קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הקצאת עובדים זרים בחקלאות מטעמי בריאות: 1. עתירה ובה מתבקש בית המשפט לקבוע כי הקריטריונים להקצאת עובדים זרים, כמו גם הקריטריונים להקצאת היתרים חריגים (הומניטרי) להקצאת עובדים זרים, הם מפלים, פוגעים בעקרון השוויון ובטלים; וכי יש לקבוע קריטריונים אחרים כהצעת העותר. לחלופין מבקש העותר לקבוע כי הוא זכאי לקבלת היתרים להעסקת 4 עובדים זרים בחקלאות, קרי, שניים נוספים על השניים שניתנו לו. 2. המשיבים מתנגדים לכל אלה וטוענים כי דין העתירה להידחות, באשר אין לעותר, כמו גם לכל מעסיק ישראלי אחר, זכות קנויה להעסקת עובדים זרים. הממשלה היא אשר מחליטה על היקף העסקתם של עובדים זרים בארץ, על-פי צרכי המשך והיצע דורשי העבודה בישראל ותוך מגמה לצמצם את היקפי העסקת העובדים הזרים למינימום האפשרי, בשל הבעייתיות הכרוכה בשהותם ובעבודתם של עובדים זרים בהיקפים גדולים בישראל. המשיבים טוענים כי העותר מעסיק עובד שאשרת השהייה שלו פגה עוד בסוף שנת 2006, מאז שוהה העובד בישראל שלא כחוק והעותר עושה דין לעצמו ומעסיק עובד זה בניגוד לחוק. 3. בשקדנות ובאופן מפורט טען העותר בעתירתו, אך לא כל כך בדייקנות, ומרבית טענותיו נסתתמו בתשובת המדינה. לעת הזאת שלאחר תשובה המדינה, שוב אין לעותר טענה במה שנוגע לקריטריונים הרגילים להקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים וגם דעתו-שלו נחה, בהיותם סבירים ושוויוניים. כיוצא בזה, לגבי הקריטריונים להקצאת היתרים חריגים (הומניטרי) להעסקת עובדים זרים, שגם לגביהם, זנח העותר את טענותיו זולת אחת שעיקרהּ לא בא בתחילה כלל בעתירה, אלא רק בעיקרי הטיעון. דומני כי על-פי שורת הדין ניתן היה לדחות את העתירה מבלי להידרש לטענה האמורה, בהיותה הרחבת חזית, ומכיוון שלכל טענה בעתירה ניתן מענה מספק בכתב התשובה. אף-על-פי-כן דנתי בטענה האמורה וכדלהלן. 4. משרד החקלאות ופיתוח הכפר גיבש רשימה מומלצת של מקדמי הקצאה מקצועיים של עובדים זרים לגידולי החקלאות השונים. המקדמים הללו הם תוצר של נוסחה מתמטית המתבססת על פרמטרים אובייקטיביים שונים ובהם נתוני עבודה שכירה ועבודה עצמית, הוצאות ייצור לכל גידול, ועוד. ההקצאה נעשית בחסר בשל ביקוש מוגבר לעומת היצע מצומצם, בהיקף שנקבע בהחלטת הממשלה. לפיכך נעשה קיצוץ בשני שלבים: פרוגרסיבי ו- FLAT. לא ארחיב את הדיבור על כך מכיוון שכאמור, אין עוד טענה בקשר למקדמי ההקצאה ואופן הקיצוץ. הטענה היא בקשר לרף שנקבע לגבי המבקשים היתר להעסקת עובד נוסף, על יסוד נימוקים הומניטריים, מאת ועדת החריגים. רק מי שבעניינו נמצא כי ההפרש בין מספר ההיתרים להעסקת עובדים שקיבל בפועל לבין מספר ההיתרים שהיה זכאי להם לפני קיצוץ ה-FLAT עומד על 0.5 ומעלה, רשאי לבוא בשערי הוועדה. ההקצאה הבסיסית של העותר עומדת על 2.42 עובדים. הוא קיבל היתר להעסקת שני עובדים. על יסוד נימוקים בריאותיים ביקש העותר מאת ועדת החריגים היתר להעסקת עובד נוסף. אך מכיוון שהשארית הנ"ל - 0.42 - קטנה מ-0.5, לא הובא עניינו כלל לדיון בפני ועדת החריגים. מכאן טענתו של העותר: מה לי אם השארית בעניינו של מעסיק פלוני עולה על 0.5, או נופלת משיעור זה בעניינו של מעסיק פלמוני. אין הצדקה להפלות בין זה לזה. הנימוק ההומניטרי הרפואי צריך להיות זהה, בלי תלות בשיעורה של השארית. 5. אכן, לא רק במספרים עסקינן או בנוסחאות מתמטיות. מאחרי אלה עומדים חקלאים שעמלים בחריצות, דוגמת העותר דנן, אשר מעבד את אדמתו וזקוק לעזרה שלא בנקל תימצא בשוק העבודה הישראלי. אלה שתשובת המשיבים לטענתו מניחה את הדעת. הרציונאל של ועדת החריגים הוא שחקלאי משתתף על-פי רוב בפעילות המשקית ביחד עם עובדיו. לגבי חקלאים שמצב בריאותם אינו מאפשר להם לעשות כן, הוחלט על הקצאה הומניטרית שהיא תחליף לעבודתו המשקית של החקלאי. הקצאה זו נעשית לפנים משורת הדין. אין חובה לעשותהּ. אין מקום לטענת העותר על כך שהכללים שעל-פיהם פועלת הוועדה מתעלמים כביכול מצרכים מיוחדים של חקלאים שנובעים מבעיות בריאותיות. אדרבה, העותר עצמו זכה בעבר על סמך הכללים הללו ובהתחשב עם טענות רפואיות דומות, לאישור חריג לעובד נוסף. ודוק: הטבה חריגה עם חקלאי אחד באה על חשבון חקלאי אחר. ועדת החריגים חייבת לגדור את פעילותה על מנת שלא לחרוג מן המכסות שנקבעו ומהחלטות הממשלה. האיזון בין המגמה לסייע לחקלאים בעלי הצרכים המיוחדים לבין מספר העובדים הזרים המוקצים לענף החקלאות צריך להעשות בשום שכל, בשוויון וללא משוא פנים. 6. תנאי-הסף למי שמבקש לשטוח את בקשתו מטעמים רפואיים בפני ועדת החריגים ולפיו צריך שיהיה זכאי להקצאת 'חצי עובד' לפחות לפני הקיצוץ, הוא תנאי סביר וענייני. ככל עניין שנוגע ב'מידות ושיעורים' יכול תנאי שכזה להֵראות שרירותי ומאכזב בעיני רוחו של מי שלא בא בגידרו, אך בלא קביעתו, אין לדבר סוף. הרציונל שבחרו המשיבים, הוא הגבול המתמטי על-פי עקרון העיגול. שארית המתעגלת למספר השלם הגדול ממנה, עשויה לזַכּוֹת את החקלאי בעל הבעיות הרפואיות בהקצאת עובד נוסף, מה שאין כן כשהשארית מתעגלת למספר הקטן ממנה. כאמור, על יסוד אותו עקרון זכה העותר בעבר - בשנת 2006 - בהיתר חריג להעסקת עובד נוסף. המשיבים לא באו איתו חשבון בשעתו על נתונים לא מדוייקים שמסר. נמצא אז כי ההקצאה הבסיסית בעניינו לפני קיצוץ ה-FLAT הייתה 3.7785 ועיגולה עמד על 4. בפועל זכאי היה העותר ל-3 היתרים בלבד להעסקת עובדים, שכן לאחר קיצוץ ה-FLAT (קיצוץ אחיד ושוויוני בשיעור של 25%) עמדה ההקצאה על 2.6 היתרים, שעיגולם עמד על 3. ההפרש היקנה לעותר בשעתו, על-פי החלטת הוועדה, היתר חריג להעסקת עובד נוסף. 7. לא כן בשנת 2008 שבה ההקצאה הבסיסית של העותר עומדת על 2.42 ועיגולה עומד על 2. לאחר קיצוץ ה-FLAT עמדה ההקצאה על 1.82 עובדים שעיגולם גם הוא עומד על 2. מכיוון שאין הפרש בין מספר ההיתרים אשר הוקצו בפועל לבין מספרם לפני קיצוץ ה-FLAT, לא מתקיים בעותר תנאי-הסף להבאת עניינו בפני וועדת חריגים. 8. מי שהשארית בעניינו עולה על 0.5 זקוק בפועל להיתר נוסף, יותר ממי שהשארית בעניינו נופלת מ-0.5, כי החסרון אצלו מורגש מטבע הדברים יותר, הגם שזה וזה נזקקים. כאמור, הכרח בל יגונה הוא לתחוֹם את הגבול. האופן שבו עשו המשיבים כן, הוא מקצועי ושוויוני ואין עילה להתערב על מנת לשנותו. 9. עם כל ההבנה למצוקתו של העותר מן הראוי לציין כי נקט לשון גוזמה בתארו מצב בלתי אפשרי כביכול מבחינתו, שללא הקצאת עובד נוסף, לא יוכל עוד להתפרנס מעבודתו כחקלאי. ההקצאה הבסיסית בעניינו עומדת כאמור על 2.4 כשבפועל ניתנו לו שני היתרים. את החסר בשיעור של 0.4 יוכל למלא באמצעות עובד ישראלי. הפער בין שכרו של עובד ישראלי בהיקף משרה של 40% לבין שכרו של עובד זר בהיקף של משרה מלאה, לא הוא אשר יעשה את פרנסתו של העותר מחקלאות לבלתי אפשרית. כמסתבר, לא אלמן ישראל, וישנם עדיין בישראל עובדים שמוכנים לעסוק בחקלאות. המשיבים מסרו על כך נתונים במהלך הדיון. עמותת מען עוסקת בהשמת עובדים ישראלים בענף החקלאות, לפי מה שנמסר, ללא כוונת רווח, וזו מגמה ברוּכה. על כל פנים, עם כל ההבנה למצבו של העותר, לא מצאתי כי נפל פגם באופן פעולתם של המשיבים, ואין הצדקה להיעתר לסעד שביקש העותר. 10. העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות העתירה וכמו כן ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. רפואהחקלאותעובדים זרים