קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב ביצוע פסק דין מימון הוצאות רפואיות: השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת הדס יהלום ונציגי הציבור גב' שור ומר ביאלוגורסקי; עב 5979/09), , בו חויבה המבקשת, מכבי שירותי בריאות (להלן- הקופה) לשאת במימון חלקי של הוצאות הטיפול הרפואי עבור המשיבה 1 (להלן- המשיבה) במסגרת ניסוי קליני שנערך בבית החולים "איכילוב". 2. למרבה הצער אובחן אצל המשיבה גידול ממאיר במוח. לאחר ניתוח להסרת הגידול, עברה המשיבה הקרנות וטיפול בתרופה טמודל הרשומה בסל הבריאות כקו ראשון. הטיפול נכשל והרופאה המטפלת ביקשה מהקופה לממן למשיבה טיפולים נוספים, במסגרת מחקר קליני שמתבצע בבית החולים איכילוב. מדובר בטיפול משולב באמצעות שתי תרופות: האחת, אווסטין, שמומנה על ידי עורך המחקר מארה"ב, והשניה, טמודל, אותה התבקשה הקופה לממן. הקופה דחתה את הבקשה מהטעם שמדובר בטיפול חלופי שאינו כלול בסל הבריאות. 3. המשיבה החלה בטיפול במסגרת המחקר ביום 12.5.09. שלב ראשון בטיפול מומן לה על ידי בית חולים איכילוב (להלן- בית החולים) והמשיבה עברה אותו בהצלחה. אחרי השלב הראשון פנתה המשיבה לבית הדין האזורי בבקשה להורות לקופה לממן עבורה את תרופת הטמודל. במהלך הדיון הוגשה בתיק הודעה מבית החולים לפיה נמצא מימון גם לטיפול השני. בפסק דין מיום 5.7.09 קיבל בית הדין את תביעת המשיבה וחייב את הקופה לממן את התרופה במסגרת חובותיה למשיבה מכח היותה מבוטחת במגן זהב. בית הדין קבע כי המשיבה לא זכאית למימון הטיפול המבוקש במסגרת סל הבריאות בשל היותו טיפול ניסיוני, הנמצא בשלבי בדיקה. עם זאת, קבע בית הדין שיש לחייב את הקופה לממן הטיפול מכח שרותי בריאות משלימים- מגן זהב. 4. הקופה הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 28.7.09 ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו. הקופה טוענת כי טובים סיכוייה לזכות בערעור. לטענתה, זכאות המשיבה למימון הטיפול מכוח חברותה במגן זהב כפופה לשני תנאים מצטברים: הראשון, שהטיפול המבוקש הינו טיפול הרשום בפנקס התכשירים בישראל והשני, שרופא של הקופה אישר את הטיפול. בקשר לכך טוענת הקופה שבית הדין האזורי עצמו קבע שהמשיבה הוכנסה למסגרת הטיפול הניסיוני בבית החולים. עוד נטען כי לא הוצגה אף ראיה הסותרת את הטענה שמדובר בטיפול בלתי רשום וגם לא התקיים אישור רפואי כנדרש. גם חמשת המומחים הרפואיים שהעידו בפני בית הדין האזורי היו תמימי דעים שהטיפול המבוקש אינו רשום בפנקס התכשירים. בנסיבות אלה, כך טוענת הקופה, מאחר ואף אחד מהתנאים לא מתקיים במקרה דנן, הרי שאין כל עילה שבדין לחייב הקופה לשאת במימון הטיפול. מוסיפה הקופה וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה מאחר והנזק שייגרם לקופה מביצוע פסק הדין עולה על הנזק שייגרם למשיבה מעיכוב הביצוע. בקשר לכך מציינת הקופה כי אין כל סכנה שהמשיבה לא תקבל את הטיפול, שכן גם אם יעוכב ביצועו של פסק הדין, המשיבה תהא זכאית להמשיך לקבל את הטיפול בחינם מבית החולים, אשר בחר להכליל אותה בניסויו. מנגד, כך נטען, דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תפגע בקופה ובכלל חבריה, שכן הקופה תהיה מחוייבת במימון הטיפול המבוקש ואם הערעור יתקבל, לא תוכל להשיב את הסכומים שתוציא. בקשר לכך מציינת הקופה כי קיים חשש כי אם ישולמו סכומי עלויות הטיפול יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו אם הקופה תזכה בערעור. לטענתה, עלות הטיפול הרפואי במשיבה הינה גבוהה ובעלה של המשיבה העיד כי אין ביכולתם לממן אותו. עוד טוענת הקופה כי החשש של בית הדין האזורי לפיה אם יעוכב ביצועו של פסק הדין עלול להיווצר מצב בו הן הקופה והן בית החולים לא יממנו את הטיפול, הינו חשש רחוק, ומכל מקום אין בו כדי להצדיק הימנעות מעיכוב ביצוע פסק הדין. עוד טוענת הקופה כי הטיפול שניתן למשיבה במסגרת הניסיון הינו טיפול מחזורי ובפסק הדין אין התייחסות לכך שהניסיון כולל שלושה מחזורים או שהטיפול בתרופת טמודל לו זכאית המשיבה הרי שרק עד תום מחזור הניסוי השלישי. אם טענה זו נכונה, הרי שאין כל מניעה לעכב את ביצוע פסק הדין, שכן עד היום המשיבה כבר קיבלה המשיבה שלושה מחזורי טיפול. המדינה מתנגדת לבקשה ומציינת כי ביום 11.8.09 היתה המשיבה אמורה להתחיל את המחזור הטיפולי, הרביעי במספר, אך הקופה סירבה בניגוד לפסק הדין האזורי לספק לה את מימון תרופת הטמודל. על מנת שלא לפגוע ברצף הטיפולי של המשיבה, נאלץ בית החולים לעשות שימוש במנות התרופה האחרונות שנותרו בידו. לאחר שבא כוח המשיבה הגיש הודעה לבית הדין האזורי בדבר סירובה של הקופה לכבד את פסק דינו, העבירה הקופה את תרופת הטמודל למשיבה. לטענתה, די בהתנהלות זו של הקופה כדי להוות טעם לדחיית בקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לגופו של עניין טוענת המדינה כי שעה שמדובר באספקת שירות רפואי ולא בחיוב כספי, יש לנקוט גישה מצמצמת ולהעדיף את עניינו של הזוכה על פני עניינה של קופת החולים. לטענתה, הקופה לא הצביעה על נסיבות יוצאות דופן שמעידות על כך שייגרם לה נזק בלתי הפיך עקב ביצוע פסק הדין. המדינה מוסיפה וטוענת כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. לטענתה, הנוהל לניסויים קליניים לא נועד לפטור את קופות החולים מלשאת באחריות לספק שירותים. מטרת הנוהל היא להביא להסדרת מקורות מימון הניסיון מראש כדי למנוע מצב בו המשתתף בניסיון נדרש לשאת בעלות השירותים הניתנים לו, וכן כדי להביא לכך שבהיעדר הסדרה של מקורות המימון, לא ישותף המטופל בניסיון, אלא עד להסדרתם ובכפוף לכך. אשר למאזן הנוחות, טוענת המדינה כי משעה שפסק בית הדין האזורי כי האחריות מוטלת על הקופה, הרי שדרישתה להקפיא את ביצועה של הפסק על מנת לגלגל את אחריות לכתפיו של צד שלישי משמעותה הינה שינוי דה-פקטו וככזו היא אינה יכולה לעמוד. עוד טוענת המדינה כי אילו היה בית הדין האזורי קובע כי אין על הקופה חובה לספק הטיפול, הרי שבנסיבות העניין, ולאור העובדה שהניסיון כבר החל, בלא שסוגית המימון הוסדרה מראש, היה מקום לדרוש מבית החולים לפעול- אם מול יוזם הניסוי ואם בכל דרך אחרת- כדי להבטיח את הרצף הטיפולי, בלא שהמבוטח יידרש לשאת בעלות הטיפול. בקשר לכך מציינת המדינה כי בית החולים פעל באופן דומה עובר למתן פסק הדין. 9. בתשובה לתגובה חוזרת הקופה על טענותיה כי שני התנאים המצטברים לבחינת זכאות המשיבה למימון הטיפול המבוקש מכוח חברותה בשב"ן אינם מתקיימים. בקשר לכך טוענת הקופה כי הוכח, באמצעות חמשת המומחים הרפואיים, שהטיפול המבוקש אינו רשום בפנקס התכשירים אלא שמדובר בטיפול ניסיוני. עוד טוענת הקופה כי גם בית הדין האזורי בעצמו קבע שמדובר בטיפול הניסיוני. עוד נטען כי גם התנאי השני, אישור של רופא הקופה לא התקיים. אשר למאזן הנוחות חוזרת הקופה על טענותיה שלמשיבה לא ייגרם נזק כלשהו מעיכוב הביצוע. לטענתה, משרד הבריאות מודה כי אם היה נקבע שהקופה אינה זכאית לקבל את הטיפול המבוקש ממנו, עדיין בית החולים, אשר בחר להכיל את המשיבה בניסוי, היה מחויב לספק לה את הטיפול המבוקש, ללא עלות מצידה. 10. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימוש פסק דין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', ; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם). לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה, הגענו לכלל מסקנה שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, תוך הנחיה לקיים את הדיון בערעור בהקדם. בית הדין האזורי מצא שהמשיבה זכאית למימון הטיפול הרפואי וביסודו של דבר יש לתת תוקף לפסיקתו. במאזן הנוחות שבין הצדדים יש לתת משקל לצורך במתן הטיפול הרפואי ולסיכויי הצלחתו והצלת חייה של המשיבה, על פני שיקולים כספיים. לא מצאנו שהקופה הצביעה על נסיבות יוצאות דופן המצדיקות היפוק משקלם של השיקולים הללו. 12. סוף דבר - הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המדינה בקשר לבקשה זו, בלי קשר להליכים האחרים, בסכום של 1,500 ש"ח. אנו מורים על הקדמת מועד הדיון בערעור גופו. ביצוע פסק דיןרפואהעיכוב ביצועהוצאות רפואיותמימון