קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד נאמן על הקצאת אופציות למימוש מניות: 1. בפני בקשה לסילוק על הסף שהגיש המבקש כנגד המשיב 1 (התובע בתיק העיקרי). בקשה זו מושתת על מספר טענות; העדר עילה, העדר יריבות ומניעות, מחמת שיהוי. 2. רקע עובדתי: א. המשיב 1 הועסק על ידי חברת בית אגד בע"מ, במהלך עבודתו, הוקצו לטובתו אופציות למימוש מניות המשיבה 2. ביום 06/04/97 חתם המשיב 1 על הסכם מתאים (להלן:"הסכם ההקצאה") עם המשיבה 2 והמבקש, שמונה כנאמן להליך ההקצאה בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה"). ב. ביום 20/12/06, הודיעה המשיבה 2 למשיב 1 כי כתבי האופציות שהוענקו לו פקעו וכי אינו זכאי לממשם. המשיב 1 ביקש לממש את כתבי האופציה, לאחר דין ודברים עם המשיבה 2 ומשלא נענתה לבקשתו, הגיש המשיב 1 תביעה לסעד הצהרתי ולמתן צו עשה, ובמסגרתה עתר לקבלת: (1) סעד הצהרתי לפיו יקבע כי הסכם ההקצאה עודנו בתוקף. (2) צו עשה למבקש ולמשיבה 2 לפיו ינקטו בפעולות לצורך מימוש האופציות. (3) פיצוי בגין כל נזק שיגרם לו בשל אי מימוש האופציות במועד בו ביקש לעשות כן. לעניין סעיף ג', הגיש בקשה לפיצול סעדים, אשר טרם נדונה. ג. המשיבה 2 הגישה בקשה לסילוק על הסף מטעמה (בש"א 1916/08) , וזאת נדחתה ביום 24/11/08. המבקש אף הוא עותר לסילוק התביעה כנגדו, להלן אפרוש בקצרה טענות הצדדים. 3. טענות המבקש: א. הסוגיות נשואות כתב התביעה מהוות מחלוקות בין המשיב 1 לבין המשיבה 2 ואין למבקש כל חלק במחלוקת זו, המבקש אינו מעורב במחלוקת ואין לו כל ידיעה באשר לעובדות הרלוונטיות. ב. המבקש אינו צד לסכסוך ואינו אחראי לאי מימוש האופציות, שכן, הדבר איננו אפשרי ללא הסכמת המשיבה 2. המבקש שיתף פעולה עם המשיב 1, ככל יכולתו, מסר לו מידע ומסמכים רלוונטים. המשיב 1 אף טען כי אין לו כל טענות כנגד המבקש וכי אינו רואה בו כצד לסכסוך. המבקש לא סרב לממש את כתבי האופציה ואין כל ראיה כי יסרב לעשות כן בעתיד. ג. באשר לנזק לו טוען המשיב 1 במסגרת הסעד השלישי שנתבע, אין למבקש כל אחריות כלפי המשיב. הטענה היחידה המופנית כנגדו, היא השתהות של 4 חודשים במסירת טענותיו של המשיב 1 למשיבה 2; מיום 01/05/07 ועד ליום 11/09/07. למשיב אין כל עילה כנגד המבקש. יצויין כי תפקידו של המבקש כנאמן הינו מכח הפקודה בלבד, תפקיד מצומצם במסגרתו חובת הנאמנות אינה כלפי המשיב 1 כלל אלא כלפי רשות המיסים, וכל תפקידו הינו מכח סעיף 201 לפקודה על כל המשתמע מכך. ד. טענת המשיב 1 כי משרד רואי החשבון בו עובד המבקש, טיפל בענייניה של המשיבה 2, ובהתאם, כי היה על המבקש לדעת מה נעשה במניותיה של המשיבה 2 אינו נכון, נושא האופציות במשיבה 2 לא טופל על ידי משרדו. ה. יש לסלק התביעה מחמת מניעות, לאור השיהוי הרב שנקט בו המשיב 1. פרק הזמן הרב שעבר מיום זכאותו למימוש האופציות ועד ליום הגשת התביעה, מהווה שיהוי ניכר. 3. טענות המשיב 1: א. הגם והמבקש טוען כי אין לו כל עניין בתביעה זו, העלה טענות לגופו של עניין, במסגרתן צידד במשיבה 2. ב. המבקש הינו נאמן וחב בחובת נאמנות כלפי המשיב 1. לאור תפקידו וחובת הנאמנות כאמור, המבקש הינו אחראי ומעורב בסכסוך הנדון. המבקש אף חתום על הסכם ההקצאה והינו צד להסכם. החזקת המניות על ידי הנאמן נועדה למנוע ביטול חד צדדי על ידי המשיבה 2 והיה עליו לדרוש מהמשיבה 2 לפעול על פי ההסכם. ג. המבקש לא דרש דין וחשבון מהמשיבה 2 בכל הנוגע לעניינינו, מה גם שמשרד רואי החשבון בו עבד, טיפל בכל ענייניה של המשיבה 2 והיה ער לכל נושא ההקצאות. ד. המשיב 1 אינו נגוע בשיהוי, שכן, עילת תביעתו נולדה עם הודעת המשיבה 2 כי היא שוללת ממנו את זכויותיו על פי חוזה ההקצאה, בחודש מאי 2007. 4. עמדת המשיבה 2 באשר לבקשה זו היתה תחילה, כי היא מותירה העניין לשיקול דעתו של בית הדין (ראה הודעת המשיבה 2 מיום 11/03/08 בתיק), בהמשך, הודיעה כי היא מצטרפת לבקשת המבקש (ראה הודעת המשיבה 2 מיום 08/04/08 בתיק). 5. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל, להלן נימוקי: א. סילוק על הסף: תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת: "בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה: (1) אין הכתב מראה עילה; (2) מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני; (3) בעל הדין נדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד." "כבר בראשית דרכו קבע בית הדין לעבודה, כי סילוקה של תובענה על הסף (מחיקתה או דחייתה) אינו דרך המלך לפני בית הדין, וכי עדיף לברר את הסכסוך או לפחות לסלק אבני נגף מהדרך לפתרונו, מאשר למחוק את התובענה או לדחותה על הסף... רבים המקרים שבהם החליט בית הדין לעבודה שלא לסלק תובענה על הסף, אף על פי שהטיל ספק בעילתה." י' לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה, פרק 4 עמ' 6-5, ניצן הוצאה לאור, תל אביב, 2004. ב. הגם והלכה היא כי בית הדין אינו נוטה למחוק או לדחות תביעות על הסף, אני סבורה כי המקרה שלפנינו מצדיק העתרות לבקשה. ג. אני סבורה כי אין למשיב עילת תביעה כנגד המבקש, המבקש לא התנגד למימוש האופציות על ידי המשיב 1, המבקש העביר לידי המשיב 1 את המסמכים הרלוונטים בעניין מימוש האופציות ואף פנה למשיבה 2 בעניין זה. המבקש לא נקט עמדה בכל הנוגע לסכסוך נשוא התביעה ואיני מקבלת טענות המשיב 1 בעניין זה. מכתב התביעה עולה כי מרבית טענותיו של המשיב 1 מופנות כלפי המשיבה 2, בכל הנוגע לאי מימוש האופציות וכפי הנראה, המניעה לממש האופציות נובעת מהתנגדות המשיבה 2. בראות עיני, הדבר איננו בשליטת המבקש והסכסוך בעניינינו, אינו נובע ממעשיו או מחדליו של המבקש. המבקש אף הצהיר כי: "משלא סירבתי לפעול למימוש כתבי האופציה (ואף פעלתי לשם כך, למרות שהיה ברור כי המדובר בפעולה עקרה), ומשאין כל ראיה המקימה חשש לכך שאסרב לעשות כן בעתיד, וכן משאין קיימת פעולה כלשהי שעלי לבצעה לצורך כך, אזי, על פי עצת יועצי המשפטיים, אין כל בסיס לבקשת סעד ממין זה כנגדי". (ההדגשה שלי-א.ע.) לאור האמור, אני סבורה כי אין חשש שהמבקש לא ימלא אחר החלטת בית הדין בכל הנוגע למימוש האופציות ואין כל טעם להותיר המבקש כצד לתיק. ד. אין חולק כי בעניינינו לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין המבקש למשיב 1 ובמידת הצורך, באפשרות הצדדים לזמנו כעד, מה גם שסילוק התביעה כנגד המבקש אינה סותמת את הגולל על תביעת המשיב 1 ובנסיבות העניין אני סבורה כי יש למחוק את המבקש מכתב התביעה. 6. לאור האמור אני קובעת: א. הבקשה מתקבלת. ב. המשיב 1 ישא בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪. ג. התובע יגיש תצהיריו לתיק לאלתר, המשיבה 2 תגיש תצהיריה עד ליום 17/02/09. דיני חברותמניותנאמנותאופציות