השפעת עדכון מחירים על מכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השפעת עדכון מחירים על מכרז: 1. המשיבה 1 (להלן: "חברת הנמלים") פרסמה מכרז מספר 12/5019/06/02 להארכת רציף הקישון מזרח בתחום נמל חיפה (להלן: "המכרז"). המבקשת והמשיבה 2 (להלן: "מר טר") הגישו הצעות למכרז. הצעת העותרת נקבעה מלכתחילה כהצעה הזולה ביותר. אולם ביום 1.7.08 דנה ועדת המכרזים במכתבו של מר מלכה, ראש אגף התקשרויות ובקרה, אשר השווה בין הצעות המחיר בהתחשב בשינויים במחירי הפלדה. הוועדה החליטה להטיל על מר מלכה לעדכן את השוואת ההצעות נכון לאותו שבוע, לגבי כל רכיבי ההצמדה במסמכי המכרז. ביום 2.7.08 הגיש מר מלכה לוועדת המכרזים מסמך מעודכן בו עודכנו ההצעות בהתאם למחירי הפלדה למדד יוני 2008, שעל פיו היתה הצעת מר טר הזולה ביותר. ביום 3.7.08, החליטה ועדת המכרזים לבחור את הצעת מר טר כהצעה הזוכה במכרז. עניינה של העתירה הוא בהחלטת ועדת המכרזים שקבעה כי מר טר - ולא העותרת - זכתה במכרז. 2. העותרת העלתה מספר טענות כנגד ההחלטה. העותרת טענה כי מלכתחילה נקבע כי ההצעה שהיא הגישה היתה ההצעה הזולה ביותר. אולם, חברת הנמלים ערכה חישוב של התוספות שיש לדעתה להוסיף לכול אחת מההצעות בעקבות ההתייקרות במחירי הפלדה. לטענתה, ביחס לחלק אחר מהסעיפים חושבה תוספת למחיר לפי שינויי המדדים של האירו ושל מדד תשומות הבניה. הצעות המחיר עודכנו לפי תוספות אלה, ורק אז נקבע כי הצעתה של מר טר זולה יותר. העותרת טענה כי חברת הנמלים לא היתה רשאית לפעול באופן זה ולעדכן את הצעות המחיר, משום שמדובר באמת מידה חדשה שלא נזכרה במסמכי המכרז. חברת הנמלים היתה חייבת להודיע מראש למשתתפי המכרז על אמת המידה הזו לבחינת ההצעות. עוד נטען כי חברת הנמלים אינה יכולה להסתמך בהקשר זה על סעיף 1.2 להודעה לקבלנים, שכן סעיף זה התייחס לפיצוי הקבלן בגין התייקרויות חומרי הגלם לאחר בחירת ההצעה הזוכה, ולא לאופן ניקוד ההצעות וההשוואה ביניהן. העותרת טענה כי פסקי הדין אליהם הפנו המשיבות בהקשר זה אינם רלוונטיים, שכן הם מתייחסים לנסיבות שונות. 3. העותרת התייחסה גם לקביעת ועדת המכרזים ביחס להצעה שהיא הציעה בסעיפי "סילוק ספינות טבועות". הצעת העותרת בהקשר זה היתה של מחיר שלילי, בעוד שוועדת המכרזים נתנה להצעת העותרת בסעיפים אלה מחיר "0", משום שקבעה כי קיימת הסתברות גבוהה ביותר כי אין כלל ספינות טבועות, וכי לכן העבודות בסעיפים אלה לא יבוצעו. העותרת טענה כי מסמכי המכרז אינם קובעים כי קיימת הנחה כי סעיפים אלה לא יבוצעו, וכי מדובר במידע שהיה מקום לתת אותו למשתתפי המכרז מראש. עוד נטען כי אין בסיס למסקנתה של ועדת המכרזים לפיה קיימת הסתברות גבוהה כי אין בכלל ספינות טבועות. אין גם בסיס לטענה כי המחיר השלילי אותו הציעה העותרת היה "תכסיסני", שכן הצעתה בהקשר זה התייחסה לאונייה של מעל 20 מטר אורך, ולכך שבכתב הכמויות נכללו שתי ספינות כאלה. העותרת טענה כי התנהלותה של ועדת המכרזים כשעדכנה את ההצעות והניחה כי סעיפי סילוק הספינות לא יבוצעו, שינתה את כללי המשחק שלא כדין, באופן המהווה פגם מהותי בהליכי המכרז. 4. עוד טענה העותרת, כי הצעתה של מר טר היתה צריכה להיפסל על הסף, שכן תנאי מקדים להשתתפות במכרז היה ניסיון בביצוע "עבודות בתחום דומה ובהיקף דומה לעבודות נשוא המכרז כקבלן ראשי" (סעיף 3.4 לתנאי המכרז). העותרת טענה כי למר טר אין ניסיון כקבלן ראשי בעבודה בתחום דומה. עוד נטען כי מר טר לא הציגה קבלן משנה לחפירה ימית - אף שאין לה ניסיון בתחום זה. אין מדובר אמנם בתנאי מוקדם, אולם העדר הניסיון של מר טר בתחום זה, מביא למסקנה כי הצעתה הטכנית היתה צריכה להיפסל. העותרת העלתה טענות גם ביחס להתנהלותה של חברת הנמלים אשר לא נתנה לה זכות טיעון וקיימה דיון בנושא המחירים השליליים בעוד ההליכים דנן תלויים ועומדים - הגם שעד למתן צו הביניים של כב' סגה"נ השופט זפט, לא היה נושא זה שיקול לאי בחירתה של הצעת העותרת. 5. העותרת עתרה למתן צו ביניים עד לדיון בעתירה לגופה (בש"א 32233/08) . ביום 17.9.08 נעתר כב' סגה"נ השופט זפט לבקשה. על החלטתו של כב' השופט זפט הוגשה בקשת רשות ערעור (בר"ם 8626/08). בית המשפט העליון (כב' השופטת נאור) דחתה את הבקשה מטעמי מאזן הנוחות (ר' ס' 4 להחלטה). להלן נדון בטענות הצדדים. הצמדת המחירים שבהצעות 6. כאמור, טענתה של העותרת בהקשר זה היא כי החישוב הנוסף שערכה חברת הנמלים למחירים, תוך שהביאה בחשבון את התייקרות מחירי הפלדה, וכן את מדדי האירו ומדד תשומות הבנייה למגורים, היה שינוי בדיעבד של "כללי המשחק", שלא היה ידוע למשתתפי המכרז מראש. כפי שצוין לעיל, מלכתחילה נקבעה הצעת העותרת כהצעה הזולה ביותר. אולם, לאחר שהוטל על מר מלכה ראש אגף התקשרויות ובקרה להשוות בין ההצעות בהתחשב בשינוי במחירי הפלדה, ולאור המסמך שהגיש מר מלכה, נקבע כי הצעת מר טר היא הזולה ביותר - זולה ב-725,315 ₪ מהצעת העותרת. זאת משום שבהצעת העותרת ניתן למרכיב הפלדה משקל גדול יותר במחיר הכולל, ולכן השפעת השערוך על הצעת העותרת ייקר אותה באופן משמעותי יותר מהשפעת השערוך על הצעתה של מר טר. גם לאחר השוואת המחירים למדדי הפלדה ובנוסף גם למדדים האירו ומדד התשומות לבניה למגורים, נותרה הצעת מר טר הזולה ביותר (אם כי בהפרש של כ-42,000 ₪). 7. אכן ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי על הפונה למציעים במכרז, מוטלת חובה למסור מראש מידע ברור על הקריטריונים והמשקולות שיהיו כלי עזר לבחירת הזוכה, שכן "במסירת מידע ברור על אודות אלה למשתתפים במכרז מותנה שוויון ההזדמנויות בין המתחרים, שהוא מעיקרי יסודותיו של כל מכרז" (ר' עע"מ 5431/03 אופטינט ניהול משולב אימג'ינג בע"מ נ. גאודע בע"מ, ). 8. אני סבורה כי לולא היה הסדר שהיה ידוע למציעים מראש ביחס לאופן ביצוע ההצמדה, לא היתה ועדת המכרזים רשאית לבצע הצמדה של רכיבים שונים בהצעות, למדדים שונים, כאשר מחירי ההצעות ניתנו כולם לפי מדד אחד בר השוואה. 9. לטענת חברת הנמלים, ביצוע הצמדה כזו מאפשר לעורך המכרז לבחור ברכישה של הסחורה הזולה ביותר, ולהימנע מרכישת סחורה יקרה - רק משום שבמועד ההיסטורי בו הוגשו ההצעות היתה הסחורה הזולה יקרה יותר, והזולה - יקרה יותר. אולם, רצונו של עורך המכרז לבחון בכול שלב ובכלל זה בשלב הבחירה בהצעה הזוכה, מהי ההצעה הזולה ביותר, איננו מצדיק סטייה מ"כללי המשחק" כפי שאלה הוגדרו במסמכי המכרז בכללותם. 10. ביצוע הצמדות למדדים שונים של חלקים שונים בהצעת המחיר, הוא ענין שעל המציעים להיות מודעים לו מראש - כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם בהתאם, תוך ניסיון להתאים את הצעת המחיר שלהם לצפי שלהם ביחס לשינוי העתידי במדדים הרלוונטיים. אין מדובר בענין שוועדת המכרזים רשאית לטעמי לתת לו ביטוי, בלא להודיע על כך מראש למציעים השונים. לכן, כאמור, בהעדר הוראה המאפשרת עדכון של המחירים, והמפרטת איך ומתי יבוצע עדכון כזה, לא ניתן לבצעו - גם אם התוצאה של קביעה זו תהיה כי ההצעה שתזכה לא תהיה ההצעה שהיא "באמת" הזולה ביותר. 11. חברת הנמלים הפנתה בתשובתה ובסיכומים מטעמה למספר פסקי דין שלטענתה מעידים על כך כי לוועדת המכרזים מוקנה שיקול דעת בבחירת המועד לביצוע השערוך, וההשוואה בין ההצעות. בפס"ד חברת ש. גטר (צורכי צילום) בע"מ נ. שר הבריאות ואח' (בג"ץ 825/78, 28/79, פ"ד ל"ג(2) 566) נקבע כי "ההיגיון אומר שאת התשובה לשאלה איזהו המחיר הנמוך של סחורה כלשהי אפשר לתת בזמן של קבלת ההחלטה מה וממי לקנות... ברור שעל הרשות לשקול את בחירתה לאור המציאות הקיימת בזמן קבלת ההחלטה, ולא לפי מצב שהיה קיים קודם לכן ובינתיים אבד עליו הכלח". בפסה"ד מספנות ישראל בע"מ נ. חברת החשמל לישראל בע"מ (1994) (ע"א 6926/93, פ"ד מ"ח(3) 749), נקבע כי לוועדת המכרזים יש שיקול דעת אם לבחור במועד זה או אחר להשוואה בין המחירים, כאשר "בחירה ביום ההחלטה הינה למצער בחירה סבירה". 12. אינני מקבלת את טענת חברת הנמלים בהקשר זה. ביחס לפס"ד גטר הנ"ל, אינני סבורה כי ניתן ללמוד ממנו לענייננו, שכן באותו ענין אפשרו תנאי המכרז הגשה של הצעות המחיר במטבעות שונים, וההצעות אכן הוגשו במטבעות שונים. לכן, היה הכרח לבצע המרה של ההצעות למטבע ישראלי. בעניינינו, הוגשו כל ההצעות במטבע ישראלי, ולכן לא היה הכרח לבצע המרה של ההצעות למדדים אחרים - וניתן היה להשוות ביניהן כמות שהן. גם בפס"ד מספנות ישראל יכלו המשתתפים להגיש הצעות במחירים שונים. זאת ועוד, בשני פסקי הדין הללו, בוצעה המרה של המחיר בכללותו, ולא של רכיבים שונים בו, כפי שעשתה ועדת המכרזים במקרה דנן. לכן, אלמלא קיומה של הוראה ספציפית המתירה עדכון מחירים, אינני סבורה כי ועדת המכרזים היתה רשאית לבצע את ההמרה של רכיבים שונים במחירים שהוצעו, למדדים שונים - כפי שעשתה בפועל. גם פסקי הדין האחרים אליהם הפנתה חברת הנמלים בהקשר זה, אין בהם כדי להביא למסקנה כי לוועדת המכרזים ישנה סמכות טבועה לבצע המרות כאלה או אחרות ברכיבים שונים במחירי ההצעה - אם המציעים לא ידעו מראש כי כך היא תנהג. 13. אולם, בענייננו, אף שבמסמכי המכרז עצמם אין הוראה המאפשרת עדכון של ההצעות למדדים כאלה ואחרים כפי שישתנו במהלך הזמן, הרי הוראה כזו קיימת במכתב הבהרות שנשלח לקבלנים על ידי חברת הנמלים מיום 17.3.08 (נספח מש/5 לתשובת חברת הנמלים - להלן: "מכתב ההבהרות"). חברת הנמלים הפנתה בהקשר זה לסעיף 1.2 במכתב ההבהרות. סעיף זה התייחס לשאלה הבאה: "בהתחשב בפרק הזמן הנדרש ע"י חנ"י (חברת הנמלים, ר. ר.) להשלמת הליכי המכרז נבקש לבצע מנגנון פיצוי התייקרויות של תשומות ייעודיות שהצמדתן ליורו ו/או למדד אינה מכסה אותן". בתשובה שבסעיף 1.2.1 למכתב ההבהרות נקבע: "המחיר שיוצע על ידי המציע בסעיפים.... בכתב הכמויות למכרז הנדון, יהיה צמוד לשינויים (כלפי מעלה או כלפי מטה) שיחולו במחירי הפלדה... של החודש בו נמסרה על הזכייה לזוכה במכרז, לעומת המדד של חודש מרץ 2008... (להלן מדד הבסיס)...". הסעיף הבא במכתב מתייחס להצמדת המחירים לאחר ההודעה על הזכייה במכרז - סעיף 1.2.2 למכתב קבע כי "לאחר מועד ההודעה על הזכייה, המחירים בסעיפים הנ"ל יוצמדו ליורו בלבד, בהתאם למפורט בסעיף 8.1 שבנספח א' לחוזה". 14. העותרת טענה כי סעיף 1.2 התייחס לפיצוי הקבלן בגין התייקרויות חומרי הגלם לאחר בחירת ההצעה הזוכה, ולא לאופן ניקוד ההצעות וההשוואה ביניהן. יוער כי טענה זו התקבלה על ידי כב' סגה"נ השופט זפט במסגרת החלטתו בבקשה לצו ביניים. אינני מקבלת את הטענה. עיון בסעיף 1.2.2 למכתב ההבהרות, מעלה כי הוא מתייחס על פי לשונו המפורשת להשוואה בין ההצעות לאחר מועד ההודעה על הזכייה. מכאן כי הפרשנות הסבירה של סעיף 1.2.1 היא כי ההשוואה שנדונה בו היא השוואה של המחירים לפני ההודעה על הזכייה. פרשנות אחרת איננה סבירה - שכן ההצמדה בסעיף 1.2.2 היא הצמדה למחירי היורו בלבד (זו ההצמדה לאחר ההודעה על הזכייה). לכן, יש לפרש את ההצמדה למחירי הפלדה כמתייחסת למועד שהוא בטרם ההודעה על הזכייה. 15. העותרת טענה כי ההצמדה לא היתה יכולה להתבצע אלא לאחר שנמסרה ההודעה על הזכייה לזוכה במכרז, שהרי המדד של החודש של מסירת ההודעה מפורסם בחודש לאחר מכן. לטענתה, לו היתה הפרשנות של חברת הנמלים נכונה, היה מקום לקבוע כי ההצמדה תעשה ביחס לשינויים הידועים במועד בדיקת ההצעות. אינני מקבלת את הטענה. עיון בסעיף 1.2.1 למכתב ההבהרות מעלה כי המחיר יהיה צמוד לשינויים במחירים שיחולו במחירי הפלדה כפי שיפורסמו במדד AMM "של החודש בו נמסרה ההודעה על הזכייה לזוכה במכרז". המחירים שיפורסמו במדד של החודש בו מתפרסמת הזכייה, הם המחירים של החודש הקודם לזכייה - שכן הסעיף מפנה למחירים "כפי שיפורסמו" בחודש הרלוונטי. ההשוואה בין המחירים היא אם כן אפשרית - זו השוואה בין מחירי מדד מרץ 2008 לבין המחירים שיפורסמו בחודש ההכרזה על הזכייה. 16. כלומר, המכתב לקבלנים קבע כי יבוצע עדכון של ההצעות לפני ההודעה על הזכייה, תוך עדכון מחירי הפלדה למדד הידוע האחרון, כפי שיפורסם ערב ההודעה על הזכייה. לאיזה צורך איפשר המכתב לבצע השוואת מחירים כזו? אני סבורה כי עדכון המחירים במועד שהוא קודם למועד ההודעה על הזכייה, יכולה לשמש רק לצורך בחינת ההצעות בטרם הזכייה והשוואתן - לצורך הקביעה איזו הצעה היא הזולה ביותר. אלמלא כן לאיזה צורך נועדה ההשוואה? הקבלנים המציעים הבינו, או לפחות יכלו להבין, כי הפרשנות הסבירה היחידה של מתן אפשרות לחברת הנמלים לבצע השוואת מחירים בהתאם לאופן שפורט בסעיף 1.2.1 למכתב הנ"ל, למועד בו טרם הודע על הזכייה, תשמש להשוואת המחירים בין ההצעות השונות, כדי לאפשר - בטרם ההודעה על הזכייה, לקבוע איזו הצעה היא הזולה ביותר. הקבלנים יכלו להבין כי מדובר בהשוואה למחירי הפלדה המעודכנים לחודש בו תימסר ההודעה על הזכייה, השוואה המאפשרת התייחסות עדכנית למחירים. אין כל טעם וסיבה לבצע השוואה כזו אם חברת הנמלים לא תוכל להתייחס לתוצאותיה בבחירת ההצעה הזוכה. יוער כי מסיכומיה של מר טר עולה כי כך היא פרשה את המכרז, והיא "הגישה הצעתה על בסיס העובדה כי חברת הנמלים תכריע לגבי מחיר הצעתה ליום ההכרזה, ובהתאם קבעה את מחירי הברזל, כך שהשפעת עליית מחירי הברזל שהיתה באותה תקופה לא ישפיע על הצעתה באופן שלא תייקר את הצעתה כך שימנע ממנה את הזכייה" (ר' ס' 12 לסיכומים). אינני סבורה כי העובדה שהמכתב אינו מפנה לשינוי באופן ניקוד ההצעות הכספיות בהתאם לסעיף 11.2.3 לתנאי המכרז, יש בה כדי לשנות את המסקנה הפרשנית לגבי הוראות המכתב בכללותן, כפי שפורטה לעיל. 17. העותרת טענה כי בפני ועדת המכרזים עמדה חוות דעתו של המתכנן של הפרויקט, מר ציון זכות, מיום 5.6.08. המתכנן התבקש להתייחס לפער הגדול בין ההצעות לעומת האומדן שקבע במכרז. אחד ההסברים שניתנו היה כי מאז האומדן ועד הגשת ההצעות חלו התייקרויות בחומרי הגלם, ויתכן שחלק מהמחירים הגבוהים בהם נקבו הקבלנים הם תוספות מעבר למחירי השוק, שנועדו להבטיח את הקבלנים מפני התייקרויות עתידיות של חומרים בפרויקט. העותרת טענה כי חברת הנמלים לא טרחה לבדוק ענין זה מול המציעים. אולם, מאחר שבסופו של דבר ההחלטה התקבלה לאור השוואת המחירים המעודכנים, בהתאם להוראת סעיף 1.2.1 למכתב הקבלנים, אינני סבורה כי לחוות הדעת של מתכנן הפרויקט היתה משמעות, ואין בה כדי לשנות את המסקנה שלעיל. 18. לכן אני סבורה כי חברת הנמלים היתה זכאית לבצע את עדכון המחירים בהצעות השונות למדד הפלדה כשהוא צמוד לשינויים של מדד זה כפי שפורסמו בחודש בו נמסרה ההודעה על הזכייה, לעומת המדד של חודש מרץ 2008, בהתאם לסעיף 1.2.1 למכתב ההבהרות נספח מש/5. יוער כי פרשנות זו למכתב ההבהרות היא סבירה, גם משום שהפרשנות לה טוענת העותרת תביא לתוצאה לפיה תבוצע הצמדה רק לאחר הזכייה, כך שהזוכה עשוי לקבל תשלום של מחיר יקר הרבה יותר ממה שהציע - אף שזכה במכרז בהיות הצעתו ההצעה הזולה ביותר. כאמור, לאחר שבוצעה השוואה כזו, הסתבר כי הצעתה של מר טר זולה יותר מזו של העותרת, ולכן היתה חברת הנמלים רשאית לקבוע כי מר טר היא הזוכה במכרז. ייחוס מחיר "0" לסילוק הספינות הטבועות 19. כב' סגה"נ השופט זפט, קבל את בקשת העותרת לצו ביניים. במסגרת זו הוא קבע בין היתר כי: "ועדת המכרזים לא פסלה את הצעתה של העותרת בשל הצעת המחיר השלילית שהגישה, ונוכח מסקנתי לפיה לא היה מקום להצמיד את מחירי ההצעות במכרז למחיר הפלדה בטרם השוואתם, אין לשלול אפשרות שבסופו של יום, ולאחר שוועדת המכרזים תדון בנפקות הצעתה השלילית של העותרת, תוכרז הצעתה של העותרת כהצעה הזוכה במכרז". לאור האמור לעיל בפסק דין זה, אינני סבורה כי יש צורך להתייחס לטענות הצדדים ביחס ל"מחירים השליליים". זאת, משום שהצעתה של מר טר היתה זולה יותר מזו של העותרת גם אלמלא היתה ועדת המכרזים מייחסת מחיר "0" להצעה במקום המחירים השליליים שנקבה בהם העותרת בהצעתה. להלן נתייחס בקצרה לטענות העיקריות של הצדדים בהקשר זה, למעלה מן הצורך. 20. המציעים במכרז התבקשו לתמחר שלייה של שתי ספינות טבועות, שאורכן פחות מ-20 מ' ושל שתי ספינות שאורכן מעל 20 מ'. הצעתה של העותרת ביחס לסילוק ספינות, הניחה קיומן של 4 ספינות בתחום העבודות. היא הניחה כי אורכן של שתי הספינות הארוכות הוא 80 מ'. היא העריכה כי משקלן הממוצע של 4 הספינות הוא 1,000 טון לספינה. העותרת הניחה כי תוכל לקבל סכום של 1,000 ₪ לטון פלדה של ספינה טבועה, וכי לכן תוכל לקבל 4 מיליון ₪ עבור 4 ספינות מהסוג שהניחה כי תישלה. לטענת העותרת, בהתחשב בעלות שליית הספינות ופירוקן, הרי שליית הספינות תותיר אותה עם רווח של 2.5 מיליון ₪. 21. העותרת טענה כי בכתב הכמויות לא הוצגו למשתתפים נתונים או מגבלה לגבי אורך הספינות מעל 20 מ', ובהתאם לא היתה חברת הנמלים יכולה לקבוע כי התמחור שביצעה העותרת אינו סביר. לטענת העותרת "מאחר ואין ראיה חותכת לכך שאין ספינות בתחום העבודות ו/או שאין ספינות כפי שהניחה העותרת בעת שערכה את הצעתה, ומאחר שהתמחור של העותרת עולה בקנה אחד עם מסמכי המכרז, הרי שהקביעה כי ההצעה הינה 'תכסיסנית' -הינה בניגוד לדיני המכרזים". 22. אינני מקבלת את טענת העותרת בהקשר זה. אני סבורה כי חברת הנמלים היתה רשאית להתייחס לרכיב המחיר השלילי בהצעת העותרת בחשדנות, ולבדוק אותו בקפידה, ממספר טעמים. ראשית, מדובר ב"מחיר שלילי". מחיר כזה נוגד את הנוהג המקובל של קבלנים המציעים הצעות עבודה. בדרך כלל, קבלן המציע הצעות עבודה, מבקש תמורה עבור העבודה שהוא עתיד לבצע, ואינו מציע תמורה עבור עבודה זו. זאת ועוד, וזה העיקר, אין חולק כי מדובר ברכיב בהצעה אשר אין ודאות כי ביצועו יידרש, ואם כן - אין זה ברור מהי כמות הספינות הטבועות שסילוקן יתבקש, ומה יהיו ממדיהן. ועדת המכרזים היתה צריכה אם כן להעריך את ההצעה, תוך שהיא מביאה עניינים אלה בחשבון. בהקשר דומה קבע בית המשפט העליון כי: "אכן, הצעה זולה מדי ובייחוד הצעה הנוקבת במחירים בלתי כלכליים והנופלת בשיעור ניכר מהאומדן.... מעוררת על פניה חשד כי היא נגועה בתכסיסנות בלתי לגיטימית... חשד כזה מתעורר ביתר שאת מקום שבו נוקב המציע 'מחיר שלילי' תמורת ביצוע עבודות על ידו. 'מחיר שלילי' בנסיבות כאלה גורם להצעה להיראות כהימור, והיא נחזית על פניה כהצעה הנוגדת הלכות מסחר מקובלות לפיהן נוהגים קבלנים לדרוש תשלום עבור עבודה שהם מבצעים. על כן, מקום שבו נכלל 'מחיר שלילי' בהצעה המוגשת במכרז לביצוע עבודות, גם אם הוא מתייחס לאחד מפריטי ההצעה בלבד, שאין ודאות כי ביצועו יידרש, על ועדת המכרזים לבצע בדיקה זהירה, חשדנית וקפדנית במיוחד של ההצעה, על מנת לוודא כי היא אינה נגועה בתכסיסנות פסולה, ועל מנת שהרווח הכספי בטווח הקצר לא יניב הפסד חברתי בטווח הארוך, וכן הפסדים כבדים בסופו של יום" (ר' עע"מ 5933/05 אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ נ. רכבת ישראל בע"מ, ). ועדת המכרזים קיימה דיון ביחס להצעת המחיר לסילוק הספינות הטבועות. היא קבעה כי ההנחה בסבירות גבוהה היא שאין ספינות טבועות. 23. העותרת טוענת כי הנחה כזו נוגדת את האמור במסמכי המכרז - מהם עולה כי על המציעים להציע הצעה המתייחסת לקיומן של 4 ספינות טבועות. אף אם נקבל טענה זו, אין די בה כדי לשלול את מסקנתה של ועדת המכרזים, שהניחה גם אפשרות שקיימות ספינות טבועות, אך העריכה את התמורה הכוללת שניתן יהיה לקבל משלייתן של הספינות, אם הן קיימות. כך, הוועדה הסתמכה בהקשר זה על יועציה, ועל תחשיבים שהם הכינו. הוועדה קבעה כי: "גם בעת הכנת ההצעות וגם לאחר מכן, כשמחירי הפלדה הגיעו לשיא, ניתן היה לקבל כ-800 ₪ לטון גרט פלדה. ההצעה מדברת על ארבע ספינות באורכים של 10-20 מ' (שתי ספינות) ובאורכים של מעל 20 מ' (עוד שתיים). בבדיקה שערך צוות הבדיקה נמצא כי משקל של ספינה מסוג זה באורך 20 מ' אינו עשוי לעלות על 30 טון. גם אם יונחו הנחות מרחיקות לכת לטובת אוקיאנה - היינו שלכול ארבע הספינות שההצעה מדברת על שלייתן יהיה משקל של 50 טון האחת; וגם אם יונח מחיר של 1,000 ₪ לטון פלדה - התמורה המירבית - הלא ריאלית כשלעצמה - שאוקיאנה היתה יכולה לקבל עבור הפלדה, אם היתה שולה ארבע ספינות גדולות (סצנריו דימיוני לחלוטין כשלעצמו), יכול היה להגיע אפוא ל-200,000 ₪ לפני הוצאות שליית הספינות מקרקעית הים, פירוקן, הוצאת מרכיבי הפלדה והובלתו למפעל, שלו היתה הפלדה נמכרת. כאמור זהו תחשיב מנופח במתכוון לטובת אוקיאנה, והוא מראה שאין כל אפשרות סבירה שתחשיב כלכלי כלשהו יכול היה להביא את אוקיאנה להציע בכנות לשלם לחנ"י סכום העולה בכ-2.3 מיליון ₪ (פי 12.5) על ההכנסה ברוטו, לפני הוצאות, ועל פי חישוב מנופח ולא ריאלי ממכירת גרט פלדה". למרות עמדתה הנ"ל של ועדת המכרזים, הוועדה לא פסלה את הצעתה של העותרת אלא רק קבעה כי המחיר של סילוק הספינות בהצעת העותרת יהיה "0". 24. כאמור, הצעת מחיר שלילי היא חריגה, ויש מקום לבחון אותה היטב, ודאי כאשר מדובר בהצעה המתייחסת לרכיב שאין ודאות שייעשה בו שימוש כלל. אני סבורה כי הוועדה היתה זכאית לנסות להעריך את המחיר האפשרי הכולל של 4 ספינות טבועות בהתאם לנתונים של הספינות כפי שאלה פורסמו במסמכי המכרז, ועל פי חוות הדעת של היועצים שלה. 25. אף בהנחה שהוועדה לא היתה רשאית לשנות את הנחות היסוד שנקבעו במסמכי המכרז (קרי - הימצאותן של 4 ספינות טבועות במימדים שנקבעו במכרז) - היא היתה רשאית להעריך את הנתונים הללו, כדי לוודא שאין מדובר בהצעה שעל פניה איננה אפשרית לביצוע, או כי המחיר שהוצע במסגרתה הוא בלתי סביר בעליל. כפי שהובהר לעיל, מסקנתה של הוועדה בהסתמך על חוות הדעת של יועציה, היתה כי הצעתה של העותרת איננה ריאלית, לאור העובדה כי יועצי הוועדה הניחו כי משקלן הממוצע של הספינות שההצעה מדברת על שלייתן יהיה 50 טון כל אחת (בעוד שהעותרת התייחסה למשקל של 1,000 טון לכול ספינה). 26. אני סבורה כי הוועדה היתה זכאית לבחון את השאלה מהו המשקל האפשרי של הספינות הטבועות שעשויות להימצא. אינני מקבלת את טענת העותרת לפיה מאחר ואין ראיה חותכת לכך שאין ספינות כפי שהניחה העותרת בעת שערכה את הצעתה, היה מקום לקבל את הנתונים לפי הערכת העותרת. אינני סבורה כי העובדה שהצעת המכרז התייחסה לספינות שאורכן מעל 20 מ', איפשרה למציעים להניח קיומן של ספינות בכול אורך או משקל. הצעה שהביאה בחשבון ספינות שאורכן 80 מ' ומשקלן הממוצע הוא 1,000 טון, היא הצעה שכרוכה בה הערכה ביחס לספינות שיימצאו, ואת ההערכה הזו היתה הוועדה זכאית לבחון, בסיוע היועצים מטעמה. הבחינה של ועדת המכרזים של אותם פרטים שאין לגביהם נתונים מדויקים במסמכי המכרז (האורך והמשקל האפשריים של הספינות הטבועות), היא בחינה לגיטימית. 27. לכן, ועדת המכרזים היתה רשאית להעריך את הסכומים שהעותרת עשויה לקבל משליית הספינות שנתוניהם פורטו במסמכי המכרז - תוך שהיא לוקחת בחשבון את הנתונים שהובאו במסמכי המכרז, ותוך שהיא מעריכה את יתר הנתונים שלא פורטו במסמכי המכרז לפי חוות הדעת של יועציה. אין מקום לכך שבית המשפט יתערב במסקנותיה המקצועיות של ועדת המכרזים בהקשר זה, וממסקנות אלה עולה כי הצעתה של העותרת ביחס לשליית הספינות הטבועות - לא היתה ריאלית. לכן, ההחלטה לייחס לעותרת מחיר "0" בסעיף זה, לא היתה בלתי סבירה. 28. יוער עוד כי אינני מקבלת את הטענה לפיה לעותרת לא ניתנה זכות טיעון ביחס לנושא של המחירים השליליים. אכן, הצורך בבחינת הנושא של המחיר השלילי, עלה רק לאחר שניתן צו הביניים של כב' השופט זפט. לפני כן הניחה ועדת המכרזים כי הצעתה של מר טר צריכה להיות ההצעה הזוכה, גם אם יובאו בחשבון המחירים השליליים. לאחר החלטתו של כב' השופט זפט, הוזמנה העותרת לדיון, וניתנה לה זכות להעלות את טענותיה, כפי שמפורט בתשובת חברת הנמלים לעתירה המתוקנת (ס' 95-96, ור' גם סיכומי חברת הנמלים, ס' 32-33, ו-35). 29. עוד אציין כי אינני סבורה שאסור היה לחברת הנמלים לקיים דיון כזה בנושא המחירים השליליים, כל עוד העתירה היתה תלויה ועומדת. כעולה מהחלטתו של כב' השופט זפט, הוא הותיר פתח לבחינה של נושא זה על ידי הוועדה בעתיד. לו היתה הוועדה מקיימת את הדיון לאחר מתן פסק הדין בעתירה, הדבר היה עלול להביא לבזבוז זמנם של הצדדים. עוד יצוין כי הצעתה של העותרת בעתירתה המתוקנת לשלם את המחיר עבור הספינות, גם אלה לא יימצאו, היא הצעה חדשה שלא מצאה ביטוייה בהליכי המכרז, ולכן אין מקום להתייחס אליה במסגרת העתירה הנוכחית. סיכומה של נקודה זו -אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים ביחס לייחוס מחיר "0" ביחס לסילוק הספינות הטבועות, ואף מטעם זה אין מקום לקבל את העתירה. עמידה בתנאי הסף 30. העותרת טענה כי הצעתה של מר טר היתה צריכה להיפסל על הסף. לטענת העותרת - תנאי סף במכרז היה כי המציע הוא בעל ניסיון בביצוע "עבודות בתחום דומה ובהיקף דומה לעבודות נשוא המכרז, כקבלן ראשי" (ס' 3.4 לתנאי המכרז). העותרת טענה כי למר טר אין ניסיון כקבלן ראשי בעבודה בתחום דומה בהיקף הדומה לזה של המכרז, וכי לא ניתנה כל חוות דעת בענין זה, ולא צוין דבר ביחס להתקיימות תנאי זה במר טר. זאת, משום שצוות הבדיקה מצא שתי עבודות שבוצעו על ידי מר טר בהיקפים של מעל 10 מיליון ₪, ולא נקבע לגבי אף אחת מהן כי היא עבודה דומה בהיקפה לעבודה נשוא המכרז (בניגוד לעבודות שהציגה העותרת, שלגבי 2 מהן ציין צוות הבדיקה כי הן דומות לעבודה נושא המכרז). 31. חברת הנמלים טוענת כי ממסקנותיו של צוות הבדיקה עולה כי אף אם הדברים לא נאמרו במפורש, הרי שנקבע מפורשות בטבלה המסכמת (מש/3) כי מר טר עמדה בכול תנאי הסף שפורטו בה, ובכלל זה ובכלל זה בתנאי שבס' 3.4 לתנאים. חברת הנמלים כפרה בטענה לפיה העבודה בפרויקט "המרינה הכחולה" לא בוצעה על ידי מר טר כקבלן ראשי, וכן בטענה כי מדובר בעבודות ב"תחום דומה". היא טענה כי העבודות בפרויקט הנ"ל בוצעו על ידי מר טר כקבלן ראשי, וכי מדובר בעבודות בתחום דומה ובהיקף דומה לעבודות נשוא המכרז. חברת הנמלים כפרה אף בטענות ביחס לפרויקט שיקום תשתית העגורנים, וטענה כי מדובר בעבודות בתחום דומה ובהיקף דומה לעבודות נושא המכרז. 32. טענותיה של חברת הנמלים בהקשר זה מקובלות עלי. אכן (וכפי שגם נקבע בהחלטת הביניים), החלטה בדבר היות עבודה בתחום ובהיקף דומה לעבודה אחרת, היא ענין מובהק המצוי בשיקול הדעת של ועדת המכרזים, וככלל בית המשפט לא יתערב בה. מקובל עלי גם כי מהטבלה המסכמת מש/3 עולה כי צוות הבדיקה ראה את מר טר כמי שעמדה בעול תנאי הסף שנדרשו במכרז, ובכלל זה ס' 3.4 בדבר עבודות בתחום דומה ובהיקף דומה לעבודות נושא המכרז. 33. העותרת העלתה טענות גם ביחס לכך שמר טר לא הציגה קבלן משנה לחפירה ימית. אף שאין מדובר בתנאי סף, הרי לטענת העותרת מאחר שלמר טר לא היה ניסיון בחפירה ימית, היה עליה להציג קבלן משנה בתחום זה, ומשלא עשתה כן - דין הצעתה להיפסל מבחינה טכנית, ועל כל פנים היה על הוועדה לתת לענין זה ביטוי בניקוד שניתן למר טר. אינני מקבלת את הטענה. כעולה מתשובת חברת הנמלים לעתירה המתוקנת, אי הצגת קבלני משנה על ידי מר טר, נלקח בחשבון על ידיה בניקוד שניתן למר טר, על פי שיקול דעתה - שבית המשפט לא יתערב בו. 34. סוף דבר - לאור כל הטעמים שפורטו לעיל, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאותיהן של המשיבות ובשכר טרחת עורכי דינן בסך כולל של 20,000 ₪ + מע"מ כל אחת. מכרז