פיטורים בגלל סיוע לקורבן הטרדה מינית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגלל סיוע לקורבן הטרדה מינית: 1. בפנינו בקשה למתן סעדים זמניים, בה המבקש (להלן: "גד" או "המבקש") יוצא כנגד החלטה שהתקבלה ע"י המשיבה 1 (להלן: "החברה" או "המשיבה") ביום 30.8.07, לפטרו מהחברה. גד מבקש כי ביה"ד יוציא צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לפטרו, או לפגוע במעמדו ותנאי העסקתו במשיבה. כמו כן, עותר גד במסגרת הליך זה ומבקש כי ביה"ד יקבע כי ההליכים שננקטו כנגדו מנוגדים להוראת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וכי השימוע שנערך לו אינו שימוע כדין. לחילופין, מבקש גד כי ינתן צו זמני עד שיערך לו שימוע כדין ו/או כל צו אחר שבית הדין ימצא לנכון. 2. בקליפת אגוז אפרט ראשית את ההליכים שהתקיימו בתיק זה, מאז הגשת הבקשה ב - 30.8.07 ועד לדיון בבקשה שנשמע ביום 10.9.08. א. כאמור ביום 30.8.07 התקבלה בידי גד החלטת המשיבים לפטרו החל מיום 30.8.07. ב. הבקשה הובאה בפני ראש מותב זה ובשל דחיפותה קבע בית הדין את הבקשה לדיון ליום 5.9.07, הורה למבקש להמציא הבקשה וההחלטה למשיבים עוד באותו היום עד השעה 20:00. בנוסף הוחלט ע"י ראש מותב זה כי בשל סד הזמנים של ההודעה שניתנה למבקש וכן מכלול העובדות בבקשה, ניתן סעד ארעי במעמד צד אחד עד למועד הדיון, לפיו לא ישונה מצבו של המבקש לעומת המצב עובר לקבלת ההחלטה על הפיטורים. ג. עוד באותו הלילה הוגשה בקשה ע"י ב"כ המשיבים בה התבקש בית הדין ליתן צו איסור פרסום על הבקשה. לאחר עיון בבקשה במעמד צד אחד ניתן צו איסור הפרסום עד למועד הדיון (כאמור 5.9.07). ד. בדיון שהתקיים ביום 5.9.07, הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה זמנית כדלקמן, "בשל אילוצי הזמן ולאור הסכמת בית הדין תוך שמירת כל צד על זכויותיו, אנו מסכימים שהצווים ישארו על כנם עד לדיון בבקשה". לאור הסכמה זו השאיר ביה"ד את הצווים שניתנו ביום 30.8.07 על כנם, עד לדיון בבקשה. ה. ביום 9.9.07, הודיעו הצדדים בדיון, כי בעקבות המלצת בית הדין מעבירים הם את המחלוקות ביניהם לגישור חיצוני. כ"כ נקבעו מועדים לדיון. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה. ו. הצדדים שלחו מספר הודעות וביקשו לבטל את הדיונים שנקבעו להם מעת לעת במהלך החודשים אוקטובר עד דצמבר. לבסוף נשלחה הודעה מוסכמת ע"י הצדדים בה ביקשו הם מביה"ד לקבוע כי הצווים הארעיים הקיימים שניתנו ב - 30.8.07 יוותרו בתוקפם עד 1.3.08. ביה"ד נתן להודעה זו תוקף של החלטה ביום 23.12.07 והאריך את מועד הצווים הארעיים עד 25.3.08. ז. לאחר החלטה זו לא ניתנה כל הודעה ע"י הצדדים ואף לא הוגשה כל בקשה אחרת ,אלא רק לראשונה הודיע המבקש ביום 26.6.08 כי המו"מ כשל וביקש כי יקבע מועד לדיון. ח. ביה"ד קבע מועד סמוך אך זה נדחה מספר פעמים לבקשת ובהסכמת הצדדים כך שהדיון בבקשה לגופה נדון לראשונה ב - 10.9.08. ט. טרם מועד הדיון הגישו המשיבים בקשה להגשת ראיות נוספות, ביה"ד דחה את הבקשה, על החלטה זו הוגשה בקשת רשות עירעור לבית הדין הארצי אשר איפשר לצדדים להציג בקשתם לראיות נוספות שוב , בתחילת הדיון. י. ביום 1.1.08 הגיש עיתון ידיעות אחרונות בקשה להסרת צו איסור הפרסום שניתן ביום 30.8.07 והוארך מעת לעת בהסכמת הצדדים. לאחר שהתקיים דיון בבקשה במעמד כל הצדדים, ניתנה החלטה שצו איסור הפרסום ישאר על כנו. על בקשה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי ובית הדין הארצי נתן את פסק דינו בשאלת איסור הפרסום, רק לאחר שהתקיים הדיון בתיק זה, ביום 27.9.08. בפסק הדין החליט ביה"ד הארצי כי צו איסור הפרסום יוסר חלקית בהתאם למגבלות אשר נקבעו בפסק הדין. על כן החלטה זו ניתנת על פי ההנחיות והמגבלות שקבע ביה"ד הארצי בפסק דינו, כפי שיפורט להלן בהמשך החלטה זו. 3. בדיון שנערך בסופו של יום בפנינו ביום 10.9.08 נחקרו על תצהיריהם המבקש, המשיב 2- ירון אנג'ל,( להלן: "ירון"), יו"ר הדירקטוריון מר יהושע אגסי (להלן: "אגסי") ומר דוד שביט - חבר הדירקטוריון, אשר שניהם משמשים כחברי ועדת הביקורת של החברה. מאחר ובתיק זה הוגשה ע"י העדים תצהירים ואח"כ תצהירים משלימים אשר הגיעו כל אחד לעשרות עמודים, התיר ביה"ד באופן חריג, והגם שמדובר בהליך זמני, חקירות ארוכות מהרגיל של העדים. 4. בפתח הדברים נבהיר כי מדובר בבקשה לסעד זמני והיות ולא נפרשה בפני בית הדין מסכת ראיות מלאה ומקיפה על כלל העובדות והטיעונים הרלבנטיים, הרי שכל אשר יקבע בהחלטה זו להלן, הן קביעות לכאוריות בלבד להליך זה, ואין בקביעות לכאוריות אלה כדי לחרוץ דין בשאלות היסוד שיעמדו לדיון ולהכרעה בתובענה העיקרית. 5. ואלה הן העובדות לכאורה, הרלוונטיות להכרעתנו בבקשה שבפנינו כפי שהן עולות מהתצהירים, העדויות והמסמכים שהוגשו ומצויים בתיק בקשה זו: א. הצדדים להליך זה המשיבה, חברת שלמה א. אנג'ל, היא חברה ציבורית שעיסוקה בייצור ושיווק לחם ודברי מאפה וכן בעלים של מספר חברות בנות. החברה מפעילה רשת של מאפיות בכל רחבי הארץ החל משנת 1928. החברה שהייתה חברה משפחתית והניהול בה עבר מדור לדור, הוקמה ע"י סבם של גד וירון. עד שנת 1988 נוהלה ע"י אביו של גד ודודיו ולאחר פטירת אביו נמסר הניהול לדור השלישי לאחיינים. החברה הפכה לציבורית בשנת 1984. היום גדי וירון מחזיקים ב - 23% מניות כ"א, עוד 40% מהמניות מחולקות בין מספר בני משפחת אנג'ל ויתר המניות מוחזקות ע"י הציבור. עד 7/05 נוהלה החברה ע"י שלושה אחיינים כמנכ"לים משותפים וממועד זה בהסכמה מונה ירון כמנכ"ל, גד כסמנכ"ל הייצור והשלישי כסמנכ"ל בתחום החנויות והקונדיטוריה. ב. גד משמש סמנכ"ל בחברה והוא מנהל הייצור של החברה ומפעליה, כ"כ גד שימש כדירקטור עד 6/08. גד חתום על הסכם העסקה מיום 31.3.01. כאמור המשיב 2 , ירון הוא מנכ"ל החברה ודירקטור בה. המשיבים 3,4,5 הינם דירקטורים בחברה וחברי ועד הביקורת אשר הם גם אלו אשר שימשו חברי ועדת השימוע שהוקמה עפ"י החלטת דירקטוריון החברה. ג. כאמור ברישא לבקשה זו, המשיבים הודיעו לגד כי בכוונתם לפטרו כאשר העילה העיקרית העומדת בבסיס פיטורים אלו היא כי המשיבים סבורים שגד הפר את חובת האמון והנאמנות לחברה בסיועו לשתיי נשים שעבדו בחברה ,בקשר עם תלונותיהן בדבר הטרדות מיניות שחוו בחברה ע"י אלמוני, עובד בכיר בחברה. על כן לאור טענה זו נפרוש בקליפת אגוז בלבד ולצורכי הדיון בבקשה זו את הרקע העובדתי של תלונות העובדות ומעורבות גד וירון תלונות אלו. תמצית אירועי ההטרדות המיניות ד. בחודש דצמבר 2006 פנתה אל גד פלונית, העובדת בחברה מספר שנים, והיתה אחרי חופשת לידה וטענה כי הוטרדה פעמיים מינית ע"י אלמוני שהוא אף מנהלה. פנייתה של פלונית לגד נעשתה לאחר שפנתה לירון על ההטרדות, ונענתה לא כפי שציפתה. טענותיה הועברו ע"י ירון לבדיקת הממונה על הטרדות מיניות והיא נחקרה ע"י הממונה ועו"ד מטעם ב"כ המשיבה. פלונית טענה בפני גד כי נפגעה מאופן חקירת המקרה ע"י הממונה אשר מטרתה היתה השתקת התלונה. באותה עת אף סיפרה פלונית על הטרדות נוספות ע"י אלמוני לרבות הטרדה של גב' אלמונית. פלונית הבהירה כי היא חוששת מירון וחוששת כי יבולע לה. ה. גד נמנע מלפנות לירון בענין תלונתה, לטענתו לבקשתה. גד הציע לפלונית לשכור שירותי עו"ד והסכים לסייע לה כספית בהלוואה לכיסוי הוצאות עו"ד. פלונית שכרה את שירותיו של עו"ד אשר הגיש בשמה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החברה ואלמוני ב - 11.4.07. התביעה הסתיימה בהסדר ולבקשת הצדדים הוטל צו איסור פרסום על כל התביעה, מסמכיה והפשרה שהושגה. ו. במהלך אפריל 2007 פנה אל גד אדם, בשם גב' אלמונית שאוזכרה ע"י פלונית בשיחה עם גד, וגד היפנה את נציג אלמונית לעו"ד ואף לה הילווה סכום כסף לשם מימון עוה"ד. אלמונית לא הגישה תביעה נגד החברה אלא רק היתה התכתבות בינה לבין החברה שהסתיימה בהסדר. ז. ביום 18.4.07 ביקר ירון את גד אשר שהה בבית קודח מחום וסיפר לו על תלונתה של פלונית ותביעתה. אף במועד זה לא חשף גד את ידיעותיו על התלונה ועל כך שעזר לפלונית, נפשית וכספית בענין הפנייתה לעו"ד. ח. מהלך אפריל ומאי בדק גד עם הדירקטורים מהציבור באם יודעים הם על התלונות בדבר ההטרדות ומשהסתבר לו כי הם יודעים על כך ולא נעשה דבר, חשף את ידיעותיו על ההטרדות כלפי פלונית ואלמונית בפני ירון רק ב - 1.6.07. ט. במהלך חודשים אלו התנהל מו"מ עם פלונית ובמהלכם עלה חשד כי גד מעורב. י. ירון הודיע לגד באותה פגישה כי הוא יודע על מעורבותו ותמיכתו בפלונית ובאלמונית בתביעותיהם שכן ביצע מעקב על שיחותיו של גד עם פלונית. בשיחה זו האשים ירון את גד בחוסר נאמנות לחברה ובסיוע לפלונית ואלמונית בתפירת תיק כנגד אלמוני. יא. באותה פגישה הודיע ירון לגד כי דיווח על כך לדירקטורים, חברי וועדת הביקורת ותגובתם הייתה כי יש לפטרו לאור התנהלותו זו. כן דרש ירון כי יפנה אל המתלוננות שתסרנה את התלונות והתביעות. בנוסף, הציע ירון לגד לפנות ליעוץ משפטי. יב. ההליכים לפיטורי גד ביום 4.6.07 זומן גד לישיבת ועדת הביקורת המורכבת מהמשיבים 3,4,5, אליה הצטרף גם ירון ובה פירט גד לאחר דין ודברים קשה את ההשתלשלות המלאה של פעילותו בענין תלונות פלונית ואלמונית ומעורבותו בהן. יג. ביום 5.6.07 התקיימה ישיבת וועדת הביקורת של החברה בהשתתפות ירון וגד. פרוטוקול הישיבה שוחזר מזכרון חברי וועדת הביקורת ביום 7.6.07 ולא נכתב בזמן אמת ועל כן נרשמו בו תמצית הדברים שנאמרו בישיבה. גם פרוטוקולי ישיבות וועדת הביקורת מיום 12.4.07, 30.5.07 אשר דנו בנושאי ההטרדה המינית והמבקש שוחזרו ביום 7.6.07 ונכתבו ביום 7.6.07. יד. ביום 6.6.07 עידכן ירון את יתר הדירקטורים על ישיבת 5.6.07, וביום 7.6.07 התכנסה ועדת הביקורת פעם נוספת בה, הוחלט כי בשל התנהגותו של המבקש העולה כדי הפרת אמונים יש לכנס את הדירקטוריון לקבל החלטה בעניינו. טו. בעקבות ישיבות מיום 5.6.07 ו - 7.6.07 הועברו תכתובות ואף נפגש ב"כ המבקש, אז, עו"ד שטרן עם עו"ד החברה עו"ד עזגד, בניסיון להגיע להסדר. טז. ביום 13.6.07 התקיימה ישיבת הדירקטוריון במסגרתה נשמעו המבקש וב"כ וכן דירקטורים נוספים ובסופה הוחלט להסמיך את וועדת הביקורת (המשיבים 5-3) לדון ולהכריע באירועים ובכלל זה לקיים הליך שימוע למבקש ולשקול את אפשרות פיטוריו מהחברה. בישיבה זו נאמרו אמירות של חלק מהדירקטורים כי יש לפטר את גד מהחברה. יז. ועדת הביקורת התכנסה מספר פעמים וראיינה וקיבלה את דעתם של כל אחד מהדירקטורים בנפרד והחליטה לזמן את המבקש לשימוע. יח. ביום 12.7.07 זומן גד לשימוע בפני וועדת הביקורת בנושא סיום עבודתו בחברה, המכתב מפרט את הטעמים העיקריים והסיבות לשימוע במכתב ארוך ומפורט אשר צורפו לו מסמכים, כאשר מועד ישיבת השימוע נקבע ליום 23.7.07. יט. משהמבקש היה מיוצג פנתה ב"כ בדרישה הן לדחות את מועד השימוע, והן לקבלת מסמכים. המסמכים לא הועברו במלואם תחת התניה לחתימה על מסמך סודיות. בסופו של יום התקיים השימוע ביום 8.8.07 בנוכחות ב"כ החברה, ב"כ המבקש, המבקש ואשתו בפני וועדת הביקורת שנקבעה כוועדת השימוע. כ. בין לבין מאז החלטת הדירקטוריון ועד לאחר השימוע לא זומן המבקש לישיבות הנהלה, הוגבל ומודר בחלק מהסוגיות והנושאים בהם טיפל. כא. המבקש השיב למכתב הזימון לשימוע ונתן את עמדתו ונימוקיו במסמך ארוך וכן טען בפני וועדת השימוע בע"פ, הוא וב"כ. טיעון המבקש בפני וועדת השימוע נעשה תחת הסתייגות בשל הפגיעה בזכות העיון, כי השימוע היה למראית עין בלבד לאור ההחלטה מראש של החברה לפטר את המבקש. כב. לאחר השימוע היתה התכתבות ענפה בין ב"כ המבקש לב"כ החברה, כמו כן התקיימו מגעים ישירים בין הצדדים של משא ומתן ע"מ לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ואף דובר על השהיית הליכי השימוע עד 30.8.07. כג. למרות המו"מ שהתנהל הוצא ביום 30.8.07 מכתב החלטה של ועדת הביקורת, בה הוחלט לפטר את גד. ההחלטה ניתנה ע"ג 22 עמודים ופירטה ארוכות בפרקים פרקים את הטענות, לכאורה, כנגד המבקש ואת החלטותיה לגבי כל פרק ופרק. מכתב הפיטורים הורה על פיטוריו של גד לאלתר מיום הוצאת המכתב. בתמצית יאמר כי כל נימוקי הפיטורים נסבו על פעולות גד בענין פלונית ואלמונית וכן אירועים מהעבר בחיכוכים בינו לבין אלמוני אשר לטענת החברה השפיעו על תפקוד החברה. כד. כאמור בעקבות מכתב הפיטורים שהומצא לב"כ המבקש בבוקר ה - 30.8.07 הוגש צו המניעה לבית הדין. כה. כאמור כפי שפורט בהרחבה במבוא להחלטה זו, לאחר שניתנו צווים ארעיים ע"י ביה"ד, ביקשו הצדדים להאריכם כדי לקיים הליך גישור, אשר נמשך זמן ניכר (8 חודשים) במהלכם גד נותר בעבודתו כסמנכ"ל הייצור בחברה, על בסיס הצו הארעי וההסכמה להאריכו, כך גם הוארך מעת לעת מינויו כדירקטור בדירקטוריון החברה. כו. משלא צלח הגישור, ומאחר ומינוי גד כדירקטור בחברה הוארך מפעם לפעם בהסדרים זמניים אשר המועד לפקיעת מינויו כדירקטור עמד לפקוע ב - 30.6.08, הגיש גד בקשה לבית המשפט המחוזי וביקש שינתן צו מניעה האוסר על הדירקטורים של החברה להפסיק חברותו של גד כדירקטור. הבקשה נדונה בחודש יולי בבית המשפט המחוזי והש' שפירא דחה את הבקשה, כך שחברותו של גד כדירקטור בחברה פקעה ביום 30.6.08. כז. בדיון שהתקיים ביום 10.9.08 התיר בית הדין למשיבים להגיש תצהירים משלימים על העובדות כפי ראייתם לתקופה שמהגשת צו המניעה ועד הדיון בפועל. בית הדין התיר רק חלק מהאמור בתצהירים כעובדות אשר רלבנטיות להתדיינות בתיק זה. העובדות שפורטו בהשתלשלות האירועים לתקופה מהגשת הצו, והמסמכים והתכתובות שצורפו, נסובו בעיקרם סביב מערכת היחסים האישית בין גד, ירון ודירקטורים בחברה, אשר בבסיסה היתה קשורה לשאלת מינויו של גד כדירקטור בחברה ומערכת היחסים שבין הדירקטורים מתוך המשפחה. עיקר טענות המבקש בקליפת אגוז הן: א. המבקש טוען כי על בית הדין להורות למשיבה לחזור בה ממכתב הפיטורים שהוצא לגד ממספר נימוקים. כאשר הנימוק הראשון לו הוא טוען, כי פעולותיו בתלונות העובדות להטרדה מינית ומתן עזרה לעובדות אלה, לא היה בהם משום פגיעה בחברה ופגיעה במערכת יחסי האמון בינו לבין מנכ"ל החברה, שכן הוא פעל כנדרש בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית, לאור העדר הטיפול על ידי המשיבה וירון. ב. לענין זה אף טוען המבקש כי נוכח טיפולם הכושל של המשיבים בתלונות להטרדה מינית, פעולותיו נעשו מתוך מטרה ומכוח תפקידו לחברה, כי החברה תנוהל על פי החוק וכל פעולתו היתה בתום לב וללא כוונת זדון ועל בית הדין להגן עליו מפני הפיטורים. בענין זה הרחיב וטען המבקש כי עומדת לו ההגנה הקבועה בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית ובהוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה וחוק הגנה על עובדים, המקימות לו הגנה מפני פיטורים או פגיעה אחרת. ג. בנוסף טען המבקש כי יש לבטל את הליך הפיטורים שנערך לו שכן הליך הפיטורים נעשה בניגוד לקבוע בדין ובפסיקה ונפלו בו פגמים היורדים לשורשו של ענין ובין היתר פגמים הנוגעים לאופן קיום השימוע שנערך לו המביאים למסקנה כי יש לבטל הליך זה. ד. עוד לענין זה טען המבקש, כי הנימוק המרכזי בגינו יש לבטל את הליך השימוע, הינה החלטה שקדמה להליך זה, לפיה החליטו המשיבים מראש כי מטרתם היא לפטר את המבקש וכל ההליך, לרבות השימוע, נעשה למראית עין בלבד כאשר ההחלטה נפלה זה מכבר. עוד טען המבקש לענין זה, כי ההחלטה על פיטוריו נבעה מיריבות אישית תוך נקמנות אישית של חלק מהדירקטורים, לרבות המנכ"ל, והחלטה ניתנה מבלי שיש לה בסיס מוצדק. ה. המבקש טוען כי בעניינו הוכח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, ויש להעדיף את השארתו בתפקידו בצו מניעה זמני עד לסיום ההליך שכן הנזק שייגרם לו במידה והודעת הפיטורים תישאר בתוקפה, עולה בשיעור ניכר על כל נזק שיגרם לחברה, אם בכלל. לענין זה אף טען המבקש, כי בבחינת מאזן הנוחות על בית הדין להביא לנגד עיניו אף את שיקולי היושר והעדר ניקיון הכפיים של המשיבים בהחלטתם, ובפרט את העובדה כי לא הוכח בפני בית הדין כי המבקש פעל כנגד החברה אלא עשה זאת, במסגרת החוק, מבלי שנפגע תפקודו כסמנכ"ל. עוד נטען כי לאור העובדה שהמבקש עובד תחת צו ארעי מזה למעלה משנה, ולא נגרם כל נזק לחברה בהמשך תפקודו כסמנכ"ל בחברה, יש ליתן הצו הזמני עד להכרעה בפסק דין בתיק העיקרי. 7. עיקר טענות המשיבים בקליפת אגוז הן: א. המשיבים טוענים כי התנהלותו של המבקש בענין המתלוננות על הטרדה מינית, פעולותיו בענין זה והתמיכה שנתן להן מבלי לערב את מנהלי המשיבה, או מי מהמשיבים בענין זה, כאשר ידע כי תוגשנה תביעות כנגד החברה והמטריד, יש בהם משום התנהלות חמורה של מנהל בחברה, לרבות הפרה חמורה של חובת האמונים שלו לחברה ולמנהליה, ובשל כך בדין פעלו המשיבים לבחון את התנהלות המבקש וכן לבחון את סיום העסקתו במשיבה. ב. לענין זה טוענים המשיבים כי המבקש פעל בענין ההטרדות המיניות כנגד החברה ובכירים אחרים בה, בשל מערכת יחסים עכורה של שנים בין חלק מהדירקטורים בחברה, ואין לראות בהתנהגות זאת של המבקש גם אם תמצא על ידי בית הדין כלא נאותה, כמעידה חד פעמית אלא פעולתו זו הייתה מכוונת והמשיבה רואה בו מעין גייס חמישי. ג. המשיבה פעלה לפיטוריו של המבקש על פי הדין ועל פי הקבוע בדין ובפסיקה, המבקש זומן לשימוע זמן מספיק מראש, ואף השימוע נדחה לבקשתו, הליך השימוע שהתנהל למבקש נעשה כדין ועל כן אין כאן מקום כי בית הדין יתערב בהחלטה לפטר את המבקש. ד. בנוסף טענה המשיבה כי ההחלטה לפטר את המבקש לא נבעה מפעילותו כמסייע למתלוננות על הטרדה מינית, אלא בשל האופן בו התנהל כנגד החברה ומנהליה, ועל כן סבורה המשיבה כי המבקש אינו חוסה תחת הוראות החוק למניעת הטרדה מינית וחוק שיויון הזדמנויות בעבודה. ה. המשיבה אף טוענת לענין זה כי אין לתת הגנה למבקש על התנהלותו בענין ההטרדות המיניות, אלא יש לראות בפעילותו זו כמי שבמכוון פעל כנגד אושיות החברה ויצר חוסר אמון בינו לבין מנכ"ל החברה שאינו ניתן לגישור. ו. באשר למאזן הנוחות טענה המשיבה כי אין לתת למבקש את סעד האכיפה נוכח משבר האמון והיחסים העכורים שבין המבקש למנכ"ל החברה, ומתן צו המניעה במקרה זה יהיה בו משום פגיעה קשה במשיבה, אל מול פגיעה יחסית במבקש אשר יהיה רשאי, ככל שיזכה בתביעתו העיקרית, לקבל פיצוי כספי. בענין זה אף טענה המשיבה, כי החלטת המשיבה בענין פיטוריו והתנהלותה בהליך פיטוריו הייתה סבירה ומקצועית, ועל כן אין כל מקום כי בית הדין ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של וועדת הביקורת אשר החליטה על פיטוריו. ההכרעה 8. נקדים ונאמר תחילה, כי לאור כל המסמכים, העדויות וטענות הצדדים, ובפרט כפי שעולה מהעובדות לכאורה, אשר קבענו בסעיף 5 לעיל, הגענו לידי מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לסעד הזמני וליתן צו זמני המורה למשיבה להמנע מפיטוריו של המבקש, וכי המבקש ימשיך בתפקידו כסמנכ"ל היצור במשיבה, עד לקבלת הכרעה בתובענה העיקרית בה יתבררו בהרחבה כל העובדות וטענות הצדדים. יוער, כי בבואנו להכריע בבקשה לסעד הזמני שהתבקשנו, אכן שמנו לנגד עינינו דווקא בתחילה את טענות המשיבים, הן בשל טיב היחסים בין המבקש למנכ"ל ובפרט היחסים המשפחתיים בין כל הדירקטורים וכן העובדה כי המבקש הפסיק לשמש כדירקטור בדירקטוריון החברה. לאחר שבחנו את כל הטענות וכן בחנו את התנהלות המשיבים ובפרט התנהלות וועדת הביקורת אשר שימשה כוועדת השימוע בעניינו של המבקש, הגענו להחלטה כי נפלו פגמים בהליכי הפיטורים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, הכל כפי שיפורט להלן. עוד יאמר על ידינו כי כל האמור בהחלטתנו דלהלן, הינו לכאורה בלבד ובהסתמך על העובדות לכאורה שנקבעו על ידינו ובשים לב שמדובר בסעד זמני שנשמע בפנינו. העילה להליך פיטורי המבקש ע"י המשיבים 9. המשיבים טענו במכתב השימוע, כמו גם במכתב הפיטורים וכתבי הטענות שהוגשו בתיק זה, כי הוחלט על הליך פיטוריו מאחר והמבקש הפר את חובת האמון והנאמנות שחב לחברה וכל הפעולות בהן נקט יחד ועבור המתלוננות היו במטרה לפגוע בחברה ולסלק את אלמוני מהחברה. המשיבים אף טענו כי המבקש פעל כדבריהם כסוס טוריאני ולאחר שהתגלה מעורבותו בתביעת המתלוננות, הוביל מייל זה, למערכת יחסים עכורה ומשבר אמון בין גד לירון וכן בין גד ליתר חברי הדירקטוריון באופן שאין אפשרות ממשית לניהול תקין של החברה. 10. יוצא איפוא, כי העילה היחידה בגינה החליט הדירקטוריון (או מי מחבריו) כי יש לפתוח בהליך פיטורי המבקש, היתה סיועו של גד למתלוננות בהגשת תלונות ותביעות כנגד החברה ואלמוני ומעורבותו הפעילה של גד, לרבות הסתרת מעורבותו מההנהלה ואף חשיפת הפרשה. בענין זה אף טוענים המשיבים כי המניע האמיתי אשר עמד בבסיס התנהגותו של המבקש, לא היתה דאגה כנה להתנהלות החברה ו/או תום לב כטענתו, אלא ניסיון של גד להיפטר מאלמוני ולפגוע במנכ"ל החברה ועל כן ניסיונו של המבקש להתעטף בהוראות חוק הטרדה מינית וסיוע למוטרדות נעשה בניסיון לחסות בהגנות החוק. 11. המבקש חזר וטען מראשית חשיפת הפרשה, עוד בטרם ההליך המשפטי וגם בתצהיריו ובחקירתו, כי לא הוא זה אשר פנה למתלוננות אלא נעשתה פניה של פלונית אליו ומאוחר יותר של אלמונית, כי האמין לתלונותיהן ובפרט לעובדה כי תלונותיהן לא טופלו כפי שאף ארע במקרים קודמים בחברה, ובשל היותו דירקטור ומנהל בחברה, אין הוא יכול להתערב או לפעול, אולם המליץ ואף סייע להן כספית שיפנו לעו"ד להתייעצות. המבקש אף טען כי לא היה מעורב בכל פרטי פניות עוה"ד בשם המתלוננות כנטען ע"י המשיבה והמסקנות אליהן הגיעו המשיבים כתוצאה מפלט השיחות שהוציאו אין בהן כל ממש. המבקש אף הוסיף וטען כי כל פעולותיו בסיוע למתלוננות נעשו בתום לב ובידיעה כי החברה אינה נוהגת לטפל בתלונות על הטרדות מיניות כקבוע בחוק ולאחר ששוחח עימן האמין להן ועל כן החליט לסייע להן, משביקשו ממנו סיוע, נתן הסכמתו לסיוע כספי בפניה לעו"ד. 12. כאמור, בענין כל אירועי ההטרדות המיניות, כמו גם מערכת היחסים שבין המבקש למוטרדות, שמענו רק את עדותו של ירון, ובפנינו תמונה חסרה ביותר באשר לעובדות. גם העובדות שפירט ירון בתצהיריו נסמכים על טיפולו העקיף בתלונת פלונית בתחילתה, ואח"כ טיפולו בתביעות ושיחותיו עם המבקש. הן המבקש והן ירון נחקרו ארוכות על תצהיריהם, אולם עדיין רב הנסתר על הגלוי שכן לא ניתן לקבוע באם גד פעל בכוונת מכוון לפגוע באלמוני ובחברה ובשל כך יש ליחס לו הפרת אמון כלפי החברה, או לחילופין, גד פעל בתום לב וע"פ עקרונות החוק וסייע למתלוננות כדין. לשם הכרעה עלינו לשמוע את עדות המתלוננות על מעורבות וסיועו של גד בתלונות וכן את הממונה על הטרדה מינית אשר ביצעה את החקירה הראשונית וכן את כל החומר המצוי בחברה בענין זה. 13. למרות שמירב העובדות בענין ההטרדות אינן בפנינו, אין אנו יכולים להתעלם מהמסמכים שהוגשו כמו גם מעדויות גד וירון בפנינו מהן התרשמנו כי בין גד, ירון, אלמוני ויתר הדירקטורים במשפחה, עומד סכסוך עתיק יומין אשר השפיע על התנהלות וקבלת ההחלטות של כל אחד מהמעורבים בפרשה זו כך שכל אחת מההחלטות שגיבשו גד וירון ואף הדירקטורים במקרה זה, אינם מצויים בטווח פעולה אשר בוצעה בתום לב. עוד יאמר בענין זה כי התרשמנו לכאורה מעדותו של גד, ואנו מסייגים לכאורה בלבד שכן טרם נשמעה בפנינו פלונית, כי בתחילה, סיועו של גד לפלונית נעשה בתום לב ועם רצון שלם לעזור לה, בשל אופן התנהלות ירון והממונה במקרה זה. גד האמין למתלוננות ואף ידע כי המקרה לא טופל ע"י החברה כנדרש. כן התרשמנו כי פעולותיו של גד לרבות התמיכה הכספית וההסתרה לא נעשו מתוך כוונה לפגוע בחברה ו/או בירון, אלא במטרה מחד לסייע למתלוננות ומאידך מחשש של גד כי יבולע לו, במידה ויחשוף את הסיוע, בשל הכרותו את ירון ואלמוני ומערכת היחסים האישיים המורכבת הקיימת בין שלושה אלו. 14. על כן לאור העובדות הלכאוריות שנקבעו וכן התרשמותנו מעדות גד בפנינו, כמו גם מעדות ירון, עולה לכאורה כי גד סייע לשתי המתלוננות בקבלת סיוע משפטי וכן בשיחות מרובות עם פלונית בתום לב ומתוך מטרה כנה כי תלונתן תיבחן לגופה ותטופל כנדרש בחוק, לאחר שהבין כי הטיפול של ירון בתלונה נעשה בניגוד לחוק. לכאורה, גד הרים בפנינו את הנטל כי פעל וסייע למתלוננות בחודש דצמבר וינואר בתום לב. כן מצאנו כי העדר פנייתו לדירקטוריון החברה והימנעותו מדיווח על הסיוע או לחלופין פניה לירון ולדירקטוריון לטיפול נכון ונאות יותר בעניינן של השתיים, לא נעשה על ידו, בשל ניסיונו המר והתנהלותם האגרסיבית במקרים כגון אלו של ירון ואלמוני. 15. יאמר על ידינו כי העדר הדיווח של גד להנהלה על הסיוע ו/או בחירתו שלא לשתף את ההנהלה בטיפול בהטרדות עוד בטרם הפנייתן ליעוץ משפטי, נראתה אף בעינינו כטעות בשיקול הדעת של גד ואולי אף הסתרה מכוונת בשל היריבות הקשה שבין גד לאלמוני, אולם לא מתוך מטרה לפגוע באושיות החברה לא כל שכן בירון. על כן המסקנה אליה הגיעו ירון והדירקטורים מהציבור, חברי וועדת הביקורת והשימוע כי יש בהסתרה זו כוונה זדונית ומניע של נקמנות להיפטר מאלמוני ולפגוע בירון ובסמכויותיו הייתה לדעתנו מסקנה מרחיקת לכת, אם כי אין להקל ראש בהתנהלות ההסתרה של גד. האם עומדת לגד ההגנה הקבועה בחוק למסייע 16. סעיף 6(א) בשילוב עם סעיף 2(5) לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה מקנים לעובד הגנה מפני פיטורים בשל סיועו לקורבן הטרדה מינית בקשר לתלונה או לתביעה על פי חוק זה. אף סעיף 7 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מתמקד כולו בהטרדה מינית ומקנה הגנה מפני פגיעה כלשהי בעובד כשמקור הפגיעה סיוע בקשר לתלונה בשל פגיעה על רקע של הטרדה מינית. תכלית סעיפים אלה לחוק היא ברורה וחד משמעית ועל כן קבעה הפסיקה כי עובד המסייע לחברו בענין הגשת תלונה על הטרדה מינית, ראוי להגנה מוגברת ואין זה ראוי לראות בכך התערבות שאינה במקומה. יתרה מכך, סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע שבמידה והעובד הוכיח שלא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו יעבור הנטל למעביד ועל פי סעיף 10 לחוק זה ניתנה סמכות לבית הדין ליתן צו מניעה למניעת פיטורים. 17. לאור העובדות כפי שקבענו לכאורה לעיל בהחלטה זו, ואף בחינת העדויות אנו סבורים כי לכאורה עמד המבקש בתנאים הקבועים בחוק לקבלת הגנה זמנית כבקשתו שכן המשיבים אינם רשאים לפגוע במבקש ובפרט לשקול את פיטוריו בשל סיועו למתלוננות על הטרדה מינית ואף לא בשל התנהגותו והתנהלותו במקרה זה. כפי שאמרנו לעיל, גם אם התרשמנו כי למבקש היו אינטרסים נוספים בעת הסיוע למתלוננות, אין בכך כדי לשלול ממנו את ההגנה המגיעה לו מכוח החוקים הנ"ל בפרט ששוכנענו לכאורה בהליך זה בתום ליבו של המבקש, וכי המבקש האמין בנכונות התלונות. 18. המשיבים טענו עוד בהליך השימוע וכן גם באריכות בכתבי הטענות ובסיכומים כי המניע האמיתי של המבקש למתן עזרה למתלוננות היא מערכת היחסים העכורה בין הדירקטורים בחברה ובפרט בין גד, ירון ואלמוני, ולכן אין לאפשר למבקש לחסות תחת הוראות חוק הטרדה מינית ויש לקבוע כי בהתנהלותו הפר את אמון החברה ואין לו מקום בחברה. אכן התרשמנו מכל התכתובות מהעבר וכן עדויות כל העדים כי לדירקטורים בחברה ולמנהלים נוספים היסטוריה עשירה ומפוארת של מאבקים אישיים משפחתיים המונעים ממאבקי כוח ושליטה ורצון לשליטה בחברה משפחתית המנוהלת ע"י הדור השלישי. אך גם אם היה זה המניע הנסתר של גד, דבר שלא הוכח ע"י המשיבים במסמכים ובחקירה הנגדית של גד, הרי שלכאורה, התמיכה במוטרדות לא היוותה את הנימוק לפתיחת הליך הפיטורים נגד גד, אלא רק הכעסים והמדנים מן העבר בין כל הדירקטורים, כאשר מקרה זה מהווה את הטריגר בלבד. 19. על כן אף בשוקלנו את טענות המשיבים בענין הפרת יחסי האמון בין גד לירון, או בין גד לחברה, לא מצאנו כי בהתנהגותו של גד יש משום הפרת יחסי אמון במישור תפקידו כסמנכ"ל יצור בחברה. אומנם יכול ויש לראות בהתנהגותו כהפרת אמון של דירקטור כלפי דירקטורים אחרים, דבר שבית הדין מטיל ספק, אך שאלת מינויו כדירקטור נבחנה ותמשיך להיבחן על ידי בית המשפט המחוזי. יוצא איפוא, לכאורה, כי אף בנימוק זה של המשיבים יש משום ניסיון לחיפוש עילה לפיטורים ולא עילה אמיתית לפיטורים. בחינת הליך השימוע 20. המבקש טוען כי הליך השימוע התנהל באופן לא תקין, בניגוד לפסיקה הרחבה אשר קבעה את הנורמות לענין שימוע, שכן למרות שהוצא מכתב המפרט לכאורה את העילות לפיטורים הרי שמסמך זה לא היה שלם, לא נמסרו מלוא המסמכים הרלבנטיים טרם השימוע ובפרט המסמכים שעמדו בבסיס ההחלטה לפטר. כן היתה התעלמות מוחלטת של המשיבים מהתכתבות עניפה של בא כוח המבקש למשיבים ובאי כוחם. בנוסף טוען המבקש, כי אף בשימוע, עמדתו לא נשמעה "בלב פתוח ובנפש חפצה" וזאת מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא שעוד קודם לשימוע, כפי שהעידו ירון ומר אגסי, היה מנוי וגמור עימם כי יש לפטר את המבקש וכי ההחלטה לפטרו עוד ניתנה בטרם התכנס הדירקטוריון לשקול לכאורה את הפיטורים. הסיבה השניה, דעתם של חברי וועדת השימוע, שהינם חברי וועדת הביקורת של החברה, אשר היו מעורבים מהיום הראשון בענין ההטרדה המינית ומעורבות המבקש בעזרה למתלוננות, ניתנה מראש, ללא כל קשר לשימוע כי מקומו של המבקש אינו בחברה וכי יש לפטרו מיידית. טוען אף המבקש כי עלה באופן מפורש מעדות מר אגסי כי השימוע היה אך ורק בצד הפורמלי וניתן ללמוד זאת אף מפרוטוקול השימוע, בו נשמעו התבטאויות חברי וועדת השימוע המעידים על גיבוש ההחלטה. המבקש אף טוען כי לא יעלה על הדעת שוועדת השימוע תגבש החלטה ותכתוב אותה על גבי 28 עמודים ביום מתן ההחלטה כאשר עד ליום מתן ההחלטה ה - 30.8.07 נוהלו כל הזמן מו"מ לגבי הישארותו של המבקש כמנהל במשיבה. 21. המשיבים טענו לענין זה כי הליך הפיטורים נעשה באופן סדור וכדין, כי הוצא זימון לשימוע מפורט וכי השימוע התקיים בפני הרשות המוסמכת ובהתאם לכללים וההחלטה הייתה מנומקת. עוד נטען בענין העדר המסמכים כי המסמכים לא הועברו למבקש בשל סירובו לחתום על התחייבות שלא לגלות את המסמכים מאחר והיה מדובר במסמכים חסויים. 22. בבואנו לבחון את טענות הצדדים ולאחר שעיינו במכלול הנספחים שהוגשו לתיק בית הדין, בפרט הפרוטוקולים של הדירקטוריון וועדת הביקורת, אשר שוחזרו בדיעבד, וכן תצהירי ועדויות המשיבים, אנו סבורים כי נפלו פגמים מהותיים, לכאורה, בהליך השימוע. וועדת הביקורת המורכבת משלושה דירקטורים של הציבור הייתה מעורבת מהיום הראשון בענין התלונות על הטרדה מינית, וכן מהרגע הראשון בו גילה גד לירון כי עזר וסייע למתלוננות כלכלית בפנייה לעו"ד. ירון לא הסתיר זאת וכך גם מר אגסי כי דעתם הייתה סדורה וגמורה כי התנהלותו של גד אינה ראויה, ויש בה משום הפרת אמון חמורה שלו כנגד החברה וסברו כי יש לפטרו מיידית. ככל הנראה, לאחר קבלת ייעוץ משפטי ולאחר שהאזינו, ככל הנראה, לטענות עו"ד שטרן עוד בישיבת הדירקטוריון מה - 13.6.07, הפנימו שניים אלה כי עליהם לקבל את ההחלטה לאחר קבלת יעוץ משפטי, ומשניתן להם יעוץ משפטי פנו להליך של שימוע, כאשר השימוע נעשה בפני אלו אשר החליטו זה מכבר כי יש לפטר את המבקש. 23. לא זו אף זו, החלטת הדירקטוריון למנות את וועדת הביקורת כוועדת שימוע, היתה שגויה, במקרה זה, בשל מעורבותם האישית של המשיבים 3-5 בכל הדיונים במהלך חודש יוני, לרבות הבעת דעה על מעשהו של גד, שפיטתו מראש, וגיבוש עמדה על סיום עבודתו. לכן אין הם יכולים לשמש כוועדה אשר תבחן "בלב פתוח ובנפש חפצה" את טיעוניו של המבקש אשר נשמעו בפניהם מספר פעמים עוד קודם לשימוע. 24. עוד יאמר לענין זה, כי הימנעות הוועדה למסור את המסמכים הרלבנטיים לשימוע למבקש אף היא גרמה בעקיפין להליך שימוע שלא נעשה כדין ואשר הפגם אינו ניתן לריפוי אלא על ידי שימוע נוסף. 25. בענין זה נדגיש ונאמר כי לו היה מתבצע שימוע בפני אנשים אשר דעתם לא היתה גמורה, שילוב של מספר דירקטורים אשר לא היו נגועים בדעה קדומה על מעשיו, לכאורה, של המבקש, או אפילו מינוי וועדת שימוע עם חברים ניטרליים ודירקטור אחד יכול והיו מרפאים את הפגמים המפורטים לעיל. 26. על כן אנו סבורים כטענת המבקש כי הפגמים שנפלו בהליך השימוע וקיום שימוע לאחר קבלת החלטות אופרטיביות כנגד המבקש, מחייב ביטולו של הליך השימוע, שקילתו מחדש ובמידת הצורך, ככל שתשקול המשיבה לערוך שימוע נוסף, לעשות כן כקבוע בדין ובפרט בפני וועדת שימוע אשר חבריה לא יהיו עם דעה גמורה ונחרצת כנגד המבקש. מאזן הנוחות 27. בנוסף על כל קביעותינו דלעיל, שהן קביעות לכאורה, לא נצא ידי חובתנו אם לא נבחן את שאלת מאזן הנוחות והנזק באשר למתן הצו הזמני. המבקש טען כי יש חשיבות גדולה להשארת הצו המונע את פיטוריו והשארת הצו הארעי, בפרט לאור העובדה כי הצו הארעי עומד בתוקפו מזה למעלה משנה, החברה מתפקדת ומתנהלת בהצלחה, למרות הצו והמאבקים המשפחתיים והמשפטיים. אי מתן הצו הזמני יגרום לדחיקתו של המבקש ברגל גסה מהמשיבה, בפרט לאור הפסקת כהונתו כדירקטור, ובכך תפגענה זכויותיו הן בהיותו בעל מניות והן אפשרויות השתכרותו. המבקש דוחה את כל טענות המשיבים בתצהירים הנוספים שהוגשו ערב דיון ההוכחות, כי לכאורה נגרם נזק לחברה, וכי התנהלותו אינה תקינה. המבקש טוען כי המשיבים לא הוכיחו טענות אלה והציטוטים מהתכתבויות בינו לבין הדירקטורים התנהלו בעיקר בכל הקשור להיותו דירקטור ולא כתפקודו כסמנכ"ל יצור. המבקש טוען כי על בית הדין לשמור על המצב הקיים ולהורות על המשך עבודתו במשיבה, עד למתן פסק דין בתובענה. 28. המשיבים טוענים כי אף אם בית הדין יסבור כי נפלו פגמים כאלה או אחרים בהליך, הגם שאינם סבורים כך, אין לאכוף את יחסי העבודה אלא בנסיבות מיוחדות וחריגות ואין לראות מקרה זה כמקרה חריג שיש לאכוף את יחסי העבודה, וליתן צו מניעה. כאמור המשיבים פרטו באריכות וטענו כי קיים משבר אמון בין גד לירון ובנוסף קיימת מערכת יחסים עכורה בין גד לבין חלק מהמנהלים בחברה. עוד טענו המשיבים כי במידה והמבקש ישאר כסמנכ"ל בחברה יהיה בכך משום שיבוש מוחלט של הליכי עבודה וניהול החברה בשל תפקידו כמנהל הייצור שכן עליו לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם מנכ"ל החברה. המשיבים אף טענו כי גם אם יגרם נזק למבקש, נזק זה ככל שתתקבל תביעתו יהיה ניתן לפיצוי כספי. 29. לאחר ששקלנו את כל טיעוני הצדדים בענין מאזן הנוחות ובפרט לאור קביעותנו בהחלטה זו בענין עילת הפיטורים והפגמים שנפלו בהליך השימוע, אין בידינו לקבל את טענות המשיבים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, ואנו סבורים כי מאזן הנוחות נוטה במקרה זה באופן ברור לטובת המבקש ולטובת ההגנה על זכויותיו היסודיות כעובד במשיבה (בניגוד לדירקטור במשיבה) וכן בשל נימוקים נוספים כפי שנפרט להלן. ראשית, לא נעלם מעינינו כי המבקש הוא בעל מניות של 23% מהמניות בחברה, הפסיק להיות דירקטור בחברה בהתאם להחלטת הדירקטוריון והחלטת בית המשפט המחוזי בענין זה, וכן הינו משמש בתפקיד של מנהל ייצור בכפיפות להחלטות המנכ"ל. כן לא עלה כל דופי בתפקודו כסמנכ"ל הייצור בחברה, טרם ההחלטה על פיטוריו ואף מאז מתן הצו הארעי. על כן על בית הדין להגן במקרה זה קודם כל על האינטרסים והזכויות של המבקש. יאמר על ידינו, כי יש הבדל בין תפקיד של סמנכ"ל ייצור שהינו תפקיד ביצועי בחברה לבין תפקיד של דירקטור וטענות המשיבים להעדר אמון בין המבקש למנכ"ל, מתבססים בסכסוך שבין בעלי המניות, שהם גם דירקטורים ולא באופן ספציפי בין גד כמנהל ייצור לירון כמנכ"ל. בנוסף על כל אלה, לא הוכחה טענת המשיבים כי נוצר שיבוש בהליכי העבודה של החברה כתוצאה ממתן הצו הארעי ואף לא הובאה כל ראיה של ממש בפנינו, על בעיות בתפקוד גד כסמנכ"ל ייצור מאז מתן הצו הארעי ועד היום, אלא רק הוצגו תכתובות בין גד לירון או לדירקטורים אחרים הקשורים לקרע העמוק המשפחתי בין בעלי המניות. 30. בנוסף בבואנו לבחון באם יש צורך במתן צו מניעה זמני, לקחנו בחשבון כי המבקש והמשיבים מתפקדים כראוי תחת הצו הארעי מזה 15 חודש וכי עד היום לא נגרם כל נזק לחברה, כלכלי או אחר ואילו באם לא ינתן הצו הזמני למבקש, יגרם למבקש נזק כלכלי ישיר בכך שיגדע מקור פרנסתו, כבודו וכן נזקו לא יהיה ניתן להטבה בפיצוי כספי באם ימצא על ידי בית הדין כי צודק הוא בתביעתו. 31. מכל הנימוקים אשר פרטנו לעיל באריכות רבה, אנו סבורים כי יש ליתן צו זמני המורה למשיבה להמשיך להעסיק את המבקש בתפקידו כסמנכ"ל ייצור במשיבה עד להכרעה סופית בתיק העיקרי. איסור פרסום 32. כאמור ביום 27.9.08 ניתן פסק דין של בית הדין הארצי על ידי השופטת ורדה וירט ליבנה בערעור על החלטת בית הדין בדבר איסור הפרסום. כפי שפירטנו ברישא להחלטה זו, החליט בית הדין הארצי כי צו איסור הפרסום יוסר חלקית וקבע את המגבלות בענין איסור הפרסום. לאחר שנתנו דעתנו לפסק הדין, ניתנת החלטה זו כאשר שמות הצדדים יחשפו ואף ההחלטה תפורסם באינטרנט אולם לא יחשפו לציבור שמות ו/או כל פרט מזהה של פלונית, אלמונית ושל אלמוני. מאחר וכתבי הטענות וכן העדויות שנשמעו בבית הדין הוגשו בטרם ניתן פסק הדין בבית הדין הארצי, לא פעלו הצדדים בהתאם למגבלות אלה ועל גבי כתבי הטענות והפרוטוקול פרושים כל פרטי הצדדים ופרטי האירועים אשר אסורים לפרסום, לכן למעט החלטה זו ישאר צו איסור הפרסום על תיק זה כך שתיק זה וכל המסמכים שהוגשו בו ישארו תחת חיסיון וכל אשר מתיר בית הדין לציבור הן את החלטותיו, ו/או פסק הדין שינתן בסופו של יום על פי המגבלות שנקבעו בפסק דינו של בית הדין הארצי. סוף דבר 33. לאור כל האמור אנו מקבלים את בקשת המבקש ונותנים בזה צו זמני המונע את פיטוריו של המבקש ומורה למשיבה להמשיך ולהעסיקו בתפקידו עד למתן פסק דין בתיק זה. בנסיבות תוצאות החלטה זו, תישא המשיבה 1 בהוצאות המבקש בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו על ידי המשיבה למבקש בתוך 30 יום. מאחר והחלטה זו הינה בסעד הזמני, ולתיק בית הדין הוגשו כתב תביעה וכתב הגנה בתיק העיקרי, יתקיים דיון מוקדם במעמד באי כוח הצדדים ביום 9.3.09 בשעה 13:30. עד למועד זה יגישו הצדדים כל בקשה מקדמית אשר ברצונם יהיה לדון בה בדיון המוקדם. פיטוריםהטרדההטרדה מינית