קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיקולים במתן צו ביניים: בפני בקשת העותרים למתן צו ביניים המורה למשיבה שלא לנקוט בכל הליך לגביית החובות שהשיתה על המבקשים בגין סלילת מדרכות הגובלות בנכסים שבבעלותם, המצויים בתחום שיפוטה המוניציפאלי של המועצה, וזאת עד לבירורה של העתירה שהוגשה מטעמם כנגד השתת חיובים אלה. מדובר בעתירה נגד חיובים שהושתו על העותרים בדצמבר 2008 ובראשית ינואר 2009 בגין סלילת מדרכות ברחובות דגניה והנשיא, הגובלים בנכסים המצויים בבעלות העותרים. המבקשים טוענים כי לצד החיוב בגין סלילת מדרכה חויבו בהיטל סלילת רחובות בהתאם לחוק העזר על פי התעריף המלא הקבוע בתוספת של חוק העזר וזאת ביחס למלוא השטח של הנכסים. כן טוענים הם כי חוק העזר קובע כי תנאי לביצוע סלילה על ידי המשיבה והשתת עלויותיה על בעלי נכסים שבתחום שיפוטה הינו מתן הודעה המחייבת את בעלי הנכסים בביצוע סלילת מדרכה וככל שזו לא תמולא, רק אז רשאית המועצה לבצע את הסלילה ולחייב את בעלי הנכסים בעלויותיה. לטענתם, הודעה כזו מעולם לא ניתנה להם ומשכך הופתעו לקבל את דרישות התשלום נשוא העתירה וכאשר פנו בעניין זה למשיבה לא קיבלו מענה הולם. גם לאחר שהתקיימה פגישה עם המשיבה ותוקנו דרישות התשלום עיקרו של התיקון היה נעוץ בעלות סלילת המדרכה ולא ניתנו הסברים לאופן חישוב עלויות הסלילה ולסיבה העומדת ביסוד תיקונן של הדרישות. המבקשים טוענים כי בשבועות האחרונים החלה המועצה לשלוח למבקשים התראות לתשלום החיובים ולכן מבקשים הם צו ביניים כנגד כל הליך בו תבקש המשיבה לנקוט לגביית החיובים, זאת עד לבירורה של העתירה. העותרים טוענים כי במסגרת עתירתם העלו טענות כבדות משקל ביחס לחוקיות החיובים שהושתו עליהם וביחס לחריגתה של המשיבה מהסמכות המוקנית לה על פי דין בעשותה כן. הם טוענים כי המשיבה כמועצה מקומית נעדרת סמכות להורות לבעל נכס לסלול מדרכה ומשכך ההוראה הקבועה בחוק העזר נעדרת כל נפקות משפטית. כן טוענים הם כי לחילופין, אף לו הייתה המועצה מוסמכת להורות להם לבצע בעין סלילה של מדרכה הגובלת בנכסם, הרי שנעדרת היא סמכות לסלול במקום בעל נכס מדרכה ולחייבו בעלותה, בהעדר מקור נורמטיבי בחוק המסמיך המעגן סמכות זו של המועצה. עוד הם טוענים כי החיובים שהושתו מבוססים על שיטת דמי ההשתתפות, אולם שיטת מימון זו לא בא זכרה בחוק העזר של המשיבה. בנוסף, הם טוענים כי הוראות חוק העזר אינן מסמיכות את המשיבה להורות על ביצוע עצמי של סלילת מדרכות ואף התנאים הקבועים בחוק העזר לצורך חיוב בעין של סלילה לא התקיימו. כן טוענים הם כי מדובר בחיוב כפל כי אין מקום לחיוב נפרד בגין סלילת המדרכות. לחילופין טוענים הם כנגד גובה החיובים ואופן חישוב הסכומים. המבקשים טוענים כי שעה שקיימת מחלוקת אמיתית בעניין חוקיות החיובים שהושתו על המבקשים ובעניין גובהם ושעה שישנה עתירה תלויה ועומדת כנגד חיובים אלו, נקיטה בהליכים מנהליים לגביית החיובים אינה סבירה ואינה מידתית. לטענת המבקשים, סיכויי העתירה טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים מאחר שנקיטה בהליכים מנהליים ו/או אחרים לגביית החיובים יסבו נזק רב למבקשים ולעומת זאת לא יגרם כל נזק מהיעתרות לבקשה ומהקפאת ההליכים לגבית החיובים שהושתו עליהם שכן אם בסופו של יום לא תתקבל עמדתם ישולמו החיובים על ידם. המשיבה טוענת כי העתירה לוקה בשיהוי בהגשתה. המשיבה טוענת גם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, מאחר שהמועצה נושאת בנטל המצטבר של החיובים, הגורם לה לחיסרון כיס שעה שכל אחד מהמבקשים נושא בחיוב נפרד המהווה רק חלק מהעלות הכוללת של סלילת המדרכות. לטענת המשיבה, חיסרון הכיס שיגרם לה אם תתקבל הבקשה יגרום לשיתוק פעילותה כליל בתחום סלילת המדרכות. כן טוענת המשיבה כי סיכויי העתירה אינם גבוהים וכי יקשה להאמין כי ביהמ"ש יקבל את טענתם הטכנית של המבקשים לעניין אי פניית המועצה אליהם תחילה. המבקשים טוענים לעניין זה כי הנטל החלקי המוטל על כל אחד מהם מהווה סכום נכבד המעיק מאוד על כיסו של כל אדם סביר וכי המועצה גרמה במחדלה לאותו חסרון כיס בכך שביצעה את העבודות בלא לאפשר למבקשים לבצען כמצוות החוק. לטענת המבקשים, אין חשש אמיתי כי לא ישלמו את סכומי החיוב אם תוכרע העתירה נגדם, מאחר שהם אזרחים הגונים. לטענתם, יכולתה הכלכלית של המועצה שנויה במחלוקת. כן טוענים המבקשים כי המועצה לא הצביעה על טעם המצדיק סטיה מהוראת סעיף 2 לאכרזת המיסים (גביה) הקובעת כי אין לנקוט בפעולות לגביית חיובים השנויים במחלוקת כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית. כן לא הצביעה המועצה, לטענתם, על נזק מהותי שיגרם לה ממתן הצו לו תדחה העתירה והמבקשים ידרשו לשלם את חובם לאחר בירורה, כאשר למבקשים כן יגרם נזק ומדובר בשינוי מצבם לרעה למעלה מן הצורך. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החומר שהוגש הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה למתן צו ביניים במקרה זה, וזאת עד לדיון במעמד הצדדים. על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות". נפסק, כי ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות - ולהפך. עם זאת, הקריטריון המשמעותי יותר בנסיבות כמו אלו שלפנינו הינו מאזן הנוחות. ראה: בר"מ 5712/09 משה לביב נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (לא פורסם, , 23.7.09); בר"מ 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים (לא פורסם, 6.4.06). המבקשים מעלים במסגרת העתירה שהוגשה מטעמם טענות מהותיות כנגד החיובים שהושתו עליהם בגין סלילת המדרכות. כן סבורני כי מאזן הנוחות נוטה במקרה זה לטובת המבקשים, זאת על רקע הטענות שהם מעלים במסגרת העתירה, שהינן טענות כנגד חוקיותו של החיוב, אשר יש לבחון אותן במסגרת הדיון בעתירה. יש לציין כי מדובר בסכומים נכבדים, אשר אין ספק שיכבידו מאוד על כיסו של כל אדם וסבורני כי סכומים אלה יגרמו למבקשים לחיסרון כיס שעלול לגרום להם נזק גדול יותר מהנזק שיגרם למשיבה אם יעוכב תשלום החיובים עד לבירור העתירה. בנסיבות העניין, סבורני כי יש להשאיר את המצב כפי שהוא ולא לגבות את החיובים עד שיתבררו טענות המבקשים/העותרים במסגרת העתירה עצמה. מדובר בהליך שאיננו אמור לקחת זמן רב ומאחר שמדובר בהשארת המצב הקיים על כנו, אינני סבור כי הנזק שעלול להגרם למשיבה במקרה זה הינו נזק בלתי הפיך ולכן נוטה מאזן הנוחות לטובת בקשת המבקשים. טענת המשיבה כי העתירה הוגשה בשיהוי אינה משנה את החלטתי לעניין זה, מאחר שהוגשו בקשות להארכת מועד להגשת העתירה והעתירה הוגשה באיחור של כמה ימים לאחר המועד שהוקצב להגשתה. עם זאת, ומאחר והחלטה זו ניתנה על בסיס בקשה ותגובה בכתב, ובלא שהצדדים טענו בפני, סבור אני כי יש מקום להורות על צו הבניים המבוקש וזאת עד לדיון במעמד הצדדים, באופן שיאפשר לצדדים להשלים טיעון, לפי הצורך. בהתאם, אני נעתר לבקשת המבקשים במובן זה שאני מורה כי המשיבה לא תנקוט בכל הליך לגביית החיובים שהשיתה על המשיבים בגין סלילת המדרכות הגובלות בנכסים שבבעלותם וזאת עד להחלטה אחרת שתינתן לאחר דיון במעמד הצדדים. אני קובע את העתירה עצמה לדיון מוקדם ליום 13/10/09 שעה 14:00. אני מורה למשיבה להגיש תשובה לעתירה עד ליום 1/10/09. עותק מהתשובה יועבר במקביל להגשתה לידי ב"כ העותרים. הצדדים יערכו לאפשרות שבית המשפט יור לטעון במועד הדיון המוקדם לגוף העתירה. כמו כן ואם יבקש מי מהצדדים לשנות את ההחלטה בדבר צו הביניים שניתן, כי אז תתקים במועד הדיון המוקדם השלמת טיעון בבקשה לסעד הזמני, כמפורט לעיל. ככל שיתבקש ביטול צו הבנייים צו בינייםצווים