קנס בכתב יד לא קריא

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רישום קנס בכתב יד לא קריא: 1. בפני בקשת הנאשמים לבטל את כתבי האישום שהוגשו נגדם, והמייחסים להם עבירות שונות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ("חוק עובדים זרים") ("הבקשה"). רקע 2. ביום 07.01.09 הוגשו לבית הדין כתבי אישום מתוקנים: בתיק פ 112/08, הואשמה קל בניין טרמק בע"מ ("החברה" או "הנאשמת 1"), בכך שביום 24.10.04 העסיקה, ללא היתר כדין, תשעה עובדים זרים, אשר לא היו במועד הרלוונטי אזרחי המדינה או תושביה. על הנאשמת 1 הוטלו שני קנסות מנהליים קצובים, אותם לא שילמה. ביום 14.01.08 הגישה החברה בקשה להישפט בגינם (נספח ד' לתגובת המאשימה). בכתב האישום המתוקן, אליו צורף מר אברהם ליבר ("הנאשם 2"), ששימש מנהל בחברה ואחראי על העבודות שבוצעו במועד הרלוונטי לכתב האישום, הואשמו הנאשמים בעבירות לפי סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(5) ו- 5 לחוק עובדים זרים. בתיק פ 199/08 הוגש כתב אישום יזום, לפיו הואשמה החברה, בכך שביום 08.03.06 העסיקה, ללא היתר כדין, שני עובדים זרים, אשר לא היו במועד הרלוונטי אזרחי המדינה או תושביה, בניגוד לסעיפים 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק עובדים זרים. 3. לבקשת הצדדים (ראו הודעה מוסכמת של הצדדים, מיום 23.09.08), אוחד הדיון בשני כתבי האישום (ראו החלטת בית הדין מיום 02.10.08). טענות מקדמיות 4. בדיון שהתקיים ביום 02.04.09, טרם תגובת הנאשמים לכתבי האישום, הגישו הם בקשה זו לביטול כתבי האישום. בבקשה העלה ב"כ הנאשמים שתי טענות מקדמיות: (א) אשר לתיק פ 112/08 נטען כי הודעת הקנס נושאת חתימה לא ברורה, ואינה מפרטת את שם המפקח או הרשם, כמשמעותם בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 ("חוק העבירות המנהליות"), אשר להם בלבד הסמכות להטלת קנס מנהלי קצוב. לפיכך, הודעת הקנס אינה תקפה וכך גם כתב האישום המושתת על הודעת קנס בטלה. (ב) אשר לתיק פ 199/08 נטען כי אין ראיה שהתמלאה חובת רישום הטעמים המצדיקים הגשתו של כתב האישום, כנדרש בסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות. בבקשה העלה ב"כ הנאשמים טענות נגד מדיניות המאשימה, כפי שהוצגה על ידי ב"כ המאשימה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 08.02.09, עמ' 1), לפיה כתב אישום יזום מוגש כאשר בוצעו שלוש עבירות קודמות. לפי הטענה, אין ראיה שהנאשמים עברו יותר משלוש עבירות; לא נטען במקרה דנן לקיומן של נסיבות חריגות המצדיקות הגשת כתב אישום יזום; מדיניות המאשימה לא פורסמה ברבים, והיא עומדת בניגוד לתכלית חוק העבירות המנהליות והתקנות שהותקנו מכוחו. לסיום נטען שההליך הפלילי נגד הנאשמת 1 יפגע, בין היתר, ביכולתה להתמודד כמציעה במכרזים. 5. בתגובת המאשימה נטען: (א) תיק פ 112/08 - הפגם שבאי ציון פרטי המפקח על גבי הודעת הקנס הינו פגם שניתן לתיקון ואינו מאיין את הודעת הקנס. עוד נטען כי החלטת מפקח מוסמך מיום 28.06.05 (הגב' גלית חן - נספח א' לתגובה), משלימה את הודעת הקנס כך שזו הוטלה בסמכות; הודעת הקנס הוטלה על ידי מפקח מוסמך, מר יצחק ברבי (הודעה ברשומות על מינויו של מר ברבי כמפקח - נספח ג' לתגובה); גם אם יבוטל כתב האישום, תוכל המאשימה לשוב ולהנפיק הודעת קנס חדשה, שכן העבירות יתיישנו לכל המוקדם ביום 14.01.2013. (ב) תיק פ 199/08 - הטעמים להגשת כתב אישום יזום פורטו עובר להגשת כתב האישום (מזכר מיום 10.04.008 - צורף לתגובת המאשימה), ולפיהם הנאשמת 1 עברה יותר משלוש עבירות (דו"ח העבירות שביצעה לכאורה הנאשמת 1 - צורף לתגובת המאשימה). עוד נטען שלא חלה על המאשימה חובה לפרסם את הנחיותיה הפנימיות; סמכות התובע לפי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות היא סמכות שבשיקול דעת; הטענה בדבר התמודדות הנאשמת במכרזים רלוונטית לשלב הטיעונים לעונש. הכרעה 6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הוראות הדין, הגעתי למסקנה שדין בקשת הנאשמים לבטל את כתבי האישום להידחות, ואלה טעמיי: א. תיק פ 112/08 - חתימת הגורם המוסמך על גבי הודעת הקנס 7. מהודעות הקנס (נספח א' להודעת הנאשמים על המצאת מסמכים, מיום 06.08.09) עולה כי במקום המיועד לרישום "שם המפקח" מופיעה חותמת "משרד התעשייה המסחר והתעסוקה - יחידת סמך עובדים זרים", ובמקום המיועד ל"חתימה" מופיעים חתימה ושם בכתב לא ברור. האם בשל העובדה שהשם אינו קריא יש לקבוע שלא ניתן לדעת האם הגורם שהטיל את הודעת הקנס אכן מוסמך להטיל קנסות מנהליים? כתמיכה לטיעונו הפנה ב"כ הנאשמים לפסק דינו של בית הדין הארצי בעפ"א 20/08 אהרון דגן - משרד התמ"ת (ניתן ביום 02.10.08) (מוצג נ/3) ("עניין דגן"). באותו עניין נרשם בהודעת הקנס המנהלי: "שם המפקח: רכז קנסות", ולא הופיעה חתימת הגורם שרשם את הודעת הקנס. בית הדין הארצי קבע בעניין דגן שהודעת הקנס אינה תקפה והיא בטלה מעיקרה. ב"כ המאשימה טוען בענייננו, כי בעניין דגן לא נקבעה הלכה, שכן לא נשמעו טיעונים משפטיים ולא נערך ניתוח של מכלול ההיבטים המשפטיים של הסוגיה. עוד נטען, כי הודעת הקנס דנן הונפקה על ידי מר יצחק ברבי, מפקח מוסמך. הנה כי כן, לטענת ב"כ המאשימה, לא נפל פגם בחתימה על הודעת הקנס, שכן היא נחתמה בידי מי שהוסמך לכך. 8. הסמכות להטיל קנס מנהלי קצוב מוסדרת בחוק העבירות המנהליות. סעיף 8(א) לחוק קובע כי "מפקח" או "רשם" שהתמנו מכוח החוק מוסמכים להטיל קנס מנהלי קצוב. על פי תקנות העבירות המנהליות, התשמ"ו-1986, הודעת הקנס תכלול את שמו וחתימתו של המפקח או הרשם אשר הטיל את הקנס מנהלי, על מנת שיהיה ברור ונהיר לנקנס מי הוא הגורם שהחליט בעניינו. דרישה זו תכליתה להתיר את העיסוק בהטלת קנסות מנהליים בידי הגורמים המוסמכים לכך לפי חוק העבירות המנהליות, שכן "בהטלת הקנס, קצוב או בלתי-קצוב, הרשות המינהלית ממלאת בפועל, בעת ובעונה אחת, תפקידים אחדים שבהליך הפלילי הם מתחלקים בין רשויות אחדות: היא חוקרת, מאשימה ושופטת" (יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א' (1996), עמ' 205). 9. לאחר הטלת הקנס המנהלי, החלטת הרשות נהנית מחזקת חוקיות וכשרות, ולפיה חזקה על הרשות שפעלה כדין (במקרה דנן, שההחלטה על הטלת קנס מנהלי התקבלה כדין, והודעת הקנס הוטלה על ידי גורם המוסמך להטילה), אך עומדת בפני ביקורת שיפוטית. חזקת תקינות מעשה המנהל אינה חלוטה, והטוען שפעולת המנהל לא הייתה תקינה עליו הראיה. בענייננו: אמנם, הודעת הקנס חתומה בחותמת "משרד התעשייה המסחר והתעסוקה - יחידת סמך עובדים זרים", אולם במקום המיועד לחתימה לא ניתן לזהות שמו של החותם. גם אם אניח ששמו המלא של המפקח צריך היה להיכתב בבירור לצד חתימתו, כפי שראוי היה לעשות, אינני סבור כי רישום לא קריא של שם הגורם שרשם את הודעת הקנס מוביל לבטלות הודעת הקנס, וכפועל יוצא לבטלות כתב האישום. איני רואה כל סיבה לפקפק או להטיל ספק כלשהו בהודעת המאשימה לפיה "הקנס הפרטני נשוא כתב האישום שבכותרת הונפק על ידי מפקח מוסמך - מר יצחק ברבי". התכלית של חתימת בעל סמכות, כך שהנקנס ידע מי חתם על הודעת הקנס והיותו מוסמך לכך, מושגת, לדעתי, בהצהרת המאשימה בתגובתה כי הודעת הקנס נושאת את חתימתו של המפקח מר יצחק ברבי. הנה לנו ידיעה ברורה של הנקנס מי חתם על ההודעה ועל היותו מוסמך על פי חוק העבירות המנהליות להטיל קנס מנהלי קצוב. יחד עם זאת, ראוי ורצוי שהמאשימה תנהג כמצוות חוק העבירות המנהליות ותקנותיו ותוודא שהודעה על הטלת קנס מנהלי קצוב תישא את שמו המלא של הגורם שהחליט על הטלת הקנס המנהלי באופן ברור וקריא. זאת ועוד אחרת. כאמור הנאשמת 1 ביקשה להישפט בגין העבירות נשוא הודעת הקנס. בכך עברנו לשלב אשר בו, מכוח בקשתה של החברה להישפט, הוגש כתב האישום שבפנינו. כיון שכתב האישום נסמך על הודעת הקנס, יכולה המאשימה, לדעתי, לתקן הפגם הטכני, הנעוץ בכך שהחתימה אינה ברורה, ובלבד שיכולה היא להוכיח שבעת שהוצאה הודעת הקנס היא נחתמה על ידי מי שמוסמך לכך. בעניינינו, הודעת המאשימה שהקנס הפרטני נחתם על ידי הגורם המוסמך לכך, די בה כדי "לתקן" את הפגם הטכני. במילים אחרות, פגם טכני באי זיהוי חתימת החתום על הודעת הקנס - שלא כבמקרה בו הודעת קנס לא נחתמה מלכתחילה על ידי גורם מוסמך לכך - ניתן לרפא, על ידי הבאת פרטי חותם ההודעה וסמכותו לכך לידיעת הנאשם/ת. אעיר כאן, שבעבר, בהחלטה אחרת, סברתי אחרת לגבי תיקון הפגם בהבהרת חתימת המוסמך לחתום על הודעת קנס. לאחר ששבתי ושקלתי את התכלית שביסוד ידיעת הנקנס מי הטיל עליו את הקנס; את השוני בין הודעת קנס שלא נחתמה כלל לכזו שנחתמה כדין עם חותמת המשרד הנוגע בדבר, אך לא ניתן לזהות את שמו של החתום עליה, החלטתי שההכרעה דכאן היא הנכונה. אעיר עוד, מבלי להביע דעה לגבי החובה המשפטית לעשות זאת, שלו הייתה הנאשמת 1 מבקשת עתה, לאחר שנודע שהודעת הקנס נחתמה כדין, לשוב לקנס המנהלי - הייתי ממליץ בפני המאשימה לאפשר לה זאת. לאור האמור, אני דוחה את הטענה בדבר פגם בהודעת הקנס המנהלי המביאה לבטלות כתב האישום בתיק פ 112/08. ב. תיק פ 199/08 - הגשת כתב אישום יזום 10. מכוח הוראת סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, מסורה לתובע הסמכות להגיש כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת, "מנימוקים שיירשמו". סמכות זו היא סמכות שבשיקול דעת. במזכר ב"כ המאשימה מחודש אפריל 2008 צוין כי בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה הוחלט להגיש כתב אישום יזום נגד החברה לאור הנתונים שבידי המאשימה, לפיהם החברה-הנאשמת ביצעה לכאורה במהלך שלוש שנים שלוש עבירות מנהליות לפי חוק עובדים זרים (ראו גם תשובת ב"כ המאשימה לשאלת בית הדין, פרוטוקול הדיון מיום 08.02.09, פ: 1, ש: 25-26). בנסיבות המקרה ומשבוצעו עבירות קודמות, אין לומר כי נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת של התביעה בהחליטה להגיש כתב אישום. התביעה שקלה שיקולים הצריכים לעניין, היינו שיקולי אכיפת החוק: מניעת התנהגות פסולה ובלתי חוקית של מעסיקים הפועלים בניגוד להוראות החוק, וחוזרים על פועלם זה יותר מפעם אחת (ראו גם החלטתי בתיק פ 230/08 מדינת ישראל-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - א. עיבוד מטעים בע"מ ואח', , מיום 19.03.09). מכאן שאין בטענה זו כדי להביא לביטולו של כתב האישום בתיק פ 199/08. סוף דבר 11. טענותיהם המקדמיות של הנאשמים נדחו אחת לאחת. לפיכך, בקשתם לבטל את כתבי האישום נגדם נדחית.קנס