נטל ההוכחה של רישיון עסק

קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נטל ההוכחה של רישיון עסק: בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד הנאשמים 1, 2 ו-4 (כתב האישום נגד נאשם 3 נמחק לנוכח פטירתו) בתיק עמק 7904/07 בית משפט לעניינים מקומיים נתניה נטען כי מאז יום 22.12.05 לפחות עוסקים הנאשמים בעסק של ייצור מוצרי בנייה מוגמרים - מרצפות ומוצרי חיפוי - רצף בהט (להלן :"העסק") ברחוב האורג 17 בנתניה, וזאת ללא רישיון עסק הנדרש עפ"י חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968 (להלן:"החוק") לפי סעיפים 4+14 לחוק, וכן עפ"י סעיף 10.7 א' לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה - 1995. בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 3.2.08 הודיע נאשם 2 שהוא הבעלים של נאשמת 1 ומוסמך להופיע מטעמה. בישיבה זו כפרו נאשמים 1 ו- 2 בעובדות כתב האישום וטענו כי העסק קיים כפי שהוא במשך 52 שנים כל השנים העסק עובד ויש לו רישיון עסק כדין. בישיבת יום 16.11.08 הצטרף נאשם 4 לכפירה בעובדות כתב האישום וחזר על הטענה בדבר רישיון הקיים לעסק ועל הטענה כי העסק פעיל ב-52 השנים האחרונות. מטעם המאשימה העיד לירן מזרחי - תברואן בעיריית נתניה באגף רישוי עסקים. מטעם ההגנה העיד נאשם 2 וקייקוב נפתלי- מנהל אגף רישוי עסקים, מכרזים ושילוט בעיריית נתניה. עד התביעה לירן מזרחי העיד בבית המשפט כי "אני תברואן בעירית נתניה באגף רישוי עסקים. במסגרת תפקידי הייתי בעסק שנקרא רצף בהט - מרצפות ומוצרי מלט בע"מ ח.פ.510436199. הייתי בסיור אצל נאשמת 1 ב-22.12.05 בשעה 13:00 העסק הוא ברחוב האורג 17 איזור התעשיה הישן בנתניה. נכנסתי לעסק ופגשתי שם את ימין אליעזר, הצגתי את עצמי בפניו ושאלתי אותו לגבי רישיון העסק של המקום, הוא מסר לי את פרטיו והוא מסר לי את פרטי הנאשמת ואת הפרטים של פנחס ימין. הוא אמר לי נכון לאותו מועד של ביקורי בעסק לאחר שביקשתי ממנו שיציג את רישיון העסק והוא לא הציג לי את רישיון העסק והוא אמר בעיקרון שיש לעסק רישיון אבל הוא אמר שהוא לא יכול להציג לי את הרישיון. אני רוצה לומר שבדקתי בתיק של העסק בעיריה ואין רישיון לעסק נשוא כתב האישום. ימין אליעזר אמר שהוא בעל העסק והוא המנהל מטעם החברה נאשמת 1. מגיש את הדוח של הביקור בעסק שעשיתי ואני גם מגיש את דוח רשם החברות שלפיו נאשמים 2 ו-4 הם מנהלים בעסק נשוא כתב האישום. הדוח על כל המצורף לו כולל אישור מרשם החברות מוגש ומסומן ת/1". עד התביעה ציין כי בעסק נשוא כתב האישום עוסקים בייצור מוצרי בנייה מוגמרים, העסק משתרע על פני שטח גדול, וכי בעסק ממוקמים גם משרדים. העד הוסיף ופירט את הפעולות המנהליות שעשה טרם הגשת כתב האישום וטרם העברת הדו"ח המשפטי למחלקת התביעות וכדבריו: "שלחתי התראה לנאשמת 1 לימין אליעזר ובהתראה נדרשו להגיש בקשה לרישיון עסק לעסק נשוא כתב האישום. ההתראה מצורפת אף היא לת/1. בעקבות ההתראה התקבל אצלינו מכתב מנאשמת 1 ומימין אליעזר. המכתב עצמו מצורף גם לת/1. במכתב הזה הם טענו שהיה להם בעבר רישיון עסק ורישיון העסק לא חודש. הם ציינו שרישיון העסק לא חודש שנים רבות אלא שלפני 20 שנה היה לעסק רישיון עסק. הם טענו שהם פנו לעיריה לצורך רישיון לעסקם. הם ביקשו שיונפק להם רישיון עסק חדש כפי שסוכם איתם, כך הם כותבים, לפני שנתיים". משנשאל האם בירר האם לעסק נשוא כתב האישום רישיון עסק השיב "נכון להיום בבוקר בדקתי גם במחשבי העיריה וגם עם מנהל אגף רישוי עסקים והוא ציין שלא זכורה לו פגישה שכזו שהם טוענים שסוכם איתם שיונפק להם רישיון עסק חדש וגם אין רישיון עסק לעסק נשוא כתב האישום נכון להיום". משנשאל עד התביעה האם יצא מכתב תשובה למכתבם של הנאשמים בדבר בקשתם להנפקת רישיון עסק לעסקם השיב " כן. מנהל מחלקת ביקורת ובקרה פרידמן יצחק ענה למכתב והתשובה צורפה לת/1. בתשובה באופן כללי נכתב שהמחוקק אוסר לנהל עסק ללא רישיון ושהנאשמים מודעים לעובדה שאין להם רישיון ואין בידיו שום מסמכים שכביכול סוכם איתם שיונפק להם רישיון עסק חדש. המכתב הזה נשלח לנאשמים. נתבקשנו ע"י התביעה לזמן את הנאשמים לשימוע כדי לשאול אותם אם יש בידם רישיון לעסק נשוא כתב האישום. יצא מכתב לנאשמים בענין זה. המכתב מוגש ומסומן ת/2. המכתב נשלח לימין אליעזר, ימין יגאל, ימין פנחס ולחברה רצף בהט. במכתב הזה הם התבקשו להסדיר את נושא הרישוי לעסק, והם הוזמנו למתן גרסה ולהביא איתם את הרישיון לעסק שלטענתם יש להם כדי להציגו. לשאלתך אם הגיעו למסירת גרסה עפ"י מכתב ת/2 אני משיב שהגיע ימין אליעזר. בפגישה נוכחתי גם אני וגם יצחק פרידמן שהוא זה שערך תרשומת. ימין אליעזר בפגישה הזו אמר שהוא מודע לזה שאין לנאשמים רישיון מעודכן לעסק נשוא הדיון והוא לא הביא את הרישיון לעסק הקודם שאמר שכביכול היה לעסק . לגבי המנהלים של העסק אז הוא אמר, שהוא, ימין אליעזר, הוא המנהל הראשי של העסק נשוא כתב האשום ונאשמים 3 ו-4 הם מנהלים תחתיו. בסיכום אותה פגישה הוא הבטיח שהוא יגיש את הבקשה לקבלת רישיון לעסק ושהם זקוקים ל-3 חודשים לצורך כך".   עד התביעה העיד כי עד למועד מתן עדותו בבית המשפט לא הוגשה בקשה מטעמם של הנאשמים לרישיון עסק לעסקם. נאשם 2, אליעזר ימין, העיד כי לנאשמת 1 היה רישיון לעסק בעבר וגם כיום לעסק זה רישיון עסק ולדבריו: " פשוט מה שקורה בהעברת המשרדים, כי עברנו אולי עשר פעמים במהלך השנים ממקום למקום אז נראה לי שהיה מסמך שהיה לנו שלעסק יש רישיון אז הוא אבד. וכשביקשתי מהעיריה פניתי אליהם לחדש לי רישיון חדש במקום הישן, הם טענו שאין להם ולא רשום להם באף מקום שיש רישיון לעסק. ניגשתי אליהם לרח' הרצל 15, היתה להם מן כרטסת ידנית, דיפדפנו בה והיה כתוב כל שנה רישיון רישיון , ופתאום זה נתקע, שאלתי למה אין רישום שיש רישיון לעסק והם אמרו שהם עברו למחשוב והם לא יודעים איפה הכרטסת. אז אני אומר , אני לא זוכר בכלל עד איזה שנה ראיתי באותה כרטסת שהיא כרטסת ידנית שבה דיפדפנו עד איזה שנה מופיע בכרטסת שהיה רישיון לעסק נשוא הדיון. אני לא זוכר באיזה שנה הייתי בעיריה כשדיפדפנו בכרטסת הידנית הזו ואני גם לא יודע מי היה בעירייה שישב איתי על הכרטסת, הם הבטיחו לי ואני לא יודע מי, הפקידים שהיו שם, שנפלה טעות ויחדשו את זה ונקבל רישיון חדש. וכשפנה אלי עד התביעה כשהוא ביקר במקום נשוא הדיון בתאריך שנקוב בכתב האישום הסברתי לו את כל מה שקרה והוא אמר שהוא יבדוק את זה. לאחר תקופה הגיע באמת מכתב מהם שזה לא מעניין אותם שהם לא יודעים ושאני צריך להגיש בקשה לקבלת רישיון לעסק. כתבתי להם מכתב חזרה וסיפרתי שוב פעם את השתלשלות שהיתה אז ואני מבקש שלא יתכן שאני שוב צריך לעבור את כל הבירוקרטיה הזאת לחידוש רישיון עסק". מחקירתו הנגדית של נאשם 2 עולה כי מעבר עסק הנאשמת ממשרד למשרד עליו העיד, התרחש למעשה באותה הכתובת של העסק וכדבריו "העסק יושב על שנים וחצי דונם. אז בעסק יש כל מיני מקומות של משרדים, אז בעצם אפשר להגיד שזה משרד אחד, לפעמים כשזה מפריע לייצור אז אנחנו עוברים ממשרד אחד למשרד השני כלומר יש מס' משרדים במקום ואנחנו משנים את מיקום הישיבה". הנאשם חזר על טענתו כי יש רישיון לעסק עד היום ומשנשאל " אתה מודע לכך שאין לנאשמים רישיון עסק נשוא כתב האישום עד היום. השיב "לא. אני אומר שיש לנו רישיון לעסק". משנשאל "אתה אפילו לא יודע מתי היה רישיון לעסק נשוא כתב האישום. אתה גם לא יודע איזה שנה". השיב "אני יודע אבל אני לא זוכר". לשאלה "כמה זמן אתה לא זוכר" השיב "אני צריך לדפדף בכרטסת ידנית שהיתה בעירייה ואז אולי אני אזכר". משנשאל נאשם 2 כיצד הוא מסביר את האמור במכתב מיום 23.2.06 לפיו לפני כ- 20 שנה לא חודש הרישיון לעסק כך שגם לפי ידיעתו שלו העסק פועל ללא רישיון עסק כ- 20 שנה השיב "כך אני כתבתי והמכתב מיום 23.2.06. לגבי ה-20 שנה זה היה מספר כדי להראות כמה זמן אתם יכולים בזמן שביקרתי אצלכם וביקשתי ושום דבר לא קיבלתי, לא מכתב שיש רישיון ולא מכתב שאין לי רישיון. לא קיבלתי תשובה, לא חידשו לי לאחר שאמרו שיבדקו ושזאת טעות שלהם. עד שהגיע עד התביעה. המכתב הזה היה רק בשביל להראות שלא חידשו לו את המסמך של רישיון העסק". נאשם 2 אישר כי לא הוגשה בקשה לקבלת רישיון עסק והוסיף ואמר: "אמרו לי להגיש בקשה לקבלת רישיון לעסק, ביררתי את העניין, אמרו לי שזה בירוקרטיה רצינית ושלדעתם זה יקח המון שנים והיות והיה לי רישיון עסק אין שום טעם ולא קיבלתי מהעירייה אף פעם אחת שהרי הם מבטלים לי את הרישיון הקודם. ובגלל זה גם לא הגשתי בקשה לקבלת רישיון חדש ולא הוגשה בקשה כזו מהנאשמים". (ההדגשה שלי א.ט.) משנשאל נאשם 2 על היכרותו עם יעל אורן מהמשרד לאיכות הסביבה אשר ביקרה בעסק וביקשה להמציא רישיון עסק השיב כי אינו זוכר ומשנשאל האם הוא זוכר על התיק שהתנהל בבית משפט כתוצאה מביקורת האמורה של יעל אורן מהמשרד לאיכות הסביבה השיב :"מעולם לא דיברה איתי יעל אורן על רישוי עסקים". משהוצגו לנאשם 2 מסמכים שהוגשו וסומנו ת/3 ו- ת/4 - דו"חות סיור בעסקו נזכר נאשם 2 כי המסמכים האמורים נשלחו אליו ע"י גב' אורן וכי זו הסיבה בשלה הלך לבדוק בעירייה את נושא הרישיון לעסק. נאשם 2 אישר כי נאשם 4 הינו גם מנהל בעסק. נאשם 4 בחר שלא להעיד בבית המשפט. הנאשמים הזמינו כעד הגנה מטעמם את קייקוב נפתלי, מנהל אגף רישוי עסקים, מכרזים ושילוט בעירית נתניה. משנשאל עד ההגנה "משנת 2002 עד 2005 העיריה לא ידעה שלנאשמת אין רישיון לעסקה?" השיב "בתוקף תפקידי אני אחראי על כמות של אלפי עסקים ברחבת נתניה ולהגיע לכל העסקים זה דבר שהוא קשה לפעמים גם בלתי אפשרי תוך כח האדם שעומד לרשותינו. זה שהגיעו אליך בשנת 2005 והתריעו בפניך וביקשו ממך להוציא רישיון לעסק והיום אנו נמצאים ב- 2009 ועדיין לא הגשת בקשה לקבלת רישיון עסק נשוא כתב האישום זה נראה לי בעייתי מאוד. אם אני מסתכל על המכתב שכתבת בתאריך 23/2/06 הרי אתה כותב בעצמך שידוע לכם שמלפני 20 שנים לא חודש רישיון העסק לעסק נשוא כתב האישום וזה אומר שאתם יודעים זאת ואין רישיון לעסק נשוא כתב האישום. אתם עצמכם זאת כותבים במכתב האמור". משנשאל "האם אתה יודע למה לא חודש הרישיון לעסק נשוא כתב האישום?" השיב "לא. אני נמצא בתפקידי משנת 2002 ואני כבר ציינתי זאת בתשובתי קודם לכן. עובדתית אין לכם עד היום לעסק נשוא כתב האישום ולא הוגשה בקשה לקבלת רישיון לעסק עד היום. וכפי שאמרתי זה נראה בעייתי". משנשאל "אתה מכיר את הגב' יעל אורן?" השיב "אני יודע שהיא עובדת במשרד להגנת הסביבה. אישית אני לא מכיר אותה". משנשאל "האם קיבלת בשנת 2003 מכתב מגב' יעל אורן שנושא תאריך 21/12/03". השיב "המכתב הזה שאתה מציג לי מופנה לאדם בשם ימין אלי ואני לא מכותב אפילו במכתב הזה אפילו לא בעותקים שלו". משנשאל "אני אומר לך שלאחר שאני קיבלתי את המכתב ששלחה גב' יעל אורן מיום 21/12/03 זו פעם ראשונה שהודיעו לי שאין רישיון לעסק נשוא כתב האישום". השיב "זה מה שאתה אומר. אני גם אומר לך שאף פעם אתה לא פנית אלי ואני לא ראיתי אותך במסגרת תפקידי". שמעתי עדות עד התביעה - לירן מזרחי, עדות ימין אליעזר - נאשם 2 עצמו, עדות עד ההגנה - קייקוב נפתלי ועיינתי במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים. עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותו של עד התביעה - לירן מזרחי. עדותו היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי התרחשות האירועים נשוא כתב האישום וכי ניתן לסמוך על גרסתו, אשר לא נסתרה ע"י הנאשמים בראיות ממשיות כלשהן. לא כך באשר לעדות נאשם 2. עדות נאשם 2 היתה בלתי כנה, ואין אני נותנת בה אמון. אין בעדותו יותר מאשר ניסיון להרחיק עצמו והנאשמים מאחריות לניהול העסק נשוא כתב האישום ללא רישיון עסק כדין. נאשם 2 אישר כי הוא הבעלים ומנהל של נאשמת 1 וכך גם אישר כי נאשם 4 הינו גם מנהל בעסק, נאשמת 1 נשוא כתב האישום. מעדותו של נאשם 2 בבית המשפט ואף מסיכומיו עולה כי כבר בשנת 2003 בעקבות פניה של יעל אורן מהמשרד לאיכות הסביבה - מוצגים ת/3 ו- ת/4 - נדרש להציג רישיון לעסק נשוא כתב האישום וכי רישיון זה לא הוצג. עוד עולה מעדותו כי לאחר שנשלחו אליו מכתביה של יעל אורן החל לברר את נושא רישוי העסק נשוא הדיון בעירייה אלא שלטענתו עקב טעות ברשות הופסקה הנפקת הרישיון לעסקו. במכתבו של נאשם 2 אל האגף לרישוי עסקים מיום 23.2.06 ציין נאשם 2 כי כבר לפני כ- 20 שנה לא חודש רישיון העסק נשוא הדיון ונדרשה הנפקת רישיון חדש שכן לטענתו סוכם עימו שנתיים קודם לכן (בשנת 2004) על הנפקת רישיון לעסק. מכאן כי הנאשמים יודעים, לפחות מאז שנת 2003, כי אין בידיהם רישיון עסק תקף לעסקם ולמרות זאת העיד נאשם 2 כי אף נכון למועד מתן עדותו לא פעל לא הוא ולא הנאשמים האחרים להגשת בקשה לרישיון לעסק נשוא כתב האישום. הטענה לפיה אבד לנאשמים רישיון העסק שהיה להם בעבר וזאת בהעברת משרדי נאשמת 1 ממקום למקום אין בה ממש דינה להידחות וכך אני מורה. מחקירתו הנגדית של נאשם 2 עולה כי מעבר המשרד המתואר הינו מעבר מחדר לחדר בתוך תחומו של אותו מפעל ברחוב האורג 17 וכי לא היתה כל העברת משרדים חיצונית לכתובת זו, כך שאין בטענה זו יותר מאשר ניסיון הנאשמים ולהתחמק מאחריות לאמור בכתב האישום. הנאשמים לא הציגו כל רישיון עסק תקף לעסקם ואף לא העתק של רישיון עסק תקף שכזה. נאשם 2 אף לא ידע לציין מתי ועד איזה שנה היה,לטענתו כביכול, רישיון לעסק. נאשם 2 לא ידע לומר באיזה שנה היה בעירייה, מתי ראה את אותה כרטיסיה בעירייה שהוא טוען שלמד ממנה כביכול כי ישנו רישיון לעסק ואף עדותו של נפתלי קייקוב - מנהל אגף רישוי עסקים בעיריית נתניה לא הואילה להוכחת קיום רישיון לעסק נשוא כתב האישום. סעיף 4 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן :"חוק רישוי עסקים") קובע: "לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון או היתר זמני לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו..." סעיף 30 לחוק קובע: "הטוען שבידיו רישיון או היתר זמני לפי חוק זה - עליו הראיה" בהתאם לסעיף 30 האמור נטל ההוכחה לקיומו של רישיון עסק מוטל על הטוען לקיומו ולפיכך היה על הנאשמים חובה להוכיח טענתם כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום העסק נוהל ברישיון. הנאשמים לא הוכיחו כי בידם רישיון עסק נכון למועדים הרלבנטיים לכתב האישום ואף לא הוכיחו כי היה בידיהם רישיון עסק לעסקם נשוא כתב האישום בעבר, או שבידם רישיון עסק כדין לעסקם נשוא כתב האישום נכון להיום. גם בקשה לקבלת רישיון לעסק נשוא כתב האישום לא הוגשה על ידי הנאשמים. לסיכום, הוכחו בפני העובדות המפורטות בכתב האישום ואני מרשיעה הנאשמים בעבירות כתב האישום לפי סעיפי האישום המיוחסים להם.נטל ההוכחהרישיון עסק