קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הקצאת קרקע לבניית בית ספר: 1. בפני שתי עתירות להורות על ביטול החלטת ועדת הקצאות של מועצה מקומית ערערה בנגב (להלן - "המועצה") מיום 21.4.09, אשר המליצה על הקצאת הקרקע עליה בנוי בית הספר התיכון בישוב למשיבה 2, עמל 1 רשת לחינוך מדעי טכנולוגי (להלן - "עמל"). ולאסור על העברת החזקה בבית הספר לידי עמל או כל גורם אחר. המשיבה הינה המועצה המקומית ערערה אשר פוזרה על פי החלטת שר הפנים וכיום מנוהלת על ידי ועדה קרואה, בראשה עומד מר שלום יצחק. 2. העותרת, "עתיד - רשת חינוך לבתי ספר בע"מ" (להלן - "העותרת") הינה מלכ"ר המפעילה ומנהלת רשת חינוך ובתי ספר בכל רחבי הארץ, (עת"מ 292/09). ביום 27.7.06 נחתם הסכם בין העותרת למועצה בו העבירה המועצה את הפעלת בית הספר התיכון בישוב, לכיתות ז' - יב', לעותרת, לתקופה של שלוש שנים עם אופציה להארכת ההסכם לארבע שנים נוספות. הסכם זה נחתם מבלי שנערך מכרז ומבלי שהרשות פעלה על פי נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית (להלן - "נוהל ההקצאות") במהלך התקופה התגלו חילוקי דעות בין הצדדים עד כי קצה נפשה של המועצה בדרך ואופן הפעלת בית הספר ע"י העותרת ולכן הודיעה לה על סיום ההתקשרות ביניהן. חלק מהעתירה מתייחס בהרחבה רבה מדי, להוראות ההסכם, אם הופר ועל ידי מי הופר ואם קמה למועצה הזכות לבטלו אם לאו, לאור ההשקעות הרבות שהשקיעה העותרת במבנה. נושא הפרת ההסכם כלל אינו רלוונטי לדיון שבפני ועדיף שלא היה אוחז חלק כה נרחב בעתירה. אם לעותרת טענות כספיות, מקומן אינו במסגרת עתירה זו. 3. הטענה העיקרית היא שכשלה המועצה משלא נקטה בהליכי מכרז להפעלת בית הספר לאור האמור בסעיף 192 לצו המועצות המקומיות (א) תשי"א - 1950 (להלן - "הצו") ואין אלה הנסיבות בהם חל סעיף 3 לתוספת הרביעית לצו שעניינו פטור ממכרז. לחילופין, גם אם חל הפטור מחובת קיום מכרז, הרי שהמשיבה לא קיימה את נוהל ההקצאות שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים משלא פירסמה התבחינים והקריטריונים שישמשו כבסיס לבחירת הגוף, לו יוקצו המבנים נשוא העתירה. עוד נטען, כי ועדת ההקצאות דנה בהקצאת המבנים מבלי שדנה תחילה בהתנגדות שהוגשה על ידי העותרת ולא היה מקום להקצות השימוש בניהול בית ספר לעמל תוך התעלמות מהשקעותיה של העותרת במבנים. בנוסף, המועצה, לא קצבה מועד להגשת הבקשות ולא נתנה לעותרת זכות טיעון. הסכם הניהול שאמור להיחתם בין הצדדים מלמד כי נוהל ההקצאות אינו ההליך הראוי שכן מדובר באופן ודרך ניהול בית הספר ולא בניהול המבנים שהוקצו. 4. בעודי כותבת את פסק הדין, הוגשה ביום 16.6.09, עתירה נוספת בגין אותה החלטה של ועדת ההקצאות על ידי ועד הורים של בית הספר (להלן-"ועד ההורים") (עת"מ 305/09). עיקר הטענות בעתירה זו- מעבר לאלה שנטענו על ידי העותרת - הם שהמועצה לא קיימה נוהל ההקצאות בכך שלא פירסמה דבר ההקצאה בעיתון או מקומון בשפה הערבית, משעסקינן בישוב בו האוכלוסיה כולה דוברת ערבית בעוד הפרסום בוצע בעיתון כלכלי היוצא בשפה העברית. פגם נוסף שנפל בהתנהלות המועצה טמון בעובדה שמי שאישר את החלטת ועדת ההקצאות הוא ראש המועצה, בעוד שהמלצה זו אמורה לקבל אישור של מליאת המועצה. 5. המועצה טוענת כי התנהלות העותרת, לוקה בחוסר תום לב וניקיון כפיים ובשיהוי ניכר משנמנעה להעלות טענותיה בהזדמנויות הרבות שהיו בפניה קודם להגשת העתירה. לו סברה העותרת שההליך הנכון הוא באמצעות מכרז, היה עליה לטעון זאת מיד בהזדמנות הראשונה עם פנייתה למועצה או בעת הגשת ההתנגדות להקצאה, הנוגעת כולה להסכם שבין הצדדים ולהמשך קיומו של הסכם זה. התנגדות העותרת נדונה טרם התקיים הדיון בהקצאה עצמה, כפי שניתן ללמוד מפרוטוקול הדיון. באשר לקריטריונים, הרי שאלה פורסמו בחוברת בה נדרשו המציעים להגיש הצעותיהם. 6. לטענות ועד ההורים, השיבה המועצה כי העתירה הוגשה בשיהוי רב, נגועה בחוסר ניקיון כפיים שכן העותרים ידעו אודות הליך ההקצאה, אף כי זה לא פורסם בעיתונות ערבית, משעודכנו על ידי מנהל בית הספר ולשם כך, אף נקבעה פגישה עם ראש המועצה, שנדחתה לבקשת ועד ההורים. הפרסום הנדרש על פי נוהל ההקצאות, בוצע באמצעות החברה למשק וכלכלה כדי להוזיל עלויות ולכן פורסם בעיתון "דה מרקר", היוצא בשפה העברית. לא קיים עיתון בשפה הערבית שמפרסם בתחומי המועצה ולכן פורסם דבר ההקצאה על לוח המודעות של המועצה. מאחר ומדובר בהקצאת קרקע לניהול בית ספר, אין בפרסום בשפה הערבית, כדי להעלות או להוריד מתקינות ההליך שכן, ההנחה היא שבעלי האינטרס הינם דוברי השפה העברית. (סעיפים 40-42 לתגובה בעת"מ 305/09), על כן לא מדובר בפגם מהותי שיהיה בו כדי לבטל את ההליך ההקצאה משלעותרים לא נגרם נזק. הפגם באי אישור המלצת ועדת ההקצאות על ידי מליאת המועצה, נרפא בהחלטת המועצה מיום 22.6.09, בעקבות הגשת העתירה על ידי ועד ההורים. 7. ב"כ עמל הצטרף לטיעוני המועצה והוסיף כי מדובר בעתירה תאורטית שאין מאחוריה דבר וכי ההסכם המתגבש בין הצדדים משלים את החלל אשר הוחסר על ידי קביעת תבחינים ותנאים שתכליתם להבטיח פיקוח יעיל ואפקטיבי במבנים לצורכי בית הספר. (סעיף 19 - 20 לתגובה בעת"מ 305/09). 8. עמדת המדינה כי אין צורך במכרז, לניהול בית הספר שכן ניתן לעשות כן באמצעות נוהל ההקצאות ואם לא נאמר כן, יהיה בכך כדי לרוקן הנוהל מתוכנו. הקצאה זו אפשרית לאור הוראות סעיף 3 לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות וכך גם קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כב' השופטת אבידע, ס. נשיא בעת"מ 354/07 לפיו ההליך המתאים הוא באמצעות נוהל הקצאות שפורסם על ידי משרד הפנים. דיון 9. העותרת ניהלה את בית הספר משנת 2006 על פי הסכם שנחתם בינה לבין המועצה ביום 27.7.06 וזאת ללא מכרז ומבלי שקיבלה המבנים על פי נוהל ההקצאות, אלה על פי התקשרות ישירה עימה מבלי שניתנה לאחרים האפשרות להציע את מועמדותם. מצב לא תקין זה, ניסתה העותרת לשמר שעה שטענה שלה הסכם בר תוקף עם המועצה. במסגרת העתירה לא אדון במערכת היחסים החוזית שבין העותרת למועצה, שאינה רלוונטית להכרעה. חשוב לציין שהתנהלותה של העותרת גובלת בחוסר תום לב שעה שמצד אחד מנסה לשמר מצב קיים, שאינו תקין, כאשר ההתקשרות הבסיסית עימה אינה עומדת בקריטריונים של מכרז או נוהל הקצאות, מצב שלא ניתן להמשיך בו ומצד שני, עושה הכל כדי לטרפד את זכייתה של עמל על פי נוהל ההקצאות. חוסר תום הלב בהתנהלותה של העותרת בא לידי ביטוי גם בפניותיה למועצה. בכל הפניות אין טענה לגבי ההליך בו נקטה המועצה בעשיית השימוש בנוהל ההקצאות ולא במכרז ואין התייחסות לאי קביעת התבחינים. הכל מתמצה בטענה בסיסית אחת שהיא זכאית להמשיך להפעיל את בית הספר על סמך ההסכם שבין הצדדים. למרות חוסר תום הלב, בהתנהלותה של העותרת, אין מנוס מלקבל העתירה, לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהתנהלות המועצה, גם בפן זה שהיה צריך לנהל את ההליך באמצעות מכרז וגם הפגמים שנפלו בקיום נוהל ההקצאות משלא מולאו התנאים המהותיים הקבועים בו. הטענה המרכזית היא שהליך של בחירת הזוכה לניהול בית הספר חייב להיבחן בהליך של מכרז, מכיוון שנוהל ההקצאות דן בהקצאת המבנים בלבד שהינם שוליים להחלטה המהותית של ניהול בית הספר. סעיף 192 לצו קובע: "לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על פי הוראות התוספת הרביעית". הנוהל כולו, דן במקרקעין או במבנים בעוד שניהול בית הספר רובו ככולו בתחום החינוך והתכנים הנלווים לכך. ניהול בית הספר אינו חוסה תחת רשימת הפטורים הקבועה בסעיף 3 לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות. סעיף 3 (ד) לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות, קובע "מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז, אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: (ד) המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות." אין בסעיף זה להעניק הפטור הנדרש, כיוון שהסעיף דן בהעברת מקרקעין למוסד ציבורי. לא נטען ולא הוכח כי העותרת או עמל או מכללת סכנין - שהגישה אף היא בקשה להקצאת המקרקעין - הם גופים ציבוריים. בכל מקרה הפטור ממכרז והאפשרות לעשות שימוש בנוהל ההקצאות חל על מבנים בלבד בעוד שהמהות כאן אינה המבנה אלא התוכן שרוצים ליתן לשוהים במבנה זה. טוענים המשיבים שהדבר לא ניתן לפיצול שכן לא נאמר שהאחד יכול לזכות במבנים באמצעות נוהל ההקצאות והאחר יזכה בניהול בית הספר באמצעות מכרז. אין לי אלא להסכים עם המשיבים בנקודה זו. משלא ניתן לפצל - לא ניתן להשתמש בנוהל ההקצאות אלא - יש חובה לפרסם מכרז. סעיף 192 לצו אינו פוטר מחובת מכרז כשמדובר בניהול בית ספר להבדיל ממצב בו מדובר במבנים בלבד למטרות הנקובות בסעיף 3 לתוספת הרביעית לצו. סומכים העותרים טענתם על האמור בעת"מ(באר-שבע) 354/07 יוסף אלקיעאן נגד המועצה המקומית חורה ואח'. בית המשפט, עת דן בענין זה, לא התייחס לשאלה אם הדרך הנכונה היא באמצעות מכרז או נוהל הקצאות אלה קבע כי "הטענה היחידה שנותרה לעותר הינה כי הקצאת האתר בשכונה 13, שאליו העבירה המשיבה 3 את בית הספר שהיא מפעילה בישוב, נעשתה שלא על פי נוהל הקצאת ...." בית המשפט קבע כי היה על הרשות לפעול בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים דהיינו על פי נוהל ההקצאות. אין כל התייחסות בפסק הדין לנושא המכרז, משביהמ"ש לא נזקק לטענה לאור צמצום המחלוקת שבין הצדדים. יש ממש בטיעוני העותרת שהמבחן הינו הטפל והעיקר, דהיינו שהטפל הולך אחר העיקר. כאן התהפכו היוצרות והעיקר "נגרר" אחר הטפל. המבנים שהוקצו הם רכוש המועצה המשמשים זה מכבר לבית הספר. העיקר כאן הוא ניהול בית הספר ולא המבנים. הקצאת המבנים היא טפלה למהות של ניהול בית הספר, זאת ניתן גם ללמוד מההסכם המתגבש בין המועצה לעמל שכולל התערבות פעילה של המועצה בכל הקשור לניהול בית הספר, עד כי שלושה מבין ששת חברי הועד המנהל, יתמנו על ידי המועצה כשאחד מהם, הוא איש כספים. יו"ר הועד המנהל, יהיה ראש הרשות, או מי שימונה על ידו. ההחלטות תתקבלנה ברוב קולות למעט בנושאים מסויימים כמו תקציב בית הספר, או השקעות שאישורם יחייב הסכמת שני הצדדים. על פי ההסכם המועצה נשארת מעורבת בניהול בית הספר מכוח היותה חברה בועד המנהל הדן למשל, גם בפיתוח מגמות בבית הספר. לא מדובר כאן בהקצאת המבנים בלבד והמועצה יוצאת מהתמונה, אלא המועצה ממשיכה להיות חלק אינטרגרלי מניהול בית הספר הן בפן הפדגוגי ובמידה מסויימת בפן התקציבי. כך לדוגמה לעניין הפרשה לקרן הפנסיה לעובדי המועצה להם פנסיה תקציבית ועוד. המבנים כאן, הינם טפלים לעיקר שקיומו של בית הספר והפעלתו. אין זה מצב, לדוגמה, בו המועצה מקצה מבנים לישיבה או להפעלת חוגים כאלה או אחרים וכל תפקידה ומעורבותה מסתיימים בהקצאת המבנים. כאן המועצה נשארת מעורבת בהליך הניהולי של בית הספר. טוענים המשיבים שאם יקבע שיש צורך במכרז הרי שיהיה בכך כדי לרוקן את הנוהל מתוכנו ולא יהיה לו כל משמעות. העובדה שמנכ"ל משרד הפנים הוציא נוהל הקצאות אינו פוטר מהליכי מכרז כשאלה מחוייבי המציאות והדין. חובת המכרזים היא הכלל והפטור הוא היוצא מן הכלל. לא בכל מקרה יש להחיל את נוהל ההקצאות שנועד למקרים בהם המבנים או הקרקע הם העיקר, כאשר הרשות מקצה המבנים ובכך מסתיימת מעורבותה, ולא למצב שבו המבנים משניים למטרה העיקרית של ניהול בית הספר. זאת ניתן ללמוד גם מהנוהל המתייחס לתבחינים של הקצאת המבנה אך אינו מתייחס ואינו קובע הקריטריונים להפעלת בית הספר כאשר זו המטרה העיקרית של הקצאת הקרקע. זאת ועוד בפניה להגשת הצעות להקצאה אין התייחסות במישרין או בעקיפין לניהול בית הספר והתבחינים נקבעו רק בשלב גיבוש ההסכם בין הצדדים, דבר המלמד שלא מדובר בניהול המקרקעין אלא בניהול בית הספר. (לנושא התבחינים אתייחס גם בהמשך). ובשולי הדברים - ניהול המכרז הוא הרבה יותר מהיר, שקוף ויביא לידי מיצוי מירבי את צורכי היישוב מאשר השימוש בנוהל ההקצאות. סוף דבר - אני מורה על ביטול החלטת ועדת ההקצאות וקובעת כי יש לנקוט בהליכי מכרז לניהול בית הספר. 11. מעבר לנדרש גם אילמלא הגעתי למסקנה שיש לקיים הליך של מכרז, עדיין הייתי מורה על ביטול המלצת ועדת ההקצאות והחלטת מליאת המועצה להקצות המבנים לעמל, לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהליך. חשוב לציין שההליך של הקצאת המבנים לניהול בית הספר הינו שני בסדרה. ביולי 2008 פירסמה המועצה פניה להגשת הצעות להקצאת המבנים לניהול בית הספר. העותרת - כפי שעשתה כאן - לא הגישה הצעה אלא התנגדות וטענה כי היא זו שאמורה לנהל את בית הספר עד 31.8.09 וסיום קודם לכן, הינו בגדר הפרת הסכם. ועדת ההקצאות המליצה ביום 28.8.08 לדחות ההתנגדות. מליאת המועצה בהחלטתה מיום 21.9.08, דחתה ההמלצה על כן החליט משרד הפנים כי אין מנוס מלהמשיך ולהפעיל את בית הספר, על ידי העותרת. 12. ביום 26.3.09 פירסמה המועצה פניה לציבור "על הגשת בקשות למתן רשות שימוש במבנה לצורכי ציבור", כשבכוונת המועצה להקצות המבנים להפעלת בית ספר תיכון. בהודעה זו צויין שכל המבקש להתנגד להקצאה, יגיש התנגדותו למזכיר המועצה תוך 14 יום מיום פרסום המודעה. אין כל התייחסות בפרסום זה, למועד האחרון להגשת ההצעות לשימוש במבנים (נספח י"א לעתירה). נוהל ההקצאות נועד "להסדיר הקצאת קרקע או מבנה בפטור ממכרז ללא תמורה ... לגופים הפועלים בתוך תחום הרשות בנושא חינוך, תרבות...." נוהל זה נועד לממש העקרונות שנקבעו בבג"צ 3638/99 בלומנטל ואחרים נ' עיריית רחובות. מאז פורסם הנוהל הוא עבר מספר שינויים, הינו מקיף וכולל הנחיות מפורטות כיצד לנהוג במהלך ההקצאה, החל מהרכבה של ועדת ההקצאות, הקריטריונים להקצאה, התבחינים הדרושים, פרטי הבקשה וכלה באופן ניהול הליך ההקצאה. הנוהל, ברוח פסיקת בג"צ מכוון לקדם את השמירה על עקרונות היסוד של שקיפות פעולת הרשות, מנהל תקין, שיוויון, טוהר מידות ושמירה על שיוויון הזדמנויות. המשיבה פרסמה ההליך ביום 26.3.09 (נספח יא' לעתירה), בו ציינה כי "בכוונת המועצה המקומית ערערה בנגב להקצות לצורך הפעלת בית ספר תיכון, את המבנה שפרטיו מפורטים בטבלה". המדובר בבי"ס קיים ופעיל, כאשר מטרת ההקצאה להחליף את הגוף המנהל את ביה"ס. הנוהל מחייב את ועדת ההקצאות לגבש קריטריונים להקצאת קרקע תוך התייעצות עם "הגורמים המקצועיים ברשות הנוגעים בדבר". לא ברור אם התייעצות קויימה, אם לאו. על הקריטריונים להיות שוויוניים וענייניים בהתחשב בכל חלקי האוכלוסיה ברשות המקומית. את התבחינים מאשרת מועצת הרשות, ולאחר אישורם יש לפרסם הודעה בדבר קיומם ובדבר האפשרות לעיין בהם. סעיף 5 לנוהל קובע אילו עקרונות יכללו במסגרת התבחינים. אין צורך להאריך בחשיבות קביעת התבחינים ופרסומם מההיבט של שקיפות ההליך, תקינותו ושמירה על שוויון הזדמנויות. במקרה דנן לא נקבעו התבחינים ולא פורסמו. סעיף 8 לנוהל קובע כי על הגוף שיבחר לעמוד בתנאים המיוחדים ובתבחינים הכלליים שקבעה הרשות המקומית בקשר להקצאה (סעיף 8 ב' לנוהל). אלא מאי המועצה לא קבעה דבר, לא תנאים מיוחדים ולא תבחינים כלליים. אין קשר, איפוא, בין התבחינים ו/או הקריטריונים שלא נקבעו על ידי המועצה, לבין טיוטת ההסכם המתגבשת בין המועצה לעמל. מדובר בהסכם המנותק לחלוטין מההקצאה עצמה, וניתן היה לגבש ההסכם ללא קשר להקצאה וזה למעשה אשר נעשה כאן, תוך עקיפת הליך המכרז. 13. ב"כ המשיב מפנה לפרסום וטוען שכל התבחינים מצויים בפרסום עצמו, שכן מדובר בבית ספר תיכון וכל פרטיו מצויים בפרסום. בפן הטכני, אכן ברור מתוך הפרסום שעסקינן בבית ספר תיכון, אך לא ברור כלל מהם השיקולים והפרמטרים שישקלו על ידי ועדת ההקצאות בבואה להכריע מיהו הגוף שיבחר לנהל את בית הספר התיכון ולכן ההליך הנכון הוא הליך של מכרז. בחינת פרוטוקול ועדת ההקצאות מעלה את השיקולים העיקריים שעמדו בפניה: מגמות הלימוד- רשת עמל מפעילה מגמות רבות ושונות המתאימות לדרישות ביה"ס, לעומת מכללת סכנין אשר אינה בעלת נסיון בהפעלת חלק מהמגמות הקיימות בביה"ס (עמ' 1 לפר', פסקה אחרונה). גודל הרשת המציעה- יתרון של רשת עמל המפעילה בתי ספר בכל הארץ מדרום לצפון, לעומת מכללת סכנין אשר לא מפעילה אותה כמות של בתי ספר (עמ' 2 לפר', פסקה ראשונה). אחוז הבגרויות- בהשוואה בין רשת עמל לבין העותרת, הרי שלאחר שלוש שנים בהן הפעילה העותרת בתי ספר ירדו אחוזי הבגרויות בצורה דרסטית, בעוד במקרה של רשת עמל בדיוק ההיפך (עמ' 2 לפר', פסקה ראשונה). מבחינה תקציבית- רשת עמל מגיעה ל-500 מליון ₪ בשנה, כאשר מכללת סכנין מגיעה לאחוזים נמוכים בהרבה. המסמכים והדו"חות שהגישה רשת עמל משביעי רצון ובעלי חשיבות נוכח הבעיות בהתנהלות העותרת בהתייחס לתחזוקה השוטפת של ביה"ס ובפן הכספי (עמ' 2 לפר', פסקה ראשונה; עמ' 3, פס' 2-3). הסכם קיבוצי- לרשת עמל ישנו הסכם קיבוצי עם הסתדרות המעוף לעומת מכללת סכנין, ומדובר ביתרון גדול על שאר הרשתות וחזקה כי רשת עמל שומרת שמירה יתרה על זכויות עובדיה. על מנת להימנע מבעיות הנוגעות לזכויות העובדים, יש להמליץ על רשת שיש לה הסכם קיבוצי (עמ' 2 לפר'). קשה להתרשם כי מדובר בהליך ראוי ותקין- ההיפך הוא הנכון. כאמור, תבחינים להקצאת קרקע לא פורסמו דבר המקשה על בחינת ההצעות ופוגע בעקרון השקיפות והשוויון בין המציעים. הקריטריונים הנ"ל שנבחנו ע"י הועדה שהינם ראויים לכשעצמם, חייבים היו לראות אור ולבוא לידי ביטוי בפרסום ההליך כדי למנוע מצב בו כל חבר ועדה מתייחס ליתרונות והחסרונות של המציעות מנקודת מבטו ונסיונו, ולא להיבט הרחב הטמון בניהול ביה"ס. חברי הועדה התייחסו לעותרת ולפגמים שבניהול בית הספר על ידה מבלי שניתנה לה זכות הטיעון. פגמים אלה, של אי הגדרת הקריטריונים הינם פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין משלא נקבעו מראש, יש בכך כדי לפגום בעקרון השקיפות והשוויון. נכון הדבר, שהעותרת לא הגישה הצעה אלא רק התנגדות, אך משהמועצה לא קבעה המועד להגשת הצעות, אלא רק להגשת התנגדויות, אין לה להלין אלא על עצמה. הסדר צריך להיות שתחילה דנים בהתנגדויות ורק לאחר דחיית ההתנגדויות ומתן הודעה למתנגד יש לדון בהצעות ולקבוע מועד לכך. מכל מקום בפרסום יש לקצוב המועד להגשת ההצעות ולא רק המועד להגשת ההתנגדויות. העותרת אכן הגישה התנגדות במועד, אך כפי שמציינת המועצה בתגובתה, עד שנפתחו המעטפות סברה שהעותרת הגישה הצעה ורק משפתחה המעטפות התברר לה, שבמסמך שהוגש טמונה התנגדות העותרת ולא הצעה (סעיף 43 לתגובת המשיבה). הטעות לה נתפסה המועצה משסברה שהעותרת הגישה הצעה ולא התנגדות מקורה באופן הפרסום, שם, כאמור, נקצב רק המועד להגשת התנגדויות ולא נקצב המועד להגשת ההצעות. עיון בפרוטוקול ועדת ההקצאות מיום 21.4.09, מלמד שהדיון בהתנגדות נעשה כמקשה אחת עם הדיון בהצעות שהוגשו, מבלי שקויים דיון של ממש בהתנגדות העותרת. ההתנגדות נדחתה והדיון עבר באופן מיידי להצעות שהוגשו. כאן נפל פגם מהותי, משלא נקצבו, כאמור, מועדים להגשת ההצעות. 15. פגם נוסף ומהותי נפל בפרסום שבוצע, כיוון שהפרסום בוצע רק בשפה העברית. סעיף 1 (ג) לנוהל קובע כי יש לפרסם ההקצאה בעיתון המתפרסם בשפה הערבית, כאשר 10% מהאוכלוסיה בישוב דוברת השפה הערבית. בענינינו, כל האוכלוסיה המתגוררת בערערה דוברת השפה הערבית. תשובת המועצה כי לא קיים מקומון בשפה הערבית בערערה, על כן לא בוצע הפרסום בעיתונות הערבית. כשנטען ע"י ועד ההורים כי המועצה פרסמה בעיתון מקומי בערבית "השבוע הערבי" המתפרסם מידי שבוע במגזר הבדואי באזור (עת"מ 305/09 דיון מיום 25.6.09), הוכחש הדבר ע"י המועצה. כשהוצגו בפני פרסומים של המועצה, שונתה גירסתה ונטען שאכן פירסמה בעיתון זה רק מכרזים להעסקת עובדים. גם כאן לא דייקה המועצה בלשון המעטה, כיוון שבפרסום שהוצג בפני התברר שנעשה פרסום במקומון זה ע"י המועצה להפעלת מכון אזורי לטיפול בשפכים. מרשות ציבורית מצופה שתנהג ביושר, הגינות ושקיפות בכל מצב. אין להרבות מילים כאשר הרשות מסתירה עובדות מהותיות לדיון עד כי הדבר גובל בהטעיה. לא בכל מקרה ולא בכל מצב יש להגן על החלטות מוטעות ומותר לרשות לומר שנפלה טעות, אך נסיונה לחפות על אשר נעשה מדליק נורות אזהרה עד כמה ניתן לסמוך על האינפורמציה שהיא מביאה לביהמ"ש, במיוחד כשמדובר בהליך מינהלי שבו רק לעתים נדירות יחקרו המצהירים. עוד נטען שדי בפרסום בשפה העברית, שכן כל אלה שביכולתם לנהל את בית הספר, שולטים בשפה העברית. גם טענה זו עדיף שלא היתה באה לעולם, כיוון שהפרסום נועד, בין היתר, להגשת התנגדויות. מעבר לכך, משנקבע בנוהל ההקצאות הצורך בפרסום בשפה הערבית, אין המועצה יכולה להחליט את אשר תיבחר לקיים בנוהל זה, עליה לקיימו כלשונו. 16. נקודה נוספת וחשובה בה כשלה המועצה היא באי אישור המלצת ועדת ההקצאות ע"י מליאת המועצה. הנוהל קובע בסעיף 7א כי לאחר המלצת הועדה, "(ג) מועצת הרשות המקומית, לאחר שקיבלה לעיונה את מכלול החומר שהונח בפני ועדת ההקצאות, תדון בהמלצת ועדת ההקצאות. הודעה על החלטת הרשות המקומית תועבר לגוף שהוחלט להקצות לו את הקרקע וכן לפונים האחרים באותו ענין. מבקשי הבקשות השונות יהיו רשאים תוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לעיין בהחלטה הסופית ובנימוקיה...; (ד) לאחר שנבחר הגוף לו תוקצה הקרקע והודעה על כך הועברה לו ולפונים האחרים, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בס"ק ג', יגובש חוזה בין הגוף לבין הרשות המקומית..." (עמ' 11-12 לנוהל). כפי שציין ועד ההורים בעתירתו, כל שיש בפני ביהמ"ש הינה תוספת בכתב של ראש המועצה מיום 27.4.09, אשר כתב על פרוטוקול ועדת ההקצאות "מאשר הסיכום של ועדת ההקצאות." בעת הדיון בעתירה הראשונה שהוגשה לא נטען שמליאת המועצה לא קיימה דיון בהמלצת ועדת ההקצאות וכי נמסרו הודעות לפונים, כנדרש על פי נוהל ההקצאות, אף כי באותו שלב המשיכה המועצה בגיבוש ההסכם עם רשת עמל. משהוגשה העתירה הנוספת, ורק בעקבות הגשת עתירה זו, התכנסה מליאת המועצה לדון בהחלטת ועדת ההקצאות ובישיבתה מיום 22.6.09 החליטה לאמצן. במסגרת דיון זה חייבת היתה מליאת המועצה לדון בהתנגדות העותרת, אבל לא רק. בשלב זה כבר עמדו בפני המועצה שתי עתירות שכאן, לרבות טענות העותרים והמשיבים. מן הראוי היה שיתקיים דיון ענייני תוך התייחסות לטענות המהותיות של העותרים בעתירות השונות. לא רק שלא התקיים דיון ענייני אלא כפי שצויין בפרוטוקול "חברי המועצה קראו והתרשמו מהפרוטוקול". (נספח א לתגובת המועצה בעת"מ 305/09). חברי המועצה אמורים לבחון את הטענות לגופן ולא להתרשם מהפרוטוקול של ועדת ההקצאות, שכן הפרוטוקול הוא טרם הגשת העתירות. במליאת המועצה לא התקיים דיון או התיחסות כלשהי לפגמים ולקשיים שנפלו בהליך. מליאת המועצה אישרה ההמלצה מבלי להתייחס ולו לטענה מהותית אחת של העותרים. 17. טוענת המועצה לשיהוי - אך מה לה כי תלין כאשר ההליך הבסיסי של פרסום בשפה הערבית ודיון בהמלצות של ועדת ההקצאות לא הובא לדיון ואישור במליאת המועצה אלא רק לאחר הגשת העתירה ע"י ועד ההורים. כל עוד המלצה זו לא אושרה לא קם שיהוי. נהפוך הוא - ניתן אולי לומר שהעתירות מוקדמות מדי. 18. סוף דבר - העתירות מתקבלות. אני מבטלת את המלצת ועדת ההקצאות והחלטת מליאת המועצה מיום 22.6.09 אשר אישרה את המלצת ועדת ההקצאות, משלא היה מקום לפעול על פי נוהל ההקצאות אלא לקיים מכרז לניהול ביה"ס. גם אם לא הייתי סבורה שיש לנקוט בהליך של מכרז אלא ניתן להסתפק בנוהל ההקצאות הייתי מגיעה לאותה תוצאה לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהתנהלות המועצה בהפעלת נוהל ההקצאות, שפורטו בהרחבה בפסק הדין. ערה אני לכך, שמצויים אנו בחודש יולי ותחילת שנת הלימודים בפתח. יחד עם זאת, אין כל מניעה שיפורסם מכרז באופן מידי, אשר בו ידרשו המציעים להגיש הצעותיהם בתוך תקופה קצרה כך שניתן יהיה להתחיל את שנת הלימודים עם מפעיל שנבחר כדין. 19. באשר להוצאות - אין מקום לחייב בהוצאות לטובת העותרת בעת"מ 292/09, משניהלה ביה"ס ללא מכרז ומבלי שננקט נוהל הקצאות, עת התקשרו עימה בהסכם, כשעתירתה נועדה לשמר מצב פסול זה. אין מקום לחייב בהוצאות גם לאור העובדה שבכל פניותיה למועצה לא באה הטענה שיש לנקוט בהליכי מכרז. אני מחייבת המועצה בשכ"ט עו"ד בסכום של 12,500 ₪ והוצאות העתירה לטובת ועד ההורים, לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהפעלת נוהל ההקצאות בהתייחס להיעדר פרסום בשפה הערבית ולאישור מליאת המועצה באיחור כה רב וללא דיון של ממש. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. דיני חינוךבניהבית ספרהקצאת קרקעות