קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת זיהום מים ללא ידיעה: פתח דבר 1. כנגד הנאשמים (להלן: "הנאשמים") הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של איסור זיהום מים- עבירות על סעיפים 20 ב' (א) (ב) יחד עם סעיף 20 כ"א ו- 20 כ"ב לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק המים"), ועבירה של גרימת ריח חזק ובלתי סביר- עבירה על סעיפים 3, 11 ו- 11ג', 14 לחוק למניעת מפגעים, התשנ"א-1961 (להלן: "החוק למניעת מפגעים"). על פי הנטען בכתב האישום, הנאשמת מס' 1 "הסוללים קבוצת המכבי הצעיר להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ", הינה אגודה שיתופית המקיימת פעילות עסקית באמצעות תאגידים הכוללת, בין היתר, מדגריית עופות. הנאשם מס' 2 "איתן בן ניסים כליפה" שימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כמרכז המשק בנאשמת מס' 1 וכחבר בדירקטריון התאגידים אשר באמצעותם מנהלת הנאשמת 1 את עסקיה ובכלל זה את המדגריה. הנאשמת מס' 3 "בעלי כנף הסוללים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ" הינה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ הנמצאת בבעלות הנאשמת 1 והמנהלת את המדגריה. הנאשם מס' 4 "אילן קרמון" שימש כמנהלה של הנאשמת. בכתב האישום נטען, כי לצורך סילוק הפסולת מן המדגריה הקימו הנאשמים רמפה אשר בתחומה הוצבה מכולה אליה סולקה הפסולת אשר כללה בין היתר, שיירי ביצים, פגרי אפרוחים ונוזלי ביצים. בתקופה שבין חודש אפריל 2002 לחודש מרץ 2003 ובעיקר במועדים ספציפיים שפורטו בכתב האישום, זלגו תשטיפים מזהמים מן המכולה דרך דלתה האחורית ודרך חורים בקרקעיתה ובדפנותיה על פני הקרקע ולתוך אפיק נחל ציפורי, ובסמוך לו, וגרמו לזיהומו ולזיהום מי התהום בסביבה, וכן, גרמו לריח חזק ובלתי סביר באזור. נטען, כי לנאשמים נשלחו התראות לצורך סילוק המפגע, אולם בחרו להתעלם מהתראות אלו. נטען כי במעשיהם ובמחדליהם לעיל, לא נמנעו הנאשמים מעשיית פעולות המזהמות מים, או עלולות לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן, השליכו והזרימו חומרים לתוך מקור מים או בקרבתו. כן, גרמו הנאשמים לריח חזק ובלתי סביר, המפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום ולעוברים ושבים בקרבת מקום. 2. הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום ונשמעו ראיות הצדדים בתיק. טענות הצדדים בקליפת אגוז: 1. המאשימה טוענת כי מחומר הראיות לרבות התמונות שהוצגו עולה בבירור תמונה קשה של מפגע חמור. לטענתה, במשך תקופה של כשנה, בין חודש אפריל 2002 לחודש מרץ 2003, תועדה המכולה כשהיא מלאה בקליפות ביצים ובפגרי אפרוחים, כאשר זולגים ממנה תשטיפים מזוהמים ומסריחים על פני הקרקע לעבר תעלת ניקוז המחוברת לנחל ציפורי העובר בסמוך. לטענתה, משך כל התקופה המכולה לא הייתה אטומה ולא תוחזקה כראוי, דבר שהביא באופן קבוע לזליגת תשטיפים מזוהמים אל מחוץ למכולה, והמאשימה מפנה לדוחות, המזכרים והתמונות שתועדו ע"י העד מר זוהר, כאשר בכל אלה הנמצאה המכולה כאשר יש בה חורים והיא דולפת. לטענת המאשימה הנאשם 4 הודה למעשה כי המכולה דולפת וכי מכולה חדשה ואטומה הוצבה במקום רק במהלך חודש מרץ/אפריל 2003. עוד טענה המאשימה כי מדוחות הסיור עולה כי הנוזלים בתוך המכולה היו בצבע צהוב/חום, וכי מהדוחות ניתן לראות כי אין המדובר באירוע חד פעמי אלא שהמדובר בתקופה ארוכה שבה נוזלים תשטיפים מזוהמים ממכולה לא אטומה. המאשימה הוסיפה וטענה כי לעניין הזיהום ניתן ללמוד מחוות הדעת שהוגשו, הן חוות דעתו של מר עדו סמילנסקי והן מחוות דעתו של הגיאולוג מר משה בראון. כן טענה המאשימה כי ההפרדה בין הנאשמים 1 ו- 2 לבין הנאשמים 3 ו- 4 הינה מלאכותית וכי יש להטיל אחריות על כל הנאשמים. 2. הנאשמים טוענים, מנגד, כי המועד האחרון בו בוצעה, לכאורה, עבירה על-פי כתב האישום היה בחודש מרץ 2003, כאשר מאז לא עברו הנאשמים כל עבירה ואף לא נטען כך והתקלה סולקה. כן טענו הנאשמים כי המכולה הוצבה באישור הגורמים המוסמכים, "והבעייתיות" בתיק זה נעוצה בהתנהגותו של המפקח מר זוהר שהחליט, בלשונם, לפתוח כנגדם "מלחמת חורמה" לאחר שהוא לא הסכים למקום הצבת המכולה. לטענת הנאשמים אין המדובר במקרה בו הנאשמים שפכו את הפסולת מחוץ למכולה, ואין המדובר במקרה בו לא הייתה מכולה והפסולת נשארה בשטח. לטענתם, המדובר בתקלות בלבד. הנאשמים טענו כי בדיקת התאריכים בגינם הוגש כתב האישום מגלה כי לא בוצעו עבירות בחודשי הקיץ, ולכן תמוה כיצד ייתכן שהמדגריה שפועלת לאורך כל השנה מבצעת עבירות רק בחודשי החורף והסתיו. לטענתם ההסבר לכך הוא כי תיעוד המקרים בגינם הוגש כתב האישום היה רק לאחר ימים בהם ירד גשם או בימי גשם, כשניתן יהיה לתעד בצילומים שלוליות גדולות ליד המכולה. לטענתם המפקח לא דאג לקחת דגימה מן השלוליות הנ"ל והסתפק בבדיקה אחת בלבד שנעשתה ביום 24.12.02 שעל פיה הוא מקיש כי כל הפעמים הנוספים בהן הוא תיעד שלוליות בקרבת המכולה הכילו אותו חומר שהודגם בביקור בודד שתוצאות דגימתו נשלחו למעבדה. הנאשמים טוענים כי המאשימה לא הראתה ולו בצילום אחד, כיצד התשטיפים מגיעים לנחל ציפורי, וככל שזלגו תשטיפים, הרי אלה היו בכמות קטנה והם ניקוו ליד המכולה. באשר לטענת העבירה על החוק למניעת מפגעים, הרי לטענת הנאשמים, עדותו של מר הראל טיקטין להלן, אשר העיד על מפגעי הריח, מהווה עדות שמיעה בלבד שאין לתת לה כל תוקף. כמו כן ביקשו הנאשמים להתעלם מהמסך שהוגש על-ידי ד"ר תומא (ת/27), מאחר שהוא מעיד על דברים שאירעו קודם לתאריכים המצויינים בכתב האישום. הנאשמים טוענים כי המדגרות שייכות לתאגיד "בעלי כנף הסוללים", והעובדה שבבלעים של תאגיד זה מצוי גם הקיבוץ, איננה מטילה על הקיבוץ אחריות שכן אחריות הקיבוץ, במקרה זה, הינה כאחריות בעל מניות בחברה בע"מ. כן טענו כי היותו של הנאשם 4- איתן כלפיה מנהל בתאגיד בעלי כנף הסוללים איננה עולה כלל מהמסמכים שהוצגו. הנאשמים מוסיפים וטוענים כי על-פי סעיף 20כב' לחוק המים ועל-פי סעיף 11ג'(ב) לחוק מניעת מפגעים, תהיה זו הגנה טובה לנאשם אם לא ידע על דבר ביצוע העבירה או נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה. הנאשמים מבקשים גם לזכות את הנאשמים 1 ו- 2 מכל אשמה בשל כך שהנאשמת 1 לא הייתה הבעלים של המדגריה, היא הייתה הבעלים של התאגיד אשר המדגרה בבעלותה ולפיכך אחריותה היא כמו אחריות בעל מניות שאינו נוטל תפקיד פעיל בחברה. הנאשם מס' 2 היה מרכז משק בנאשמת מס' 1 שלגביו עומדת ההגנה בחוק משעשה פעולות סבירות למנוע את העבירה. מסקנות: 1. לאחר ששקלתי את מכלול הטענות, עיינתי בראיות בפניי הגעתי למסקנה כי הוכח קיומם של המפגעים נשוא כתב אישום זה. מטעם התביעה העיד מר זוהר אלעד (להלן: "זוהר") מפקח המשטרה הירוקה. באמצעות העד הוגשו הודעת הנאשמים 4 ו- 2 (ת/6 ו- ת/7), מזכרים בצירוף תמונות, מיום 4.4.02 (ת/8), מיום 19.11.02 (ת/17), מיום 26.2.03 (ת/22), מיום 5.3.03 (ת/23), מיום 16.3.03 (ת/24), מיום 19.3.03 (ת/25), כן הוגשו דו"חות סיור בצירוף תמונות: מיום 4.9.02 (ת/11), מיום 7.10.02 (ת/13), מיום 30.10.03 (ת/14), מיום 13.11.02 (ת/16), מיום 22.12.02 (ת/18), מיום 15.1.03 (ת/19), מיום 24.12.02 (ת/20), מיום 26.2.03 (ת/21), ודו"ח סיור מיום 25.3.03 (ת/26). כמו כן הוגשו מכתבים: מכתב מיום 9.5.02 (ת/9), מכתב שהופנה לחוקר על-ידי הנאשם 4 (ת/10), מכתב מיום 11.9.02 (ת/12), מכתב מיום 12.11.02 (ת/15). התמונות שצולמו מדברות בעד עצמן. מהצילומים עולה תמונה ברורה של תשטיפים שזלגו מהמכולה, חלקם נקוו סביב המכולה וחלקם זרמו לכיוון נחל ציפורי. מהצילומים נראה השטח עליו הוצבה הרמפה והמכולה של המדגריה, כמו גם התשטיפים שגלזגו מהמכולה כאמור. אציין, כי עדותו של מר זוהר אמינה בעייני ולפיכך החלטתי לקבלה. מהמזכרים, כמו גם מדוחות הסיור והצילומים שנערכו על-ידי העד הנ"ל עולה, בין היתר, כי המרחק בין הרמפה לבין הנחל הינו כ- 40 מטרים, וכי ברוב הפעמים בהן ערך העד סיור וצילם את התמונות עלה כי התשטיפים מהמכולה שכללו קליפות ביצים ופגרי אפרוחים זלגו מחוץ למכולה, בין היתר לעבר תעלת הניקוז שמתחברת לנחל ציפורי. אפנה בהקשר זה לחלק מהמזכרים ודוחות הסיור שנערכו על-ידי מר זוהר. על-פי המזכר מיום 4.4.02 אליו צורפו 5 תמונות (ת/8), ציין העד כי הוא ביקר באותו יום ברמפה, וכי בעקבות הגשמים, יצאו תשטיפים מהמכולה שהייתה מלאה בקליפות ביצים ובפגרי אפרוחים, זלגו החוצה וזרמו מכיוון המכולה לעבר תעלת ניקוז קצרה שמתחברת לנחל ציפורי העובר סמוך. צוין כי מרחק הרמפה מהנחל הינו כ- 40 מטרים. בחקירתו הנגדית העיד מר זוהר, בין היתר, כי על-פי צבע הנוזלים, מדובר בתשטיפים שזרמו מהמכולה, ושלל כי צבע התשטיפים נובע מסוג האדמה שבה הם מתערבבים. על-פי מזכר מיום 19.11.02 (ת/17) ציין העד כי מהמכולה זורמים תשטיפים ולא נעשה דבר, וכי נפגש עם מרכז המשק, יצא ביחד איתו למקום הרלוונטי, וביקש ממנו שוב לפעול להסדרת יציאת התשטיפים ומניעת זיהום מהמכולה. במזכר מיום 5.3.03 אליו מצורפות שתי תמונות (ת/23) רשם העד כי באותו יום הוא ביקר ברמפה, וכי תשטיפי פסולת ממכולת המדגריה מגיעים בזרימה לנחל ציפורי. ליד הצילומים ציין העד זרימת תשטיפים של מי גשם עם פסולת מהמכולה לנחל ציפורי דרך תעלה, וכן תשטיפי המכולה בתוך התעלה המובילה לנחל ציפורי. במזכר מיום 16.3.03 (ת/24) רשם העד כי המכולה של המדגרייה אשר בה פסולת ביצים ואפרוחים מוצפת מסביבה בתשטיפים צהובים, וכי החומרים נוזלים מהמכולה גם מחלקה האחורי וגם מחורים מחלקה הקדמי. צוין עוד כי המכולה הינה ישנה, אינה אטומה וגם לאורך הדופן קיימים חורים נוזלים. העד צילם שתי תמונות מאותו יום המעידים על תשטיפי המכולה ודוגמאות לחורים של המכולה. על-פי דו"ח סיור מיום 7.10.02 (ת/13) מציין העד כי בתוך המכולה הייתה כמות קטנה של פסולת ותשטיפים בצבע צהוב אשר יצאו מחלקה האחורי שאינו אטום, ונצברו סביב המכולה. התמונות שצולמו מראות, ביון היתר, תשטיפים בצבע צהוב סביב המכולה. כמו כן מדו"ח סיור מיום 30.10.03 (ת/14) מציין העד כי גם באותו יום תשטיפים זרמו מכיוון המכולה לכיוון נחל ציפורי. בדו"ח סיור מיום 13.11.02 (ת/16), ובדו"ח סיור מיום 22.12.02 (ת/18) מציין העד כי מחלקה האחורי של המכולה זלגו תשטיפים צהובים, וביחד עם מי הגשמים זרמו במורד הדרך לכיוון נחל ציפורי, כאשר חלקם זרמו לכיוון תעלת ניקוז שמובילה לנחל. בדו"ח סיור מיום 15.1.03 (ת/19) צוין כי מחלקה הקדמי של המכולה שאינו אטום וגם מחלקה האחורי, עדיין זורמים תשטיפים במורד ומגיעים לנחל ציפורי. כן ציין העד כי השיחים שנטעו על-ידי הקיבוץ לאורך הדרך המוליכה לרמפה, כדי שיסתירו אותה, בחלקם מתים כנראה עקב התשטיפים שמציפים אותם. בדו"ח מיום 24.12.02 (ת/20) מציין העד כי באותו יום בערך בשעה 9:30 ביקר ברמפה של קיבוץ הסוללים ולקח דגימה מתשטיפים שיצאו מהמכולה של המדגריה. העד רשם: "הדיגום נלקח בחלקו מהתשטיפים בחלק האחורי של המכולה ממה שזרם החוצה וחלק ממה שזרם בהמשך, כ- 5 מ' מחלקה הקדמי של המכולה. היום קריר. הדגימה הועברה לאחר כ 20 דקות למקרר במחוז". בדו"ח סיור מיום 26.2.03 (ת/21) גם מתעד העד התשטיפים שזרמו מהמכולה לכיוון נחל ציפורי. העד רשם: "המכולה מהרמפה שהייתה מלאה בפסולת המדגריה של פגרי אפרוחים ושאריות ביצים עמדה על גדת נחל ציפורי לאחר שהוצאה מהרמפה תשטיפים זלגו מחלקה האחורי ישירות לנחל ציפורי. ליד הרמפה במקום בו עמדה המכולה, נשארו תשטיפים צהובים ופסולת ביצים אשר זרמו לכיוון נחל ציפורי...". התמונות המצורפים לדו"ח זה מעידות על התשטיפים. אומנם, לא צולמה על-ידי העד תמונה המראה את עצם כניסת התשטיפים לתוך נחל ציפורי או לתוך תעלת הניקוז שמחברת לנחל, עדיין לא ראיתי בכך כדי להביא למסקנה כי התשטיפים לא זלגו לתוך הנחל או לתעלת הניקוז כאמור. בהקשר זה אני מפנה לדו"ח סיור מיום 22.12.02 ולתמונות שצורפו אליו (ת/18), למזכר מיום 15.1.03 ולמונות (ת/19) כמו גם לעדותו של מר זוהר בדיון מיום 18.12.07, לפיה: "ש. מדוע לא צילמת את מקום הכניסה של התשטיפים לנחל. ת. קודם כל, צילמתי ומפנה לתמונה האמצעית, יש חץ שמראה את כיוון הזרימה והחץ שמראה את כניסת התשטיפים לנחל ציפורי ליד הרכב שלי שרואים אותו בתמונה ש. למה לא צילמת את המקום כדי שיראו שזה נכנס לנחל. ת. באותו תאריך לא צילמתי את מקום זרימת הכניסה לנחל, צילמתי מרחוק את הזרימה ואת מקום הכניסה לנחל וסימנתי אותו בחץ על כיתוב. ש. למה לא צילמת את מקום הכניסה לנחל, כדי שיראו. ת. אני חושב שצילום כזה מספיק יחד עם עדותי. ש. גם בת/19 כתבת 'תשטיפים מגיעים לנחל ציפורי' ולא צילמת את הנקודה שזה מגיע לנחל ציפורי. ת. לא צילמתי את הכניסה, לא חשבתי שזה חשוב, אני מעיד על כך שזה קיים". עד התביעה- המומחה מר עידו סמילנסקי, מרכז בכיר לענף סביבה חקלאית במשרד להגנת הסביבה במחוז צפון, הגיש מכתב שנערך על ידו ביום 9.6.03 המופנה למפקח המשטרה הירוקה- מר זוהר, אליו מצורפות 10 תמונות (ת/29). במכתבו הנ"ל ציין העד בין היתר, כי ביום 10.3.03 הוא ביקר ברמפה, ובין יתר ממצאיו ציין כי המשטח עליו מונחת המכולה היה מלא בתשטיפים מזוהמים ושאריות ביצים, התשטיפים זרמו לשיחים שליד הרמפה, צחנה גדולה הייתה באזור כתוצאה מהביצים שבמקום, וכי במהלך הביקור הגיע טרקטור מחפרון לנקות את הפסולת, הטרקטור ריכז את הפסולת בקרבת הרמפה ולא פינה אותה לאתר פסולת מורשה. העד נשאל לגבי התמונות שצילם והשיב בעמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 17.2.08: "ש. בצילומים שערכת ציינת ששיחים מתו מעומס אורגני, מאיפה אתה יודע? ת. אני יודע את הריכוזים של עומסים אורגניים שיש בתשטיפים למיניהם, ראיתי תוואי זרימה של התשטיפים לכיוון נחל ציפורי דרך אותם שיחים, רואים שכל השיחים שבאו במגע עם התשטיפים נשרפו, זה ידוע בעבודה שלנו שחום אורגני גבוה שורף שיחים, הורג צמחיה שבאה במגע, וכך היה במצב הזה, במעלה הזרימה היה מספר שיחים שלא באו במגע אם נתיב זרימה של אותם תשטיפים ובאמת לא נפגעו, לא יודע את שם השיחים, אולם אלה שיחים שמשמשים לגדר חיה, נפוצים מאוד בבתים, לא יודע את הסוג, אני לא אגרונום" חומר הראיות בפניי לרבות הצילומים ועדותו של מר זוהר מראים על זרימת תשטיפים מהמכולה, אשר נקוו מסבי למכולה, וחלקם לעבר תעלת הניקוז המובילה לנחל ציפורי. באשר לתאריכים בגינם הוגש כתב האישום, אומנם רובם לא כללו מועדים בחודשי הקיץ, ואומנם רוב הצילומים ודוחות הסיור לא נערכו בחודשי הקיץ, אך אין בכך כדי לשנות מהמסקנה לפיה תשטיפים אכן זלגו מהמכולה, זיהמו את הסיבה, ובחלקם מצאו את דרכם לעבר נחל ציפורי. אעיר, כי מר זוהר ערך דו"ח סיור ביום 4.9.02, היינו בקיץ, ומדו"ח הסיור מאותו יום והתמונות שצורפו אליו (ת/11) מדווח מר זוהר על תשטיפים צהובים אשר נזלו מחלקה האחורי של המכולה, מדלתה וכן מהחורים בדופן שלה, שנקוו סביב המכולה. הצילומים המצורפים לדו"ח זה מראים את התשטיפים מסביב למכולה. כן אעיר, כי חלק מהסיורים והתמונות תועדו בימים לא גשומים, וראה לעניין זה דו"ח סיור מיום 7.10.02 בצירוף התמונות (ת/13), כמו גם מזכר מיום 30.10.03 (ת/14). אומנם, חלק ניכר מהצילומים שצולמו, הממחישים את קיומם של התשטיפים, מראים תשטיפים אשר התערבבו עם מי הגשמים, אך אין בכך כדי להביא למסקנה כי לעבר הנחל לא זרמו תשטיפים מהמכולה, וכי תשטיפים מהמכולה לא זיהמו את הסביבה. ברור, כי מי הגשמים מאיצים את זרימת התשטיפים, ועצם התיעוד בחודשי החורף והסתיו אינו שולל את קיומם של מפגעים. לעניין זה אני מפנה לעדותו של מר זוהר בדיון מיום 18.12.07 לפיה: "אפריל זה נראה לי קיץ וגם חודש אוקטובר נראה לי קיץ וגם בחודש נובמבר לא תמיד יורד גשם. אבל, גשם שיורד על מכולה פתוחה גורם ליותר תשטיפים ויותר זיהום מאשר בקיץ. יכול להיות שבקיץ לא היו תשטיפים שזרמו לכיוון הנחל ויכול להיות שהיה מעט אבל אני לא זוכר את התאריכים, היו התראות על תשטיפים במקומות אחרים ללא דו"חות סיור וגם נתתי בזמנו למדגרה, למיטב זכורני, קנס בגין תשטיפים שיצאו מהמכולה" אינני מקבל את גישת המינימלזיציה בה נוקטים הנאשמים. מהראיות בפניי עולה כי אין המדובר באירוע חד פעמי של נזילה מהמכולה, או בפעמים בודדים בלבד, אלא שהמדובר באירועים חוזרים ונשנים של נזילות ממכולה שהוברר מהראיות בפניי שהינה מכולה שלא תוחזקה כראוי, אינה אטומה, מרובת חורים המובילים לנזילות הפסולת. 2. כאמור לעיל, מחומר הראיות עולה כי אכן תשטיפים זרמו מהמכולה, חלקם לעבר תעלת הניקוז המובילה לנחל ציפורי. כעת אעבור לבחון באם התשטיפים שזלגו כאמור מהמכולה אכן כללו חומרים מזוהים וכפועל יוצא זיהמו ו/או עלולים לזהם את מי התהום בסביבה. אעיר, כי באמצעות עדת התביעה גב' שושנה אסא, מנהלת מעבדת "בקטוכם", הוגשה תעודת בדיקה מספר 51/20352 (ת/4), של דגימה מתשטיפים מהמכולה. בטופס צוין כי תאריך הדיגום הינו 24.12.02 שעה 9:30, ותאריך הקבלה 25.12.02 שעה 18:03. על-פי הטופס, תנאי שמירת הדוגמה וההובלה בקירור. כמו כן העדה הגישה טופס נטילת דגימה מס' 3721 (ת/5), ומסרה כי הדגימה נשוא המסמך הגיעה ביום 25.12.02 בשעה , בקירור. מר זוהר נחקר לגבי טופס נטילת הדגימה (ת/5). אציין כי בטופס צוין כי תאריך הדיגום הינו ביום 24.12.02, שעת הדיגום 9:30, וכי תאריך העברת הדגימה הינו 25.12.02 שעה 10:30. עוד צוין בכותרת תיאור/פרטי הדגימה: "תשטיפים שדולפים ממכולת פסולת של מדגרית קיבוץ הסוללים ונשטפים לנחל ציפורי". ציון כי הבדיקה הינה לביצועי COD, כלל מוצקים, שמנים ושומנים, אמוניה, חנקן כללי, קולי צואתי וזרחן כללי. אופן נטילת הדגימה: לקיחה מתשטיפים על הקרקע, ואופן שימור הדגימה על-ידי הדוגם: קירור. בחקירתו מסר זוהר, כי הוא ערך את הטופס בחלקו, רשם את כל הנתונים למעט הבדיקות לביצוע. באשר לפרוצדורה של העברת הדגימה, מסר כדקלמן: "הפרוצידורה היא שאנו מביאים את הדגימה אל המחוז, שם ממלאים את כל הפרטים במסמך, מאחסנים במקרר נעול ויש בחורה שממונה על הדגימות על הזמנת המעבדה והיא מוסרת את הדגימות עם הטופס לנציג המעבדה שלוקח את זה" (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 18.12.07). זוהר מסר כי הוא זה שהעביר את הדגימה ממקום הדגימה למחוז. זוהר לא זכר בדיוק מהיכן נלקחה הדגימה. הנ"ל גם העיד בנוגע לאופן נטילת הדגימה, שניטלה באמצעות בקבוק, כך שחלק מהדגימה הוא נטל מהשלולית שליד המכולה, וחלק הוא נטל מאזור הזרימה במרחק מה מהמכולה, שאז סגר את הבקבוק, צילם את הבקבוק עם הדגימה באחד ממקומות הדגימה, ולקח את הבקבוק ברכב. לדבריו הוא מילא את כל הפרטים הרלוונטיים, הדביקם על הבקבוק, ובהמשך שם את הבקבוק במקרר נעול. עד התביעה, המומחה מר משה בראון, העיד כי הינו גאולוג מומחה בבעיות גאולוגיות וזיהום קרקע ומי תיהום. המומחה הגיש חוות דעת מטעמו (ת/28), "חוות דעת מומחה בעניין חשש לזיהום מי התהום כתוצאה מזרימת תשטיפים מרמפת הפסולת של מדגרת קיבוץ הסוללים". בחוות הדעת צוינו, בין היתר, הדברים להלן: "רמפת הפסולת ממדגרות הלולים בקיבוץ הסוללים ממקמת בקרבה מידית לנחל ציפורי הפסולת מסכנת את איכות המים הזורמים בתוך נחל ציפורי, מי התהום והמעיינות השופעים בהתחברות של נחל יפתחאל עם נחל ציפורי וכן את המעיין במורד נחל ציפורי. לטווח הארוך זרימה מתמשכת של תשטיפים מאזור רמפת המכולה שמסביבה מפוזרים קליפות ביצים ופסדים עלולה לסכן את מי התהום של הקידוחים השואבים..". מחוות דעתו עלו, בין היתר, הנתונים כדלקמן: המומחה תיאר את אזור המפגע, וציין כי מסיור בשטח ניתן להבחין בפסולת ותשטיפים ליד המכולה שמתחת לרמפה בקרבת נחל ציפורי, וכי באזורים הקרובים לרמפת הפסולת של קיבוץ הסוללים מצויות 14 בארות מים, מתוכן 6 בארות שואבות, 7 בארות תצפית ואחת נטושה. עוד ציין המומחה כי באגן ניקוז נחל ציפורי מצפון לנחלים יפתחאל וציפורי ממוקמים 6 קידוחים שארבעה מהם שואבים ושני בארות תצפית. כן ציין כי באגן הניקוז של נחל ציפורי צפונית לנחלים יפתחאל וציפורי מצויים 4 מאגרי מים ו- 4 מעיינות, ודרומית לנחל ציפורי ממוקמות 7 בארות שרק אחת מהן שואבת, 5 בארות תצפית ואחת נטושה. באגן דרומית לנחל ציפורי מצוי מעיין אחד ומאגר מים אחד, ב"משולש" בין הנחלים יפתחאל וציפורי מצוי קידוח אחד שואב ומאגר מים אחד. המומחה ציין בחוות דעתו, כי הניקוז מאזור הרמפה של המדגריה בקרבה מיידית לנחל ציפורי שבהמשכו מצויים שני מעיינות שופעים, וכן קידוח אחד שואב, עלול לסכן את איכות המים הזורמים (לפחות בחלק מהשנה) בנחלים ציפורי וכן במעיינות ובקידוח. המומחה קובע כי זרימה מתמשכת לטווח ארוך של תשטיפים מאזור רמפת המכולה שמסביבה מפוזרים קליפות ביצים ופסדים עלולה לסכן את מי התהום של הקידוחים השואבים. מחוות דעתו המקצועית של מר עידו סמילנסקי, ראש ענף אגרואקולוגיה (ת/30) עולה כי הרמפה הרלוונטית אינה תקנית, בכך שבמשך תקופה ארוכה נוזלים תשטיפים מזוהמים מחוץ למכולה וזורמים על המשטח עליו נמצאת המכולה ומתנקזים לתוך ערוץ נחל ציפורי. מר סמילנסקי קבע כי המכולה לאחסון פסולות מהמדגריה חייבת להיות אטומה, ללא אפשרות של טפטוף תשטיפים. המכולה צריכה לעמוד על משטח רחב העשוי מבטון, וכל התשטיפים שנוזלים (במידה ונוזלים) מהמכולה למשטח הבטון צריכים להיות מנוקזים לבור איסוף לתשטיפים, שגם הוא צריך להיות אטום לחלחול מזהמים לקרקע. מר סמילנסקי קבע כי הרמפה של קיבוץ הסוללים אינה מוסדרת מהסיבות הבאות: המשטח עליו נמצאת המכולה קטן ואין בו ניקוז של התשטיפים לבור קליטה. המכולה לאיסוף הפסולת מהמדגריה ופינויה, בלתי אטומה ולא מונעת דליפה של תשטיפים לסביבה. סרחון רב נוצר באזור הרמפה מתשטיפים שניגרים לסביבה. מר סמילנסקי עוד קובע כי המשרד לאיכות הסביבה הפיץ לקיבוץ הסוללים הנחיות לתפעול הרמפה, ולמרות מספר רב של מכתבים ואזהרות בעל פה, תשטיפים ממשיכים לזרום מהמכולה לאזור הרמפה ולנחל ציפורי. כמו כן מהתשטיפים נודף ריח עז המפריע לעוברים בכביש הסמוך לרמפה בדרך ליישוב שמשית. מר סמילנסקי עוד קבע בחוות דעתו את הסכנות בזרמת התשטיפים מהמכולה כמו כן מנתח את הכמויות הלא תקניות שאובחנו בדגימה שנלקחה : "ישנן מספר סכנות סביבתיות ותברואתיות העלולות להיווצר מאחזקה לקויה של הרמפה. 1. זיהום מקורות מים: הרמפה לפינוי פסולת ממדגריית הסוללים ממוקמת מטרים בודדים מערוץ נחל ציפורי. תשטיפים ממכולה לאיסוף פסולת הביצים זורמים מחוץ למכולה לתעלת ניקוז שזורמת לתוך ערוץ נחל ציפורי וגורמת לזיהומו ולזיהום הסביבה. מכיוון שהמכולה לפינוי הפסולת איננה אטומה לחלחול, תשטיפים זורמים ממנה לסביבה בכל השנה. העשרת מי נחל ציפורי בחומרים אורגנים, כגון זרחן וחנקן, גורמים במים לצריכת חמצן מוגברת, כתוצאה מפירוק החומר ע"י מיקרואורגניזימים. בתהליכי הפירוק יורדת כמות החמצן הזמינה לבעלי חיים אחרים, כתוצאה מכך נגרמת במקור המים תמותת בעלי חיים רבים. תהליך הפירוק מעשיר את המים בנוטריאנטים וגורם בכך להתפתחות אוכלוסיה צפופה של אצות חד תאיות המרחפות בגוף המים ומעכירות אותם. ירידה בכמות החמצן במים ועליה ברמת העכירות, גורמת למצב זיהום אורגני.. התשטיפים המזוהמים ממכולה לאיסוף פסולת מהמדגרייה, מכילים כמות גדולה של זרחן (165 מיליגרם לליטר). ריכוז גבוה של זרחן במי נחלים כמו במקווי מים, עלול לגרום לאאוטרופיקציה..בנחל: תהליך של פריחת אצות במים, גורם לירידה בריכוז החמצן במים, לשינוי צבע המים טעמם ולריחות רעים מהם. התשטיפים המזוהמים שזורמים ממכולת הפסולת של המדגרייה מכילים מעל 4200 מיליגרם לליטר חנקות בצורות שונות. התקן הישראלי לחנקן במי השתייה הוא 70 מיליגרם לליטר. חדירה של חנקן למי שתייה עלולה להיות קטלנית ולגרום בתינוקות לכחלת... בתשטיפים שזרמו להמכולה של מדגריית הסוללים לנחל ציפורי נמצאו 360,000,000 חיידקי קולי צואתי ב-100 מ"ל. נוכחותם של חיידקי קולי צואתי בתשטיפים מהווה אינדיקציה לנוכחות חיידים ווירוסים מחוללי מחלות. חיידקי קולי ונגיפים אלו מסכנים את המשתמשים במים. 2. זיהום קרקע...7 מטרים מהרמפה, לצד תעלת הניקוז נשתלו 33 שיחים לייפוי אזור הרמפה ולהסתרתה מהנוסעים בכביש לשמשית. בביקור שערכתי ברמפה בתאריך 10.3.2003, ראיתי שכל השיחים שבאו במגע עם התשטיפים המזוהמים שזרמו מהמכולה נשרפו ומתו... 3. מקור דגירה ליתושים... 4. ריחות: מסביב למכולה מופץ ריח חריף של ביצים סרוחות" מר סמילנסקי עוד קבע כי לפי הדגימה שהודגמה על-ידי מר זוהר ניתן לקבוע ללא ספק שהתשטיפים שזרמו ממכולת הפסולת, מזוהמים, וכי אסור שתשטיפים מזוהמים אלו יוזרמו לסביבה ולנחל ציפורי ויגרמו לזיהומו. כמו כן מר סמילנסקי ערך השוואה בין איכות התשטיפים שנזלו מהמכולה לבין חוק עזר לדוגמא לרשויות מקומיות (הזרמת שפכי תעשיה למערכת הביוב) 1981, ולדעתו, מהתוצאות ניתן ללמוד שהתשטיפים שדלפו מהמכולה מרוכזים מאוד בחומר אורגני, שמן שומנים וחיידקי קולי צואתי בריכוז גבוה. על-פי מסקנות חוות הדעת: "פוטנציאל הזיהום הסביבתי ממכולת פינוי הפסולת של קיבוץ הסוללים גבוה מאוד. התשטיפים הניגרים מהמכולה מאופיינים בעומס אורגני רב מאוד הגורם לזיהום קרקע עד צריבת צמחים ולשריפתם. זאת ועוד, התשטיפים הזורמים מהמכולה מתנקזים לערוץ נחל ציפורי וגורמים לזיהומו. לא זאת בלבד, אלא התשטיפים הניגרים מהמכולה מפיצים ריח חריף וצחנה באזור. על מנת למנוע את הזיהום והצחנה הנוצרים, התבקש הקיבוץ להסדיר את הרמפה לפינוי הפסולת. הסדרה זו כוללת הצבת מכולה אטומה, על משטח בטון וניקוז התשטיפים ממשטח הבטון, לבור קליטה אטום. מידי יום יש לפנות את הפסולת שבמכולה לאתר מורשה. עד היום טרם הסדיר הקיבוץ את הרמפה וכתוצאה מכך הזיהום נמשך. ." לדעתי, חוות הדעת לעיל מוכיחים, ברמה הדרושה, כי התשטיפים שזרמו מהמכולה אכן מזוהמים. 3. אומנם, בתיק זה נלקחה אך ורק דגימה אחת, יחד עם זאת לדעתי דגימה זו מספיקה, ואכן ניתן להשתית עליה מסקנות לרבות המסקנה כי התשטיפים שזרמו מהמכולה היו אכן מזוהמים שיש להם פוטנציאל זיהומי הן לסביבה והן לנחל ציפורי. עבירת זיהום מים ואחריותם של הנאשמים: על מנת להכריע באם הנאשמים אכן עברו על הוראותיו של חוק המים, אביא לנגד עיננו את הוראותיו של סעיף 20ב לחוק: "20ב. איסור זיהום מים חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו. לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מושקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו. מניסוחו של החוק ניתן להסיק כי ניתן יהיה להרשיע אדם לא רק במידה וזיהם מים בפועל, אלא ניתן יהיה להרשיע בגין פעולות העלולות לגרום לזיהום המים. מלשון החוק עולה כי ניתן להרשיע אדם גם ללא הוכחת זיהום המים בפועל, ודי ליצירת המפגע סמוך למקור המים. כאמור לעיל מחומר הראיות עולה כי מהמכולה אכן זרמו תשטיפים מזוהמים אשר זיהמו את הסביבה ואת נחל ציפורי, ובכל מקרה עלולים לגרום לזיהום כאמור. אחריותו של הנאשם מס' 4 לעבירות לפי חוק המים היא בראש ובראשונה אחריות ישירה בהיותו מנהל מדגריות הסוללים מאז חודש ינואר 1986 ( ראה הודעתו במשטרה הירוקה ת/6), והיה אחראי להתקנת המכולה ולפעולותיה. אעיר כי לא מקובלת עליי טענת הנאשמים לפיה מהמסמכים שהוצגו אין לומר כי הנאשם מס' 4 הינו מנהל בתאגיד בעלי ענף הסוללים. הנאשם מס' 4 אישר בהודעתו במשטרה הירוקה (ת/6) כי הוא מנהל מדגריות הסוללים מאז חודש ינואר 1986, וכאשר נשאל בנוגע לזהותה של החברה אותה הוא מנהל, השיב מפורשות "בעלי כנף הסוללים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ". כמו כן אחריותו של הנאשם 4 נובעת גם מכוח היותו נושא משרה בתאגיד (הנאשמת מס' 3). לעניין זה אביא את לשון סעיף 20כב לחוק: "נעברה עבירה לפי סעיף 20כא בידי תאגיד ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר בתאותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה" הנני סבור כי לנאשם לא עומדת ההגנה כאמור בסעיף 20כב לחוק המים, בכך שמהראיות בתיק עולה כי הנאשם לא עשה דבר על מנת לפתור את הבעיות שנוצרו. הוברר, כי הנאשם קיבל התראות רבות על מנת לתקן את המפגעים, אך לא נקט באמצעים כלשהם על מנת להביא לפתרונם. הקבלות אותן צירף הנאשם (נ/1) אין בהן כדי לשנות ממסקנה זו. לאחר שעיינתי במכלול הנתונים והראיות הגעתי להחלטה כי יש להטיל את האחריות ליצירת המפגעים גם על הנאשם מס' 2. הקיבוץ, בהיותו הבעלים של התאגידים בקיבוץ הסוללים לרבות הנאשמת מס' 3 אחראית לפעולותיו של התאגיד. הוכח כי הנאשם מס' 2 משמש כמרכז המשק בקיבוץ הסוללים ומונה על ידי ההנהלה הכללית של הקיבוץ באישור האסיפה. כמו כן הנאשם העיד כי הוא ממונה על כל הנושא הפיננסי של הקיבוץ וכי הוא יושב בדירקטריון של התאגידים שהם כפופים להנהלת הקיבוץ לרבות הנאשמת 3 (ראה הודעתו של הנאשם ת/7, ועדותו בבית המשפט). כמו כן מתעודת ההתאגדות שהוגשה (ת/2) הוברר כי הנאשם 2 הינו אחד מחברי ההנהלה של הנאשמת מס' 3. יחד עם זאת המדובר בעבירה שאיננה עבירה של אחריות קפידה, ועל התביעה להוכיח מודעות של הנאשמים לכך שמעשיהם עלולים לזהם מים. לעניין היסוד הנפשי הנדרש לקיום העבירה, די במודעות למעשה ולתוצאותיו האפשריות. מהראיות הוברר כי הנאשמים אכן היו מודעים לעובדה כי מהמכולה זורמים תשטיפים, וכי אלה מזהמים או עלולים לזהם את המים. לנאשמים הוצאו מספר התראות אך בחרו, על דעת עצמם, להתעלם מהןן, דבר שמוכיח מודעות ברורה ונטולת כל ספק מצידם של הנאשמים. בהקשר זה אפנה לעדותו של מר זוהר לפיה הוא פנה לנאשמים במספר פעמים על מנת לתקן את המפגע, אך הנאשמים לא פעלו בהתאם , ובלשון העד בחקירתו: "פניתי גם במכתבים וגם בע"פ מספר פעמים למרכז המשק ולמנכ"ל התרעתי בפניהם על המצב הגרוע של הרמפה ושל התשטיפים שזורמים משם לנחל ציפורי, על מפגעי הריח שיש לנוסעים בכביש ועל תלונות מתושבי שמשית על הריחות ועל זבובים האתר. למרות כל הפניות שלי במשך תקופה ארוכה, הנושא לא טופל והרמפה המשיכה לפעול כפי שהיא עם מכולות ישנות.." העד גם נחקר בנוגע למכתבים ששלח למדגריית הסוללים בקיבוץ (ת/9, ת/12 ו- ת/15), אישר את המכתבים ומסר כי המדובר בהתראות ששלח למדגרייה בעקבות התשטיפים. במכתב שנשלח על-ידי זוהר מיום 9.5.02 (ת/9) למדגריה הסוללים, ציין העד בזו הלשון: "למרות התראות בע"פ ובכתב ומתן ברירת משפט על התשטיפים היוצאים ממכולת מדגריית הסוללים, ברמפה ליד נחל ציפורי, המפגע עדיין נמשך ולא נראה כי התייחסתם לנושא..". בעקבות מכתב זה, הנאשם מס' 4 מר קרמון פנה לזוהר במכתב מיום 16.5.02 (ת/10), בו הכחיש כי קיים מפגע כלשהו וציין, בין היתר, כי בתחילת החודש אירעה תקלה כשדלת המכולה התעקמה ואי לכך נוצרה נזילה קטנה מהדלת. מר קרמון ציין כי הדלת תוקנה בחזרה לדרגת אטימות מלאה ביום שבת 11.5.02 ומאז שוב אין כל נזילה או מפגע אחר ממכולה זו. בהמשך, מר זוהר פנה למדגריית הסוללים במכתב נוסף מיום 11.9.02 (ת/12) בו מציין כי בסיור שערך ברמפה של הקיבוץ, מצא כי תשטיפים עדיין זורמים מהמכולה על הקרקע ומזהמים אותה ואת סביבת נחל ציפורי, וכי במקום גם מפגע ריח חמור. כמו כן העד פנה למרכז המשק בקיבוץ הסוללים במכתב נוסף מיום 12.11.02 (ת/15) בו ציין כי מאז הקמת הרמפה נגרם מפגע חמור מהאתר המתבטא בתשטיפים הזורמים מחוץ למכולה ומפגעי ריח לעוברים בכביש הכניסה לשמשית. עד התביעה מר שלמה כץ, מנהל מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, הגיש התראה עליה הוא חתום, מיום 27.2.03 (ת/31), המופנית לנאשמים 2 ו- 4, מכוח סמכותו לפי סעיף 20 לחוק המים. בהתראה צוין, בין היתר, כי התשטיפים היוצאים מהמכולה עלולים לגרום או גורמים לזיהום חמור למי תהום, וכן לזיהום נחל ציפורי, וכי לאחרונה הוצבה המכולה הדולפת על גדת נחל ציפורי ותשטיפיה נכנסים למי הנחל. מר כץ הגיש מכתב שנשלח אליו מנאשם מס' 4 מיום 4.3.03 (ת/32), בו מציין הנאשם, בין היתר, כי מאחר שדלת המכולה נפגעה מספר פעמים בפריקה נגרמה דליפה קטנה ביותר מהדלת כשרובה נשאר על משטח הבטון וחלקה הקטן גלש למשטח הכורכר שמסביב לבטון. צוין כי בכל פעם שהדבר קרה מייד דאגו לניקוי האזור בעזרת טרקטור, מבלי שהתשטיפים הגיעו לנחל. צוין עוד כי כמות הנוזלים הינה מזערית. הנאשם ציין כי לפני כחודשיים, ועל מנת לשפר את המצב ולמנוע לחלוטין את התשטיפים, הוזמנה מכולה חדשה המתוכננת להימסר בימים הקרובים ובכך הבעיה תיפתר לחלוטין. כמו כן מר כץ הגיש מכתב ששלח ביום 17.3.03 לנאשם, אילן קרמון, (ת/33) בו מציין כי בניגוד לדברים שצוינו מטעם הנאשם, המכולה עדיין נמצאת במקומה הלא תקין, כשהיא דולפת ובעלת חורים בתחתית, וכי במקום מפגעי זיהום מקורות מים, מפגעי ריח קשים בכביש הכניסה לשמשית, מפגעי זבובים ומפגע סביבתי חמור. כן הגיש מר כץ מכתב מיום 25.4.03 שהופנה אליו מהנאשם קרמון (ת/34), בו דיווח הנאשם כי הציבו באתר מכולה אטומה. מעבר לנדרש אציין כי הנאשם מס' 4 אישר בהודעתו (ת/6) כי ניתנו בעבר קנסות למדגרית הסוללים בגין תשטיפים שיצאו מן המכולה. כמו כן בהודעתו במשטרה הירוקה מסר הנאשם 2- איתן כליפה (ת/7) כי הרמפה של המדגריה מוכרת לו, וכי ביום 19.11.02 הוא סייר, ביחד עם החוקר זוהר, באזור המכולה, ואישר כי ראה תשטיפים ליד המכולה, אך הוא העביר את הנושא למר קרמון מאחר והנושא באחריות התאגיד. הנאשם מסר כי הפסולת המגיעה למכולה הנ"ל כוללת בעיקר פסולת ביצים ואפרוחים מתים. להלן אביא חלק עיקרי מהודעתו של הנאשם בת/7 : ש. אמרת כי דיברת עם קרמון מספר פעמים. ממה שהוצג בפניך נראה כי דיברת אתו כבר מחודש יולי 2001 וזה מספר פעמים. כמוכן הוצג בפניך וגם הראית שמכתבו של קרמון אילן בקשר למכולה חדשה אטומה נשלח רק בחודש מרץ 2003 כלומר עד אז כל הדיבורים היו רק דיבורים האם הדבר נכון? ת. לא מדויק. כל פעם, לפי העדכון שקיבלתי מהם גם תיקנו את הפגמים במכולה וגם שלחו טרקטור לנקות את השטח. ש. אבל מכל האמור לעיל נראה שמכולה אטומה לא הייתה במקום עד לאחרונה בחודש אפריל? ת. כנראה שזה נכון. הנאשם מס' 2 גם אישר בעדותו בפניי כי הוא ידע על קיומו של המפגע, היה מודע לנזילה שהייתה במכולה, אך כל פניה שקיבל הוא הפנה לנאשמת 3. הנאשם מסר בעמ' 3 לפרוטוקול: "ש. ידעת שקיים מפגע שהמכולה יוצרת מפגע סביבתי. ת. ידעתי גם שבעלי כנף הסוללים יודעים על זה. ש. ידעת שהמכולה נוזלת. ת. היא נזלה אולי במצבים מסוימים, אני יודע שחלק מהנזילות היו בזמן של גשמים. אני לא יודע את שם הקבלן שהועסק לפינוי ושל איזה קבלן היתה המכולה. כל התפעול בפועל של בעלי כנף הסוללים. כל פעם שהגיע מכתב כזה הטיפול שלי היה להעביר את זה לבעלי כנף הסוללים" עבירה על-פי החוק למניעת מפגעים: להלן אביא את לשון סעיף 3 לחוק למניעת מפגעים: "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים" מחומר הראיות הוברר כי הפסולת של המכולה אכן גרמה לריח בלתי סביר וחזק. ראה לעניין זה מכתבו של עורך הדין הראל טקטין, יו"ר הוועד של יישוב שמשית (ת/3), מיום 13.6.02, אשר הופנה לאלעד זוהר ובו צוין כי בצד כביש הכניסה לשמשית ממוקמת מכולה לפינוי פסולת מדגרה של קיבוץ הסוללים, וכי המכולה מפיצה ריחות רעים ומהווה מפגע תברואתי. בחקירתו מסר מר טיקטין כי ביישוב נשמעו תלונות של תושבים על מפגעי ריח בצד כביש הכניסה ליישוב. כן אפנה לדו"ח סיור של מר עידו סמילנסקי מיום 10.3.03 (ת/29) המציין צחנה גדולה בעת ביקורו, כמו גם למכתבו של ד"ר תומא (ת/27) עובד המשרד לאיכות הסביבה מחוז הצפון, בתפקיד מרכז סביבה חקלאית, למרות שהוא נשוא תאריך 11.12.00, אך מלמד על הריח שהיה בסביבה. במכתב ז מציין ד"ר עבוד כי באזור המכולה קיים ריח חזק בלתי נסבל הגורם למפגעי ריחות קשים לאוכלוסיה באזור, לרבות לעובדי המוסך הסמוך. סעיף 11ג לחוק קובע את אחריותם של נושאי משרה, בזו הלשון: "11ג. אחריות נושא משרד בתאגיד נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 11 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחןק העונשין; לענין זעיף זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה נעברה עבירה לפי סעיף 11 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו " ואילו לפי סעיף 14 לחוק: "14. גרם מעשה כל מקום בחוק זה שמדובר בו על גרימת מעשה פלוני, רואים אדם כאילו גרם לאותו מעשה גם אם הוא נעשה במקום הנתון לשליטתו או לפיקוחו, או על ידי מי שנתון לשליטתו, או לפיקוחו, והוא לא נקט כל האמצעים הסבירים למניעתו, הטוען כי נקט אמצעים כאמור- עליו הראיה" הנני מקבל בהקשר זה את טענת המאשימה לפיה השטח בו הוקמה הרמפה והוצבה המכולה נמצא בשליטה של הנאשמת מס' 3. לאור האמור לעיל אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום והתוצאה שאני מרשיע את הנאשמים בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום. זיהום מיםמים