הפרת חובת היוועצות עם ארגון עובדים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת חובת היוועצות עם ארגון עובדים: 1.       לפנינו מספר בקשות, כמפורט להלן:   בקשה למתן סעדים זמניים במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי - הוגשה, ביום 1/3/09,  במסגרת סק. 1002/09 (להלן:"הבקשה"). בקשה בהולה לקביעת סמכות מקומית וסדרי דין מהירים ולמתן צו זמני - הוגשה ביום 1/3/09, במסגרת בש"א 1643/09. בקשה דחופה להוספת סעד לבקשה למתן סעדים זמניים עקב שינוי נסיבות - הוגשה, ביום 1/3/09, במסגרת בש"א 1644/09. בקשה לצירוף הליכים אינדיבידואליים להליך הקיבוצי - בש"א 1645/09. בקשה דחופה לצירוף תצהירים כתמיכה לענין פגיעת העירייה בזכות ההתארגנות-הוגשה, ביום 2/3/09, במסגרת בש"א 1688/09.   בנקודה זו יצויין כי, בתחילה הוגשו הבקשות הנ"ל (ו/או רובן) לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר לו, כעקרון, מוקנית הסמכות המקומית לדון בעניינים הקשורים לעיריית קריית ביאליק, אולם בהתאם להחלטה שניתנה, ביום 26/2/09, ע"י כבוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים - השופט סטיב אדלר, הועבר התיק אלינו וזאת לנוכח העובדה כי ראש עיריית קריית ביאליק, כיהן עד שנת 2008 כנציג ציבור עובדים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.  2. רקע מהלכים שננקטו בעיריית קרית ביאליק, אשר תחילתם במסמך מיום 29/12/08 (להלן:"המסמך"), בו עוד ידובר רבות, בהחלטה זו. 3. להלן הצדדים לבקשות: המבקשים: א. המבקשת - הסתדרות הכללית החדשה במרחב חיפה (להלן:"המבקשת"). ב. מר יוסף ברבי - מי שהיה מנהל מחלקת חזות העיר ויו"ר וועד העובדים מיום "פיזור" הוועד הקודם ומי שהיה חבר בוועד העובדים שרוב חבריו פוזרו על ידי המבקשת (להלן:"מבקש מס' 2"). ג. גב' מורד נאוה - תקציבאית מחלקת החינוך וחברת וועד העובדים, ממועד "פיזור" הוועד הקודם (להלן:"מבקשת מס' 3"). ד. גב' אסולין שלומית - קופאית ראשית במחלקת הגביה וחברת וועד העובדים, ממועד "פיזור" הוועד הקודם (להלן:"מבקשת מס' 4").   המשיבה: עיריית קרית ביאליק (להלן:"המשיבה").   4. הסעדים הזמניים שהתבקשו בבקשה: א. לחדול משינויים חד צדדים בתנאי העבודה ובכלל זאת להעניק לעובדים את תנאי העבודה שנגזלו מהם החל מחודש ינואר 2009 כדלקמן: 1. תשלום החזר הוצאות רכב לעובדים כבעבר, בהתאם להסכמים האישיים/הקיבוציים, לפי העניין, לרבות הוצאות קבועות, הוצאות משתנות, הוצאות לפי קילומטרז' וגילום מס. 2. המשך עבודה במסגרת שבוע עבודה של חמישה ימים. 3. המשך תשלום שעות נוספות כבעבר. ב. לשלם לעובדים את הפרשי השכר/החזר הוצאות הנובעים מהשינויים שננקטו החל מחודש ינואר 2009 ועד להשבת תנאי העבודה לקדמותם. ג. לחדול מניוד עובדים ממחלקה למחלקה ומשינויים ארגוניים ללא שיתוף והסכמת הסתדרות העובדים והוועד. ד. להחזיר את יו"ר וועד העובדים - המבקש 2 - לתפקידו כמנהל חזות פני העיר, ובכלל זאת לאפשר לו להמשיך לעבוד מהמשרד בו פעל עד לתחילת חודש זה, להחזיר את צוות העובדים שהיה כפוף אליו לתפקידם, לרבות מזכירתו, ולאפשר לו להמשיך בביצוע המטלות השוטפות והשגרתיות הנובעות מתפקידו. ה. להסיר את החסימה של מכשירי הטלפונים הסלולאריים המוחזקים בידי המבקשים 3-2 ו/או לעשות כל פעולה ככל שיידרש על מנת שהמבקשים יוכלו לעשות שימוש במכשירים ובקווי הטלפון הסלולארי המוחזקים בידם מימים ימימה. ו. להסיר את המצלמה שהוצבה מעל ראשיהן של חברות וועד העובדים. ז. להימנע מכל פעולה שיש עימה פגיעה בחופש הארגוני, ובכלל זאת: להמנע מכל פעולה שיש בה משום התנכלות לחברי ועד העובדים, ובכלל זאת להימנע מביצוע כל שינוי במעמדם ו/או מתכונת עבודתם ו/או בתנאי עבודתם. להמנע מהשעיית חברי ועד העובדים או מי מהם ו/או להמנע מהרחקת מי מחברי ועד העובדים מעובדתם תחת כינויים שונים כגון "השעיה", "חופשה כפויה" וכיוצ"ב אלא אם יתקיימו התנאים וההליכים הנדרשים בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) ו/או בחוק חופשה שנתית התשי"ח - 1958. להמנע מהזמנת חברי ועד העובדים חדשות לבקרים לשימועים בגין זוטי דברים. להימנע מכל פעולה ו/או מעורבות ו/או הפעלת עובדי עירייה לטובת החתמת עובדים לחברות בהסתדרות הלאומית.   5.       מהלך הדיון כפי שציינו קודם לכן, ביום 1/3/09, הונחו לפתחנו, הבקשות שפורטו ברישא של החלטה זו, (למעט בש"א 1688/09, אשר הוגשה ביום 2/3/09). יש לציין כי מהחלטת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, עולה כי כבר ביום 26/2/09 הוא הורה על העברת התיקים לבית הדין דנן, אולם, בפועל, התקבלו אצלנו, התיקים מבית הדין הארצי, רק ביום 3/3/09, לאחר שהמבקשים, הגישו, כבר ביום 1/3/09, את הבקשות. בהחלטה מיום 1/3/09 נקבע כי הבקשות תידונה ביום 3/3/09 בשעה 12:30, כן נקבע כי על המבקשים לבצע מסירה אישית למשיבה וכן נקבע כי "המשיבה תעשה מאמץ להגיש תגובה קצרה לבקשה, עובר לדיון".   בנקודה זו יצויין כי אכן ביום, 2/3/09 הגישה המשיבה תגובה (המחזיקה 9 עמודים).   לדיון שהתקיים ביום 3/3/09 התייצבו ב"כ המבקשת - עו"ד גורביץ; מבקשים 2 עד 4; מגישי התצהירים מטעם המבקשים, אשר כללו, מעבר למבקשים 2 עד 4, גם את הה"ה הבאים: מר ארנון בר דוד - יו"ר הסתדרות המעוף. מר אבי ויסזנד - מזכיר הסתדרות המעוף במחוז חיפה. מר אלי טרבלסי - מנהל חטיבת עובדי הרשויות המקומיות בהסתדרות המעוף.   יש לציין כי תצהיריהם של שלושת המצהירים שאינם המבקשים, הוגשו במטרה לחזק את טענת המבקשים לפגיעת העירייה בזכות ההתארגנות של עובדיה. במסגרת תצהירו של מר בר דוד, הוא הצהיר כי: "לפני כשבועיים ערכתי ביקור בעיריית קרית ביאליק, ביחד עם מר אלי טרבלסי..על מנת לחזק את העובדים בקשר עם העימות שנוצר עם הערייה...בשלב מסויים של הביקור התקיימה שיחה "בארבע עיניים" עם מר אלי דוקורסקי, ראש עיריית קרית ביאליק, במשרדו. בשיחה הצבעתי על החומרה שאני רואה בהתערבות העירייה והשפעתה הפסולה על עובדים למען יצטרפו להסתדרות העובדים הלאומית. בסיום השיחה סוכם כי העירייה תקפיא כל פעילות לטובת שידול עובדי הרשות להצטרף להסתדרות הלאומי. כן סוכם כי הצדדים ינהלו מו"מ בהתייחס למסמך שנחתם בין הרשות לבין וועד העובדים, ללא הסכמת ההסתדרות" (סעיפים 3 ו - 4 לתצהיר). במסגרת תצהירו של מר ויסזנד, הוא הצהיר כי ביקר בקריית ביאליק "לפני כשבועיים", בכדי לטפל בסכסוך שנוצר עם העירייה. וכן הצהיר על פגישה שהתקיימה בפני ראש העירייה ובכירים אחרים בעירייה במהלכה העלו "את החומרה שבהתערבות העירייה, באמצעות עובדים בכירים, הממונים על עובדים רבים, בהפעלת לחצים על אותם עובדים לחתום על טפסי הצטרפות להסתדרות העובדים הלאומית" (סעיפים 2 ו-3 לתצהיר), מר ויסזנד הוסיף והצהיר כי נכח בפגישה אישית עם ראש העירייה, "בה התחייב ראש העיר להקפיא את פעילות העירייה בהחתמת עובדים על טפסי הצטרפות כאמור וסוכם כי יקויים משא ומתן עם הנהלת העירייה בנושא חתימת הסכם צמצומים כפי שהעירייה ביקשה לחותמו עם ועד העובדים שפוזר" (סעיף 4 לתצהיר). מר ויסזנד הוסיף והצהיר כי: "לא היתה כל הכחשה בדבר מעורבות ראש העיר ובכירים בעירייה בפעולות ההחתמה. ונשמעו הערות כי העירייה אכן פועלת לבטל את מעמדה של הסתדרות העובדים הכללית כארגון היציג של עובדיה" (סעיף 5 לתצהיר). בתצהירו של מר טרבלסי, הוא הצהיר על מספר פגישות שהתקיימו בין גורמים שונים בהסתדרות לבין גורמים שונים בעירייה (נציגות ההנהלה), וכן הצהיר כי מר בר דוד הודיע, בשלב מסויים כי: "סיכם עם ראש העיר על כך שנושא המעבר להסתדרות עובדים לאומית מוקפא למשך שבועיים ובינתיים יימשך המו"מ בין נציגות העובדים לנציגות ההנהלה" (סעיף 4 לתצהיר).   יש לציין עוד כי מבקש מס' 2 הגיש שני תצהירים, כאשר במאוחר מבין השניים הוא הצהיר על שיחות שקיים עם מנהלת מחלקת התרבות בעירייה ועם מנהלת מעון לגיל הרך בצור שלום, במסגרתן, סופר לו על הדרך הפסולה, בה נוהגת העירייה כדי לשכנע את עובדיה לחתום על טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית.   מטעם המשיבה התייצב בא כוחה - עו"ד פלוס. למען הסר ספק יודגש כי גורמים במשיבה, אליהם הופנו טענות קשות, במסגרת הבקשות והתצהירים, לא מצאו לנכון להתייצב לדיון!   בנקודה זו נציין כי במהלך הדיון הבהיר ב"כ המשיבה, במענה לטענת ב"כ המבקשים, בדבר היעדרותם של גורמים רלוונטיים מטעם המשיבה, מהדיון, כי הוא פעל בהתאם להחלטת בית הדין (ראה למשל: עמ' 8 שורה 16 לפרוטוקול) בהמשך אף טען ב"כ המשיבה כי לא ניתנה לו האפשרות להגיש תצהירים (עמ' 21 שורות 18-17 לפרוטוקול), אמירה אותה תיקן, עת ציין:"..אני מתקן - לא היה לי את הזמן ולא הספקתי לעשות ביום וחצי תצהירים. אני אומר שלא התבקשתי להגיש תצהירים" (עמ' 21 שורות 20-19 לפרוטוקול). בכדי להסיר ספקות נבהיר כי העובדה שבית הדין לא חייב את המשיבה להגיש תצהירים, עובר לדיון, אינה מצביעה על כך שאסור היה לה להגישם, עובר לדיון ו/או בתחילת הדיון (כנ"ל לגבי תגובה מפורטת יותר לו רצתה להגישה), בכל מקרה בוודאי שלא היה בהחלטת בית הדין מיום 1/3/09 כדי למנוע מהמשיבה את האפשרות (או שמא את הצורך) להביא עדים מטעמה - הכוונה לעדים רלוונטיים אשר היו יכולים לנסות ולהפריך את הטענות החריפות שנטענו כלפיהם, על ידי המבקשים ומצהיריהם. אמנם נכון הוא שהמבקשים הם הנושאים בנטל ההוכחה, להוכחת טענותיהם, אולם כשהצד השני בחר שלא להביא עדים שיפריכו את הגרסה לה טוענים המבקשים, בתצהירים, בבקשות ובמסמכים נלווים, יש בכך כדי לפעול לרעתו.   בנוסף, "התייצבו" לדיון גם גורמים שונים מטעם הסתדרות הלאומית החדשה - עו"ד בטי מצר-לוי, מר סייף, גב' אלינה ומר אבי שדה (שני האחרונים מזכירי איגוד מקצועי, אשר החתימו חלק מעובדי המשיבה על טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית). חשוב לציין כי בתחילת הדיון הציגה עו"ד מצר-לוי, מכתב הנושא את התאריך 1/3/09 ואשר המכותב לו הוא ראש עיריית קרית ביאליק ואשר במסגרתו נרשם כי ההסתדרות הלאומית "הינה הארגון היציג בקרב עובדי העירייה וזאת החל מיום 1/3/09".   ב"כ המבקשים התנגד למסמך ואף התנגד לטענה כאילו ההסתדרות הלאומית היא הארגון היציג במשיבה ובסתירה למסמך מיום 1/3/09 הציג מסמך מיום 2/3/09, שנשלח לראש עיריית קריית ביאליק על ידי מר ויסזנד ואשר בו צויין כי על פי נתוני הסתדרות המעוף "נכון להיום חברים בהסתדרות הכללית החדשה 471 עובדים מתוך 530 עובדי עיריית קרית ביאליק". יש להדגיש כי המבקשת הדגישה כי לידיה לא התקבלו מכתבי עובדים המבקשים לבטל חברותם בה.   להשלמת התמונה יצויין כי עו"ד מצר-לוי, הבהירה כי בידם טפסי הצטרפות של 320 מעובדי העירייה.   6.       להלן טענות המבקשים בתמצית:   א.      המשיבה החלה ליישם גזרות שונות על עובדיה, גזירות העולות כדי הרעת תנאי עבודתם והמבוססות על מסמך מיום 29/12/08 (להלן:"המסמך"), אשר נחתם עם וועד העובדים, אשר פעל תוך הפרת מרות ההסתדרות, הפרה אשר הביאה לפיזורו על פי הליכי המשמעת הפנימיים של ההסתדרות. המסמך נחתם, ללא סמכות שבדין, ללא שיתוף הארגון היציג ותוך חריגה מהסכמים קיבוציים.    ב.       במסגרת המסמך נקבעו שינויים גורפים לענין של החזר הוצאות רכב, תשלום שעות נוספות, שבוע עבודה מקוצר וביטול תשלום המגיע לעובדים בגין הפחתת חמישה ימי עבודה.   ג.       כשנודע למבקשת על המסמך (במסמך יועד מקום לחתימתה), היא הביעה מיד את תרעומתה והבהירה כי ההסכם חסר כל תוקף ואינו על דעתה. ד.       במקביל פתחה המבקשת בהליך משמעתי פנימי ופיזרה את וועד העובדים הקיים, הודעה על פיזור חברי הוועד ועל שמות חברי הוועד החדשים (ביניהם מבקש מס' 2 שהיה בעבר סגן יו"ר הוועד ומונה ליו"ר הוועד, וכן מבקשות 3 ו-4). ה.      מעבר לעובדה שהמשיבה מרעה את תנאי עבודתם של עובדיה, תוך שהיא מתבססת על המסמך היא גם מניידת עובדים ממחלקה למחלקה ומבצעת שינויים ארגוניים כאוות נפשה וללא שיתוף ו/או הסכמת המבקשת. ו.       המשיבה התערבה/מתערבת באופן בוטה ברצון הפרט בכל הקשור לחופש הארגוני, עת החל מתחילת חודש פברואר 2009 ולאחר שהמבקשת הודיעה על התנגדותה למסמך, החלו עובדי עירייה, שליחי המשיבה, לשדל עובדים לעזוב את המבקשת ולהצטרף להסתדרות הלאומית, כל זאת בצורה מסיבית ואינטנסיבית ותוך הפעלת אמצעים פסולים לרבות איומים מטעמו של ראש העיר ולרבות שימוש של עובדי עירייה בכירים ברכבי נציגי ההסתדרות הלאומית, כדי לעבור, בשעות העבודה, בין עובדי העירייה שונים ומשפיעים עליהם, בצורה פסולה, לחתום על טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית. ז מבקשים מס' 2 עד 4 - חברי הוועד החדשים, סובלים מהתנכלויות מטעם המשיבה ואנשיה וזאת באופן הבא: לגבי מבקש מס' 2 - מדובר במי ששימש כמנהל מחלקת חזות העיר וחבר בוועד שפוזר, אשר החל להיתפס כבעייתי, בעיני המשיבה, כבר בשלבים הראשוניים של ניהול המו"מ בקשר לחתימה על המסמך (חתימה אותה נתן בסופו של דבר, אך חזר ממנה, עת נודע לו על סירוב המבקשת לחתום עליו). מנקודה זו החלה מסכת התנכלויות שהתבטאה בזימונים לשלושה שימועים בשל הפרות משמעת, כאלו או אחרות, כביכול. התבטאה בהשעיות שנעשו ללא כל סמכות שבדין ובניגוד מוחלט לעמדת המבקשת, עמדה ממנה התעלמה המשיבה. בין לבין נסגר משרדו של מבקש מס' 2 והכניסה אליו נאסרה עליו, תוך שלא הועמד לרשותו חדר חליפי וכשכל ציודו נזרק למחסן, מבלי שהדבר תואם עימו. בנוסף נחסם מכשיר הפלאפון שהיה בשימושו. ביום בו התקיים השימוע הראשון (שנדחה בשל מחלת המבקש מס' 2) הוא הוזמן לשימוע שני בשל "גרימת נזק למחשב העירייה". בסמוך למועד קיומו של השימוע השני גילה מבקש מס' 2 כי המשיבה החליטה לפרק את צוות העובדים שלו (צוות שמנה חמישה עובדים), מבלי להודיע לו. גם על עניין זה מחתה המבקשת ושוב זכתה להתעלמות. בהמשך זומן המבקש לשימוע נוסף כשבין לבין הוא דרש לאפשר לו למלא את תפקידו, ניתן לו כיסא בתוך מחסן, ללא שירותי משרד, ללא מחשב, ללא פקס, ללא מזכירה וללא מזגן. בהמשך הושעה שוב מבקש מס' 2, ללא סימוכין שבדין וחרף התנגדות המבקשת. שיאה של ההתנכלות במבקש מס' 2, מצאה ביטוי במכתב הפיטורים שקיבל, ביום 24/2/09 ואשר בו צויין כי הוא מפוטר לאלתר.   לגבי מבקשת מס' 3 מדובר בתקציבאית מחלקת החינוך, עובדת מצטיינת, בעלת תיק אישי ללא רבב, אשר מעולם לא עברה עבירת משמעת מכל סוג וזכתה לשבחים רבים בגין עבודתה. ביום מינויה לחברת וועד העובדים היא זומנה למזכיר העירייה שביקש ממנה לחתום על מסמך שהוכן מבעוד מועד ובו הודעתה על התפטרות מהוועד, בהמשך נכנס לפגישה, סגן ראש העיר ופתח בצעקות תוך דרישה שתחתום על מסמך ההתפטרות מהוועד. מספר ימים לאחר מכן איחרה מבקשת מס' 3 ברבע שעה לעבודתה, מחמת תקלה ברכבה. איחור זה עלה למבקשת מס' 3 במכתב חריף של מנהלת מחלקת החינוך, מכתב לו השיבה מבקשת מס' 3. במקביל נלקח ממבקשת מס' 3 מכשיר הטלפון הנייד ששירת אותה בעבודתה, ללא תיאום עימה וללא עדכונה. לגבי מבקשת מס' 4 מדובר בקופאית ראשית במחלקת הגביה אשר ביום מינויה לוועד העובדים זומנה לראש העיר, בדחיפות והוא דרש ממנה להתפטר מחברותה בוועד העובדים תוך שהוא טוען כי היא פועלת כנגדו אישית וכן הזכיר לה את הסיוע שהגיש לבת שלה, תוך שהוא מנסה לשדלה להתפטר מחברותה בוועד. ראש העיר אף אמר לה כי הוא יכליל אותה בחשבון יחד עם ארבעת חברי הוועד האחרים. באותו מעמד, החל לצעוק עליה גם סגן ראש העיר. למחרת האירוע הנ"ל, קרא סגן ראש העיר למבקשת והודיע לה כי באותו יום הוא מתכוון לשנות את יחסו אליה. בסמוך לכך, החליטה המשיבה להתקין מצלמה מעל שולחן עבודתה של מבקשת זו.   ח.      פיטורי מבקש מס' 2 נעשו בצורה בלתי חוקית תוך הפרת החוק וההסכמים הרלוונטיים ובניגוד לכל כללי הצדק הטבעי. ט.      התנהלות המשיבה מהווה התנהלות חסרת תום לב ביחסים קיבוציים. תוך הפרת הסכמי עבודה ומהווים אמצעי לחץ בלתי הוגן המופעל על וועד העובדים, תוך התערבות פוזיטיבית ברצון החופשי להשתייך לארגון עובדים כזה או אחר. י.      כל צעדי המשיבה כלפי חברי ועד העובדים נעשים ממניעים בלתי ענייניים, ככלי ניגוח ומתוך ניסיון חסר תום לב להכניע את וועד העובדים וההסתדרות, לדרישות המשיבה. יא.     התנהלותה הפסולה של המשיבה כלפי חברי הוועד בכלל וכלפי יו"ר הוועד (מבקש מס' 2) בפרט, מהווים הפרה בוטה של סעיף 33 י' לחוק הסכמים קיבוציים. מכאן ובשים לב להוראות סעיף 33 י"א, קיימת סמכות לבית הדין ליתן צו מניעה או צו עשה במסגרתם תחוייב המשיבה להימנע מכל פעולה שיש עימה פגיעה במעמדם ו/או בתפקידם ו/או בתנאי עבודתם של חברי הוועד, תוך השבת המצב לקדמותו, ערב תחילת ההתנכלויות. יב. יש לזכור כי הזכות להתאגד הינה אחת מזכויות האדם ולכן אין להתיר למשיבה לפגוע בזכותם זו של עובדיה, בדרך של התנכלות בחברי הוועד.   7.       להלן טענות המשיבה בתמצית: א. מדובר בבקשה חסרת בסיס.   ב. המבקשת, נגררה למאבק אישי של מבקש מס' 2 כנגד המשיבה. ג. התנהלות המבקשת, אשר מעדיפה את האינטרס האישי של מבקש מס' 2 על פני האינטרס של כלל עובדי המשיבה, מהווה פגיעה ומעילה באמון שניתן לה, ע"י עובד המשיבה, כאשר חלק מהתנהלות בעייתית זו, באה לידי ביטוי בפיטורי וועד העובדים, שנבחר על ידי עובדי המשיבה ואש מילא את תפקידו, נאמנה, שנים רבות. ד. בימים אלה מתבצעת בקרב העובדים המשיבה, מהלך ארגוני במסגרתו מוחלף הארגון היציג כשהארגון היציג שנבחר על ידי רוב עובדי המשיבה הינו הסתדרות הלאומי. ה. המבקשת איבדה את מעמדה כארגון יציג ודי בכך כדי להצדיק את דחיית בקשתה על הסף. ו. השינוי בארגון היציג הינו תולדה של תחושה כי המבקשת שוב אינה מייצגת את האינטרסים של כלל העובדים אלא רק של מבקש מס' 2, אשר כל מניעיו נובעים מכך שאחזקת הרכב אותה קיבל ואשר חשב כי המסמך מגן עליה, נלקחה ממנו. ז. הליך הפיטורים בו נקטה המבקשת כנגד חברי הוועד ששימש בתפקידו כ-11 שנה, הינו הליך פסול ושערורייתי והעובדה שהמבקשת, בבקשתה, לא טרחה לפרט את הנסיבות להליך זה, עולה כדי חוסר תום לב, המצדיק, אף הוא את דחיית הבקשה. ח. ראש העירייה המכהן, שימש שנים רבות כיו"ר וועד עובדים וכנציג ציבור (עובדים) בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה וככזה, נושא השמירה על אינטרס העובדים הינו חלק בלתי נפרד ממנו. ט. המסמך מיום 29/12/08 אינו נוגד אף הסכם קיבוצי והמבקשת לא הצביעה על כל הוראה במסמך הנוגדת הסכם שכזה. בנוסף, יש לשים לב כי חלק עיקרי של המסמך הינו בחזקת "הצהרת כוונות" בלבד ואין לו נפקות אופרטיבית. י. הטענות בדבר התנכלויות למבקשים מוכחשות. חברי הוועד זוכים ליחס זהה לכלל עובד המשיבה. בנקודה זו נציין כי המשיבה לא הגיבה לטענת מבקש מס' 2 בדבר העברתו למחסן. המשיבה ציינה כי המבקשת אינה הארגון היציג ולכן יש לדחות על הסף את בקשתה הנוספת "עקב שינוי נסיבות" (בש"א 1644/09). לגופן של טענות השיבה המשיבה כי מבקש מס' 2 נהג "בשבועות האחרונים" באופן לא ראוי ובצורה שהובילה לזימונו למספר שימועים תוך שהיא מציינת כי מדובר בעובד "שלא רשם פרקים מפוארים בעירייה, לאורך שנות עבודתו". המשיבה טענה כי מבקש מס' 2 זומן לשימוע בנוגע למחיקת כל החומר שהיה מצוי במחשב שהועמד לרשותו על ידי המשיבה וכי ניתנה לו, בעצמו ובאמצעות בא כוחו, האפשרות לטעון טענותיו, כשלאחר שמיעת הדברים החליטה וועדת פיטורים של המשיבה (מנכ"ל העירייה, עו"ד בר-חד - "מ"מ יועץ משפטי" וגזבר העירייה) על הפסקת פיטוריו, הכל כמפורט בהחלטתה מיום 22/2/09. בנקודה זו נציין כי העתק ההחלטה הוגש לקראת סיום הדיון (מש/1). המשיבה ציינה בתגובתה הכתובה כי "תבוא במידת הצורך במגע מול הארגון היציג דהיום ותבחן מולו את הנושא...". במעמד הדיון נטען בשם המשיבה כי גם אם נפלו פגמים בהליך פיטוריו של מבקש מס' 2 הרי ש"פגמים מסוג זה ניתנים לתיקון. מר ברבי, נכון להיום, נמצא בתקופת ההודעה המוקדמת" (עמ' 21 שורות 26-25 לפרוטוקול). עוד נטען בשם המשיבה:"חברי, כותב משהו שאני מסכים איתו, שבמסגרת הפיטורים אנחנו צריכים ליצור קשר עם הארגון היציג. אני כתבתי בתגובה שאין לנו בעיה לשבת עם ארגון זה כל שהם יבקשו מאיתנו, לתת לו עוד אפשרות, כי אנו חושבים שנעשה לו שימוע" (עמ' 22 שורות 11-7 לפרוטוקול). יא. גם בכל הקשור לפיטורי מבקש מס' 2, אין למבקשת כל זכות עמידה שכן היא אינה הארגון היציג אצל המשיבה, יותר. יב. מבקש מס' 2 פוטר על רקע התנהגות לא ראויה ועל רקע מחיקת כל החומר במחשב שהועמד לרשותו. יג. מבקש מס' 2 פוטר על ידי וועדת פיטורים ולאחר שקויים לו שימוע כדין. 8. בטרם נפרט את העובדות הרלוונטיות לענין, נקדים ונדגיש כי אנו מצויים בשלב המקדמי, הוא שלב הבקשה/ות לסעדים זמניים ובפרספקטיבה זהירה זו בחנו את טענות הצדדים.   9. להלן העובדות הרלוונטיות לעניין, כפי שהן עולות, בשלב מקדמי זה, מהחומר שבתיקים לרבות בתצהירים השונים ובמסמכים השונים וכפי שעלו מהעדויות ששמענו במסגרת הדיונים בבקשה: א. ביום 29/12/08 נחתם המסמך, שתוכנו יובא בהמשך החלטה זו. ב. המסמך, אשר הודפס על דף רשמי של המשיבה, הוגדר כ"סיכום ישיבה שהתקיימה במשרדי העירייה ביום 29/12/08". ג. בישיבה שהתקיימה ביום 29/12/09, נכחו ה"ה הבאים: מטעם הנהלת העירייה: ראש העירייה; יוסי אזריאל; עזרא חכם; חן פרץ; ליאור טרגן ועו"ד פלוס. מטעם ועד העובדים: מר יונה סופר - מי שהיה יו"ר הוועד עד שהועבר מתפקידו על ידי המבקשת; יוסי ברבי; אלי בן דוד, יאיר ביטון ורחל קשת. ד. על סיכום הישיבה חתמה הנהלת העירייה וכן חברי וועד העובדים. ה. במסמך היה מקום שיועד לחתימת המבקשת. ו. המבקשת התנגדה למסמך ולא הסכימה לחתום עליו. ז. בהמשך לפגישות שונות שהתקיימו בין גורמים שונים במבקשת לבין גורמים שונים במשיבה, הודיעה המבקשת לראש העירייה כי היא מתנגדת "בכל תוקף להסדר ככל שנחתם ביניכם לבין הוועד". ח. במועד החתימה על המסמך, היתה המבקשת הארגון היציג במשיבה. בנקודה זו יצויין כי עובדה זו אינה שנויה במחלוקת, כפי שעולה גם מפרוטוקול הדיון (למשל עמ' 22 שורות 16-14 לפרוטוקול). ט. במסמך יש התייחסות למספר נושאים ביניהם: שעות נוספות; אחזקת רכב; ביטול מתכונת עבודה בת חמישה ימים בשבוע;הפחתת יום עבודה חודשי ועוד. י. המשיבה לא נדברה עם המבקשת בטרם גיבשה את המסמך. יא. המשיבה החלה ליישם חלק מהעקרונות המופיעים במסמך ואף החתימה עשרות מעובדיה (עובדי ניקיון) על הסכמתם ל"שינוי במבנה שבוע העבודה, כאשר שעות העבודה השבועיות (42.5 ש"ע), יפרסו על פני 6 ימי עבודה היום". בנקודה זו יצויין כי, בשלב זה, לא הופרכה טענת המבקשים שבעבר, ובטרם הוחתמו העובדים על המסמך הנ"ל, היו נחשבות שעות עבודתם בימי שישי, כשעות נוספות, החל מהשעה הראשונה. יב. אחד מחברי הוועד, הודיע על חזרתו בו מהחתימה על המסמך - הכוונה למבקש מס' 2, אשר הודה לפנינו כי בעת החתימה על המסמך לא סבר שגם רכיב אחזקת הרכב שלו יפגע (עמ' 16 שורות 9-8 לפרוטוקול). יג. המבקשת ביצעה הליך פנימי לפיזור חברי הוועד, הכוונה לאותם חברים שחתמו על המסמך (ולמעט מבקש מס' 2, שחזר בו מחתימתו) ותחתם מונו חברים חדשים, ביניהם מבקשות 3 ו -4. מבקש מס' 2 מונה כיו"ר הוועד החדש. יד. מבקש מס' 2 שימש כעובד המשיבה תקופה של כ-10 שנים. כשבמועד בו נחתם המסמך ואף קודם לכן הוא שימש בתפקיד של מנהל מחלקת חזות העיר, ותחתיו פעל צוות שמנה חמישה עובדים. טו. בסוף חודש ינואר 2009 זומן מבקש מס' 2 לשימוע. השימוע נקבע ליום 3/2/09, אך נדחה בשל בעיה רפואית לה הוא טען. טז. בהמשך זומן מבקש מס' 2 לשימועים נוספים, בשל עניינים, הוצגו לפנינו (באופן שלא נסתר, בשלב זה, על ידי המשיבה), כעניינים משמעתיים. יז. בחלק מהתקופה שממועד הזימון הראשון ועד אשר קיבל מבקש מס' 2 את מכתב פיטוריו, הוא "הושעה מעבודתו". יח. בשלב מסויים, (עוד בטרם פיטוריו) מנעה המשיבה ממבקש 2 את האפשרות להשתמש במשרדו וכן נטלה ממנו את צוות העובדים שהיה תחת אחריותו, בהמשך "הועבר" משרדו, למחסן. יט. הליך פיטוריו של המבקש נעשה שלא בשיתוף הארגון היציג ובניגוד לחוקת העבודה. בנקודה זו יודגש כי אין חולק שעד ליום 1/3/09 (כפי שעולה מהמסמך שהציגה ההסתדרות הלאומית בפתח הדיון), לא היתה שאלה באשר לזהות הארגון היציג של עובדי המשיבה ואין חולק כי במועד זה היתה זו המבקשת. כ. מבקשת מס' 3 הינה תקציבאית מחלקת החינוך, וכנגדה לא טענה המשיבה ואף לא הוכיחה (לפחות לא בשלב זה), כי מדובר בעובדת בעייתית. למעשה המשיבה לא סתרה את שטענה מבקשת זו לגבי עצמה: "עובדת מצטיינת, בעלת תיק אישי ללא רבב, אשר מעולם לא עברה עבירת משמעת מכל סוג וזכתה לשבחים רבים בגין עבודתה". בנקודה זו יצויין כי המשיבה לא הביאה לדיון את אותם אנשים כנגדם טענה מבקשת מס' 3 כי כפו עליה את ההתפטרות מהוועד, ולכן, בשלב זה ולצורך קביעת העובדות הרלוונטיות לצורך הסעד הזמני, הרינו מקבלים את גרסתה של מבקשת מס' 3 בענין וקובעים כי מדובר בגרסה המצביעה על פגיעה בחופש ההתארגנות. כא. מספר ימים לאחר מכן איחרה מבקשת מס' 3 לעבודתה, מחמת תקלה ברכבה. בעקבות איחור זה, הוצא לה מכתב נזיפה. כב. ממבקשת מס' 3 נלקח מכשיר הטלפון הנייד ששימש אותה בעבודתה. כג. מבקשת מס' 4 הינה קופאית ראשית במחלקת הגביה אשר ביום מינויה לוועד העובדים התבקשה על ידי ראש העירייה ובהמשך גם על ידי סגנו, להתפטר מהוועד. בנקודה זו יצויין כי ראש העירייה וסגנו, כנגדם טענה מבקשת מס' 4 טענות שנחזות להיות טענות קשות, לא התייצבו לדיון. לאור העובדה שמבקשת מס' 4 אשר העידה לפנינו, ביום הדיון, הותירה עלינו, בשלב זה, רושם מהימן, הרי שאנו מקבלים את גרסתה בענין ההתנכלויות אותן ציינה בתצהירה וזאת תוך החרגה, מסויימת, בשלב זה, בכל הקשור למצלמה הנוספת שהוצבה בסמוך לשולחנה. בענין התקנת המצלמה הנוספת - לא השתכנענו, כרגע, שמדובר במהלך שמהווה התנכלות במבקשת זו (עמ' 19 שורות 28-17 לפרוטוקול). כד. קיימת מחלוקת באשר לזהות הארגון היציג במשיבה, מאז 1/3/09. כה. יתכן וגורמים מסוימים במשיבה פעלו בדרכים לא ראויות על מנת לשכנע עובדים שונים של המשיבה, לחתום על טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית.   דיון והכרעה   10. זהות הארגון היציג -   מדובר בשאלה שלא מצאנו שיש להכריע בה, לצורך הסעדים הזמניים, וזאת בין היתר לאור העובדה שבמועד החתימה על המסמך ובמועד פיטורי מבקש מס' 2, לא מצאנו שיש מחלוקת שהמבקשת היא שהיתה הארגון היציג אצל עובדי המשיבה.    11. המסמך מפאת חשיבותו של המסמך נצטטו להלן: הרשום בעמ' ראשון למסמך, לאחר המקום בו נרשמו הנוכחים: "מר דוקורסקי: 1. החל מיום 1/1/09 תשתנה מדיניות העירייה, בכל הקשור לנושא אחזקת רכב לעובדים, כאשר התשלום בגין שימוש ברכב, יעשה על בסיס דיווח מאושר, מחושב לפי 1.4 ₪ לק"מ. הסדר זה לא יחול על עובדים שאחזקת הרכב ניתנת להם מכח הסכם אישי חתום ובתוקף ו/או מכח הסכם קיבוצי, לאחר השלמת המבנה הארגוני של העירייה - בשבועות הקרובים - יוגדרו חריגים להוראה האמורה לגביהם יקבעו שיעורי ההשתתפות ותנאיה. הוראות מפורטות לגבי אחזקת הרכב יופצו בהמשך. 2. העירייה עורכת בימים אלה בחינה לעומק של סוגיית השעות הנוספות ובהתאם, יוגדרו לכל מחלקה מספר שעות נוספות חודשיות.... שבהם אלו ינוצלו, לא יותר ביצוע שעות נוספות, אלא על פי אישור מוקד ועל פי דיווח הוראות מדויקות תינתנה בהמשך, בישיבות פרטניות מול מנהל המחלקות. * בהתייחס לסעיפים 1 ו-2, הודיעו נציג הוועד כי מדובר בנושאים, שהינם פרורוגרטיבה של הנהלת העירייה כמעסיק והאמור לעיל הובא לידיעה בלבד. העמ' השני במסמך, למעט החתימות: "סוכם על דעת הנוכחים: ועד העובדים מודיע כי הוא מוותר על סעיף 1 לסיכום הפגישה מיום 3/12/07 בעניין החזרת חמישה ימי עבודה. זאת מתוך התחשבות במצבה הכספי של העירייה.  מוסכם כי כל פעולה בהתנהלות העירייה מול העובדים תעשה בהתאם להוראות החוק ו/או ההסכמים הקיבוציים הרלוונטים. מבלי לגרוע בסעיף 1 לעיל, הצדדים יבחנו הנהגת... העדרות חודשית בשנת 2009. ועד העובדים ישקול זאת בחיוב וזאת במטרה לצמצם את עלויות השכר ולמנוע עד כמה שניתן פיטורי עובדים (פיטורי צמצום). הנהלת העירייה רואה בעובדי עירייה נכס שיש לשמור עליו, כאשר מנגד מוסכם על הצדדים כי קיימים במערכת מספר עובדים שאינם מתאימים ואינם תורמים ויש צורך לקיים הליכים להוציאם מהמערכת. בזמן הקרוב תעביר הנהלת העירייה לוועד העובדים רשימת עובדים שיוזמנו לשימוע, לצורך בחינת המשך עבודתם. ועד העובדים והנהלת העיר יפעלו במשותף להוצאתם לפנסיה או להפסקת עבודתם של עובדים שהגיעו לגיל פרישה ו/או מעוניינים לפרוש מעבודתם, בתנאים שיאושרו ע"י משרד הפנים. ראש העירייה והנהלת העירייה מעריכים את ועד העובדים ומבינים את האינטרסים עליהם הוא מופקד ומודים על ההבנה שהובילה לסיכום זה".   במהלך הדיון, התברר שלגרסת המשיבה חלק מהמסמך הינו בבחינת הצהרת כוונות, חסרות נפקות אופרטיבית מיידית וחלק (החלק הראשון - סעיפי אחזקת הרכב והשעות הנוספות), מתייחס לנושאים המצויים במסגרת הפררוגטיבה של המעביד ועל כן כלל לא דרשו היוועצות עם המבקשת.   נקדים אחרית לראשית ונציין כי, בשלב זה, הצליחו המבקשים לשכנענו שאין מקום לאפשר למשיבה לפעול מכוחו של מסמך זה, אשר בשלב בו אנו מצויים, נראה לנו, כי ניתן להגדירו כמסמך בעייתי. להבהרת עמדתנו נציין כי די לנו בעובדה שסעיף 1 לעמ' השני של ההסכם, עומד, לכאורה, בסתירה מוחלטת לנספח ה' לבקשה, שעניינו "סיכום ישיבה שהתקיימה ביום 3/12/07 בהסתדרות מרחב חיפה" - סיכום עליו חתמה הנהלת המשיבה, ועד העובדים ונציגי המבקשת ואשר בו נקבע, בין היתר כי: "ההנהלה תחזיר לעובדים 5 ימי עבודה שהורדו לעובדים....ותקזז ימי חופשה, ההחזר הוא אישי לכל עובד".   מאליו ברור, בשלב זה, שאם רוצים לבטל הסכמה לה היה שותף הארגון היציג, יש צורך להידבר עימו בטרם תבוטל אותה הסכמה.   לא מצאנו, בשלב זה, צידוק לכך שעניינים הקשורים לויתור על החזרת ימי חופשה, ויתור על יום עבודה, ויתור על מעורבות בפיטורי עובדים ובהפרשתם לפנסיה, לא יובאו לדיון אל מול הארגון היציג.   העובדה שכיום, קיימת מחלוקת בשאלת זהות הארגון היציג, אינה צריכה לפגוע בעובדים, מקום שהיתה זו המשיבה שבחרה שלא לקיים, לכאורה, את חובותיה הקיבוציים ולא להיוועץ בארגון היציג, בטרם הנפיקה את המסמך ובטרם החלה לפעול מכוחו.   בנקודה זו נציין כי מה שמחליש, בשלב זה, עוד יותר את עמדת המשיבה, הוא העובדה, שהיא עצמה סברה שיש מקום לקבל את הסכמת המבקשת והראיה - המקום שייעדה, במסמך, לשם חתימת המבקשת.   במלוא הזהירות נציין כי איננו קובעים, בשלב זה, כי סעיף אחזקת הרכב וסעיף השעות הנוספות נטענה טענה באשר לפרורגטיבה של המעביד, אינן נמצאות במסגרת הפרורגטיבה של המעביד, שהרי בכל הקשור לשעות נוספות, כבר נקבע כי:"עבודת שעות נוספות אינה זכות המגיעה לעובד והופכת במשך השנים לחלק מתנאי עבודתו (דב"ע מז/4-4 מדינת ישראל נ' ההסתדרות הכללית ואחרים פד"ע יח' 303, 308).   וכן נקבע בהקשר זה, כי:  "היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות בידי המעביד קרי, השעות הנוספות מוקצות לעובדים בהתאם לצרכי המעביד המשתנים מעת לעת במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו. במקרה שלפנינו בהיות המשיב תאגיד סטטוטורי, כפוף הוא בעניין הקצאת השעות הנוספות לתקציב אשר נקבע לו ...". (ראה: דב"ע מו/ 113-3 עיריית תל אביב יפו נ' ניסן גפני ואח' פד"ע כ' 1).   מכאן, שלכאורה, ניתן היה לומר שככל שמדובר בעבודת שעות נוספות אמיתיות ואשר אינן בבחינת פיקציה רשאי מעביד להורות לעובדים להפחית ממכסת שעות אלה, אולם במקרה שלנו, מאחר והוכח, לפנינו, לכאורה, כי המסמך בכללותו בעייתי הוא ובשלב זה לא ברור האם מדובר בשעות נוספות אמיתיות אם לאו, לא השתכנענו כי יש להחריג סעיף זה מכלל המסמך ולקבוע כי לגביו רשאית היתה המשיבה לקבוע עובדות בשטח מבלי להיוועץ עם המבקשת ומבלי לקבל את הסכמתה, הסכמה, אשר כפי שעולה מהמסמך עצמו ומחומר הראיות שהונח לפנינו, התבקשה ולא ניתנה. כפי שציינו, לא מצאנו שיש בכך כדי לרפא את הפגם הבסיסי שנפל במסמך.   בכל הקשור לרכיב אחזקת הרכב, כבר נקבע כי: "כאשר התשלום בגין אחזקת רכב נמצא להיות משולם כהחזר הוצאות, רשאית הנהלת המפעל לשנותו כדי לצמצם את הוצאותיה, ושינוי כזה נכלל במסגרת סמכותה לנהל את העסק. אולם, כזאת ייעשה, בהעדר הוראה אחרת בחוק או בהסכם קיבוצי". (ראה: דב"ע מז/121-3 תעשיות אלקטרוכימיות  (פרוטארום) בע"מ נ. שלום זל ואח', פד"ע כ' 7).   וכן: "...לא למותר לציין כי אלמלא התחייבותה המפורשת של העירייה בהסכם ההבראה שלא לפגוע באחזקת הרכב של העובדים, כמבואר לעיל, לא מן הנמנע שראש העירייה יכול היה להורות על ביטולו של רכיב זה. כזאת יכול היה לעשות, אולם לא באורח חד-צדדי,  כי אם בכפוף להידברות קודמת עם ועד העובדים". (ראה: עסק (ארצי) 1016/01 עירית טבריה - הסתדרות העובדים הכללית החדשה ועד עובדי עיריית טבריה ). המשיבה ציינה כי המסמך לא נוגד הסכם קיבוצי או הסכמים אישיים שכן הוא מחריג מקרים הזוכים להגנת הסכם זה או אחר, מכלל המקרים בהם תבוטל אחזקת רכב. גם טענה זו, בשים לב לבעייתיות העקרונית הקיימת בכלל המסמך, אינה מצדיקה הכשרת סעיף זה, בשלב בו אנו מצויים.   נקודה נוספת שהיה בה כדי לשכנענו שיש לקבל את הבקשה, היא אותם טפסי הסכמה, אשר דוגמא מהם הוגשה לנו - הכוונה לטופסי הסכמה של עובדי הניקיון בעירייה. כשלגבי ענין זה אנו מקבלים את עדותו של מבקש מס' 2 כמהימנה (עמ' 15 שורות 23-16 לפרוטוקול). העובדה שעובדי הניקיון חתמו על הסכמתם לצורת עבודה, שונה מהצורה בה הועסקו בעבר ואשר על פניה, נראה כי יש בה משום פגיעה בשכרם, כל זאת מבלי שהיתה הידברות והסכמה בין המשיבה לבין הארגון היציג (כשהכוונה, בנקודה זו להמבקשת), אשר בכל מקרה, מחזקת אף היא את טענות המבקשים כנגד המסמך והשלכותיו.   יש לציין כי גם בנושא ניוד העובדים, מקובלת עלינו, בשלב זה, עמדת המבקשים. אין מקום לאפשר למשיבה, לבצע ניוד עובדים, מבלי לקיים את חובת ההיוועצות, על כל פרטיה. 12. תום לב בהתחשב במה שהוצג לפנינו עד כה, מתקשים אנו לראות כיצד מתיישבת התנהלות המשיבה עם החובה לנהוג בתום לב ועם החובה להיוועץ עם הארגון היציג, בכל ענין אשר יש בו כדי להשליך על תנאי עבודתם של העובדים, מה גם שמדובר בעקרונות אשר הפכו להיות חלק מעקרונות היסוד של משפט העבודה. (ולענין זה ראה עסק 400005/98 ההסתדרות נ. מד"י, פד"ע לה 103; עס"ק 1003/01 ההסתדרות נ. אי.סי.איי טלקום בע"מ, פד"ע לו, 289, 306; ע"ע  1290/02 מדינת ישראל נ. אלי שדה (לא פורסם) ; ע"ע 359/99 לאה לוין נ. רשות השידור (טרם פורסם) ].   13. ההתנכלויות הנטענות לגבי חברי הוועד החדש   כפי שציינו קודם לכן, בשלב זה, די לנו בעדויות ובראיות שהונחו לפנינו ואשר לא נסתרו על ידי המשיבה, כדי לקבוע שיש משהו בטענות המבקשים לענין התנכלויות כאלה או אחרות שהיו מנת חלקם בתקופה האחרונה (בין חודש ימים לבין חודשיים).   14. ההליכים שננקטו כנגד מבקש מס' 2 עד לפיטוריו   נשוב ונציין כי במכתב הפיטורים שקיבל מבקש מס' 2 נרשם כי הוא מפוטר לאלתר. עד כמה שאנו מבינים, מדובר במונח אשר אינו משאיר מקום לפרשנויות וזאת בניגוד למה שטען לפנינו ב"כ המשיבה (עמ' 21 שורות 26-25 לפרוטוקול וכן עמ' 22 שורות 6-3:"..התפיסה שלנו שהוא נמצא כרגע בהודעה מוקדמת ולא שיחסיי העבודה הסתיימו ביום שבו נכתב המכתב").   נקדים ונציין כי מבקש מס' 2 שכנע אותנו כי לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים, דאג גורם כלשהו בעירייה להתקשר לסניף הבנק בו יש לו חשבון ולהודיע על פיטוריו, מהלך שהוביל לכך שפקידת הבנק התקשרה אליו כדי לוודא שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו (עמ' 15 שורות 31-29 לפרוטוקול). די אם נציין כי מדובר בהתנהלות שקשה לקבלה כלגיטימית. מעבר לכך נציין כי בניגוד למבקש מס' 2, אשר תאר את האופן בו נהגה בו המשיבה בסמוך לתחילת חודש פברואר 2009 ועד למועד פיטוריו ואשר הצליח לשכנע אותנו, ברמה הלכאוריות המספקת לשלב הסעד הזמני, כי הליך פיטוריו לא נעשה כדין, לא עשתה המשיבה, כמעט דבר, כדי להפריך טענותיו..   בכדי שלא להאריך שלא לצורך נציין בקצרה את הטעמים שהובילו אותנו למסקנה כי יש לקבל את הבקשה גם בכל הקשור לביטול פיטוריו של מבקש מס' 2: א. זימונים תכופים לשימועים, בסמיכות למועד בו הביע מבקש מס' 2 הסתייגות מחתימתו על המסמך. ב. העובדה שמעבר לאמירה כללית שציינה המשיבה בתגובתה ("מדובר בעובד, שלא רשם פרקים מפוארים בעירייה, לאורך שנות עבודתו"), לא נטען ובוודאי שלא הוכח, כי גם בעבר זומן מבקש מס' 2 לשימועים כאלה או אחרים, כדבר שבשגרה. ג. "ההשעיות" שהושעה המבקש, השעיות אשר בשלב זה לא מצאנו כי בוצעו בהתאם לסמכות כלשהי שבדין. ד. העובדה שכל שנעשה באשר למבקש מס' 2 נעשה בניגוד גמור לעמדתה של המבקשת ובהתעלם ממנה. ה. החלטת המשיבה לפרק את צוות העובדים שהיה תחת אחריותו של מבקש מס' 2 - טענה אשר נטענה, למשל, בסעיף 50 לבקשה ואשר לא זכתה לשום התייחסות מצד המשיבה, לא בכתב ולא בעל פה. ו. החלטת המשיבה להושיב את המבקש במחסן, ללא שירותי משרד, ללא מחשב, ללא פקס, ללא מזכירה וללא מזגן - טענה אשר נטענה, למשל בסעיף 55 לבקשה ואשר לא זכתה לשום התייחסות מצד המשיבה, לא בכתב ואף לא בעל פה. ז. נספחים יט וכ' לבקשה שהראשון הנחיותיו של מנכ"ל העירייה למבקש מס' 2 לבצע מטלות כלשהן והשני מכתבו של המנכ"ל אשר הוצא יום לאחר המכתב הקודם ואשר בו הועלתה טענה של "הפרת משמעת וחוסר תפקוד". ח. העובדה שהארגון היציג לא הסכים לפיטורי המבקש מס' 2 - עניין הנוגד, לכאורה, את שנקבע בסעיף 70 לחוקת העבודה לעובדים ברשויות מקומיות, הקובע כי. "פיטורי עובדים, חוץ מעובדים בתקופת ניסיונם, ייעשו רק מסיבה מספקת ותוך הסכמה הדדית בין הרשות ובין ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 84".           הווה אומר, בהתאם לחוקת העבודה מעבר לעובדה שפיטורי עובדים צריכים להיעשות "מסיבה מספקת" הרי שהם צריכים להיעשות גם תוך "הסכמה הדדית בין הרשות ובין ועד העובדים או הסתדרות הפקידים". כפי שניתן לראות בסעיף הנ"ל, הרי שבמסגרת חוקת העבודה נקבע גם המנגנון שנועד לפתור סיטואציה בה אין הסכמה לפיטורים, הוא סעיף 84 לחוקה, הקובע כי: "כל הענינים שהרשות המקומית לא הגיעה עליהם לידי הסכם עם נציגות מרכז הפקידים יעברו להכרעת הנהלת מרכז השלטון המקומי ומרכז הפקידים. בכל מקרה של חילוקי דעות בין נציגי הנהלת מרכז השלטון המקומי ובין נציגי המרכז הסתדרות הפקידים תימסר ההכרעה לבוררות מוסכמת בין שני הצדדים, תוך חודש ימים" במקרה שלפנינו לא מצאנו כי המשיבה קיימה את חובתה בהתאם לחוקת העבודה שכן המשיבה לא טענה וכל שכן לא הראתה באיזה אופן קיימה את חובת ההיוועצות עם המבקשת באשר לפיטורי המבקש מס' 2.   גם אם תשמע הטענה כי פיטורי מבקש מס' 2 נעשו במסגרת הפררוגטיבה הניהולית השמורה למשיבה, הרי שאין מקום שנדרש, בשלב זה, לדון בסבירותה של פררוגטיבה זו, שכן די בכך שהמבקשת הוכיחה כי לכאורה לא הפעילה המשיבה את סמכותה בהתאם לחוקת העבודה - "...ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 84". ט. הפסיקה הענפה (אשר אוזכרה, לדוגמא בסעיפים 24-17 לבקשה שהוגשה במסגרת בש"א 1644/09) אשר מצביעה על כך שגם במקרה בו התרשם בית הדין כי כנגד העובד שפוטר היו טרוניות רבות, הוא מצא לנכון לבטל את הפיטורים תוך קביעה כי "עיתוי הפיטורים מלמד על כי פיטוריו לא נעשו בקשר עם התלונות על עבודתו אלא מתוך מטרה לפגוע בועד העובדים" (ס"ק (תל אביב - יפו) 164/06 הסתדרות המעו"ף ואח' נ. מועצה מקומית מזכרת בתיה ). למען הסר ספק נבהיר כי במקרה שלנו, לא הצליחה המשיבה להפריך את טענת מבקש מס' לפיו פיטוריו לא היו ענייניים ואף לא מידתיים, עת מדובר בעובד שעבד אצלה כ-10 שנים, ואשר נטענו לגביו, כפי שעולה מ"החלטת וועדת הפיטורים" (מש/1) מספר טענות, אשר על פניהן נראות כעולות כדי בעיות משמעת, אשר לגביהן יש לקיים הליך שונה מההליך שקיימה המשיבה. י. אנו ערים לכך שבטרם הוחלט לפטר את המבקש מס' 2, התקיימה עימו שיחה, אשר לטענת המשיבה, עולה כדי שימוע כדין. אולם גם עיון בהחלטת וועדת הפיטורים (מש/1) מעלה מספר בעיות אשר רלוונטיות לשאלת המידתיות, כשהראשונה בהן היא האמירה כי "משיחת הבהרה שהייתה עם מר דני אלטרוביץ עולה כי סביר להניח שיוסי ברבי הוא שפירמט את המחשב...סביר להניח שזה נעשה על ידו...". אנו תוהים, האם די ב"סבירות" למעשה כדי להצדיק פיטורי עובד בותק של 10 שנים, אשר מלבד זה לא הוכח לפנינו כי לפני סיפור המסמך, נאלצה המשיבה להזמינו לשימועים בשל הפרות משמעת. יא. הפסיקה באשר למצבים בהם יש מקום להורות על אכיפת יחסי עובד מעביד. ולענין זה ראה לדוגמא את דב"ע מד/4-19 הסתדרות הכללית מועצת פועלי ת"א יפו נ. אוניברסיטת תל אביב. 15. לסיום נציין כי בכל הקשור להיוועצות, נקבע זה מכבר כי אסור לה שתהא פורמאלית אלא מושתתת על "נכונותם ההדדית של שני הנוגעים בדבר לשמוע ולהשמיע לשכנע ולהשתכנע  וזאת על פי כללי המשפט המינהלי" (בג"צ 653/79 עזריאל ואח' נ. מנהל אגף הרישוי, פד"י לה(2) ,85, 96).   כפי שציינו קודם לכן, השאלה האם סעיף כזה או אחר בהסכם לא דרש היוועצות הינה שאלה שיש להשאיר בצריך עיון, העובדה שהמשיבה בחרה לציין במסמך את מה שצויין בו וכן העובדה שייעדה למבקשת, מקום לחתום על מסמך זה, היא בבחינת, ראיה לכאורית לכך שגם המשיבה עצמה היתה ערה לכך שהיה עליה לקיים חובת היוועצות עם המבקשת ובוודאי שהיה אסור לה להתעלם מהתנגדותה של המבקשת ולהתחיל ביישום השינויים אליהם התייחסה במסמך, כאשר מדובר בשינויים אשר על פניהם נראים כמשליכים באופן ישיר על תנאי עבודתם של העובדים והעולים כדי עניינים המחייבים קיום היוועצות, בתום לב, עם הארגון היציג.   16. במאמר מוסגר נציין כי לא יכולנו שלא לחוש אי נוחות מטענות המשיבה לפיהן היא מוכנה לדבר עם "הארגון היציג דהיום" בכל הקשור למשל לעניינו של מבקש מס' 2, שהרי אם יתברר, בסופו של יום (דבר שבשלב זה נקבע על ידינו כ"יתכן", אך לא כדבר וודאי) כי אכן הפעילו גורמים כלשהם במשיבה לחץ בלתי ראוי על עובדי המשיבה לחתום על טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית, יהיה בכך כדי להכשיר דרכי פעולה הפוגעות בחופש ההתארגנות והחותרות תחת הרציונאל העומד בבסיס המשפט הקיבוצי. 17    מאזן הנוחות   המבקשים טענו להתיימרותה של המשיבה לשנות, באופן חד צדדי, זכויות מוקנות וזאת בניגוד לדין, בניגוד להילכת מילפלדר ובניגוד להסכם הקיבוצי בשלטון המקומי מיום 3/3/99 בדבר הכשרת חריגות השכר שניתנו עד לחודש 8/98. המבקשים אף טענו כי הנזק במקרה שלפנינו גדול הרבה יותר מסך נזקי העובדים שהחלו להיפגע מהשינויים שהחלה המשיבה ליישם, שכן מדובר בפגיעה של ארגון יציג ועל התנהגות של המשיבה המהווה התעלמות בוטה מכל הלכות ההסכמים הקיבוציים. בנוסף ציינו המבקשים כי לא ניתן להתעלם גם מנזק הגדול שייגרם לעובדים לו תידחנה הבקשות. מנגד טענה המשיבה להימצאותה במצב כספי לא פשוט, המחייב המשך נקיטת צעדי התייעלות .   אשר לדעתנו -   בשלב זה, שכנעו אותנו המבקשים כי הצדק איתם וכי הנזק שייגרם להם ולעובדים שיישום המסך החל כבר לפגוע בהם, יהיה גדול יותר מהנזק לו טענה המשיבה.   18. הודעת המשיבה מיום 5/3/09 בבוקרו של יום 5/3/09 ובטרם הושלמה ונחתמה החלטה זו, התקבלה בבית הדין הודעה מטעם המשיבה (מרישום המופיע על הודעה זו נראה כי היא התקבלה בבית הדין כבר ביום 3/2/09 בשעה 17:04). להלן תוכן ההודעה: "בעקבות הדיון בבית הדין הנכבד ב - 3/3/09, שקלה המשיבה את הדברים ומבקשת להודיע לבית הדין הנכבד כדלקמן: המשיבה חוזרת בה מפיטוריה של המבקש מס' 2 מר יוסי ברבי, בעקבות פגמים לכאורה שנפלו בהליך פיטוריו. המשיבה מודיעה כי סיכום הישיבה מיום 29/12/08 מבוטל. הפעולות שננקטו וינקטו ע"י המשיבה יעשו בהתאם להוראות החוק ו/או ההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים. לנוכח ההודעה האמורה, דין הבקשות לסעדים זמניים והתיקים העיקריים להידחות". הודעה זו שוגרה מיידית לב"כ המבקשים בצירוף החלטה:"לתגובתם הדחופה של המבקשים". 19. הודעת התגובה של המבקשים בשעה 10:43, כשעתיים לאחר שיגור ההודעה וההחלטה הנ"ל למבקשים, התקבלה הודעתם של המבקשים (מדובר בהודעה המחזיקה שלושה עמודים מודפסים, להם מצורף "העתק תרשומת שיחה" שערך מבקש מס' 2, בקשר לשיחה שהתקיימה, לכאורה, היום, בינו לבין מנכ"ל העירייה). במסגרת ההודעה נטענו הטענות הבאות: א. התברר, למבקש מס' 2, אשר ניסה לחזור לעבודתו, בעקבות הודעת המשיבה, כי אין ממש בהודעתה שכן הוא מנכ"ל העירייה הודיע לו כי הוא לא יחזור לתפקידו כמנהל חזות העיר, לא יזכה לעבוד בחדרו, אלא ימשיך לעבוד במחסן ומבלי שצוות עובדיו יוחזר לו. ב. העובדה שהמשיבה הצהירה על ביטול המסמך אינה מספקת שכן לא ברור האם החלה המשיבה לפעול בהתאם להצהרתה זו. ג. הודעת המשיבה, אינה כנה ונראה שאין לה שום כוונה להפסיק את מסכת ההתנכלות לחברי הוועד וליו"ר בראשם. ד. נראה שמטרתה היחידה של המשיבה, במשלוח הודעתה, היא להסיר את הבקשות הנוכחיות מסדר יומו של בית הדין. ה. המשיבה ממשיכה במגעיה ועושה ככל יכולתה כדי להפוך את ייצוגה של הסתדרות הלאומית לעובדה מוגמרת, תוך פגיעה אנושה במעמד המבקשת ולכן עומדים המבקשים על קבלת הסעדים שפורטו בסעיפים 1 עד 7.3 לבקשה. מהאמור לעיל עולה כי לא היה בהודעת המשיבה כדי לייתר את הצורך במתן החלטה. יחד עם זאת נציין כי אנו סבורים כי טוב עשתה המשיבה עת החליטה לבטל את פיטורי מבקש מס' 2, עוד בטרם חייבנו אותה לעשות כן, כנ"ל לגבי ביטול המסמך. 20. לסיכום אשר על כן ובשים לב לאמור בבקשות השונות, על נספחיהן ועל תצהיריהן וכן בשים לב לעדויות ששמענו ובשים לב לתגובת המשיבה החלטנו לקבל את הבקשות, בחלקן הגדול, ובהתאם הרינו מורים למשיבה: א. לחדול משינויים חד צדדים בתנאי העבודה ובכלל זאת להעניק לעובדים את תנאי העבודה שנגזלו מהם החל מחודש ינואר 2009 כדלקמן: 1. תשלום החזר הוצאות רכב לעובדים כבעבר, בהתאם להסכמים האישיים/הקיבוציים, לפי העניין, לרבות הוצאות קבועות, הוצאות משתנות, הוצאות לפי קילומטרז' וגילום מס. 2. המשך עבודה במסגרת שבוע עבודה של חמישה ימים. 3. המשך תשלום שעות נוספות כבעבר. ב. לשלם לעובדים את הפרשי השכר/החזר הוצאות הנובעים מהשינויים שננקטו החל מחודש ינואר 2009 ועד להשבת תנאי העבודה לקדמותם. ג. לחדול מניוד עובדים ממחלקה למחלקה ומשינויים ארגוניים ללא שיתוף והסכמת הסתדרות העובדים והוועד. ד. לבטל את פיטורי מבקש מס' 2 (ביטול, עליו, ממילא, הודיעה המשיבה, בהודעתה מיום 5/3/09) ולהחזירו לתפקידו כמנהל חזות פני העיר, ובכלל זאת לאפשר לו להמשיך לעבוד מהמשרד בו פעל עד לתחילת חודש זה, להחזיר את צוות העובדים שהיה כפוף אליו לתפקידם, לרבות מזכירתו, ולאפשר לו להמשיך בביצוע המטלות השוטפות והשגרתיות הנובעות מתפקידו. ה. להסיר את החסימה של מכשירי הטלפונים הסלולאריים המוחזקים בידי המבקשים 3-2 ו/או לעשות כל פעולה ככל שיידרש על מנת שהמבקשים יוכלו לעשות שימוש במכשירים ובקווי הטלפון הסלולארי המוחזקים בידם מימים ימימה. ו. להימנע מכל פעולה שיש עימה פגיעה בחופש הארגוני, ובכלל זאת: להמנע מכל פעולה שיש בה משום התנכלות לחברי ועד העובדים, ובכלל זאת להימנע מביצוע כל שינוי במעמדם ו/או מתכונת עבודתם ו/או בתנאי עבודתם. להמנע מהשעיית חברי ועד העובדים או מי מהם ו/או להמנע מהרחקת מי מחברי ועד העובדים מעובדתם תחת כינויים שונים כגון "השעיה", "חופשה כפויה" וכיוצ"ב אלא אם יתקיימו התנאים וההליכים הנדרשים בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) ו/או בחוק חופשה שנתית התשי"ח - 1958. להמנע מהזמנת חברי ועד העובדים חדשות לבקרים לשימועים בגין זוטי דברים. למען הסר ספק יובהרו הנקודות הבאות: א. לא מצאנו שבשלב זה יהיה טעם ליתן את הסעד שהתבקש בסעיף 7.4 לבקשה (לא רק בשל כך שהמבקשים לא חזרו וביקשו סעד זה בהודעתם מיום 5/3/09). ב. לא מצאנו שיהיה זה נכון ליתן את הסעד המבוקש בסעיף 2.6 לבקשה שכן לגביה, לא הוכח לפנינו כי מדובר במהלך המהווה חלק ממסכת ההתנכלויות, לה טענו המבקשים. ג. בשלב זה, כפי שניתן לראות בהחלטה, דנו גם בהליכים האינדיבידואליים. ד. בית הדין מצפה מהצדדים לפעול בתום לב ובצורה מכובדת, בקיום ההחלטה דנן. 21. על המשיבה להגיש תגובה לבקשת צד לסכסוך הקיבוצי וזאת בתוך 21 יום מיום שהבקשה תומצא או הומצאה לה.ארגון עובדים