות הצבאי, עוד טרם שצורפו המסמכים הספציפיים.ברור כי המשיב יכול היה וצריך להודיע לעותר, כי עליו להמציא מסמכים המעידים על כך, אם אכן לא קיבל את העובדה שהעותר שוחרר מצה"ל עקב פציעתו?

[6] למעלה מן הצורך נדגיש כי אין לקבל הטענה לפיה העותר מנוע מלהגיש עתירה זו לאחר שחתם על הסכמי הפיתוח ושילם את דמי החכירה שנדרשו ממנו ללא שציין שהדבר נעשה תחת מחאה, ובכך הביע הסכמתו לתנאי המכרז במלואם. ראוי לציין ולהדגיש כי יתכנו מקרים בהם האזרח, המתנהל אל מול רשות שלטונית, בוחר לשלם את הנדרש ממנו על מנת לקבל שירות ו/או לזכות במגרש, וזאת מבלי לציין כי הוא שומר על זכויותיו וטענותיו כנגד החיוב, ובמיוחד נכון הדבר מקום שהאזרח אינו מיוצג ואינו מודע לחובתו לציין כי הוא משלם "תחת מחאה", וכי לא יהא בתשלום כזה כדי לחסום דרכו מלטעון שהוא לא חייב היה בתשלום ולפיכך זכאי להחזרו.

יפים לענין זה דבריה של כב' השופטת שטרסברג כהן, רע"א 2911/95 אברהם נ' עיריית רמת גן, פד"י נג (1) 218 (1999):
"(א) המחאה או היעדרה משמשים לצורך בחינת כוונתו של המשלם בעת התשלום - אם שילם מתוך כוונה לסיים את הפרשה או שמא שילם את הכספים בלית בררה ומכוח אילוץ. אולם המחאה, כלשעצמה, איננה מילת קסם ואם אין מאחוריה עילה מבוררת המקימה זכות השבה למוחה, אין בכוחה של המחאה להקנות לו כזו. המחאה יכולה לשמש אינדיקציה לכך שהמוחה אכן היה תחת אילוץ כאשר שילם את מה שלטענתו לא היה חייב לשלם. אם מחה ומסתבר שלא היה אילוץ, לא קמה לו זכות להשבה. אם היה אילוץ, יכול שתקום לו זכות להשבה גם אם לא מחה ...

(ב) ככל שמדובר בתשלום לרשות, ניתן להבחין בין שתי קבוצות של מקרים. המקרה הראשון הוא תשלום שנעשה, כאשר הרשות התנתה עשיית פעולה מסויימת שהתבקשה על-ידי האזרח, בתשלום שלא הייתה זכאית לגבותו כתנאי לביצועה. כאן, בדרך-כלל, יראו את השלום כתשלום שנעשה תחת אילוץ ... המקרה השני הוא מקרה שבו דרשה הרשות תשלום שלא היתה זכאית לו, אולם הדרישה לא באה כתנאי לכך שהרשות תעשה לפי בקשת האזרח פעולה מסוימת. זוי סיטואציה בעייתית יותר מבחינת דיני האילוץ אך ייתכן כי גם במקרים האחרונים תקום למשלם עילת השבה ... בהנחה שבמקרה שלפנינו גבתה העירייה את התשלום שלא כדין, ענייננו בא בגדר קבוצת המקרים הראשונה דלעליל, שכן, התשלום נדרש כתנאי לקבלת אישור להעברת המקרקעין על שם הקונה. אף-על-פי-כן, לא בוצע התשלום בעניינו תחת אילוץ. גם כאשר מדובר בתשלום שנדרש על-ידי הרשות שלא כדין, יכול שתישלל עילת ההשבה אם כוונתו של המשלם היתה לשם מתוך פשרה על מנת לסיים את הפרשה ולא לשוב ולדון בה עוד...".

הלכה היא כי תשלום מחמת אילוץ, אינו רצוני, וניתן להשבה, אף אם נעשה שלא במחאה גלויה. כאשר התשלום נכפה על המשלם אזי אין צורך במחאה מפורשת, ודי בכך שהיא נלמדת מנסיבותיו הכלליות של המקרה (ראה ע"א 412/54 עיריית ת"א-יפו נ' חברת "ארמון אהרונוביץ בע"מ, פד"י י' 1835, בעמ' 1845-1843). ואולם, חריג לכלל האמור נמצא כאשר המשלם התכוון במעשהו להתפשר ולהביא את המחלוקת שיש לו עם הרשות לידי סיום, זאת מתוך שיקולי כדאיות גרידא (רע"א 2911/95 אברהם נ' עירית רמן גן, פד"י נג' (1) 218, 234-233).

בענייננו העותר מחה על גובה סכום דמי החכירה ביום 4/1/04, אולם נאלץ לשלם את מלוא הסכום עד ליום 21/1/04, המועד האחרון לתשלום, כמצויין בקבלת התשלום, הינו עד ליום 22/1/04. כדי לבסס את טענת האילוץ בענייננו די בכך שהעותר שילם דמי החכירה במלואם כדי שיוכל לחתום על חוזה הפיתוח ולרכוש את המגרש. במקרה שהעותר לא ישלם במועד שנקבע לכך על ידי המשיב יפסיד את זכייתו במגרש. מהאמור עולה כי תשלום דמי החכירה בוצע בנסיבות של אילוץ, והעותר יהיה זכאי להשבת ההנחה שמגיעה לו.
[7] אשר על כן לאור האמור לעיל, הנני מקבל את העתירה וקובעת כי העותר היה זכאי להנחה בתשלום דמי החכירה. כמפורט בתנאי המכרז, לכן הנני מחייבת את המשיב להחזיר לעותר סכום ההנחה בסך של 18,936 ₪ בצירוף מע"מ, והפרשי הצמדה כחוק ממועד ביצוע התשלום ועד להשבתו.
כמו כן הריני מחייבת המשיב בתשלום הוצאות העותר בסך 5,000 ₪, וכן ישלם המשיב את כל האגרות ששילם העותר בהליכים השונים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד תשלומם ועד השבתם.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום.







512937



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גובה דמי חכירה

  2. הפרת חוזה חכירה

  3. חוזה חכירה משתלה

  4. חכירת קרקע חקלאית

  5. דמי חכירה ראשוניים

  6. חוב דמי חכירה למנהל

  7. זכויות חכירה במושע

  8. הסכם חכירה תחנת דלק

  9. חכירה לדורות על חניה

  10. הסכם חכירה עם המנהל

  11. חוזה חכירה והסכם פיתוח

  12. הגדלת גובה דמי חכירה

  13. ביטול חכירה - מס רכוש

  14. ביטול שטרי ביטול חכירה

  15. אופציה להארכת חכירת משנה

  16. הסכם חכירה הקטנת שטח מגרש

  17. תביעה לקבלת זכויות חכירה

  18. חידוש חכירה בחוזה עם קק''ל

  19. הנחה בדמי חכירה לבניה עצמית

  20. סמכות עניינית חכירה לדורות

  21. משא ומתן לרכישת זכויות חכירה

  22. תביעה לתשלום דמי חכירה שנתיים

  23. חכירה ישירה במקום חכירת משנה

  24. תביעה לתשלום דמי חכירה לשנים

  25. חובת גילוי על תשלום דמי חכירה

  26. חכירה לדורות - פסק דין הצהרתי

  27. החזרת מקרקעין בתום חוזה חכירה

  28. חכירה לדורות בשטח חקלאי במושב

  29. זכויות החוכר לפי החכירה המקורית

  30. ביטול הסכם חכירה - סמכות עניינית

  31. המרצת פתיחה בנושא זכויות חכירה בנכס

  32. מס שבח על מכירת זכות חכירה ל-3 שנים

  33. תביעה לתשלום דמי חכירה 7 שנים אחורה

  34. תחולת חוק חובת המכרזים על חוזה חכירה

  35. שימושים לצורך מטרת חכירה למפעל תעשייתי

  36. בקשה לחייב את המינהל להאריך חוזה חכירה

  37. תשלום הוצאות פיתוח מקרקעין על פי חוזה חכירה

  38. ביטול חוזה חכירה שנחתם לפני חקיקת חוק המקרקעין

  39. חתימה על הסכם חכירה ללא ידיעה על קיומו של הסכם פיתוח

  40. סעד הצהרתי להתקשר בחוזה החכירה להחכרה ישירה של המקרקעין

  41. מחלוקת עם רשות מקרקעי ישראל על סכום דמי החכירה השנתיים

  42. עסקאות מתנה בזכויות חכירה רשומות המאושרות על ידי המינהל

  43. סמכות בית משפט השלום לדון בהסכם שכירות ל 10 שנים - חכירה

  44. תביעה לפינוי מקרקעין בטענה כי פלשו לשטח שחכרו ממנהל מקרקעי ישראל

  45. טענה כי במסגרת הסכם החכירה ניתנה לה אופציה לרכישתם בתום תקופת החכירה

  46. מכירת זכויות במגרש בהרחבת מושב אשר נמכר בטרם נחתם חוזה פיתוח וחכירה מול המינהל

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון