קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו ביניים להימנע מביצוע מכרז: 1. בקשה למתן צו ביניים שיורה למשיבים להימנע מלבצע כל פעולה בנוגע למכרז 231-2009 לרכישה ולתחזוקה של עמדות שירות (קיוסקים), שהן עמדות מחשב שבאמצעותן ניתן לקבל מידע ולבצע פעולות מתוך מחשבי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים. 2. לבקשת העותרת ניתנה לה בשעתו ארכה להגשת עתירה מתוקנת ובקשה מתוקנת למתן צו ביניים. בהמשך, על-פי בקשה מוסכמת שהוגשה בפגרה, נדחה הדיון בבקשה וניתנה ארכה להגשת תגובות המשיבות לבקשה. רשמתי לפניי בשעתו את הודעת המשיבה 1 כי לא תפעל לשינוי המצב הקיים עד למיצוי הדיון בבקשה למתן צו ביניים. משהוגשו התגובות, הוגשה גם - בעקבות בקשתה ועל-פי החלטתי - תשובת העותרת לתגובות המשיבות לבקשה למתן צו ביניים. בחנתי את כל אלה, נתתי דעתי על האמור בנספחי הבקשה, התגובות והתשובה, שקלתי את טענות ב"כ הצדדים, ובאתי לכלל דעה כי דינה של הבקשה למתן צו ביניים להידחות. 3. אכן, הצעתה של העותרת נמצאה איכותית במידת-מה מהצעתה של המשיבה 2, אך זו-האחרונה היתה זולה יותר, באופן שבשיקלול הסופי קיבלה הצעת המשיבה 2 ציון גבוה מזה של הצעת העותרת, ולפיכך נבחרה כהצעה הזוכה במכרז; לכאורה, בדין נקבע כך. 4. בפי העותרת כמה וכמה טענות. לטענתה פעלה ועדת המכרזים בניגוד לתנאי המכרז ואיחדה את שני שלבי בדיקת איכות ההצעות לכדי שלב אחד. הטענה נובעת כנראה מטעות בציון השלב במסמכים אחדים של ועדת המכרזים. אלא שבחינתם לגופם מעלה כי מדובר בשלבי בדיקה שונים - במועדם, במהותם, ובאופן תיעודם. הראשון הוא בדיקת איכות ללא מעבדה, והשני הוא בדיקת איכות לאחר שלב המעבדה. הדברים עולים בבירור מהחלטות ועדת המכרזים משני מועדים שונים לאשר את תוצאות בדיקות האיכות בשני השלבים, בדיקות שתועדו בשתי טבלאות אקסל שונות. 5. לטענת העותרת, לא נקבעו אמות המידה המשניות על-ידי ועדת המכרזים, והן נקבעו לאחר הגשת ההצעות או לאחר פתיחתן. גם טענה זו, לכאורה, אינה חזקה. ראשית, על פני הדברים לא נסתרה טענת המשיבה 1 כי אישרה את היציאה למכרז על סמך מסמכי המכרז כולם, בכללם מפ"ל האיכות, פרי מלאכתה של היחידה המקצועית הרלבנטית שנציגה חבר בוועדת המכרזים, שנעשתה באישור היועץ המשפטי לוועדה. אין פסול בדבר הזה. שנית, המפ"ל המפרט את אמות המידה המשניות נשמר בתיבת המכרזים והוצא ממנה עם פתיחתה. 6. טענה אחרת בהקשר זה היא כי היה צורך לפרסם מלכתחילה את אמות המידה המשניות ואת משקלותיהן, כתנאי לבחינת ההצעות על סמכן. טענתה-זו של העותרת ראויה להישמע, אך סיכוייה להתקבל מסופּקים. דברים שכתבתי בעניין אחר (עת"ם 8582/08 קבוצת ש. ניר מערכות ביטחון, תחזוקה וניקיון בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פיסקאות 4 - 10 (ניתן ביום 14.9.08)), יפים בשינויים המחוייבים גם לכאן. במכרז דנן פורסמו מלכתחילה אמות מידה ראשיות מפורטות וכן גם משקלותיהן. באמות המידה המשניות אין משום קריטריונים סמויים למכרז, כטענת העותרת, והן אינן משנות מאלה הראשיות. מדובר בפירוט נוסף של הדרישות שפורסמו במכרז, והדבר גם לא בא בהפתעה. מנוסח אמות מידה שבמכרז ניתן היה להבין כי ייקבעו מבחני-משנה. ככל שהעותרת סבורה שהדבר נגוע באי-חוקיות, כי אז היה עליה לטעון בעניין זה בשלב ההבהרות, או להגיש מלכתחילה עתירה נגד תנאי המכרז. משלא עשתה כן, אין לכאורה מקום לשעות לטענתה בשלב הנוכחי. 7. העותרת טוענת עוד על מינוי צוותים לבדיקת ההצעות שלא על-ידי ועדת המכרזים. בתגובתה טוענת המשיבה 1 על הנוהג שלפיו שותפה היחידה המקצועית שלקחה חלק בכתיבת מסמכי המכרז, בבדיקת תוצאות האיכות. כמו כן, במכרז דנן, שמיועד לכל משרדי הממשלה, צריך היה שבודקים חיצוניים מקרב עובדי משרדי הממשלה השונים יחוו את דעתם על העמדה. לדברי המשיבה 1, אישרה ועדת המכרזים את עשיית הבדיקות באופן האמור, אם כי לא ניתן לכך ביטוי בכתב. כשלעצמי, יתכן שיש פגם בהתנהלות האמורה, וכי על הוועדה היה ליתן החלטה בכתב בעניין זה. ואולם, מכאן ועד לסעדים המבוקשים בעתירה, המרחק עודנו רב. 8. ככלל, ובניגוד לטענת העותרת, החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעתה של המשיבה 2 כהצעה הזוכה, היא החלטה סבירה. ההפרש בציוני האיכות אינו גדול, והוא אינו שקול להפרש בציוני המחיר. ניסיונה של העותרת לטעון כי הצעתה זולה משל המשיבה 2 על דרך של השוואת שירותי התחזוקה ל-3 ול-5 שנים איננו במקומו, שכן, דרישת המכרז היא להצעת מחיר לעלוּת למשך שנה. כך עשתה גם העותרת בהצעתה, ואין זה מן המידה לטעון כעת לבסיס אחר להשוואה. העותרת טענה גם על ניקוד המחיר שלא נעשה לפי נוסחת החישוב שבמכרז. לכאורה אכן נפלה שם טעות. לטענת המשיבה 1 אין זו אלא טעות קולמוס. כנראה שאכן כך הוא, ומכל מקום, על פני הדברים לא נפגע עקרון השוויון. ניכר בהצעת העותרת שלא הסתמכה בהצעתה על אותה טעות, ומכל מקום הסכנה לטעות שווה לכל המציעים, גם מציעים פוטנציאליים. שלב זה של בקשה למתן צו ביניים לא נועד לבחינה מעמיקה יותר של הטענה, אומר רק עוד זאת, שדרך החישוב האלטרנטיבית שמציעה העותרת, אינה הגיונית ודווקא בה יש כדי לשנות מתנאי המכרז. כך או כך, גם כאן נכשלה לכאורה העותרת במועד העלאת טענתה, רק לאחר שנודע לה כי לא זכתה במכרז. ככל שהיה ממש בטענתה, היה עליה לטעון אותה קודם לכן והיא לא עשתה זאת. להתנהלות שכזו יש תוצאה ידועה בדיני המכרזים. 9. העותרת טענה להבדל בין העמדה שהציעה המשיבה 2 בתמונות שצֵרפה להצעתה, לבין העמדה שנבדקה בפועל. אלא שכמסתבר, לא הייתה מדעיקרא כל חובה לצרף את התמונות למכרז; ככל שישנו הבדל הריהו זניח; והעיקר הוא כי ברור לכל שאין בכוחן של תמונות ללמד אם העמדה עומדת בדרישות המכרז, וכי יש צורך במבחן מעבדה, כפי שנעשה. 10. עוד טענה העותרת כי העמדה שהציעה המשיבה 2 אינה עומדת בדרישת הנגישות, אך מסתבר לכאורה כי לא הייתה זו דרישת חובה (מדוע?), ומכל מקום ניתן אישור מאת המומחים לדבר (עמותת נגישות לישראל) כי העמדה שהציעה המשיבה 2 נגישה לבעלי מוגבלויות. כיוצא בזה, אל החלל הפנימי של העמדה שהציעה המשיבה 2 ניתן להכניס רכיבים נוספים, למשל, מדפסת לייזר ופד חתימה אלקטרוני. מענה הולם לכאורה ניתן בתגובות המשיבות גם לטענתה של העותרת לגבי הכספת המותקנת בעמדה שהציעה המשיבה 2 ואכמ"ל. 11. מן הדברים הלכאוריים הנ"ל עולה כי סיכוייה של העתירה להתקבל אינם מן המשופרים. לגבי מקצת מטענותיה של העותרת, היא החמיצה את השעה להעלותן; מקצת מטענותיה מטעות ולוקות אולי בחוסר נקיון כפיים שלגביו טענו המשיבות; מקצת מטענותיה ראויות לדיון, אך לכאורה, הסיכוי שהעותרת תזכה בסעדים שלהם עתרה, אינו גבוה. 12. חשוב יותר בשלב הזה הוא שיקול מאזן הנוחות. ככל שיימצא לאחר הדיון בעתירה כי יש ממש בטענותיה של העותרת, כי אז לא יהיה זה מן הנמנע לפצותה בכסף. לעומת כן, מתן צו ביניים צפוי לגרום לפגיעה ממשית בציבור. הציבור הרחב מייחל לשיפור השירות ולהתייעלותו. מדובר בכמות ובאיכות. הזמן דוחק וישנה חשיבות רבה בביצוע הפרוייקט. המשיבה 2 מצִדה, רשאית היתה להניח ולצפות כי זכייתה במכרז היא סופית ולהתארגן בהתאם לביצוע הפרוייקט, כפי שאכן עשתה. חוזה נחתם, נמסרה ערבות ביצוע וניתן אישור קיום ביטוחים. בשל לוחות הזמנים הקצרים לאספקת העמדות, נמצא גיוס וציוות כוח האדם המקצועי בעיצומו. הליכי התקשרות עם קבלן המשנה העיקרי נמצאים בשלבי סיום. הוקצו מנהל פרוייקט, סמנכ"ל תפעול ופרוייקטים, מהנדסת תעשיה וניהול ועובד נוסף, על מנת לשקוד על המלאכה. מתנהל משא ומתן עם ספקי משנה, ועוד כהנה וכהנה פעולות ארגוניות ומשאבים כספיים שהשקיעה המשיבה 2. מתן צו ביניים צפוי לגרום לעלויות כפולות בשל הצורך לשוב ולבצע את המהלכים מראשיתם. אך כאמור, לא פחות מן האילוצים והעלויות הללו של המשיבה 2, שיקול כבד-משקל הוא הצורך הדחוף לשפר את השירות לאזרחים בכמה וכמה משרדי ממשלה. לעת הזאת, הציבור מקבל שירות לא מספק ובלתי ראוי, ואת זאת צריך לשנות במהרה. מאזן הנוחות נוטה אפוא לטובת המשיבות. 13. לפיכך החלטתי לדחות את הבקשה למתן צו ביניים. הוצאות ייפסקו בגמר המשפט.צו בינייםמכרזצווים